יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 01 24 104821

איה סופיה 

4 דק' קריאה

שיתוף:

טור שתחילתו בחוכמה אלוהית גבוהה מסתיים בטמטום אנושי ורוע הלב 

"איה סופיה" הוא שמו של מסגד גדול, עתיק וחשוב בלב העיר איסטנבול. הוא הוקם במאה השלישית לספירה ככנסיה על ידי הקיסר קונסטנטין, הקיסר שקיבל עליו את הנצרות והשליט אותה על האימפריה הרומית. היא נהרסה ונבנתה שוב על ידי תאודוסיוס במאה הרביעית לספירה, נהרסה שוב ונבנתה בצורתה הנוכחית המרשימה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס. במאה ה-15 נכבשה העיר, שנקראה אז קונסטנטינופול, על ידי העותומנים המוסלמים בראשות הסולטן מחמט השני – והכנסיה הוסבה למסגד. 

השם "איה סופיה" שנתנו לה הטורקים העותומנים ושמאז היא קרויה כך, הוא שיבוש של השם "הגיה סופיה" שניתן לה על ידי הקיסרים הרומיים – "סופיה" משמעותו חכמה ו"הגיה" הגבוהה, כאשר "החכמה הגבוהה" מתייחסת מטבע הדברים לחכמה האלוהית. 

כי כך הם פני הדברים: למרות ועל אף איך שהעולם נראה ומתנהל, יש עדיין מאמינים המייחסים לאלוהות, ולא חשוב מאיזו עדה האלוהים עליו מדובר כאן, חכמה גבוהה, עילאית. 

וכמו לא די בכך, מן הידועות היא שהאדם נברא בצלם אלוהים, שעל כן אין כלל ספק, אם אלה הם פני הדברים, שגם הוא ניחן בחכמה אלוהית, או במילים אחרות – אחרי ועל אף הכול, יש הטוענים שהאדם הוא יצור אינטליגנטי. 

אין כמו הטיפשות האנושית להניע תהליכים היסטוריים 

ב-1960 יזם האסטרונום האמריקאי פרנק דרייק פרויקט של האזנה לאותות רדיו מהחלל החיצון. הכוונה הייתה לנסות לקלוט אותות רדיו שיש בהם סדירות מסוימת, שעשויים להסתבר כתשדורת שנשלחה על ידי יצורים אינטליגנטיים החיים על פני כוכב או כוכבים אחרים ביקום, וכך ליצור עימם קשר. 

או במילים אחרות – ליצור קשר עם יצורים תבוניים ביקום. 

בהמשך התפתח הפרויקט האמור למה שנקרא היום פרויקט סט"י, SETI – Search for Extra-terrestrial Intelligence , שפירושו חיפוש אחר אינטליגנציה שמחוץ לכדור הארץ, וההסבר שלי לצורך ולחיוניות שבחיפוש הזה הוא כדלקמן: כל הנוגעים בדבר כבר התייאשו מלמצוא חיים אינטליגנטיים בכדור הארץ עצמו. 

כי ההיסטוריה האנושית מבוססת על שני גורמים עיקריים: הגורם הראשון הוא האקראיות. רוב האירועים בהיסטוריה האנושית המיוחסים לתהליכים תבוניים הם תוצאה של השתלשלות אקראית לחלוטין, שכמו אצל כלכלנים היודעים להסביר בדיעבד למה קרה מה שקרה, כך גם היסטוריונים מהדור הישן נוהגים להסביר את האירועים בתהליכים כאילו תבוניים המכוונים בידי אדם, אבל דור חדש של היסטוריונים שצמח עם הזמן כבר יודעים להראות כמה הכול אירע באורח אקראי, והוא תוצאה של צירופי מקרים, ממוזלים או חסרי-מזל לחלוטין. 

והגורם השני שעליו מתבססת ההיסטוריה האנושית הוא הטיפשות. 

כי אין כמו הטיפשות האנושית להניע תהליכים היסטוריים. 

המחשבה הזו עלתה במוחי, שוב, כמו תמיד, כשצפיתי כהרגלי בתוצאה מטומטמת של תהליך היסטורי כזה, והפעם מדובר היה בטמטום הבא: ישבתי במכוניתי היום במשך שעתיים והזדחלתי במהירות של שלושה קילומטר לשעה כדי להגיע ממקום אחד למקום אחר. 

כמה דברים אתם מכירים ביקום שהם מטומטמים יותר מפקק תנועה? 

וכן, מעולם לא טענתי שאינני מטומטם כמו כולם.   

הרי גם אני בן אדם. 

יש הטוענים שלא רק הטיפשות היא כוח מניע בהיסטוריה האנושית אלא שותף לה בלא מעט מקרים רוע-הלב, אבל מאחר ובתפיסתי רוע-הלב, שהוא אופייני אך ורק להומו-סאפיינס ולא ניתן למצוא דומה לו באף יונק, עוף או זוחל, הוא לחלוטין חלק מהטיפשות שציינתי כאן, אין טעם להפריד בין שניהם, אלא ניתן לראות את רוע-הלב כחלק מהטמטום האנושי, וכך, על ידי תרגיל אינטלקטואלי, יש למין שלנו תכונה רעה אחת פחות. 

