יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 08 15 113438

"אנחנו מועדון סוציאליסטי" 

4 דק' קריאה

שיתוף:

זאביק גלאובר, מייסד מועדון השייט במכמורת, בו גדלה אלופת העולם וסגנית האלופה האולימפית שרון קנטור, נזכר בימים הראשונים בקונטיינר ומקווה שהמועדון יצליח לשרוד למרות הקשיים הכלכליים 

*תמונה ראשית: גלאובר מקבל פרס. מתוך עמוד פייסבוק של איגוד השייט

מדליית הכסף בה זכתה שרון קנטור (אביחיל) במשחקים האולימפיים בפריז היייתה המדליה הרביעית (מתוך חמש) של ישראל בשייט, והראשונה של מועדון השייט מכמורת/עמק חפר. המועדון הוקם ב-1978 ע"י זאביק גלאובר (76) ממכמורת, והוא ניהל אותו מאז ועד לאחרונה.  

גלאובר גדל במושב והיה בצעירותו שייט בסירה זוגית בדגם "ההולנדי המעופף", אבל פציעה במלחמת יום כיפור קטעה את הקריירה הספורטיבית שלו. הוא זכה ל"עיטור העוז" על חלקו בהפעלת תותח ופעולת חילוץ למרות פציעתו בעת מתקפה סורית על סירה ישראלית בכנרת בשנת 1966, ובהמשך גם קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.  

שמשון בובר, מייסד מועדון שדות ים, הדריך אותו בראשית דרכו ודן הצבי היה בן זוגו באליפות אירופה, אבל הצמד לא הצליח להשיג את הכרטיס למשחקים האולימפיים במינכן ב-1972 והמלחמה, כאמור, הובילה לפרישה מתחרויות. גלאובר נשאר בתחום והדריך בין השאר את יואל סלע: שייט משדות ים, שייצג את המדינה ארבע פעמים במשחקים האולימפיים.  

גלאובר (נשוי+2, "הכרתי את אשתי במבואות ים וחגגנו לאחרונה 50 שנות נישואין") יצא לפנסיה לפני מספר שנים לאחר קריירה ארוכה, במהלכה ניהל את הפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין, היה בוחן במשרד התחבורה לכלי שייט ועסק בחינוך שנים רבות בבית הספר "מבואות ים", שהפך ל"רמות ים".  כמו כן הוא היה בעל חברה לייצור ציוד ימי וזכה לעיטור "איש כפועלו" ממרכז הפועל. 

הכול החל מחוג שייט… 

מועדון השייט מכמורת/עמק חפר נוסד ב-1978. "אמא של עמית וערן ענבר ביקשה שאפתח חוג שייט במושב, וכך העניין החל להתגלגל והתרחבנו מאז", מסביר גלאובר. שרון קנטור העניקה למועדון מדליה אולימפית ראשונה אבל קדמו לה מספר שמות בולטים שהגיעו להישגים בינלאומיים מכובדים. לי קורזיץ זכתה ארבע פעמים באליפות העולם בגלשני "מיסטרל" ו"ניל פרייד", לאחרונה ב-2013, נמרוד משיח היה סגן אלוף עולם ב"ניל פרייד"ב-2009, ועמית ענבר היה אלוף אירופה וסגן אלוף עולם ב"מיסטרל" בשנות ה-90 של המאה הקודמת וייצג את ישראל במשחקי סידני 2000. גלאובר: "בעיניי אליפויות עולם יותר חשובות מאולימפיאדה. אלה תחרויות עם מיטב הגולשים שנערכות כל שנה ומאורגנות ברמה הגבוהה ביותר. אולימפיאדה היא גם קרקס ושואו לתקשורת העולמית מדי ארבע שנים"  

בתחילת הדרך פעל המועדון מקונטיינר שהוצב במושב. יורם קדר, שייט מפורסם ויו"ר האיגוד לשעבר, שלח את גלאובר ל"מבואות ים" ומהחוג התפתח מועדון השייט של ימינו. בשנות ה-80 קיבל גלאובר החלטה עקרונית, לפיה המועדון זקוק אך ורק לדגמי יחיד. "זיהינו בעיות בציוותים, ריבים בין נערים שמזיקים להם ולחבריהם, ואז קיבלתי החלטה לתת לכל מי שנרשם אחריות על עצמו. בגלשן או סירת יחיד אתה צריך להתמודד עם עצמך ואם לא מסוגל אז תפרוש, אבל לא תגרום בעיות לחבריך". פרט לכך, הוא מציין "במחיר של סירת 470 אולימפית, אני קונה 4-5 גלשנים במחיר של כ-30 אלף ש"ח ליחידה". קנטור: "הגעתי למועדון בגיל 9 בעקבות בן דוד בשם ניתאי דינטי. ניסיתי סירה ולא התלהבתי ובחרתי בגלשן. סתיו ביימל, בן המושב, החל לאמן אותי במועדון בגיל 13 והוביל אותי לרמה בינלאומית ולכניסה לסגל הנבחרת, אותה הדריך שחר צוברי במשחקים האולימפיים". 

שרון קנטור צילום World Sailing
שרון קנטור. צילום: World Sailing

"אצלנו ילדים מביאים מהבית רק חגורת טרפז ובגדים פרטיים 

גלאובר מדגיש עיקרו נוסף, אשר מייחד את המועדון, "אני מחשיב את המועדון כסוציאליסטי. ב-90% מהמועדונים ההורים משלמים וקונים ציוד לילדים. לכן ילדים מבתים מבוססים יקבלו ציוד טוב יותר מהאחרים. אני מתנגד לרעיון ולכן אצלנו ילדים מביאים מהבית רק חגורת טרפז ובגדים פרטיים. אנחנו נותנים את הציוד האיכותי למצטיינים וכך גורמים לחניכים להתאמץ כדי לקבל אותו. אם מישהו פורש – אפשר להעביר את הציוד הלאה. אנחנו עוסקים קודם כל בחינוך למצוינות ורוצים להוציא אנשים טובים שעוזרים לזולת. לכן אני גאה בטייסים ובמתנדבים ליחידות עילית.  אני דוגל בקו גבול ברור ומניעת התערבות הורים באימונים וזהו שוני מהותי לעומת אגודות אחרות".        

יש לכם יריבות עם מועדון שדות ים, שנמצא כ-15 ק"מ ממכמורת? 

"ברור שיש יריבות ספורטיבית אבל הם מועדון גדול בהרבה וגם ותיק, שנוסד כבר בשנות ה-50, ואנחנו מתחרים בהם רק בגלשנים ודגמי לייזר. הסלוגן שלנו הוא 'מועדון קטן, ספורטאים גדולים',  ואצלנו מתעסקים בעיקר במשימות יומיומיות ובשמירה על המסגרת. מיניתי נשים לנהל את המועדון במקומי (שירה בונה וספיר חרות),  ואני שמח על כך".  

איך החניכים מתחלקים מבחינה דמוגרפית? 

"יש לנו כרגע 160 חניכים. להערכתי 30% מהמושב, 40% מעמק חפר ו-30% ממקומות רחוקים יותר, כמו נתניה חדרה ואפילו אשדוד. אני שמח שיש פה אלופים בנים למשפחות קשות יום".  

 מה צריך לקרות כדי שהמועדון ימשיך לגדל שייטים מצטיינים? 

"יש לנו צעירים מוכשרים כמו שחר רשף, דניאל זיו, סגנית  אלופת אירופה לנערות בדגם IQ FOIL, אבל אין ספק שאנחנו במאבק הישרדות יומיומי. בינתיים אנחנו לא יכולים להתפתח אלא רק לשמור על הקיים ותלויים בגורמים פרטיים כמו משפחות זימבריס, גרוס ואחרות, אני מחשיב את עצמי לדינוזאור ששומר על המועדון ומקווה שנמצא מקורות מימון חדשים. אין לנו עירייה תומכת כמו באילת, וכדאי להזכיר שמחלקת השייט של הפועל ת"א נסגרה לאחר מותו של המייסד המיתולוגי משה גל ("מוגיטה")  לפני שנה."  גלאובר מסכם.  

ליד 1: "אני מחשיב את המועדון כסוציאליסטי. ב-90% מהמועדונים ההורים משלמים וקונים ציוד לילדים. לכן ילדים מבתים מבוססים יקבלו ציוד טוב יותר מהאחרים. אני מתנגד לרעיון ולכן אצלנו ילדים מביאים מהבית רק חגורת טרפז ובגדים פרטיים. אנחנו נותנים את הציוד האיכותי למצטיינים וכך גורמים לחניכים להתאמץ כדי לקבל אותו" 

ליד 2: "הצמד לא הצליח להשיג את הכרטיס למשחקים האולימפיים במינכן ב-1972 והמלחמה, כאמור, הובילה לפרישה מתחרויות. גלאובר נשאר בתחום והדריך בין השאר את יואל סלע: שייט משדות ים, שייצג את המדינה ארבע פעמים במשחקים האולימפיים."   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר יעקב בלום, דור רביעי לחקלאים במושבה ראש פינה • בשל היותם מושבה, במשך שנים איש לא סייע לחקלאי ראש פינה, עד שהחליטו לדאוג לעצמם והקימו אגודה שיתופית, עם בית אריזה • ביחד עם
7 דק' קריאה
"זה נכון, היו לנו חיים טובים בניו יורק, אבל הרגשתי מבודדת – עלינו לארץ לא רק בגלל הציונות אבל בעקבות משפחתי, כי המשפחה הגרעינית כבר הייתה בארץ," אומרת לי בת' שטיינברג, בחום הלוהט בעת
6 דק' קריאה
תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן