סרט – חוטים נסתרים עם דגש על נשים. ספר – ימי הנטישה מאת אלנה פרנטה מה באמת קורה כשהגבר שלך. עוזב.. מוסיקה – עומר אדם – טמפרטורה "טקסטים צורמים" – אלמוג סורין מבקרת
אז מה היה לנו? סרט ספר מוסיקה
חוטים נסתרים
סרט הדרמה 'חוטים נסתרים' (זמין לצפייה בסלקום TV) שם את הדגש על נשים, למרות שבמרכז העלילה עומד גבר, מעצב אופנה פדנט אובססיבי ומצליח, אותו מגלם דניאל דה לואיס, אחד מהשחקנים המוצלחים אך גם הבררניים שישנם (לכן נראה אותו על המסך רק ביצירות מופת).
"חוטים נסתרים" הוא סרט דרמה אסתטי ופשוט סרט טוב מאד, שדן בכוחם של גברים מול נשים. העלילה מגוללת את קורותיו של מעצב אופנה לונדוני מצליח שהפך לסלב ורווק נצחי נחשק. המעצב פוגש במלצרית פשוטה אך ענוגה, שהופכת מיד למוזה שלו, למאהבת ולדוגמנית המדידות שלו. בין השניים מתפתחת מערכת יחסים צמודה אך גם מוזרה שמאירה באופן אסתטי את החולשה של גברים (רצוי עם תסביך אם) מול נשים שדואגות לחייהם של גברים בכל היבט.
מה שמלהיב בסרט והופך אותו לטוב, הן הדמויות המככבות שהונדסו והודרכו לעילא ולעילא! התלבושות ורחובותיה של העיר האפורה, כולן תפאורה מדוקדקת להצגת העובדה שנשים מנהלות גברים. הן אלו שיפתרו משבר במומחיות וללא מילים כשהלה יתמוטט. בסרט הגיבור מתמוטט על שמלה כלת לבנה שנתפרה שעות על גבי שעות עבור נסיכה הולנדית, בעוד שהנשים נאלצות להתמודד עם הסיטואציה מול שולחנות התפירה הענקיים שמהווים מטאפורה לעולם, שאנו צריכות פעמים רבות לתקן.
בסרט ישנן עוד מספר סצנות מעולות שמאירות בזרקור את יכולתן של נשים לפתור משברים במיומנות, לאחר שגברים גורמים להם. הסרט רוקם ומדגיש בעדינות, ממש כמו חוטי משים עדינים, את כוחן של נשים מול גברים וההשפעה הניכרת של נשים על גברים, גם במאות קודמות. אל תתבלבלו, מדובר ברומן מותח ומעניין שאף יותיר אתכם נסערים מהדרך שבה הוא מתחיל או נגמר, אבל הדגש בעלילה הוא בעיקר על יחסי עבודה בין גברים לנשים, על סמכות במערכות יחסים, ניהול משברים, וניהול גברים.
('חוטים נסתרים', נטפליקס)
אז מה היה לנו? סרט ספר מוסיקה – ימי הנטישה
מה קורה לאישה כאשר בן זוגה ואבי ילדיה מחליט ערב אחד – לאחר הארוחה – לומר לה שהוא עוזב אותה, ויוצא לדרכו ללא הסברים? האם כמו בקומדיות רומנטיות דביקות, תשב האישה עם קופסת גלידה מול הטלוויזיה ולאחר מכן תצא להכיר את אביר חלומותיה,, הממתין לה במועדון הריקודים אליו נגררה עם חברתה הטובה? בסרטים, כן. במציאות – פחות.
אף אחד לא רוצה לחזור ולבדוק מה מצבן של נשים לאחר שנטש אותן בן הזוג, משום שהתסכול, הזעם, הקנאה, הצורך להכות ולהשפיל את אותו הנבל – אינם אסתטיים. האם רגשות כה אנושיים של מישהו שננטש לא מצטלמים טוב? כנראה. אבל מזל שיש ספרים! 'ימי הנטישה', מאת אלנה פרנטה, מתאר מסע רגשי קשה של אישה שנעזבה באמצע החיים עם ילדים ועול הפרנסה, בזמן שבעלה – המרצה המהולל – עושה חיל עם נערה בת 18. המסע הקשה של אישה שננטשה, מתואר לפרטי פרטים בספרה הנפלא של פרנטה.
כן, היא בכתה, כן היא אכלה גלידה – אבל בעיקר קרסה לתוך עצמה. כבר בשנת 2001 פרנטה מתארת את מה שגברים רבים מתחילים להבין רק היום: אישה היא דבר מורכב. אישה היא יצור עם רגשות, כאבים, דאגות והמון מחשבות – והיא תכיל בדרך כלל הרבה יותר ממה שרוב הגברים יכולים להכיל. אישה יכולה להשתגע (ולא, זה לא תלוי רק בזמן הזה בחודש) והיא יכולה להרים עצמה מהעפר בו נותרה להתבוסס עם עצמה מעלה, אל מקום חדש. זה נכון, היא תמיד תזכור את אותו הגבר שנטש, שהתעלם, שהתאהב באחרת, את זה שיצא לחקור את נפשו הילדותית. אבל היא בעיקר תצעד קדימה, אל עתיד טוב ובוודאי שגם בטוח יותר.
