יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 08 15 113438

"אנחנו מועדון סוציאליסטי" 

4 דק' קריאה

שיתוף:

זאביק גלאובר, מייסד מועדון השייט במכמורת, בו גדלה אלופת העולם וסגנית האלופה האולימפית שרון קנטור, נזכר בימים הראשונים בקונטיינר ומקווה שהמועדון יצליח לשרוד למרות הקשיים הכלכליים 

*תמונה ראשית: גלאובר מקבל פרס. מתוך עמוד פייסבוק של איגוד השייט

מדליית הכסף בה זכתה שרון קנטור (אביחיל) במשחקים האולימפיים בפריז היייתה המדליה הרביעית (מתוך חמש) של ישראל בשייט, והראשונה של מועדון השייט מכמורת/עמק חפר. המועדון הוקם ב-1978 ע"י זאביק גלאובר (76) ממכמורת, והוא ניהל אותו מאז ועד לאחרונה.  

גלאובר גדל במושב והיה בצעירותו שייט בסירה זוגית בדגם "ההולנדי המעופף", אבל פציעה במלחמת יום כיפור קטעה את הקריירה הספורטיבית שלו. הוא זכה ל"עיטור העוז" על חלקו בהפעלת תותח ופעולת חילוץ למרות פציעתו בעת מתקפה סורית על סירה ישראלית בכנרת בשנת 1966, ובהמשך גם קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.  

שמשון בובר, מייסד מועדון שדות ים, הדריך אותו בראשית דרכו ודן הצבי היה בן זוגו באליפות אירופה, אבל הצמד לא הצליח להשיג את הכרטיס למשחקים האולימפיים במינכן ב-1972 והמלחמה, כאמור, הובילה לפרישה מתחרויות. גלאובר נשאר בתחום והדריך בין השאר את יואל סלע: שייט משדות ים, שייצג את המדינה ארבע פעמים במשחקים האולימפיים.  

גלאובר (נשוי+2, "הכרתי את אשתי במבואות ים וחגגנו לאחרונה 50 שנות נישואין") יצא לפנסיה לפני מספר שנים לאחר קריירה ארוכה, במהלכה ניהל את הפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין, היה בוחן במשרד התחבורה לכלי שייט ועסק בחינוך שנים רבות בבית הספר "מבואות ים", שהפך ל"רמות ים".  כמו כן הוא היה בעל חברה לייצור ציוד ימי וזכה לעיטור "איש כפועלו" ממרכז הפועל. 

הכול החל מחוג שייט… 

מועדון השייט מכמורת/עמק חפר נוסד ב-1978. "אמא של עמית וערן ענבר ביקשה שאפתח חוג שייט במושב, וכך העניין החל להתגלגל והתרחבנו מאז", מסביר גלאובר. שרון קנטור העניקה למועדון מדליה אולימפית ראשונה אבל קדמו לה מספר שמות בולטים שהגיעו להישגים בינלאומיים מכובדים. לי קורזיץ זכתה ארבע פעמים באליפות העולם בגלשני "מיסטרל" ו"ניל פרייד", לאחרונה ב-2013, נמרוד משיח היה סגן אלוף עולם ב"ניל פרייד"ב-2009, ועמית ענבר היה אלוף אירופה וסגן אלוף עולם ב"מיסטרל" בשנות ה-90 של המאה הקודמת וייצג את ישראל במשחקי סידני 2000. גלאובר: "בעיניי אליפויות עולם יותר חשובות מאולימפיאדה. אלה תחרויות עם מיטב הגולשים שנערכות כל שנה ומאורגנות ברמה הגבוהה ביותר. אולימפיאדה היא גם קרקס ושואו לתקשורת העולמית מדי ארבע שנים"  

