עדכונים בהגנה מנזקי אקלים קיצוני באבוקדו

ליאור רובינוביץ'¹, מיקי נוי², ניצן סנש², ורד יריחימוביץ'³, מרק פרל³, יפעת מתיתיהו¹ ומיכל להק¹.

¹ מיגל- מו"פ צפון; ² מדריך אבוקדו פרטי; ³מנהל המחקר החקלאי; ⁴ משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

היקף מטעי האבוקדו בישראל עומד על כ- 160,000 דונם ובשנים הקרובות, הצפי הוא לעלייה בקצב של אלפי דונמים נוספים לשנה.למרות האטרקטיביות הגדולה של הגידול, האבוקדו רגיש מאוד לנזקי אקלים קיצוני- אירועי קרה וצינה חורפיים ואירועי חום קיצוני באביב (בעיקר בתקופת החנטה) ובקיץ. בשנים האחרונות אנו עוסקים בבחינת מגוון פתרונות יישומיים לפתרון הבעיה. כך למשל, סחרור האוויר במטע באמצעות מאווררים יעיל בהגנה בפני קרה קרינתית, אך אינו מספק הגנה בפני אירועי קרה מוסעת, צינה או חום קיצוני שתדירותם המצטברת גבוהה בהרבה מאירועי הקרה הקרינתית.

פתרון אפשרי נוסף הוא המטרה מעל הנוף, אך לשיטה זו מגבלות משמעותיים כגון זמינות מים שפירים ויכולת ספיקה נמוכה מדי כאשר יש צורך בהמטרה בשטחים נרחבים במקביל. פתרון אחר הוא שימוש ברשתות הצללה אשר כבר נבחן בהצלחה בגידולים שונים להגנה בפני פגעי מזג אויר שונים כדוגמת ברד, רוח ועודפי קרינה היכולים לגרום לנזקים לעצים ולפרי. ואכן, במסגרת עבודות מקיפות שערכנו בשנים האחרונות, נצפתה יעילות גבוהה בשימוש ברשתות הצללה מעל נוף עצי אבוקדו להגנה בפני אירועי אקלים קיצוניים- קרה, צינה וחום קיצוני. כך למשל, היבול התלת שנתי בעצי 'פינקרטון' שכוסו ברשתות הסרוגות כסופה 50% וכסופה 70% מהלך החורף היה גבוה בכ- 23% וב- 37% ביחס ליבול עצי הביקורת שלא כוסו, בהתאמה. בפברואר 2025 התרחש במטע ניסוי בזן 'האס' אירוע קרה משמעותי בו ירדו הטמפ' לכדי -3.5⁰C.

כתוצאה מכך נגרם נזק חיצוני לעלוות עצי הביקורת, בעוד שלא נצפה כלל נזק בעצים שכוסו ברשת כסופה 60%. בתחילת מרץ 2025, רמת קיבוע הפחמן ומוליכות הפיוניות היו גבוהים ב- 36% וב- 30% בעצי הרשת ביחס לעצי הביקורת, בהתאמה. באביב העוקב, עצמת הפריחה בכלל החלקה הייתה נמוכה, אך גבוהה באופן מובהק בעצים שכוסו ברשתות. בינואר 2026 בוצע קטיף בחלקה- היבול בעצי הביקורת היה אפסי, אך עמד על כ- 15 ק"ג/עץ בעצים המכוסים. בנוסף, נמצא כי לרשתות ההצללה יעילות בהגנה גם מפני נזקי חום קיצוני במהלך האביב והקיץ. כך למשל, לפריסת רשת כסופה ארוגה 60% מעל עצי 'האס' ו- 'פינקרטון' במהלך אירועי חום קיצוני הראתה יתרונות רבים עליהם ניתן למנות הורדה משמעותית של עצמת הקרינה וטמפ' האוויר והעלווה וכן עלייה בקיבוע הפחמן ובמוליכות הפיוניות בעצים שכוסו ביחס לעצי הביקורת שנותרו חשופים. יתרה מכך, נמצא כי היבול תחת עצי ה'פינקרטון' המכוסים היה גבוה ביחס לעצי הביקורת שלא כוסו. לאחרונה אנו בוחנים פריסה של רשת 30% פנינה למשך כל השנה למעט בתקופת ההאבקה. בזן 'האס' לא נמצא הבדל ביבול בין עצי הביקורת לעצים המכוסים, אך גודל הפרי הממוצע היה גבוה באופן מובהק בעצים המכוסים ביחס לעצי הביקורת. בנוסף לשיטות אלה, ישנה חשיבות רבה בפיתוח ובירור של כנות וזנים בעלי עמידות גבוהה יותר לנזקי אקלים קיצוני.

מהתוצאות עד כאן נראה כי עצי 'האס' צעירים (לפני ניבה) שהורכבו על גבי הכנות המקסיקניות דוסה ושילר הראו עמידות מוגברת לקור ביחס לעצים שהורכבו על הכנות המערב הודיות אשדות 17 ודגניה 117. כמו כן, נראה כי לעצים צעירים מהזנים 'ג'ם' ו- `BL` עמידות מוגברת לקור וחום קיצוני ביחס לזנים 'האס' ומלומה. בעקבות קרת פברואר 2025, היבול בעצי ג'ם בוגרים היה גבוה באופן מובהק ביחס לזנים האחרים ועמד על 38 ק"ג/עץ, גבוה באופן מובהק ביחס לעצי הזנים האחרים שנע בין 1- 2.5 ק"ג בלבד, כאשר משקל הפרי הממוצע בזן ג'ם עמד על 230 גרם. כמו כן, בחנו במסגרת ניסויים מבוקרים את עמידותם לחום קיצוני של טיפוסים מצטיינים, תוצרי פרויקט ההשבחה באבוקדו. נראה כי לטיפוסים A1-42-47 , גאיה ו- E1-2-8 עמידות מוגברת לעקת החום ביחס לשתילי ההאס. על מנת לבסס את התוצאות שהתקבלו בשנים האחרונות, יש להמשיך ולבחון בתנאי שטח את יעילות הרשתות ועמידותם של כנות וזני האבוקדו השונים בפני נזקי אקלים קיצוני.

המהפכה התעשייתית בריבוי שתילי אבוקדו – מחזון למציאות

גיא הרצל- מנכ"ל חברת Bestree

תעשיית האבוקדו העולמית עומדת בפני מהפכה טכנולוגית שכבר שינתה את פני ענפי הבננה והאננס: המעבר מריבוי מסורתי ומשתנה לייצור תעשייתי, אחיד ונקי באמצעות תרביות רקמה. אחד האתגרים המרכזיים הפוגעים כיום ברווחיות במטע המסחרי הוא השונות הגנטית המובנית בשימוש בכנות זריעות, שמקורן בריבוי מיני . שונות זו יוצרת מצב של "הגרלה גנטית", בה לצד עצים מצטיינים ("Elite") המניבים יבולים גבוהים, קיימים עצים "עצלנים" הצורכים משאבי מים ודשן אך מניבים יבול דל.

עד היום, האבוקדו נחשב לגידול "קשה השרשה",  עובדה שמנעה פיתוח פרוטוקולים מסחריים לתרביות רקמה והותירה את המגדלים תלויים בשימוש בזרעים או בשיטת ה"הרכבה הכפולה" – תהליך יקר, שאמנם מאפשר אחידות גנטית, אך הינו איטי ובעל אחוזי פחת גבוהים. ישנן עדויות בספרות על מספר ניסיונות לפיתוח תרביות רקמה לצורך ריבוי וגטטיבי של שתילי אבוקדו, אך הם לא התבססו לכדי טכניקת ריבוי מסחרית בפרקטיקה החקלאית.

חברת Bestree  הצליחה לפצח חסם ביולוגי זה באמצעות טכנולוגיית Direct  Organogenesis. בשונה משיטות ריבוי מקובלות בתרבית רקמה, שבהן קיים סיכון להופעת מוטציות גנטיות המביאות לשונות בשתילים (וריאציות סומקלונליות), טכנולוגיה זו מאפשרת ייצור שתילים אחידים גנטית. יתרון זה מתאפשר בזכות שימוש בחומר אם בוגר, ללא מעבר דרך שלב הקאלוס, שלב הידוע כמגביר סיכון לאי יציבות גנטית. תהליך זה מבטיח ייצור כנות נאמנות למקור באופן מלא (True-to-Type), ומאפשר ייצור שתילים יציבים גנטית המאופיינים באחידות פנוטיפית מלאה ועקבית.

המשמעות עבור המגדל היא דרמטית ומשנה את אופן תכנון וניהול המטע:

1. חקלאות מדייקת:  יכולת לנהל מטע הומוגני, שבו העצים מגיבים בצורה אחידה ועקבית יותר להשקיה, דישון וטיפולים נוספים, ובכך מאפשרים אופטימיזציה של התשומות.
2. ניקיון וביטחון ביולוגי: שתילים נקיים מפתוגנים ומחלות כבר משלב המשתלה, תוך צמצום סיכונים פיטוסניטריים והפחתת אובדן עתידי.
3. זמינות:ואספקה רציפה: ייצור תעשייתי מבוקר שאינו תלוי בעונות השנה או בתנאי האקלים, ומאפשר תכנון ארוך טווח ועמידה בביקושים.

ההרצאה הציגה כיצד הטכנולוגיה החדשנית מאפשרת ריבוי מסחרי של זני כנות אבוקדו מצטיינים בקנה מידה מסחרי, תוך יצירת תשתית אחידה ואיכותית להקמת מטעים. בנוסף, הודגש הפוטנציאל להפחתת עלויות הקמת המטע בטווח הארוך, לצד שיפור ביציבות היבול והגדלת התפוקה ליחידת שטח.

עדכונים מהנעשה בתוכנית השבחת אבוקדו

ורד יריחימוביץ: מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני. ליאור רובינוביץ: מיגל – מו"פ צפון. מיכאל נוי, שי צעידי, נמרוד אבן: שה"מ. הדר כהן, יעל בר-נוי: חוות הניסיונות עכו. נועם אלקן, אולג פייגנברג, רון אופיר, עמיר שרמן: מכון וולקני.

שטחי האבוקדו הנטועים כיום בישראל נעים סביב 150,000 ד.’ למרות המצב השפיר של גידול האבוקדו בארץ, לזנים המסחריים המרכזים בישראל יש מספר חסרונות ידועים. הרכב זני האבוקדו בישראל מהווה צוואר בקבוק לענף, אשר ניתן לפרוץ אותו בדרך של השבחה ובירור זנים חדשים האמורים להעלות ולייצב את היבולים ולהביא לשוק פרי ישראלי ייחודי ואיכותי. בשנים 2009 עד 2019 פעלנו במסגרת תכנית השבחה שמטרתה הייתה לייצר בדרך של בירור והכלאות זני אבוקדו ייחודיים ומשופרים. תוכנית זו היוותה תוכנית המשך לתוכנית שבוצעה בוולקני בעשור הקודם. במהלך התוכנית ביררנו מספר טיפוסי מעניינים (בעלי פוטנציאל להפוך לזנים חדשים.) טיפוסים אלה הורכבו בחלקות מבחן בחוות הניסיונות בעכו ובחלקות מודל במספר אתרים בארץ ונמצאים כיום בשלבים מתקדמים של תהליך בירור נוסף הכולל, איסוף נתוני אחסון, מדדי סירוגיות ועמידות לתנאי עקה שונים . מבין הטיפוסים המצטיינים שבררנו יוצגו נתונים לגבי – זן האבוקדו 'עוז ' .)A2-63-13) זן חדש בעל פרי אגסי, קליפה חלקה ושחורה, במשקל 320-420 ג' ואחוז זרע נמוך .)18%( טעמו מצוין וחומר יבש גבוה (20-26%( , עם ציפה שומנית עשירה החל מסוף אוגוסט. בשל הבשלתו המוקדמת, הזן מציע פוטנציאל גבוה להחליף את 'גליל' בשוק המקומי. זן האבוקדו 'מיה' (E1-2-3) זן דמוי 'האס,' המיועד לאמצע–סוף העונה בעל פרי אגסי, במשקל ממוצע 260–230 ג,’ עם קליפה שחורה, המתקלפת בקלות, ואחוז זרע נמוך כ10%- מקבוצת הפריחה .A הפרי בעל ציפה בהירה, טעם טוב והעץ מאוד ונכנס מהר לפוריות. זן האבוקדו 'יעל' ' (A1-25-51)זן מאוחר דמוי 'האס’ מקבוצת פריחה ,B פורה מאוד בעל פירות מעוגלים במשקל 220–250 גרם, עם קליפה מחוספסת בצבע שחור-אדמדם בהבשלה ואחוז זרע נמוך (כ־.)13% עונת הקטיף היא מינואר עד אפריל. בבדיקות אחסון בחודשי ינואר–פברואר נמצא חומר יבש של –21 ,23.6% ציפה שומנית וללא האפרות גם לאחר אחסון. זן האבוקדו 'נוי' )E1-2-24( זן דמוי 'האס,' בעל פרי אגסי מאורך במשקל ממוצע 280–340 ג,’ ואחוז זרע כ13%- מקבוצת הפריחה .A הפרי בעל טעם טוב מתאים לגידול לאזור סובב כינרת, בתי האריזה “אבוקדו גל” ו“-צמח” ציינו התרשמות חיובית מאיכותם וטעמם של זנים אלו.

לבסוף, לאחרונה, הוגדרה הדרישה להשבחת עצי פרי תוך התאמה לאזורי הגידול ולמגמות האקלימיות המשתנות. לגבי אבוקדו, הוגדרה דרישה לבירור והשבחה של טיפוסים דמויי 'האס' פוריים. בהתאם לכך, כעת אנו מתמקדים ב (א.) המשך בירור זנים דמויי 'האס' מוקדמים או מאוחרים לעונה השומרים על יתרונותיו, בעלי פוריות יציבה וגבוהה. (ב) בירור זנים דמויי 'האס'

מטיפוס פריחה B המצטיינים באיכות פרי גבוהה ועשויים להוות תחליף ל'אטינגר' כמפרים.

(ג) בירור זנים דמוי 'האס' בעלי התאמה אקלימית לתנאים הייחודיים של העמקים המזרחיים ושל הנגב הצפוני והמערבי. (ד) פיתוח סמנים לתכונות כמו צבע קליפה וקבוצת פריחה שיאפשרו בירור בשלב הנבט לתכונות רצויות. מידע לגבי הנעשה בתחומים אלו עד כה יוצג בקצרה.

בחינת כנות אבוקדו בתנאי מחסור בחמצן בבית השורשים

אור שפירא מו"פ צפון

תופעת ההתמוטטות של עצי אבוקדו הגורמת לנזקים כבדים בענף האבוקדו בארץ. התמוטטות העצים מקושרת על יד החקלאים והמדריכים לעודפי מים ולאירועי גשם יוצאי דופן בעוצמתם המתרבים בשני העשורים האחרונים לאור שינויי האקלים. קשר זה מהווה את הרקע למחקר

הנוכחי המנסה להבין את התופעה ולקדם פתרון עבור החקלאים. מטרת המחקר המוצג לבחון את

השפעת כנות שונות על עמידות שתילי אבוקדו לעקת מחסור בחמצן בבית השורשים בעקבות

הצפה. השערת המחקר היא כי כנות ממוצא מקסיקני יהיו עמידות יותר לעומת כנות ממוצא מערב

הודי. לשם כך נערך ניסוי מבוקר בבית רשת, בו נבחן הזן BL על שבע כנות שונות תחת תנאי הצפה ארוכת טווח, ונמדדו מדדים פיזיולוגיים כדוגמת מוליכות פיוניות יעילות וקוונטית להערכת תגובת השתילים לעקה. התוצאות הראו הבדלים ברורים בין הכנות: שתילים שהורכבו על כנת דגניה 117

ממוצא מערב הודי הציגו את רמת השרידות וההתאוששות הגבוהה ביותר תחת הצפה, בעוד

ששתילים שהורכבו על כנת שילר ממוצא מקסיקני הציגו את רמת השרידות הנמוכה ביותר. יחד עם זאת, כל השתילים על כל הכנות נפגעו פגיעה חמורה. 2מסקנות המחקר מצביעות על קשר ברור בין חוסר בחמצן בתנאי הצפה לבין נזק למערכת השורשים והתמוטטות העצים, ועל כך שסוג כנה משפיע על תגובת השתילים להצפה. השערת המחקר הופרכה בשלב זה. המשך המחקר יבחן תגובה להצפה חוזרת קצרת טווח. יש לבחון כנות נוספות ולשקול תכנית השבחה ייעודית לפתרון הבעיה.