(ימי הנטישה, הוצאת הספרייה החדשה)
אז מה היה לנו? סרט ספר מוסיקה – טמפרטורה
לפני מספר חודשים, העברתי את הערב שלי במסיבת ברית שהתקיימה באחד מהחצרות האחוריים של המדינה, אי שם באזור השפלה. ואני, שאירועים כאלה נחשבים בעיני מיותרים כאפנדיציט, חזיתי במהלך האירוע במספר טקסים שלא הכרתי בעבר, כגון: תקיעת שופרות עבור השנה החדשה; קבירת עורלה באדנית (כן, זה קרה); חלוקת ברכות להמונים מפי האב הגאה (רק בן 30), וכל זאת כשברקע מתנגן, כאילו בריפיט, השיר 'טמפרטורה' של עומר אדם.
אז נכון, על ההלם מהטקסים התגברתי, אבל מה שצרם לי יותר היו הטקסטים של 'טמפרטורה' – השיר החדש יחסית של אדם (יצא ביוני 2019). אכן אין פלא שעבור אנשים כמוני שרקוויאם טוב מרים להם את מצב רוח, השיר לא ממש נעים לשמיעה, אך יש לי תחושה שגם האדם הסביר יסכים כי קצבו הטוב של השיר, אינו מחפה או מכפר על המילים הריקות. כמו הרבה להיטי "תרימו לחתן ולכלה" – גם זה של עומר אדם, עוסקים בעיקר בנשים ש"רותחות" ואם הן כבר רותחות, בוודאי שגם יש לסובב להן את הטמפרטורה (בעיקר אם הן כיריים מתוצרתbosch ).
עם זאת, אני מודה שישנם יחסי אהבה-שנאה ביני ובין השיר "טמפרטורה" של אדם. מצד אחד מדובר בשיר שמילותיו אינן ה-'ספל תה שלי' ומצד שני, איך לומר, הוא אכן גורם לי לנענע. ובכל זאת, כמי שגדלה כילדת טבע על ברכי 'הכבש ה-16', ורקדה בחצר ביתה לצלילי לאונרד כהן, תגובתי הטבעית היא לצקצק בלשוני כזיקית, כאחרונת הנרגנות, בזמן ש"טמפרטורה" מתנגן.
המילים של "טמפרטורה" (מאת: דורון מדלי) לא מבריקות (בלשון המעטה) אבל המסקנה היא שהמנגינה המקפיצה בשילוב מילים משיעור ראשון במדעים, אכן מרימה את מצב הרוח (ומכניסה מרץ רב).
הנה כמה ממילות השיר:
"מה השעה ומתי אני בא
ומתי את יורדת למטה הולכים לים (יאללה ים)
שימי ביקיני קטן לבנטיני
נהייתי בלונדיני מרוב שהשמש חם (כמה חם)
כאן, כאן זה לא קובּה
אבל יש לי שמש ואותך."
פזמון:
סובב לה ת'טמפרטורה
סובה-סובה-סובה-בה-בה …
תן לה בטמפרטורה
קח אותה לקובּה-בּה-בּה…"
את הביקורת על השיר 'טמפרטורה', אסיים באותו רגע בו יצאנו בן זוגי ואני מן הברית. החום שכך, השופרות השתתקו והטמפרטורה ירדה משמעותית, כשסגרתי את הרכב והדלקתי את המזגן. חזרתי לבועת המכונית השקטה שמאפשרת ריק מושלם להתנתקות וכך, לאחר כמה דקות של שקט, הדלקתי את הרדיו וכיוונתי אותו לתחנה בתדר 88 האהוב עליי מאד . ובעוד שקולה של השדרנית מדבר ברוך אודות יוסי בנאי ויצירותיו המופלאות, ובתיאום מושלם עם הצורך שלי למשהו עשוי טוב, הושמע השיר "יפה שלי", אותו שרה לי אמי לא מעט בהיותי ילדת שדות. הנה מילות הבית הראשון והפזמון, שמסובבים לי את הטמפרטורה:
"ידענו אש, ידענו רעם
ואהבה בת עשרים
ברחנו זה מזו לא פעם
אבל היינו חוזרים
וחדר זה עודו שומר
זכרון ימים יפים יותר
עקבות סופה אשר פרחה לה
כאן שום דבר אינו דומה
לאשר עבר לאשר חומק
לאשר הולך איתנו הלאה…
יפה שלי."
פזמון:
יפה שלי
את יחידה ומכושפה שלי
מאור השחר עד לבוא לילי
אוהב אותך,
אוהב עדיין…"
אז מה? סובה סובה אמרנו?
עומר אדם (צילום: אלוני מור, יח"צ)
