אומר יעקב ערמון, מנהל מוצר הדרים ב"צומח גרנות" מתאגיד גרנות * לאחר השותפות עם "הדרי ניצנים" ושותפויות נוספות הפכה גרנות לשחקן בחמישיה הראשונה של יצוא הדרים בישראל * בראיון הוא מספר על הדרך, על השנתיים האחרונות מאז פרוץ המלחמה, ועל הציפיות לקראת העונה הקרובה
*תמונה ראשית: יעקב ערמון צילום עצמי
"אני ירושלמי במקור, אבל כבר 25 שנה עוסק בחקלאות," מספר ערמון. "אצלנו במשפחה כולם עוסקים בהייטק ואני בחרתי בדרך אחרת. התחלתי בכלל בלימודי מדעי המחשב באוניברסיטה העברית, אבל המשיכה לטבע ולפרדסים הכריעה, ומאז אני בתחום – לטוב ולרע."
יעקב ערמון (45), נשוי לאורית ואב לחמישה, מוסיף: "חקלאות ישראלית זה אתגר עצום, אבל גם סיפוק אדיר. אני אוהב את העשייה ואת האנשים. זו שליחות – למצוא פתרונות לפרי הישראלי, ובעיקר להדרים, בארץ ובעולם. החקלאים שלנו רואים את עצמם כחלק בלתי נפרד מהקואופרטיב, וזה מה שמעניק לנו את העוצמה. אנחנו כאן בשביל להביא את התוצאות הטובות ביותר למגדלים שלנו."
אז איך מגיע בחור ירושלמי לעבודה בחקלאות?
"הלכתי ללמוד חקלאות ברחובות, בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית," הוא נזכר.
"לאחר מכן עבדתי כעשור במטעים ובפרדסים, ביניהם ב'מור פירות השרון', שם הייתי אחראי על המטעים ועל המחקר ופיתוח. אחר כך הצטרפתי לסטארט־אפ חקלאי בשם Fieldinוניהלתי שלוש שנים את הפעילות שלו בישראל.
"בארבע השנים האחרונות אני בתאגיד גרנות, תחילה ב'צומח גרנות' – חברה ותיקה ודינמית שגדלה ומתפתחת בהתמדה, עם עשרות אלפי דונמים של פרדסים ומטעים בשיתוף חקלאים מכל הארץ. בהמשך עברתי ל'גרנות פרש', חברת הייצוא שלנו, בתפקיד מנהל מוצר ההדרים, שביחד עם חברת השיווק בשוק המקומי :"חקלאי גרנות" אחראית על כלל השיווק של הפירות והירקות שלנו."
ספר לי קצת איך עברו השנתיים האחרונות של המלחמה ב"גרנות"?
"המלחמה תפסה אותנו ממש בתחילת עונת ההדרים," הוא משחזר.
"ב־6 באוקטובר חזרתי ממדריד, מפגישות עם לקוחות ב-Fruit attraction ויום למחרת כבר התחילה המלחמה. למרות הכול, המשכנו לייצא. לא עצרנו אפילו ליום אחד. הקושי העיקרי היה בעובדים – העזיבה של תאילנדים ופלסטינים האטה את הקטיף, אבל תוך זמן קצר הפועלים הזרים חזרו בהדרגה והקצב התאושש.
"בגדול, אנחנו עדים לשנתיים האחרונות טובות ביצוא ההדרים, שנבעו קודם כל מפרי טוב ואיכותי שהיה פה בישראל, בדגש על ה'אורי' בשנה האחרונה שהצטיין לטובה. כל זאת על רקע חוסר בפרי אצל המתחרים, בפרי תורכי, בפרי ספרדי, במיוחד ה'אורי' הספרדי שהיה חסר בשנתיים האחרונות. לספרדים היו שנים יותר נמוכות מבחינת יבול וזה השפיע על הביקוש למוצר שלנו, באירופה וגם בצפון אמריקה. אז אני חושב שאנחנו מסכמים שנתיים של עליות מחירים. חייבים להגיד גם שבשנתיים האחרונות שערי המטבע עבדו לטובתנו, זה גם כן עזר לנו מאוד להביא מחירים טובים למגדלים.
