יבול שיא
הרפת והחלב
בזעיר אנפין

אז מה היה לנו?

4 דק' קריאה

שיתוף:

קולנוע בלגי – "יומיים ולילה (שנת 2014) – "מה שכולנו יכולים להזדהות איתו – חרדות קיומית"  ספר – "בזעיר אנפין" – התחרות הסמויה בין אחים, גיסים, הורים וילדים  אמן ויוצר מדהים – קותימן – פסיפס אנושי מוזיקאלי  אלמוג סורין מבקרת (ולא רק בבית מרקחת)

 

מתוך הסרט יומיים ולילה
מתוך הסרט יומיים ולילה

 

"יומיים ולילה"

מה תעשו אם תצטרכו להחליט אודות גורלו של חבר לעובדה? האם תוותרו על הכנסה נוספת כדי להציל מישהו מפיטורים? האם תקריבו את ההנאות הכספיות שלכם למען הכלל?
בסרט הבלגי "יומיים ולילה" (2014) – מיוזעת, מלאה בכדורים נוגדי חרדה, מותשת ולחה – יוצאת סנדרה (השחקנית הצרפתייה, מריון קוטי, שהייתה מועמדת לפרס האוסקר בפעם השנייה בקריירה שלה על הופעתה בסרט) ליומיים אינטנסיביים של שכנועים ותחנונים מול עמיתיה במקום עבודתה, על מנת שיסכימו לוותר על מענק של 1,000 אירו למען השארתה במקום העבודה. סנדרה, אמא לילדים קשת יום ומותשת, יוצאת למסע מפרך להצלת המשרה שלה.

בכך עוברים מול עיניו של הצופה, יומיים של חרדות קיומיות (שמוכרות לכולנו) שמטלטלות את עולמה של מריון. במסע הקצר נגד הזמן עוברת הצעירה שפוטרה: טלטלות רגשיות, שנאה, חוסר אונים, הכרת תודה וזעם. הסרט הסוחף גם מתסכל, ומוכיח לנו שהחרדה הכלכלית והקיומית אינה פוסחת על אף אדם.
מריון קוטי, שחקנית מוכשרת שגילמה לא מעט דמויות אדירות, זוהרות ואכזריות, מגלמת ביומיים ולילה: אישה מפוחדת, פשוטה ואבודה. המסע שלה יגרום גם לנו להבין כי לעיתים, טובת הכלל: גם כאשר אנו צופרים בזעם ברמזור. דוחקים את האחר בתור. או רומסים אחרים בדרך למטרה – חשובה יותר מהסיפוק של הצרכים שלנו. ולכן יש רק לפעמים (אבל לפעמים, כן?) לחשוב על טובתו של האחר, כדי לשמור על אנושיות.

"יומיים ולילה" 96 דק', סלקום T.V

 

 

בזעיר אנפין
בזעיר אנפין

 

"בזעיר אנפין"

בשנות ה-80 ההורים שלי יכלו לומר מילים כמו 'בעלבית', 'נקודה ופסיק' ולהישאר מגניבים. הם יכלו לרכוש בית בקלות ולהרוויח די טוב מעסק פרטי. זאת בשוק הקמעונות שפרח בשנים אלה. אנחנו, בשנת 2020: פחות. ובכל זאת, בימים של השגשוג הכלכלי של שנות ה-80 (שנים בהן מה שהדאיג את אמא שלי, היה למצוא חולצה עם כריות כתפיים שישתלבו עם הסלסול החדש) – הקנאה הקטנה, התחרות הסמויה והאינטריגות המשפחתיות זוקפות את ראשן המכוער, ממש כמו היום.

תיאור המורכבות המשפחתית, מטופל בצורה מעולה בספר "בזעיר אנפין" – ספרו המדויק של ירמי פינקוס, המתאר את מערכות היחסים בשנות ה-80 בין בני משפחה, ואת התחרות הסמויה שתמיד הייתה קיימת (גם בשנות ה 2,000) בין אחים, גיסים, הורים וילדים.

ב"זעיר אנפין" הוא ספר שובה לב בו מתוארת עלילה של משפחה ישראלית ממוצעת, בשלהי שנות ה-80. כדרכם מידי שנה מתכנן יוסף צינמן, חנווני תל אביבי ואשתו ציפי, לצאת אל חופשת החג בסוכות. אלא שהפעם מחליטה ציפי כי גם על דבורה, אחותה שאינה עמידה כמוה, להצטרף עם בני משפחה. מכאן הכול כבר אפשרי…

ירמי פינקוס שהוציא את ספרו במאי 2012, מתאר בצורה מושלמת, את ההווי של שנים אלה. המשפחה הקטנה בעלת השאיפות הגדולות יכלה באותה המידה להיות משפחתי או של כל אחד שנולד וגדל בארץ בשנים אלה. ולכן מבחינתי הוא כל כך טוב, הומוריסטי בטירוף וספר חובה לכול ילדי שנות השמונים שנעלו נעליי 'ריבוק' שהגיעו מהדודה מחו"ל – ושיחקו ב'נינטדנו' רק אצל בן הדוד העשיר…

