כך אומר מנכ"ל מועצת החלב, על הסכם החלב החדש שנחתם עם משרדי החקלאות והאוצר, שניידר: "ההסכם יעניק לענף את הוודאות והיציבות שהיו חסרים לנו כדי לחזור למסלול של השקעות וצמיחה"
בשבוע שעבר חתמו משרדי האוצר, החקלאות ונציגי ענף החלב על הסכם החלב החדש, הקובע את מדיניות הייצור המקומי והייבוא של מוצרי חלב לישראל. ההסכם נחתם לאחר משא ומתן שקיימו, בחודשים האחרונים, נציגי משרד האוצר עם נציגי משרד החקלאות בהובלת מנכ"ל המשרד, ד"ר נחום איצקוביץ', יחד עם מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, יו"ר התאחדות יצרני החלב, ליאור שמחה ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן. את מה שאירע במהלך המשא ומתן ועל ההסכם החדש שוחחנו עם איציק שניידר מנכ"ל מועצת החלב.
איציק, לאחר מו"מ ארוך יש הסכם חלב חדש, שמה הוא אומר?
"וודאות. לאחר שבשנים האחרונות סבלו העוסקים במשק החלב משחיקה ברווחיות הצלחנו לייצר להם וודאות לשנים הקרובות. בנוסף, הצלחנו לדאוג לכך שלא שלא תהיה פגיעה במחיר המטרה ובמנגנון הקיים לעדכון המחיר, כך שהכיס של הרפתן לא נפגע. ולמרות שישנה פתיחה מסויימת של הענף לייבוא, זה יבצע בעיקר על ידי הגדלת מכסות, ולא על ידי הפחתת מכסים, וזאת בקורולציה לגידול בביקוש, ולא על חשבון הייצור המקומי הקיים."
יש בהסכם החדש סעיפים המדברים על פרישת רפתנים?
"לא, אין שום כוונה להביא לפרישה של רפתנים. בהסכם אין פגיעה במחיר המטרה לרפתן ולכן אין כל כוונה לצמצמם רפתות. מדובר בהסכם השונה מאלה שידענו בעבר. אמנם פתחנו לייבוא אלמנטים מסויימים בשוק אבל מדובר בפתיחה מאוזנת שהיא על חשבון הגידול בביקושים העתידיים ולא על חשבון היצור המקומי הקיים."
מדובר בייבוא של איזה מוצרים?
"מדובר על הגדלת המכסות הפטורות ממכס ליבוא גבינות קשות ופטור ממכס על מעדני חלב, יוגורטים וגבינות עד 5% שומן. – זה מתחיל ב-50% מהגידול השנתי בביקוש ונגמר ב-65% מהגידול בביקוש, ככל שיהיה מידי שנה."
באלו כמויות של יבוא מוצרי חלב מדובר?
"בשנת 2021 זה אמור להיות שווה ערך ל-14 מיליון ליטר ובשנים 2022 ו-2023 זה יהיה בערך סביב ה-20 מיליון ליטר."
אתה יכול לספר לנו קצת על הקשיים במשא ומתן שהתנהל בינכם למשרד האוצר?
"בהחלט. ידענו שזה הולך להיות משא ומתן קשה והוא אכן התמשך תקופה ארוכה. לכן היה ברור לנו, כל הגופים במשק החלב כי עלינו להיות מאוחדים (מועצת החלב, התאחדות מגדלי בקר והתאחדות חקלאי ישראל) וצעדנו לאורך כל הדרך יחד, בהובלת משרד החקלאות. כלקח מסיבוב השיחות והמשא ומתן הקודם היה חשוב לנו לפעול כל הגופים יחד במשותף ובשקיפות מלאה. וזאת גם הסיבה המרכזית להצלחה.
איציק שנידר: "אין בהסכם החדש השלכות מיוחדות על הרפת המשפחתית. כמו שאמרתי הצלחנו לשמור על המחיר ועל המנגנון ולכן אין השלכות על הרווחיות, אין עידוד של פרישה. מה שיש בהסכם, דבר שהיה לנו מאוד חשוב – זה לתת ודאות וראיה לעתיד לענף הזה ואני חושב שזו אחת הבשורות החשובות של ההסכם"
האתגר היה להגיע להסכם שאין בו ויתור על מחיר תוך שמירה על מנגנון עדכון המחיר. התחלנו בנקודה חלשה, לאחר שנתיים של שחיקה חדה ברווחיות, כך שלא היה לנו על מה לוותר.
"הסתייענו בצוות מקצוען של כלכלנים מכל הגופים יחד עם שני שחקני חיזוק – אמיר שביט ממשקי הדרום ובועז סופר, לשניהם עבר של עבודה במשרד האוצר, ידע וניסיון רב, והיכרות לעומק עם ענף החלב ."
בהסכם החדש יש השלכות על הרפת המשפחתית?
"אין בהסכם החדש השלכות ספציפיות על הרפת המשפחתית. כמו שאמרתי המחיר לא נפגע ולכן אין השלכות על הרווחיות, אין עידוד לפרישה. מה שכן יש בהסכם, וזה דבר שהיה לנו מאוד חשוב – הוא וודאות וראיה לעתיד הענף. אני חושב שזו אחת הבשורות החשובות של ההסכם– הוודאות לשלוש או לחמש שנים – תלוי איך תקבע הממשלה. אך, אולי דווקא בעת הזאת של בחירות ושל ממשלה לא יציבה, ובמציאות של משבר כלכלי מאוד קשה – ברור לכל החשיבות של ההסכם הזה שיעניק וודאות ליצרנים."
אמרת 3-5 שנים, תלוי איך זה ייגמר. אתה מתכוון לאורך ההסכם והאם הוא יאושר?
"אני מדבר על כך שהחקיקה המתחייבת מההסכם מדברת על הארכת מחיר המטרה לשלוש שנים, עם אפשרות להארכת התקופה לחמש שנים בהסכמת שרי הממשלה עד לשנת 2026. ההסכם הזה נחתם על ידי מנכ"ל משרד החקלאות וממלא מקום מנהל אגף התקציבים והחקיקה תתקיים רק לאחר התכנסותה של הכנסת החדשה, שתקום לאחר הבחירות, זאת על פי הוראה של היועץ המשפטי לממשלה.
"צריך להפריד בין החקיקה לבין החתימה על ההסכם. ההסכם נחתם ואושר, זה מעשה עשוי. בגלל שאנחנו בתקופה של מה שנקרא 'בין הכנסות' אז בינתיים לא ניתן לקדם את החקיקה."
ההסכם מבחינתך הוא משב רוח אופטימי ומרענן לענף?
"ההסכם מבחינתי הוא בשורה חשוב מאוד. זאת המטרה הראשונה שהצבתי לעצמי עם כניסתי לתפקיד מנכ"ל המועצה וזה מה שהטילו עלינו, כמובילי הענף לקדם. זה יותר ממשב רוח מרענן – זה דבר שהיה הכרחי כי אנחנו בענף החלב כבר כמה שנים מתנהלים בלי ודאות, בלי יציבות ובלי השקעות. ועכשיו יש לנו הסכם שמשדר מגמה ויאפשר למי שרוצה לקחת התחייבויות ולהשקיע בפיתוח הרפת."