"אם אנחנו מסכמים אז אני חושב שבשנתיים האחרונות הפרדס נע לכיוון חיובי, אם כי אנחנו פחות אופטימיים לגבי השנה הנוכחית הקרבה. אנחנו רואים גם שערי מטבע שלא עובדים לטובתנו. ברוך השם המצב טוב וישראל חזקה ומבחינת המטבע יש את השקל החזק שדווקא לנו היצואנים מקשה על המסחר. בנוסף לתוכניות קבועות מול לקוחות אנחנו עסוקים בשוטף באיתור הזדמנויות, לדוגמא אנחנו רואים באשכולית האדומה שיש כניסה מאוחרת של פרי תורכי השנה ואנחנו מנצלים חלון הזדמנויות ותמיד עם היד על הדופק וכמובן אנחנו עם הפנים לכיוון ה'אורי' שיגיע אלינו. אנחנו משערים שכבר באמצע דצמבר נהיה בקטיף של 'אורי' שהשווקים ממש מחכים שיגיע."
הייתם שותפים בעבר לספינה ליפן?
"הספינה ליפן כבר לא יוצאת שלוש שנים וזה משהו שמשפיע עמוקות על כל הענף שלנו. לצערי זה חרץ את גורלה של הפומלית, של ה'סוויטי' וצמצם משמעותית את הגידול. אנחנו רואים את הדוחות, יש השנה כמויות של 50% ממה שהיה, והביקוש למוצר בירידה מתמדת לצערי. עדיין יש צריכה אבל מאוד קשה לחזור לשוק הזה. השפעת המחסור בספינה ליפן היא בעיקר בהשפעה על המוצר שהיה מוצר שבמשך למעלה מעשור היה מוצר יציב, המוצר הכי יציב בפרדס. אנחנו עדיין משווקים את הפומלית מזרח אירופה וחלק לצפון אמריקה אבל זה כבר לא בכמויות שהיו בעבר יוצאות ליפן."
אחרי ה-7 באוקטובר מה שהציל את הענף היו בעצם המתנדבים.
"בהחלט, אני חושב שזה מאוד עזר ובלעדיהם העונה הייתה נגמרת לא טוב, אבל אני חושב שמה שבאמת הציל את הענף זה האופי של החקלאים – החקלאי הישראלי שיודע למצוא פתרונות ואם אי אפשר להיכנס מהדלת אז הוא נכנס מהחלון. אז היה איזשהו שוק ראשוני במשך כמה שבועות, אבל אין ספק שהחקלאים ידעו איך להיחלץ ולמצוא את הפתרונות הראויים. התאילנדי יעבוד בבוקר בפרדס ובצהרים ילך לבית אריזה – וכל כוח אדם שאפשר לרתום לטובת העניין הזה הם הביאו, כולל מתנדבים. ממש כל חקלאי מצא את הפתרונות שלו ודווקא זה יצר איזשהו דירוג בקטיף ששירת את החקלאים בטווח הארוך. אם אנחנו מסכלים על המלחמה, אנחנו רואים במבט מפוקח שלמרות המלחמה, וכל הצער והכאב הכרוך בה, לפחות בפרדסים חוונו שנתיים טובות באופן יחסי."
עד כמה השפיעו החרמות על הפרי שלנו על קמפיין ההדרים 2024-25?
"זה השפיע עלינו בעיקר בעקיפין, אם עונת 2023-24 אופיינה דווקא בסימפטיה ואמפטיה מצד הלקוחות שלנו למצב בישראל, אנחנו רואים שב-2024-25 כבר המצב השתנה. אנחנו לא הושפענו ישירות מהארצות הסקנדינביות והמדינות הצפון אירופאיות, אבל שם באמת זה השפיע על הירידה בביקוש. יחד עם זאת, ראינו שבעונת 2024-25 בעונה שיש בה ביקוש טוב, כאשר יש ביקוש גבוה אז החרמות פחות משפיעות. דווקא החרמות משפיעות במצב של עודף היצע, במצב כזה תרגיש יותר את החרמות. בשורה התחתונה, למרות הכל אנחנו ממשיכים בשיווק ויש ביקוש לאיכות של הפרי הישראלי. טוב זה לא אבל זה משהו שלמדנו לחיות לצידו ואני מקווה שלא נמשיך להיות מושפעים מזה בעונה הקרובה. בסופו של דבר, העולם מעריך איכות, ואנחנו נמשיך לשווק את הפרי שלנו בגאווה."
אפשר לקרוא ל'צומח גרנות' היצואן הכי גדול של ההדרים בישראל?
"אנחנו לא היצואן הכי גדול, אבל בהחלט בין החמישה המובילים," מדגיש ערמון.