בתחילת הדרך פעל המועדון מקונטיינר שהוצב במושב. יורם קדר, שייט מפורסם ויו"ר האיגוד לשעבר, שלח את גלאובר ל"מבואות ים" ומהחוג התפתח מועדון השייט של ימינו. בשנות ה-80 קיבל גלאובר החלטה עקרונית, לפיה המועדון זקוק אך ורק לדגמי יחיד. "זיהינו בעיות בציוותים, ריבים בין נערים שמזיקים להם ולחבריהם, ואז קיבלתי החלטה לתת לכל מי שנרשם אחריות על עצמו. בגלשן או סירת יחיד אתה צריך להתמודד עם עצמך ואם לא מסוגל אז תפרוש, אבל לא תגרום בעיות לחבריך". פרט לכך, הוא מציין "במחיר של סירת 470 אולימפית, אני קונה 4-5 גלשנים במחיר של כ-30 אלף ש"ח ליחידה". קנטור: "הגעתי למועדון בגיל 9 בעקבות בן דוד בשם ניתאי דינטי. ניסיתי סירה ולא התלהבתי ובחרתי בגלשן. סתיו ביימל, בן המושב, החל לאמן אותי במועדון בגיל 13 והוביל אותי לרמה בינלאומית ולכניסה לסגל הנבחרת, אותה הדריך שחר צוברי במשחקים האולימפיים". 

שרון קנטור צילום World Sailing
שרון קנטור. צילום: World Sailing

"אצלנו ילדים מביאים מהבית רק חגורת טרפז ובגדים פרטיים 

גלאובר מדגיש עיקרו נוסף, אשר מייחד את המועדון, "אני מחשיב את המועדון כסוציאליסטי. ב-90% מהמועדונים ההורים משלמים וקונים ציוד לילדים. לכן ילדים מבתים מבוססים יקבלו ציוד טוב יותר מהאחרים. אני מתנגד לרעיון ולכן אצלנו ילדים מביאים מהבית רק חגורת טרפז ובגדים פרטיים. אנחנו נותנים את הציוד האיכותי למצטיינים וכך גורמים לחניכים להתאמץ כדי לקבל אותו. אם מישהו פורש – אפשר להעביר את הציוד הלאה. אנחנו עוסקים קודם כל בחינוך למצוינות ורוצים להוציא אנשים טובים שעוזרים לזולת. לכן אני גאה בטייסים ובמתנדבים ליחידות עילית.  אני דוגל בקו גבול ברור ומניעת התערבות הורים באימונים וזהו שוני מהותי לעומת אגודות אחרות".        

יש לכם יריבות עם מועדון שדות ים, שנמצא כ-15 ק"מ ממכמורת? 

"ברור שיש יריבות ספורטיבית אבל הם מועדון גדול בהרבה וגם ותיק, שנוסד כבר בשנות ה-50, ואנחנו מתחרים בהם רק בגלשנים ודגמי לייזר. הסלוגן שלנו הוא 'מועדון קטן, ספורטאים גדולים',  ואצלנו מתעסקים בעיקר במשימות יומיומיות ובשמירה על המסגרת. מיניתי נשים לנהל את המועדון במקומי (שירה בונה וספיר חרות),  ואני שמח על כך".  

איך החניכים מתחלקים מבחינה דמוגרפית? 

"יש לנו כרגע 160 חניכים. להערכתי 30% מהמושב, 40% מעמק חפר ו-30% ממקומות רחוקים יותר, כמו נתניה חדרה ואפילו אשדוד. אני שמח שיש פה אלופים בנים למשפחות קשות יום".  

 מה צריך לקרות כדי שהמועדון ימשיך לגדל שייטים מצטיינים? 

"יש לנו צעירים מוכשרים כמו שחר רשף, דניאל זיו, סגנית  אלופת אירופה לנערות בדגם IQ FOIL, אבל אין ספק שאנחנו במאבק הישרדות יומיומי. בינתיים אנחנו לא יכולים להתפתח אלא רק לשמור על הקיים ותלויים בגורמים פרטיים כמו משפחות זימבריס, גרוס ואחרות, אני מחשיב את עצמי לדינוזאור ששומר על המועדון ומקווה שנמצא מקורות מימון חדשים. אין לנו עירייה תומכת כמו באילת, וכדאי להזכיר שמחלקת השייט של הפועל ת"א נסגרה לאחר מותו של המייסד המיתולוגי משה גל ("מוגיטה")  לפני שנה."  גלאובר מסכם.  

