במוצאי שבת, עם כניסתה של הפסקת האש וסיומו של מבצע "מגן וחץ", סימנו ראשי המועצות האזוריות בעוטף עזה וי על סבב לחימה נוסף, והחלו לספור את הימים עד לפריצת הסבב הבא בתקווה לפסק זמן ארוך ככל הניתן
אופיר ליבשטיין (כפר עזה), ראש המועצה האזורית שער הנגב, מתחיל את סיכום המבצע ברשימת הנזקים. "מבצע מגן וחץ הסתיים אחרי חמישה ימי לחימה. מעל 1,500 רקטות נורו לכיוון יישובי עוטף עזה ושדרות. בשער הנגב ספגו היישובים עשרות נפילות בשטחים פתוחים, לצד מספר נפילות ופגיעות רסיסים על בתים". במהלך המבצע הופעלה תוכנית "משב רוח" של משרד הביטחון במסגרתה יצאו מעל 12,000 תושבים מיישובים הנמצאים עד ארבעה ק"מ מהגבול להפגות והתרעננות מחוץ לאזור.
"זה היה מבצע לא פשוט", מציין ליבשטיין, "זו חוויה מאתגרת מאוד לארוז בזריזות תיק, לפעמים באמצע הלילה ולהיות מספר ימים בחוסר וודאות. במקביל יש לנו עוד יישובים, שלא בטווח של עד ארבעה ק"מ מהגדר, שגם להם צריך לתת מענה מהיר של יציאה להתרעננות. לשמחתי במועצה האזורית שער הנגב הקמנו מערך שלם של עובדים מסורים שעבדו מהדקה הראשונה של המבצע על מיצוי תוכנית משב רוח והוצאת כמה שיותר תושבים להפגות, בצורה קהילתית, כל ישוב למקום קולט בצפון, במרכז או בדרום הארץ. סך הכול מעל 2,500 תושבים משער הנגב יצאו במסגרת העבודה של המועצה, ונהנו מהפגה ארוכת טווח יחד עם כל הקהילה. זאת אופרציה מורכבת אבל אנחנו רואים בה חשיבות גדולה ויודעים לתת את המענה הנכון. זאת ההזדמנות גם להודות מכאן לכל הרשויות, העסקים והמלונות שהתגייסו לסייע לנו. החיבוק של עם ישראל לא רק מחמם את הלב, אלא גם מסייע לנו להציל חיים".
כל היישובים שלכם יצאו במסגרת תכנית "משב רוח"?
"התוכנית לא נותנת מענה ליישובים שרחוקים מעבר לארבעה ק"מ מהגדר וגם לא ליישובים שמוגדרים עורפיים על ידי פיקוד העורף. יש לנו צוות שלם שמאגם משאבים רבים, פנים מועצתיים וחיצוניים, ונותן מענה גם לישובים העורפיים, בין אם זה יציאות חד יומיות מהאזור לבני נוער וצעירים ובין אם זה סיוע ביציאה מאורגנת. כמובן שאנחנו יודעים לתת מענה מהיר למשפחות שמוכרות על ידי הצוותים שלנו ככאלו שצריכות לצאת מהאזור, לא משנה מאיזה יישוב הן".
כמה תושבים בסך הכול יצאו מהמועצה בזמן המבצע?
"סך הכול יצאו מעל ל-60 אחוז מכלל תושבי המועצה, אם בצורה מאורגנת ואם בצורה עצמאית. התושבים שנותרו גם הם התמודדו עם מציאות לא פשוטה. חלקם נשארו בגלל התפקיד: חקלאים, רפתנים, צוותי החירום (צח"י) ביישובים ועוד. בנוסף יש לנו גם תושבים, בעיקר הוותיקים, שראו דבר או שניים בחיים ומסרבים לצאת מהיישוב בעת הסלמה. גם להם אנחנו חייבים לתת מענה. אנחנו נמצאים איתם בקשר ישיר. דואגים ומסייעים להם לשמור על היישוב חי ופועל, אספקה במרכולים, פינוי אשפה לפעמים תחת אש ואפילו פעילויות תרבות והפגה שמגיעות עד אליהם ביישובים".
אילו תגובות קיבלת מהתושבים בסיום המבצע?