'בזעיר אינפין', ירמי פינקוס – בחנויות הספרים ובספריות

 

 

הקליפ של קותימן מתוך יוטיוב
הקליפ של קותימן מתוך יוטיוב

 

קותימן

"קותימן" הוא מוזיקאי בשם אופיר קותיאל הידוע גם כ'קותי' או 'קותימן'. קותיאל הוא מפיק ישראלי שיוצר מוזיקת רגאיי-פאנק-אפרוביט-פסיכדלית-אלקטרונית (כן, מסתבר שיש דבר כזה). ביצירותיו המופלאות קותי מייצר פסיפסים מוזיקאליים מסקרנים ומדויקים, על ידי חיבור סרטוני חובבים מכול העולם שהועלו ליוטיוב ויצירת קטע מוזיקלי מעניין מכל אלה – מה שהפך אותו להצלחה בינלאומית!

זה נכון. לא מעט אמנים בארץ ובעולם התגלו כמוכשרים בגיל מוקדם. אבל לא הרבה מהם היו אחראיים על יצירת ז'אנר מקורי מוזיקאלי, כמו שקותימן עושה בחיבור סרטוני יוטיוב של חובבים, כדי לייצר סגסוגת נפלאה של קטעי וידאו, שאינם קשורים אחד בשני – אך יוצרים טראק נפלא. בשנת 2009 יצר קותימן ז'אנר חדש באמצעות פרויקט ייחודי, שנקרא Thru YOU, המשלב מוזיקה וווידאו בו דגם סרטונים של עשרות מוזיקאים חובבים שהעלו את הסרטון ליוטיוב ובכישרון רב הפך אותם לשבעה סרטונים מוזיקאליים מעולים!

הסרטונים שולבו באתר הפרויקט, יחד עם קישורים לסרטונים המקוריים מהם הקטעים נדגמו. חלק משבעת הסרטונים בנויים סביב שיר אחד, ואילו שאר הקטעים הדגומים שימשו ליצור לו ליווי, ושאר הקטעים הפכו כולם ליצירה חדשה לגמרי. קשה להגדיר את המוזיקה של קותימן, משום שהיא מצד אחד היא מורכבת ומצד שני גאונית וברורה. היוצר הפך בעיני לאחד הבולטים בשנים האחרונות, אמן שמצליח לעשות 'יש מאין' עם סרטונים בהם אנשים מכול העולם מנגנים, מדברים, שרים ורוקדים ואפילו נוקשים על אלמנטים – מה שמתחבר באופן פלאי ליצירה מופלאה.
'קותימן' הוא יוצר ישראלי שאינו חלק מן הזרם המרכזי, אבל הוא בהחלט יוצר ששווה להכיר. כעת הוא חוזר עם EP חדש בשם "Lines From Different Sources", הכולל 5 שירים בגוונים של פאנק, ג'אז ופסיכודליה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דקלה אריה בדלר, ממושב אשתאול שבהרי יהודה, היא בן אדם מעורר השתאות וסקרנות, בעלת תפישה חינוכית ייחודית לגיל הרך * ביום יום עורכת דקלה סדנאות ליווי התפתחותי לתינוקות ופעוטות, שמיועדות לתינוקות מגיל 3 חודשים
6 דק' קריאה
הם עזבו הכל, את העסק הפרטי שכל כך קשה עבדו עליו ויצאו להילחם ולשרת במילואים למען המדינה * רבים מהם שירתו שלושה חודשים ואף נקראו לסבב שני ובינתיים מצב העסק שהושאר מאחור הידרדר *
10 דק' קריאה
אסף ולדן הותיר אחרי לכתו שני ספרים – את ספר הפרוזה: "אורות הפנסים האחרונים" ואת ספר השירה: "לב אבוד בין מילים", שני יהלומי ספרות שפוערים צוהר קטן לנפשו המרתקת של ולדן. ספר "אורות הפנסים האחרונים"
5 דק' קריאה
בדי אוהלים המסמלים את הנדודים והטלטלות של אלו שפונו מביתם שמשו השראה למערכת לבוש שיצרה שיר כץ מצבעון. הפריפריה מגיעה לאופנה *תמונה ראשית: שיר כץ, מרגישה תלושה. "קהילת צבעון מפוזרת בכל המדינה. המשפחה שלי
5 דק' קריאה
13 דירות בבית ההולך ונבנה בנהריה, רכשו חברי קיבוץ רות. כשתסתיים הבנייה בעוד כשנתיים, יעברו אליו חברי הקיבוץ וילדיהם. "אנחנו בנהריה כדי להישאר, כי העיר והצפון חשובים לנו"  הקיבוץ העירוני "רות" של בוגרי השומר
6 דק' קריאה
בית המשפט מלמד הורים פרודים מהי אחריות הורית ״בית המשפט לא אמור להמשיך ללוות הורים עד שילדיהם יגיעו לבגרות, הדבר אינו מתיישב עם טובת הקטינים", אמרה השופטת הילה גורביץ עובדיה, מבית משפט לענייני משפחה
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן