יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 11 12 161312

"אני מרגיש תמיכה ופירגון בלתי נגמרים" 

7 דק' קריאה

שיתוף:

השנה האחרונה הייתה מאתגרת במיוחד עבור נופר ששון, השוקולטייר ממושב יונתן שכבש את הלבבות ב"לולי" * נופר התמודד לא רק עם ניהול העסק, אלא גם עם שירות מילואים אינטנסיבי שפגע בעסק, אבל לדבריו מייד כשחזר לעסק זכה לתמיכה רבה מהקהילה ולא פחות מזה מהמדינה * עכשיו הוא שואף להתרחב ולפתח קו מוצרי פרימיום שיחבר בין הטעמים הישראליים לבין חוויות האדמה המקומית   


נופר ששון, בן 34 ממושב יונתן ברמת הגולן, הוא השוקולטייר המוכשר שמאחורי מותג השוקולד "לולי". המותג שלו מציע חוויית שוקולד ייחודית, שנבנית מתוך חיבור עמוק לאדמה ולסביבה המקומית. נופר, אחד מתוך שלושה בנים בשנה שלו שקיבלו את השם "נופר" נולד וגדל במושב קטן עם קהילה חמה במרכז רמת הגולן. בראיון איתו נחשפים הסיפורים, האתגרים והרגעים שהובילו אותו להקים את "לולי" וליצור שוקולדים המחברים בין אנשים לטבע ולחוויות המקומיות של הגולן. 

Ftnur' נופר גדל במושב יונתן, כפר קטן בצפון רמת הגולן, המוקף בשדות ירוקים ובטבע רחב ידיים. את שנות ילדותו הוא מתאר כתקופה של חופש והנאה פשוטה: "לגדול במושב בשנות ה-90 זה היה כמו לחיות בבועה," הוא אומר בגעגוע. "לא היו לנו מסכים ולא טכנולוגיה מתקדמת; היינו מוקפים בשדות ירוקים ויכולנו לשחק עד הערב בלי דאגות." 
הנוף והשלווה הטבעית הפכו לחלק בלתי נפרד מהאישיות שלו ומהגישה שלו לחיים ולעבודה. ילדותו הכפרית, מלאה בנופים ובתחושת השקט, מהדהדת גם כיום במוצרים שהוא יוצר, עם חומרי גלם שמתחברים לטבע ולטעמים האדמתיים של הגולן.  

השירות הצבאי היה עבור נופר תקופה מעצבת ומאתגרת: "הצבא חיזק בי את החוסן הנפשי ואת היכולת להתמודד עם מצבים מורכבים," הוא משתף. בזכות ההתמודדויות האלה, נופר הרגיש מוכן יותר לקראת ניהול עסק עצמאי, הכרוך גם הוא בהתמדה וביכולת להתגבר על מכשולים. הוא מציין את הצבא כמסגרת שהעניקה לו תחושת אחריות וכלים להתמודד עם לחצים, ערכים המלווים אותו גם בעסק ובניהול המותג "לולי". 

תמונה4
מהמוצרים של לולי. מקפיד להשתמש במוצרים שבאים מהחקלאים באזור. צילום: "לולי" 

ההתחלה המקרית שהפכה לעסק 

לאחר השחרור מצה"ל, נופר גילה מחדש את אהבתו לבישול, אך אתגר השוקולד תפס את תשומת ליבו באופן מיוחד: "שוקולד זה חומר גלם מאתגר ורגיש מאוד," הוא מספר.  

ההתחלה שלו בתחום השוקולד הייתה מקרית: באירוע קהילתי במושב, הוא ואשתו ליאל הכינו דוכן קפה לתושבים. מתוך סקרנות והתרגשות, נופר החליט להכין פרלינים שיוגשו לצד הקפה. התגובות של הקהילה היו יוצאות דופן והפכו לרגע מכונן: "התגובות היו מדהימות וזה נתן לי מוטיבציה לנסות ולהעמיק בתחום," הוא משתף.  

בעקבות ההצלחה הראשונית, נופר התחייב לעולם השוקולד והחל להתנסות ולחקור שילובי טעמים חדשים, טכניקות מקצועיות, ומרקמים ייחודיים. "בתחום הזה תמיד יש מה ללמוד," הוא אומר, "ולכן כל כישלון הוא צעד בדרך להצלחה." עם כל ניסיון, נופר הבין יותר לעומק את מורכבותו וקסמו של השוקולד, והשקיע את זמנו בלמידה עצמאית ובחיפוש מתמיד אחר טעמים. 

הקהילה המקומית היוותה עבור נופר מקור השראה ונתנה לו כוח להמשיך. הוא נזכר כיצד המשוב הראשוני שקיבל מהלקוחות בדוכן השוקולד הראשון עודד אותו: "התגובות של הלקוחות שלנו הן מה שמניע אותי," הוא מספר. "המשוב מלקוחותינו עזר לי להבין מה אנשים באמת מחפשים בשוקולד."  