בסופו של דבר כולם שמחים לחזור הביתה וכולם מברכים על החזרה לשגרה. המבחן האמיתי מתחיל עכשיו. מבצע מוצלח נמדד בזמן השקט שהוא מייצר אחריו. עם כל הקושי שבדבר, התושבים שלנו, כמו גם צוותי המועצה ואני, יודעים להתנהל בחירום. אנחנו ערוכים לתת לצה"ל ולכוחות הביטחון באזור את כל הזמן ואורך הנשימה כדי לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר. והצד הטוב ביותר מבחינתי הוא לייצר שקט ויציבות לזמן ארוך. אנחנו יודעים לנצל את השקט הזה לצמיחה מאסיבית ומואצת. בעשור האחרון שער הנגב צמחה מ-5,000 תושבים לכמעט 10,000 תושבים, וזאת למרות המבצעים וההסלמות. כל יום של שגרה מנוצל לפיתוח הייטק, חקלאות מתקדמת עד המטר האחרון, חינוך מצוין וקהילות חזקות".
כשהוא נשאל איך הוא מתייחס לתוצאות המבצע, עונה ליבשטיין: "אני סומך על צה"ל באופן מלא. יש לנו שותפות מלאה עם מפקדי וחיילי הגזרה. אני מעריך ומוקיר תודה על העבודה שלהם לשמור לא רק על הביטחון של התושבים אלא גם על תחושת הביטחון. אני לא מודד את המבצע הזה, או כל מבצע אחר, באורכו. אני מודד את התוצאות על פי השקט ואני סומך על צה"ל שהוא מסיים את המערכה בדיוק איפה שהיא צריכה להסתיים, לא מוקדם מידי ולא מאוחר מידי. יחד עם זאת יש עוד נושא חשוב שאנחנו חייבם לפתור וזה השלמת המיגון לישובים העורפיים שלנו: דורות, רוחמה וברור חיל".
איך מבצע כזה משפיע על החוסן אצלכם?
"קהילת שער הנגב היא קהילה איתנה וסולידרית. אנחנו רואים את זה כל הזמן, בשגרה ובחירום. בימים הקרובים נחזור אט אט לשגרה. מערכות החינוך יסייעו לפעוטות ולילדים לעבד את אירועי הימים האחרונים. צוותי המועצה השונים ערוכים לתת מענה מלא לכל מי שצריך. בשלב הזה אני מאחל לכולנו שקט, שגרה ויציבות".
בודקים את הנזקים
המועצה האזורית אשכול סופגת בכל סבב את מירב האש בטווח הקצר וכך היה גם הפעם. לדברי גדי ירקוני (נירים), ראש המועצה, נפלו בשטח המועצה כ-600 רקטות ופצמ"רים. "חלק נפל מחוץ ליישובים", הוא אומר, "אבל יש גם נזקים בתוך היישובים, ואנחנו בודקים את כל הנזקים הישירים. למזלנו חוץ מפגיעה אחת באדם שלא היה בממ"ד, אין לנו פגועים בגוף אלא רק בנפש. אנחנו בודקים את הנזקים בחקלאות ובעסקים, אחרי חמישה ימים שהאנשים לא עבדו בהם, ונטפל בנושא הפיצוי יחד עם מס רכוש".
מבחינת ירקוני מבצע "מגן וחץ" התחיל ביום שני ב-2.04 בלילה, כשמפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד, התקשר אליו והודיע לו על חיסול שלושת ראשי הג'יהאד האסלמי. "הודעתי מיד לקצין הביטחון ולראש המטה שלי על האירוע, והתחלנו להתארגן. אני חייב לציין לטובה שתוך שעה שר הביטחון יואב גלנט, נתן לנו אישור להוציא מהיישובים את התושבים צמודי הגדר על פי התוכנית שהייתה מוכנה, וחצי שעה אחרי זה הוא הודיע על מצב מיוחד בעורף. שתי ההחלטות האלו עזרו לנו להתארגן עוד בלילה שבין שני לשלישי, וכבר בארבע וחצי בבוקר הודענו למנהלי צווחי החירום היישובים (צח"י) בצמודי הגדר שנוכל להוציא את התושבים שירצו בכך. לשאר היישובים הודענו על האירוע כדי שיתארגנו. עד שתיים בצוהריים כל מי שרצה לצאת מהיישובים צמודי הגדר, יצא ליעדים שלו כדי לא להיות ביישוב ברגע שתתחיל התופת".
כמה יצאו בסך הכול?
"בסך הכול יצאו בצורה מסודרת על ידנו 3,000 איש, ואני מעריך שבערך כמות דומה יצאו מהמועצה בצורה עצמאית על חשבונם".