איכות פירות אבוקדו: פתרונות להאפרה פנימית וניהול אחסון בזן מלומה.

נעם אלקן, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני

עם עלית הביקוש לפירות אבוקדו מוכנים למאכל, עולות התלונות על האפרה פנימית בפירות אשר נקטפים לאחר חודש ינואר ועל הזן מלומה בפרט. הזן מלומה נמצא כפרי הסובל מבעיות איכות לאורך כל תקופת הקטיף. בקטיף של פחות מ 21% חומר יבש הפרי סובל מאוד מהאפרה פנימית, בקטיף מעל 27% חומר יבש החל להופיע ריקבון. הפרי אינו רגיש לקור וכדאי לאחסנו ב 5 מעלות. טיפול של 1-MCP או אווירה מבוקרת יכולים להפחית את חומרת האפרה. הבעיה בהאפרה פנימית בכלל פירות האבוקדו בארץ קשורה לנביטה מוקדמת של הזרע ועליה בחמצון מקומי של הרקמה. ככל שהפרי בוגר והחומר היבש גבוה יותר, יש סיכוי גובר להאפרות לאחר חיי המדף. מכיוון שבכל מטע קצב צבירת החומר היבש שונה, נראה כי כדאי לפתח אסטרטגיה לקטיף לפי אחוז חומר יבש במטעים השונים. המחקר מהשנים האחרונות הראה כי עודף חנקן, ו/או חוסר סידן, ו/או השקיה במי קולחין מעודדים האפרה פנימית. המחקר גם מצא טיפולים שונים אשר יכולים להפחית האפרות פנימיות בפירות כדוגמת דישון מדייק, קטיף לפי חומר יבש וקביעת מקסימום חומר יבש לקטיף, טיפול בסידן לאחר קטיף, עיכוב הבשלה ע"י טיפול 1-MCP לאחר הקטיף, או עיכוב הבשלה ע"י ציפוי הפרי, בעוד שהטיפול היעיל ביותר היה אחסון באווירה מבוקרת.

נמלת האש במטע האבוקדו

נמרוד אבן, שה"מ, משרד החקלאות ובטחון המזון

נמלת האש הקטנה auropunctata( )Wasmannia נחשבת לאחת ממאה המינים הפולשים ההרסניים בעולם. מקורה באמריקה הטרופית, והיא מאופיינת בכושר התפשטות גבוה, מבנה חברתי ייחודי ומנגנון רבייה יוצא דופן המביא לזהות גנטית מוחלטת בין המלכה לבין צאצאיותיה המלכות. וכך אין תחרות בין המושבות שהן מקימות. ומאפשרות היווצרות "מושבת-על" רחבת היקף. התפשטות הגלובלית מתרחשת באמצעות שינוע חומרי ריבוי, שתילים ותוצרת חקלאית נגועה. הנמלה מקננת בעצים, בשיחים ובקרקע, תוך ניצול חללים טבעיים וסדקים, ואינה בונה קן מוגדר. במושבה עשויות להימצא עשרות מלכות, והאוכלוסייה יכולה להגיע למאות אלפי פרטים. פלישתה גורמת לפגיעה קשה באיכות החיים של בני אדם ולנזק משמעותי למערכות אקולוגיות. בחקלאות, עיקר הנזק מתבטא ב:טיפוח והגנה על כנימות, פגיעה בעובדים עקב עקיצות כואבות, וסיכון פוטנציאלי לייצוא לשווקים.