ליד 1: "אני מחשיב את המועדון כסוציאליסטי. ב-90% מהמועדונים ההורים משלמים וקונים ציוד לילדים. לכן ילדים מבתים מבוססים יקבלו ציוד טוב יותר מהאחרים. אני מתנגד לרעיון ולכן אצלנו ילדים מביאים מהבית רק חגורת טרפז ובגדים פרטיים. אנחנו נותנים את הציוד האיכותי למצטיינים וכך גורמים לחניכים להתאמץ כדי לקבל אותו" 

ליד 2: "הצמד לא הצליח להשיג את הכרטיס למשחקים האולימפיים במינכן ב-1972 והמלחמה, כאמור, הובילה לפרישה מתחרויות. גלאובר נשאר בתחום והדריך בין השאר את יואל סלע: שייט משדות ים, שייצג את המדינה ארבע פעמים במשחקים האולימפיים."   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם, 1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״. מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה: ״במקום לחזק את הגבולות, המדינה שוב משקיעה בחדרה עד גדרה. נאבקים על הציונות״  מועצה אזורית גליל עליון ממוקמת על גבולות סוריה ולבנון ונפגעה מאוד במלחמה. כ-9,500 תושבים מ-14 קיבוצים פונו במהלך המלחמה. כמעט 1,000 מבנים נפגעו ו-162 אלף דונם נשרפו. במועצה 721 לוחמים בכיתות כוננות שנותרו להילחם על יישובי הגבול בזמן המלחמה.  ראש המועצה, אסף לנגלבן, מציין את שיתוף הפעולה ההדוק המתקיים בין המועצה והתנועה. ״הובלנו יחד קמפיין לצירוף משפחות לקיבוצי המועצה״, אומר לנגלבן, ״מרבית הקיבוצים חזרו מאז תחילת המלחמה ליישובים וכיום אין דירה ריקה. יחד עם זאת, סטודנטים רבים לא חזרו למעונות כי עדיין חוששים״.  לנגלבן אומר שיש עומס מתמשך ושחיקה אחרי שנתיים של מלחמה בקרב אנשי חינוך וצוותי החירום, והמועצה עסוקה בחידוש הכוחות. המועצה מחזיקה מערך חינוכי לשבע רשויות מקומיות.  ״האתגר הגדול הוא קליטה ליישובים״, אומר ראש המועצה, ״ישנו הקושי שבני האדם יוצרים – בדמות מציאות ביטחונית והיעדר תקצוב וישנו הקושי שהטבע יוצר – בכל הארץ עברו המשקעים את הממוצע השנתי חוץ מבגליל המזרחי, כך שמתמודדים עם מציאות של בצורת.  הייתי רוצה שנקדם מאוד את תנועת הנוער לחינוך בני הנוער והתרבות שלנו״.  ליאור שמחה, מזכ״ל התנועה הקיבוצית: ״אני נרגש להיות פה, כי השנתיים האחרונות היו קשות ומאתגרות, אבל אחרי הבחירות האזור זכה לצוות מועצה מעולה.  ״הגליל העליון הוא סמל, ואחרי 7 באוקטובר הפך לסמל עוד יותר משמעותי. הארי חזר לשאוג. מנרה הפכה סמל לעמידה ציונית על קו הגבול.  ״צו העשה של התנועה הקיבוצית והגליל העליון הוא להמשיך לחזק את הגבולות והפריפריה הישראלית. חוק ההסדרים והתקציב הקרובים עושים ההיפך, ואנחנו נאבקים בזה. לא צריך לחזק שוב את גדרה עד חדרה, צריך לשנות את דפוס החשיבה הזה. תודה רבה לאסף ראש המועצה, לזוהר סגנית ראש המועצה ולעובדי המועצה שמחזיקים את עמוד האש הזה שלפני מדינת ישראל״.  שיתופי פעולה  ראשי האגפים בתנועה ומנהלי תכניות הציגו את שיתופי הפעולה בין התנועה והמועצה האזורית:  אנשי המועצה והתנועה התחלקו לקבוצות עבודה סביב נושאים כמו כלכלה, חינוך, התיישבות וקהילה. 
< 1 דק' קריאה
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן