אנרגיה בקיבוצים, נדל"ן, תעשיה וחדשנות, ביטחון והתיישבות נדונו בכנס "התנופה הקיבוצית" שהתקיים בשבוע שעבר בשפיים
הרבה כבוד והערכה ניתנו לקיבוצים כשנה לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, בכנס בשם "התנופה הקיבוצית" שקיים העיתון גלובס ביום רביעי שעבר בשיתוף בנק דיסקונט ובחסות דוראל, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית וקרן קמע. הכנס עסק באנרגיה בקיבוצים, נדל"ן, תעשיה וחדשנות, ביטחון והתיישבות.
“לבנות את המדינה מחדש״
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, קרא בדברי הפתיחה לכנס לתושבי תל אביב להתיישב בקיבוצים ולהיות חלק מהסיפור החדש של ישראל.
"התפקיד שלנו בעת הזו, של כולנו ביחד, הוא לבנות את המדינה מחדש", אמר שמחה. "319 נופלים, כ-20 אחוז מחללי מלחמת 'חרבות ברזל', הגיעו מהתנועה הקיבוצית שמהווה רק שני אחוזים מהאוכלוסייה. הנתון המצמרר מעיד על חשיבות הקיבוצים למדינת ישראל. נדמה שאנחנו באירוע שהוא תנ"כי ממש.
החברים שלנו בצפון למעלה מעשרה חודשים מפונים מביתם. האויב נוגס בריבונות המדינה. קיבוצי הדרום מעולם לא היו במצב כה גרוע, והתפקיד שלנו בעת הזו, של כולנו ביחד, הוא לבנות את המדינה מחדש". שמחה סיפר כי בעת פגישה עם חברי כיתת הכוננות של קיבוץ מנרה, שכבר קרוב לשנה נלחמים, אמר להם כי הוא לא יודע כיצד תיגמר המלחמה, אבל הם דור המייסדים החדש של מנרה.
המאבק הנוכחי, לדבריו, הוא בראש ובראשונה "על עמוד האש, תמונת העתיד של מדינת ישראל. תמונת העתיד היא הסולידריות בין שבטי העם שלנו. ההשקעה באדם, בצמצום פערים, בפריפריה, ראיית הטוב המשותף".
אילולא אנחנו, גוש דן היה מוצף בביוב
יעקב בכר, יו"ר משקי הקיבוצים, אמר בכנס בשפיים שהסיפור של הקיבוצים זה הסיפור של הפריפריה במדינת ישראל. "הקיבוצים מאז ומתמיד היו בפריפריה, ואם מישהו בטעות פרח מזיכרונו מיקומם של הקיבוצים בגיאוגרפיה הישראלית, לצערי הרב 7 באוקטובר הגיע, וכולנו ראינו מי חטף ומי פונה. ביחס לאוכלוסייה הכללית במדינת ישראל, הקיבוצים, שהאוכלוסייה בהם מהווה 2 אחוזים מהמדינה, חטפו מכת מוות״.
בכר התייחס להתפלגות הגאוגרפית של קיבוצים בישראל, ואמר כי "אם מסתכלים על מחוז דרום ומחוז צפון, הקיבוצים מהווים 70 אחוז, לעומת מחוז דן, שם הם מהווים 0.3 אחוז״.
בעניין ההשקעה בקיבוצים אמר בכר כי "ההשקעה בסטארט-אפים בקיבוצים בשמונה השנים האחרונות הייתה 900 מיליון שקל, מה שהביא הרבה רעיונות, עוצמה ותעסוקה, וכסף למדינת ישראל. חלק ניכר מהתעשייה הקיבוצית הוא מוטה ייצור". לדברי בכר ההכנסות מהחקלאות, עומדות על 35 מיליארד שקל, והתפלגות ההכנסות מענפי החקלאות השונים בשנת 2021 מראה כי שלושת הענפים המובילים הם: מטעים, עופות ובקר, ובתוכם הסקטור הקיבוצי הוא הגורם המוביל. "כל אחד פוגש בבוקר את הייצור הקיבוצי, רק לא אומרים את זה. אנחנו חלק בלתי נפרד ויומיומי מהמקרר של כולכם, ממשיכים למכור לכם אלף ואחד סיפורים על זה שאנחנו לא יעילים ולא טובים״.
עוד הוסיף בכר כי "אילולא אנחנו, גוש דן היה מוצף בביוב. ישראל הכי מתקדמת בעולם בתחום הזה, היא יודעת לעשות השבה של מעל 90 אחוזים מהמים שלה". לדבריו, החקלאות מהווה כיום גורם מרכזי לקליטת מי קולחים בישראל, כאשר 64 אחוז מהמים אינם מים שפירים.
"גם כשאתם מדליקים את החשמל תחשבו קיבוץ, ואת כל הדברים הללו אנחנו מנהלים בשותפויות של קיבוצים. התאגידים הכלכליים המרכזים של הקיבוצים הם בין היתר משקי הגליל העליון, עמק הירדן ועמק בית שאן, ומשקי הדרום, כמו גם משקי המפרץ ועמק יזרעאל. כל ארגון כזה מנוהל על ידי קבוצה של קיבוצים, שהם הבעלים של הארגון האזורי״.