נכון להיום, אין בישראל במטעי האבוקדו פרוטוקול הדברה ייעודי כנגד נמלת האש הקטנה. לפיכך, מטרת המחקר הייתה לבחון ולפתח פרוטוקולי הדברה המבוססים על תכשירים בעלי חומרים פעילים שונים, במטעי אבוקדו. הניסוי בוצע במקביל בשני אזורי אקלים שונים – עמק הירדן ומישור החוף. בשנת הניסוי הראשונה נבחנו שישה טיפולים: טנגו (יישום על נוף העץ והקרקע,) ספקטרום (יישום במוט משכיב בנפח של 40 ליטר לדונם,) מאגמה (פיזור גרגרים, 50 גרם לעץ,) רעם (יישום במוט משכיב בנפח של 40 ליטר לדונם,) שילוב טנגו + ספקטרום וביקורת.. בסיום השנה הראשונה זוהו כיעילים במיוחד הטיפולים: רעם, מאגמה 50( גרם לעץ,) ספקטרום והשילוב טנגו + ספקטרום. נמצא כי השילוב בין טנגו לספקטרום היה יעיל יותר מכל אחד מהתכשירים בנפרד, ועל כן בשנת המחקר השנייה הושם דגש על בחינת שילובים נוספים עם טנגו. בשנה השנייה נבחנו המינונים השונים של מאגמה ,25( 35 ו50- גרם לעץ,) וכן התכשירים רעם ותלתן, לצד שילובים שונים בין מאגמה, רעם וטנגו. התוצאות הצביעו על כך שמינון מאגמה של 50 גרם לעץ היה היעיל ביותר אל מול המינונים האחרים. בנוסף, כלל השילובים שנבחנו הדגימו יעילות מובהקת בהפחתת אוכלוסיית נמלת האש בהשוואה לביקורת. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות שבפיתוח אסטרטגיית הדברה המבוססת על שילוב חומרים פעילים שונים, ומהווים בסיס לגיבוש פרוטוקול ייעודי להתמודדות עם נמלת האש הקטנה במטעי אבוקדו בישראל.

שיקום אקולוגי של שולי מטעים ככלי להגברת מאביקים במטע אבוקדו

.)[email protected]( אבישר אביב ר"ד

בשנים 2024–2022 בוצע תהליך שיקום של משארי שדה בעשרות מטעי אבוקדו במרחב העמקים הצפון־מערביים, ביוזמת תאגיד מילופרי ובליווי מקצועי של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. מטרת השיקום הייתה לחזק את הרצף התפקודי של בתי גידול טבעיים בתוך המרחב החקלאי, בדגש על תמיכה בחברת המאביקים. פעולות השיקום כללו צמצום השימוש בקוטלי עשבייה, טיפול בצומח פולש, ונטיעה של כ־30,000 שתילים של למעלה מ־90 מיני בר מקומיים של עצים, שיחים ובני שיח, ברכב ייחודי שהתאים לחברת המאביקים, לקרקע, למטע ולמערכת הטבעית.

במקביל בוצע מחקר שדה להערכת השפעת השיקום על חברת המאביקים במטעי אבוקדו ביישובים יחיעם, כברי, סער, עברון, כפר מסריק ואפק. המחקר השווה בין מטעים הסמוכים למשאר משוקם, מטעים הסמוכים למשאר לא משוקם, כגון תעלת ניקוז עם עשבייה ספונטנית (לפני כיסוח,) לבין מטעים שאין לצידם שטח טבעי כלל. בכל מטע נדגמו המשאר, שולי המטע ופנים המטע. הממצאים הצביעו על יתרון ברור למשארים המשוקמים: השפע ועושר המינים של מאביקים היו  גבוהים משמעותית במשארים אלו בהשוואה למשארים לא משוקמים ולמטעים ללא שטח טבעי סמוך, והרכב חברות המאביקים בהם היה מגוון יותר. בנוסף, משארים משוקמים משכו מספר רב יותר של קבוצות מאביקות בעלות פוטנציאל ידוע או משוער להאבקת אבוקדו מהמשאר המשוקם אל פנים המטע, שבו נמצאו עושר ושפע גבוהים במובהק בהשוואה למרכז המטע שלצידו משאר לא משוקם, או ללא שטח טבעי כלל. תוצאות אלו מצביעות על כך ששיקום אקולוגי של משארי שדה הוא כלי יישומי ויעיל לחיזוק שירותי האבקה במטעי אבוקדו.