רוע-הלב כחלק מהטמטום האנושי 

ניקח לצורך הדיון על הטיפשות האנושית את ההסתערות על הבסטיליה, הסתערות המוכרת כיום כסמל למהלך של מאבק על החופש והחירות האנושית: ערב-רב של אספסוף נבער, מצויד במקלות וקלשונים, אנשים שלא התרחצו שלוש או חמש שנים או מעולם לא, מסתער על מבצר שכלואים בו באותה עת על פי עדויות שונות ארבעה אצילים שיכורים, אחד מהם חולה סיפיליס – וזה הפך לסמל החרות של הרוח האנושית? 

אולי.  

כי מה אני כבר מבין בסמלים? 

שלא לדבר על עריפתו של המלך בגיליוטינה במהלך המהפכה – קודם כל, איזה יונק אחר אתם מכירים שמאפשר לבני מינו לחיות חיי פאר בלתי נתפסים כשפרטים אחרים בני אותו מין חיים בעוני ובחרפת רעב? אצל להקות של שימפנזים, גורילות וקופי בונובו, לשם השוואה, יש אמנם הירארכיה של מעמד וכוח, אבל אין הבדלים קיצוניים כל כך כמו אצל ההומו-סאפיינס, וגם דואגים בסופו של יום שגם לחלשים יישאר משהו לאכול. 

שלא לדבר על הגיליוטינה כמשל – איזה יונק בטבע מסוגל להמציא מכשיר שמטרתו להפריד את ראשם של בני מינו מצווארם וכתפיהם ולשלוח אותו להתגלגל עצמאית בתוך סל, או על הרצפה היה ואין בנמצא סל כזה? 

ואם במאבק על החירות עסקנו כאן למעלה – אין באמת דבר כזה, הזכות לחירות, ולאושר, ושאר מיני זכויות שהמצאנו ואנו משתעשעים בהן. בעלי חיים בטבע חופשיים מטבעם בלי שיצטרכו להמציא מושגים כאלה, חופשיים לפחות עד הרגע שהם פוגשים באדם. 

הצורך להתחיל להגדיר זכויות נוצר רק כשמתחילים לשעבד ולדכא, והשעבוד והדיכוי הם לחלוטין המצאה של הטיפשות האנושית, בין השאר כשהיא מופיעה כרוע.  

וכשמתחילים להגדיר זכויות, מתחילים גם להגדיר מי זכאי להן ומי לא, וכך נולדת גזענות, ואפליה, ודיכוי, וכל שאר האפיונים של הטמטום האנושי, שלא לדבר על מלחמות, והמצאת הדתות, והחברים הדמיוניים למיניהם שכל דת אימצה לה, ומיני רעיונות מרעיונות שונים שכולם היו ועדיין הם עילה להתנגח האחד בשני. 

ואולי הטיפשות הגדולה מכולם – המהלך של הרס הכוכב שבו כולנו חיים.  

לפני כמאה אלף שנה יצאו בין אלף לעשרת אלפים בני משפחת ההומו-סאפיינס ממרכז אפריקה והחלו להתפשט בעולם. היום אנחנו שמונה מיליארד – הרבה מעבר למה שמשאבי הכוכב הזה בנויים לשאת, בוודאי שלא בדרך שהמין הזה צורך ומתנהל. ברור היום לכל מי שעוקב אחר התהליכים שאנחנו אחרי נקודת האל-חזור בנושא התחממות גלובלית, זיהום הסביבה וניצול משאבי כדור הארץ, אבל לא באמת ניתן לעצור את זה עוד, כי מהלכי ההצלה תלויים במערכות פוליטיות, ובהן בלבד, ומערכות פוליטיות בכדור הארץ בנויות על שני משאבים: כוח וטיפשות אנושית, ועל כן תהליכי שינוי יקרו רק באמצעות קטסטרופות, כמקובל בהתנהלות מטופשת. 

ואלה כבר מתחילות בצורת שרפות ענק, סופות ושיטפונות. 

יצורים תבוניים ביקום 

כתב פעם של אסקילדסן, הסופר זוכה פרס הנובל לספרות, בספרו "רשימותיו האחרונות של תומאס פ. למען הכלל":  

"צא וחשוב מכמה טיפשות נפטר העולם מדי יום ביומו, שבכל יום מתים בעולם מיליוני בני-אדם, ויחד איתם מתה הטיפשות שהייתה אצורה במוחם".  

והוסיף ואמר אלברט איינשטיין, גם הוא זוכה פרס נובל, הגם שבפיזיקה: "למדתי במהלך חיי ששני דברים הם אינסופיים – היקום והטיפשות האנושית, הגם שאינני בטוח לגבי הראשון". 

אז מה אגיד אני הקטן? 

רק זאת: שאני תולה תקוות גדולות בפרויקט SETI, ומקווה שיימצאו באמת מתישהו חיים אינטליגנטיים אי שם ביקום. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן