אומר גיא צבר, מייסד ומנכ"ל צבר סולאר • "אני מאמין שההתיישבות היא אחד הגורמים המרכזיים שיאפשרו לישראל לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שלה. למרחב הכפרי יש יתרונות משמעותיים – קרקע, תשתיות, ניסיון ניהולי ויכולת לחשוב לטווח ארוך"
*תמונה ראשית: גיא צבר, מייסד ומנכ"ל צבר סולאר
במשך למעלה מ־17 שנים פועלת צבר סולאר לצד קיבוצים, מושבים וקהילות ברחבי הארץ, ומובילה פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת בהיקפים משמעותיים. החברה מפעילה מאות מגה־וואט של מתקנים סולאריים ומתקני אגירה ומקדמת למעלה מגיגה־וואט נוספים בשלבי הקמה ופיתוח. מאחורי המספרים עומדת תפיסה ברורה: הצלחתו של פרויקט אינה נמדדת רק בהספק החשמלי שהוא מייצר, אלא בעיקר ביכולת ליצור שותפות אמיתית עם הקהילה המקומית. בראיון מיוחד מספר גיא צבר, מייסד ומנכ"ל החברה, על החיבור העמוק להתיישבות, על עתיד האנרגיה המתחדשת בישראל ועל הדרך שבה הפכה צבר סולאר לשותפה אסטרטגית של עשרות יישובים ברחבי הארץ.
גיא, צבר סולאר נחשבת כיום לאחת החברות הבולטות בתחום האנרגיה המתחדשת במרחב הכפרי. מה עומד מאחורי ההצלחה הזו?
"אני חושב שהסיבה המרכזית היא שאנחנו מסתכלים על ההתיישבות בצורה שונה. עבורנו, קיבוץ או מושב אינם רק בעלי קרקע שעליה ניתן להקים פרויקט. מדובר בקהילה, במערכת ערכים, בהיסטוריה ובחזון לעתיד. לאורך השנים הבנו שכדי להצליח במרחב ההתיישבותי צריך הרבה יותר מיכולת הנדסית או פיננסית. צריך להבין את האנשים, את תהליכי קבלת ההחלטות, את האתגרים ואת הצרכים הייחודיים של כל יישוב."
אתה מרבה לדבר על "השפה ההתיישבותית". למה הכוונה?
"כשאני אומר 'השפה ההתיישבותית', אני מתכוון להבנה עמוקה של האופן שבו קהילות כפריות פועלות ומקבלות החלטות. בעולם העסקי נהוג לעיתים להסתכל על פרויקט כעל עסקה. בהתיישבות מדובר בהרבה יותר מזה.
בקיבוץ, למשל, החלטה על מיזם אנרגיה יכולה להיות קשורה לחזון ארוך טווח של הקהילה, לצרכים של דור ההמשך, לשימור החקלאות או לחיזוק היציבות הכלכלית. במושב, לעיתים יש צורך לאזן בין אינטרסים שונים של בעלי נחלות, בין פעילות חקלאית קיימת לבין פיתוח עתידי.
אנחנו מבינים את המורכבות הזו. אנחנו יודעים לעבוד מול הנהלות, מזכירויות, ועדים כלכליים, אסיפות חברים ובעלי תפקידים שונים. אנחנו מבינים שהחלטות משמעותיות דורשות זמן, שיתוף והסכמה רחבה. הניסיון שלנו מלמד שכאשר פועלים מתוך כבוד לקהילה ומתוך הבנה אמיתית של צרכיה, ניתן לבנות שותפויות יציבות וחזקות לאורך שנים.
בסופו של דבר, אנשים רוצים לעבוד עם מי שמבין אותם. זו הסיבה שבמקרים רבים השותפים שלנו מרגישים שאנחנו חלק מהקהילה ולא רק חברה חיצונית שמגיעה לקדם פרויקט."
כיצד הגישה הזו באה לידי ביטוי בשטח?
"היא מלווה אותנו בכל שלב של הפרויקט. כבר בפגישות הראשונות אנחנו משקיעים זמן בהיכרות עם היישוב ועם התוכניות האסטרטגיות שלו. אנחנו בוחנים יחד את הנכסים הקיימים, את פוטנציאל הפיתוח ואת הצרכים העתידיים.
לאחר מכן אנו בונים תוכנית עבודה הכוללת בדיקות תכנוניות, רגולטוריות וכלכליות, תוך הקפדה על שקיפות מלאה. אנחנו מאמינים שהשותפים שלנו צריכים לקבל תמונה מלאה של ההזדמנויות לצד האתגרים.
מעבר לכך, אנחנו רואים בפרויקט הסולארי מנוף לפיתוח היישוב כולו. במקרים רבים צבר סולאר מממנת במסגרת הפרויקט הקמה או חידוש של תשתיות חקלאיות, כגון לולים, רפתות, בתי אריזה ומבנים חקלאיים נוספים. כך, לצד ההכנסות השוטפות שמייצר התאגיד הסולארי לאורך שנים, הפרויקט תורם גם לחיזוק העסקים הקיימים במשק, משפר את התשתיות ומייצר ערך כלכלי רחב יותר עבור הקהילה כולה.
גם לאחר הקמת המתקן הקשר אינו מסתיים. אנו ממשיכים ללוות את השותפים לאורך שנות ההפעלה, מתוך תפיסה שפרויקט אנרגיה הוא מערכת יחסים ארוכת טווח ולא אירוע חד-פעמי. מבחינתנו, ההצלחה אינה מסתכמת בהקמת מתקן סולארי, אלא ביצירת מנוע צמיחה אמיתי ליישוב ולשותפים שלנו."
כיצד אתה רואה את מקומה של ההתיישבות במהפכת האנרגיה של ישראל?
"אני מאמין שההתיישבות היא אחד הגורמים המרכזיים שיאפשרו לישראל לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שלה. למרחב הכפרי יש יתרונות משמעותיים – קרקע, תשתיות, ניסיון ניהולי ויכולת לחשוב לטווח ארוך.
אם מסתכלים על ההיסטוריה של מדינת ישראל, ההתיישבות הייתה מאז ומתמיד החלוץ לפני המחנה הציוני – בביטחון, בחקלאות, בהתיישבות ובהפרחת הארץ. גם כיום, במהפכת האנרגיה, היא יכולה וצריכה להוביל. דווקא בתקופה שבה סוגיות של ביטחון אנרגטי, עצמאות תשתיתית וחוסן לאומי עומדות במרכז סדר היום, להתיישבות יש הזדמנות למלא תפקיד משמעותי נוסף – להיות שותפה מרכזית בבניית עצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל.
בשנים האחרונות אנו רואים התרחבות משמעותית של פרויקטים סולאריים על גגות, לצד התפתחות מואצת של מיזמים קרקעיים, אגרו-וולטאיים ומתקני אגירה. הקהילות הכפריות מבינות שמדובר לא רק במקור הכנסה נוסף, אלא במנוע צמיחה כלכלי ובתרומה אסטרטגית למשק החשמל הישראלי. בעיניי, זו הזדמנות שבה כל הצדדים מרוויחים – המדינה מחזקת את ביטחונה האנרגטי, וההתיישבות מחזקת את חוסנה הכלכלי ואת יכולתה להמשיך להתפתח גם עבור הדורות הבאים."
אחד התחומים המתפתחים כיום הוא האגירה. כיצד אתם רואים את התחום הזה?
"אגירת אנרגיה היא ללא ספק אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר של משק החשמל בשנים הקרובות. ככל שחלקה של האנרגיה הסולארית גדל, כך גדל גם הצורך ביכולת לאגור חשמל ולהזרים אותו לרשת בשעות שבהן הביקוש גבוה.
מבחינת היישובים, מתקני אגירה מייצרים הזדמנות כלכלית חדשה ומשלימים את הפעילות הסולארית הקיימת. אנחנו רואים עניין הולך וגובר מצד מושבים וקיבוצים המעוניינים לשלב אגירה כחלק בלתי נפרד מתוכניות הפיתוח שלהם.
הניסיון שלנו מלמד שהשילוב בין סולאר לאגירה מאפשר לנצל בצורה טובה יותר את תשתיות החשמל הקיימות, לשפר את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט ולייצר ערך משמעותי לשותפים."
ומה לגבי התחום האגרו-וולטאי?