ירקוני מציין שבמהלך כל המבצע הוא היה בקשר שוטף עם גורמי הביטחון ובהם מפקד האוגדה, אלוף פיקוד הדרום אליעזר טולדנו, ושר הביטחון שהתקשר אליו והתעניין במצב. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים שיחת ועידה עם ראשי המועצות בעוטף עזה.
אילו תגובות קיבלת מתושבי המועצה?
"תגובות שונות. תושבי צמודי הגדר ציינו לשבח את זה שהוצאנו אותם בזמן, והודו לנו על תהליך הפינוי המסודר שהמועצה ביצעה באמצעות התקציבים שהמדינה נתנה. המדינה תקצבה את היישובים הנמצאים עד ארבעה ק"מ מהגדר, והיו תושבים ביישובים הנמצאים בין ארבעה ק"מ ועד שבעה ק"מ מהגדר שגם רצו לצאת, אבל לא יכלו כי אין להם את האמצעים הכספיים לממן שהות במקום אחר. אצלם נוצר כעס כלפי המועצה משום שהם חשבו שאנחנו מחליטים מי ייצא, בעוד שזו החלטה צבאית ולא מועצתית. הדבר שהכי מדאיג זה שיש לנו יישובים שהם מעבר לשבעה ק"מ מהגדר, שאין להם בכלל ממ"דים. זה הדבר הכי קטסטרופלי. למשל, תושבי צוחר שכמאה רקטות נורו לאזור שלהם, ואין להם מרחב מוגן להיות בו. בעקבות המבצע דיברתי שוב עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, שהבטיח לי שהוא יטפל אישית בבעיה הזו ואני מקווה שזה יעלה להחלטת הממשלה כשהעלות היא 58 מיליון שקל".
ירקוני נפצע קשה ביום האחרון של מבצע צוק איתן בקיץ 2014, ושנה לאחר מכן החל לעמוד בראש המועצה האזורית אשכול. בשלוש וחצי השנים לאחר צוק איתן השקט נשמר, אך מאז מתקיים סבב לחימה בממוצע אחת לשנה.
איך אתה מתייחס לתוצאות המבצע? מה היית רוצה שיהיה?
"בצד האזרחי המבצע נוהל טוב מאוד. בצד הצבאי אני לא יודע לתת ציונים. אין לי את המידע שיש לראש הממשלה ולשר הביטחון, ואני סומך עליהם שהם יחליטו מה צריך לעשות, מתי, איך וכמה. הציפיה שלי היא שיהיה לנו שקט ארוך טווח של כמה שנים לפחות. אני לא משלה את עצמי שיהיה פה שקט עולמי".
ערבות הדדית בין הקיבוצים
בפתח ישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית בראשית השבוע בירך מזכ"ל התנועה ניר מאיר את כוחות הביטחון על סיומו של מבצע מוצלח ברצועת עזה. הוא ציין כי התחושה שלו עם סיום המבצע "מגן וחץ" היא כי ההתארגנות הלאומית לקראת המבצע ובמהלכו הולכת ומשתפרת, והמענה מהיר וטוב יותר לצרכים העולים מהשטח.
על אזור עוטף עזה אמר מזכ"ל התנועה "אנחנו רואים בשנים האחרונות איך האזור הולך ומתפתח, צומח ומתחזק חברתית ודמוגרפית ואני מאמין שהכוחות האיכותיים ימשיכו בשילוב הידיים להמשך הצמיחה. אנחנו בתנועה הקיבוצית הפעלנו את צוות החרום והתרכזנו במציאת פתרונות ייחודיים וביצירת קשרים בין הקהילות שהתפנו לבין קיבוצים שמחוץ לטווח. ההיענות הייתה מרשימה ומרגשת. הערבות ההדדית בין הקיבוצים הרימה ראש והרשימה בעצמתה. תודה לכל העושים במלאכה שהוכיחו פעם נוספת את עוצמתה של הערבות ההדדית בין הקיבוצים", אמר מאיר.
מזכ"ל התנועה הוסיף "אני מצדיע לראשי הרשויות בנגב המערבי על תפקוד רגוע ומעולה, ומאחל לילדי, חברות וחברי ותושבי הקיבוצים הנגב המערבי, חזרה מהירה ורכה לשגרה, אחרי שרק לפני כמה ימים נאלצו לעשות מעבר חד משיגרה לחרום".