"תהליך החזרה ייקח עשור, אבל בסוף כולם יחזרו"
במושב מיוחד בנושא ביטחון והתיישבות שוחחו אלוף (במיל') גרשון הכהן וחיים ילין מבארי עם תא"ל (במיל') אבי בניהו, יועץ לאסטרטגיה, תקשורת וניהול משברים. בנוגע לחשיבות התנועה הקיבוצית אחרי השבר של 7 באוקטובר, אמר הכהן כי "זו הזדמנות ליצור מחדש את ההתארגנות לקהילה הקיבוצית. מעבר לאיך משיבים את התושבים אחרי כל נטל הביטחון. יש מצוקת מילואימניקים קשה מאוד. המשפחות, הנשים, הילדים במצוקה. המבנה של התנועה הקיבוצית טיפל בזה, ואפשר לשלוח למשימות ביטחוניות. הייתה תשתית שיכלה לעכל את אבא לא בבית. התנועה הקיבוצית צריכה לייצר קהילה חזקה, מחויבות ארגונית ומענה למצוקות שנובעות מהחיים הלא נורמליים שלנו בארץ ישראל".
ראש מועצת אשכול לשעבר חיים ילין הדגיש את חשיבות ההמשכיות "אנחנו אוטוטו זורעים. כל עוד שותלים וקוצרים יש תקווה למדינת ישראל. ניקח את הטראומה עד הקבר, לא נעכל את מה שקרה ב־7 באוקטובר", שיתף ילין. "לא בגלל שלא ראינו וחווינו, אנחנו יודעים להסביר מה זה צונאמי ורעידת אדמה, טבע שגדול מאיתנו. להבין את הרוע האנושי אליו אנשים יכולים להגיע, רוצחים. עם אויב אפשר לעשות הסכמים, עם רוצחים אי-אפשר. הם רצחו אותנו פיזית וגם את התקווה שנוכל לחיות בגבול של שיתוף פעולה".
ילין הוסיף כי למרות הכול, יש תקווה לשלום. "אפשר להרוג את האידיאולוגיה שרוצה לרצוח אותנו. אם ב־50 השנים הבאות, ילדים ייכנסו לגנים שם ללא נשק מפלסטיק ותמונה של יהודים שיורים עליה חצים, זה הסיכוי היחיד האפשרי לשינוי, ואז אולי הנינים יוכלו להאמין בתקווה אחרת".
לעולם לא אעזוב
ילין סיפר כי הוא נמנע מלהגיע לקיבוץ חצרים שמארח את קהילת בארי, ועל ההתמודדות האישית שלו וכן של הקהילה. "אני חלק מקהילה של 70 איש שגרים כעת בבארי. קשה להסביר שדווקא מקום הטבח הוא היחיד שאני מרגיש בו משהו. למרות המלחמה, למרות המציאות בה שומעים מסוקי הפינוי ולמחרת דיווח על הרוגים, זה הבית. גדלתי שם מאז שעליתי לבד בגיל 17. אני לעולם לא אעזוב אותו".
ילין סיפר כי מעולם לא הלך להפגנת אנטי־ביבי, משום שהוא לא חושב שאנטי למשהו זו אידיאולוגיה. "צריך להביא אלטרנטיבות. אני רוצה שערכים ינצחו את הפוליטיקה" אמר. "בכיר ביטחוני אמר לי שיודעים מתי הנייה נופח, כמו מה שראינו בלבנון וסוריה. ובכל זאת לא הצלחנו להבין את ה־7 באוקטובר. הפער הקיים זו לא תקלה, אלא כשל, ביזיון טוטאלי, מערכת שלמה שקרסה בדקה וחצי, שהתבססה על מודיעין, 8200, מצלמות 360 מעלות, ובחמש דקות 3,500 נוח'בות, אם לא יותר, הצליחו לעשות את מה שעשו. זו לא טכנולוגיה, זה נקרא יהירות".
אותה יהירות הביאה, לדבריו, לתחושה של "אין עלינו". אותה תרבות, היא "מראש הממשלה עד אחרון האלופים בצה"ל. אם לא נצליח לשנות את התרבות ולהחזיר ערכים, זה לא ייפתר. זה תהליך שייקח 40 שנה. אין לנו את המנהיגות שתלך איתנו יד ביד 40 שנה".
ילין סיכם כי "האסון קרה ב־7 באוקטובר, מתי זורעים חיטה ומכינים שדות? לקראת הגשמים ואחד הדברים הראשונים בעבודתי עם רוני נומה, הוא העיסוק החשוב בתעשייה ובחקלאות. ראינו שדפוס בארי מיהרו לחזור לעבודה, ומשכו איתם את חדר האוכל. תהליך החזרה ייקח עשור, אבל בסוף כולם יחזרו".