"התחום האגרו-וולטאי מגלם בעיניי את החיבור הטבעי ביותר בין חקלאות לאנרגיה. במשך שנים רבות היה נדמה שקיים מתח בין הצורך לשמור על קרקע חקלאית לבין הרצון לקדם ייצור חשמל. הטכנולוגיות החדשות מוכיחות שאפשר ואף רצוי לשלב בין השניים.
בשנים האחרונות יצר הרגולטור מסגרת המאפשרת ליישובים לקדם במקביל מספר מיזמים אגרו-וולטאיים. בעיניי, זו אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בתחום, משום שהיא מעניקה ליישובים גמישות רבה יותר ומאפשרת להם למקסם את הפוטנציאל הגלום בקרקעותיהם.
לכן אני ממליץ ליישובים לבחון היטב את אופן ההתקשרות שלהם. אנו רואים לא פעם יישובים החותמים על הסכם רחב עם חברה אחת, הכולל את כלל הפוטנציאל האגרו-וולטאי של היישוב. אולם כאשר הרגולציה מאפשרת לקדם מספר מיזמים במקביל, נכון לבחון האם ריכוז כל הפרויקטים בידי גורם אחד אכן משרת את האינטרס של היישוב. לעיתים, פיצול המיזמים בין מספר שותפים, עשוי לייצר תחרות בריאה, להפחית סיכונים ולהגדיל את הערך הכלכלי עבור הקהילה."
מהו הערך החשוב ביותר שמנחה אותך כמנכ"ל?
"הערך הראשון הוא אמינות. בעיניי זהו הבסיס לכל מערכת יחסים עסקית, ובוודאי כאשר מדובר בפרויקטים שנמשכים עשרות שנים. קל מאוד להבטיח הבטחות בתחילת הדרך; האתגר האמיתי הוא לעמוד בהן לאורך זמן. אנחנו מקפידים לפעול בשקיפות מלאה, להציג תמונה אמיתית ומאוזנת ולהיות זמינים לשותפים שלנו בכל שלב.
הערך השני הוא ראייה עסקית. פרויקט אנרגיה מתחדשת צריך לייצר ערך לא רק בעוד עשרים או שלושים שנה, אלא כבר מהיום הראשון. אנחנו שואפים לבנות מודלים עסקיים שמאפשרים ליישוב ליהנות מתועלת כלכלית כבר בתקופת הכהונה של ההנהלה שמקדמת את הפרויקט – בין אם באמצעות מימון והקמה של תשתיות חקלאיות, מענקים, פיתוח נכסים או מקורות הכנסה נוספים, ובמקביל ליצור מנוע הכנסות יציב וארוך טווח לדורות הבאים.
בסופו של דבר, הצלחה מבחינתנו היא מצב שבו הנהלת היישוב יכולה להציג לחברים הישגים מוחשיים כבר בטווח הקצר, לצד תשתית כלכלית שתמשיך לשרת את הקהילה עוד שנים רבות לאחר מכן."
שאלה לסיום, איזה מסר היית רוצה להעביר לקיבוצים ולמושבים הבוחנים כיום כניסה לתחום?
"אני חושב שהאנרגיה המתחדשת היא אחת ההזדמנויות המשמעותיות ביותר שעמדו בפני ההתיישבות בעשורים האחרונים. היא מאפשרת לייצר מקורות הכנסה יציבים וארוכי טווח, לחזק את החוסן הכלכלי של הקהילה ולהבטיח עתיד טוב יותר לדורות הבאים.
אבל לצד הפוטנציאל הגדול, חשוב לבחור את השותפים הנכונים. פרויקט אנרגיה הוא מסע ארוך, ולכן חשוב לעבוד עם גוף מקצועי, יציב ומנוסה, שמכיר את העולם ההתיישבותי ומבין את המורכבות שלו.
לאחר יותר מ־17 שנות פעילות ועשרות שותפויות מוצלחות, אנחנו יודעים שהצלחה אמיתית נבנית קודם כל על אמון. הטכנולוגיה חשובה, המימון חשוב, אבל בסופו של דבר האנשים הם שעושים את ההבדל.
החזון שלנו בצבר סולאר הוא להמשיך לצמוח יחד עם ההתיישבות הישראלית, ליצור ערך אמיתי לקהילות שאיתן אנו עובדים, ולהוביל את המעבר של ישראל לעתיד אנרגטי נקי, יציב ובר־קיימא. זו לא רק משימה עסקית מבחינתנו – זו שליחות."