"הייתי אומר שאם עד לפני שנתיים ייצאנו כ-5,000 טון הדרים הרי שהשנה כבר ייצאנו 7,000 טון – אנחנו גדלים בהתמדה, לא בקפיצות אלא בצעדים יפים. אנחנו קטנים בכמות הדונמים וגדלים בטונאז' כי אנחנו משרתים גם לקוחות אחרים ודווקא בסיטואציה הנוכחית רואים הזדמנות לשיתופי פעולה דוגמת השותופות המוצלחת עם 'הדרי ניצנים'.
"גם מבחינת הנפח וגם מבחינת מחזור המוצר המוביל שלנו הוא ה'אורי'. אנשים מעריכים, אוהבים ויודעים לשלם עבור ה'אורי'. האתגר ב'אורי' הוא בעיקר ה'אורי', כלומר התחרות שלו על המדף זה בעיקר 'אורי' ממקורות אחרים."
אנחנו בנובמבר ועד עכשיו לא ראינו גשם. זה משהו שמשפיע על הפרדסים והעונה?
"באופן כללי הייתי אומר שהתלות של פרדסים בגשם קטנה משמעותית הודות לשימוש במים מושבים, מי תהום, בזכות ההתפלה וההשבה – אז מים לא חסר לנו. פעם התלות בגשם הייתה טוטלית והיום זה הפך לעניין של כסף, של מחיר.
"יחד עם זאת, מה שיותר משפיע על הפרדסים זה החורף החם הזה. החורף החם גורם להכול להתרחש מוקדם יותר ולא נותן לעצים להשלים את כל התהליכים הנחוצים בפרדס. אנחנו רואים את זה גם בפומלית וגם באבוקדו. אם היינו רגילים לקטוף את הפומלית באמצע אוקטובר, השנה כבר בספטמבר אנחנו קוטפים פומלית ויש סימנים שגם ה'אורי' מקדים, הכל מקדים בשבועיים. הימים והלילות החמים, אני חושב שאלה משפיעים על הקדמת העונה."
"ביחד עם השותפים שלנו אנחנו משרתים משהו כמו 12 אלף דונם, מחציתם מופנה ליצוא ומחציתם לשוק המקומי. מה שחשוב להדגיש הוא שבשנים האחרונות והלא פשוטות אנחנו עדים ליצירת שיתופי פעולה עם בתי אריזה שונים, עם יצואנים שונים וכמובן עם המגדלים שלנו בתוך עצמנו. בתחום שלנו אין בוננזות, כולנו עומדים בפני אותם אתגרים – אנחנו בקשר עם כל היצואנים של כל בתי האריזה, שיתוף הפעולה ביננו, בין החקלאים ובתי האריזה, זה המפתח האמיתי להתמודדות עם תקופה שהיא לא פחות ממאתגרת. אולי זה נשמע כמו הרבה סיסמאות אבל זו המציאות."
אמרת ענף מאוד מאתגר. היו לענף שלוש שנים לא פשוטות, כל פעם מסיבה אחרת. וגם לעונה הקרובה אתה פחות אופטימי?
"דווקא אני חושב שבשנתיים האחרונות היו לענף שנתיים טובות, למשל בעונה האחרונה גם באשכולית אדומה, גם בתפוז לשוק המקומי ולתעשיה וכמובן ב'אורי'. שאלת על החורף החם והיבש, אנחנו לא היחידים שחווים קשיים ומשברים אקלימיים, אני חושב שזה קשה לכולם ואני שומע מה שקורה בתורכיה ובספרד. צריך לקחת צעד אחורה ולהסתכל שוב בפרספקטיבה קצת שונה כי הקשיים שלנו הם קשיים גלובאליים. ראינו מה קורה עם הגרינינג בארצות הברית, בברזיל, אנחנו רואים את פגעי מזג האוויר, בספרד היו שיטפונות – אנחנו לא היחידים שעומדים בפני אתגרים. אנחנו לא בוחרים באתגרים שלנו אלא חושבים איך נעמוד באתגרים האלה."
אתה אופטימי?
"אנחנו חקלאים, אנחנו תמיד אופטימיים, מה השאלה? זה מה שנותן לנו את הכוח! אני חושב שאנחנו עומדים בפני עונה מאוד מאתגרת, גם מבחינת התחרות וגם מבחינת שערי המטבע. יחד עם זאת, השנתיים האחרונות גם היו מאוד מאתגרות וצלחנו אותם והן היו שנתיים טובות לפרדס אז אנחנו בהחלט אופטימיים אבל לא נאיבים."