ההשראה שהוא שואב מהקהילה אפשרה לו לעצב את המוצרים בהתאם לטעמים המועדפים על הקהל המקומי, עם התמקדות בטעמים אדמתיים ומנחמים. נופר מספר על חוויות מיוחדות עם לקוחות, כמו למשל משפחה שהגיעה לפופ-אפ הראשון במושב והתחברה למותג דרך חוויות משפחתיות ושיתוף של רגעים מתוקים סביב השוקולד. "כשמישהו מספר שהשוקולד שלי חיבר אותו למשפחה שלו, זה רגע שנותן לי השראה להמשיך," הוא משתף. 

נופר מתאר כיצד החיים במושב, ובפרט הקצב האיטי והרגוע יותר של הפריפריה והגולן, משפיעים על הגישה העסקית שלו ועל אופי יצירת השוקולד: "הקצב של הגולן מאוד השפיע עלי, לא רק בעסק אלא גם כאדם," הוא אומר. "אני לא מתרגש בקלות, יודע לקחת נשימה כשצריך – וגם כשלא צריך." לדבריו, גם בתקופות של עבודה אינטנסיבית המחייבת עמידה בהספקים מהירים, הוא מצליח לצאת לאותו "ואקום קסום" של שקט עם ציוץ ציפורים או צרצרים, תלוי בשעת הסיום. 

הגישה הזו מורגשת גם בניהול הפרויקטים והפיתוח של המוצרים, כשהוא ושאר השותפים בעסק פועלים בצורה פתוחה וגמישה. "גם כשיש לחץ ודדליינים, אני לא לוקח את זה קשה," הוא מסביר. בעסק הוא הקפיד לבחור שותפים וספקים שהם לא רק מקצועיים אלא גם נעימים לעבודה, כך שהעשייה המשותפת מתנהלת מתוך כנות ושקיפות. "זה יוצר, במקרי קיצון, הבנה והתגייסות במקום מריבות מיותרות," הוא מוסיף. 

נופר נזכר באתגרים הרבים שעמדו בפניו כשהקים את "לולי": "כשאתה פותח עסק, אתה נזרק לתוך אוקיינוס, והדבר הראשון שצריך לקרות הוא שיכירו אותך בכלל," הוא משתף. "אחר כך מגיעים הרחבת המעגלים והשיווק הבלתי נגמר, ומוצאים את עצמך משקיע הרבה יותר אנרגיה על הסובב את העסק, במקום על העשייה עצמה."  

הקמת העסק דרשה מנופר ומשפחתו לא מעט הקרבות, והשנים הראשונות היו קשות במיוחד: "לולי לא הייתה רווחית ויציבה בשנים הראשונות, ודרשה המון המון זמן ומשאבים לפיתוח מוצרים ותוכן, כשיכולת התפוקה הייתה נמוכה," הוא מסביר.  

מגפת הקורונה הציבה אתגרים כלכליים וניהוליים, אך גם היוותה עבור נופר הזדמנות להתבוננות פנימית ולעצירה להתמקדות מחודשת. "הקורונה הכריחה אותי לעצור ולשאול איך אני רוצה שהעסק יתפתח," הוא מספר. הוא רואה את התקופה הזו כנקודת זמן של למידה והתפתחות אישית, שבה יכל להעמיק את הידע שלו בתחום ולהתחבר שוב לערכים הבסיסיים של המותג. כמו כן, נופר השתתף בקורסים נוספים בתחום השוקולד שהוסיפו לו ידע וכלים להמשך הדרך. 

ההתמודדות עם הקשיים הכלכליים השפיעה גם על חייו המשפחתיים והזוגיים: "הדבר יצר הרבה אינטריגות וקשיים, שחלקם עדיין מלווים אותנו," הוא אומר בכנות. "החיפוש אחרי האיזון זה משהו שתמיד הולך איתנו." על אף כל הקשיים והמשברים, נופר מציין שהעבודה המשותפת על העסק חיזקה את הזוגיות ואת המשפחה כולה. כיום, "לולי" הוא עסק משגשג, ונופר מתגאה בכך שהוא וליאל אשתו הצליחו לשמור על חוסן משפחתי לאורך הדרך. "יש לנו שני ילדים שאפילו רוצים לשנות את שם המשפחה שלהם מששון ל'לולי'," הוא מוסיף בחיוך. 

Screenshot 2024 11 12 161402
שוקולד ממולא באגוז פקאן. צילום: "לולי" 

המלחמה והשירות במילואים 

השנה האחרונה הייתה מאתגרת במיוחד עבור נופר, שהתמודד לא רק עם ניהול העסק, אלא גם עם שירות מילואים אינטנסיבי בתקופות מתוחות. "אי אפשר באמת לתמרן פה, כי אני היצרן – אם אני במילואים, אני לא בעסק ואני לא עם המשפחה, ולהפך," הוא מסביר. לדבריו, כל תקופה כזו דורשת ויתורים ואיזונים, גם מצדו וגם מצדה של ליאל אשתו, שממשיכה לתמוך בו ובראייתם המשותפת. בחודשי המלחמה הראשונים, העסק נאלץ להישאר סגור ברובו. רק באפטרים שקיבל נופר מהמילואים, הוא הצליח להקדיש זמן לייצור שוקולדים, בעיקר כדי לתמוך בלקוחות העסקיים ולהמשיך לספק מוצרים לשגרת פעילותם. לדבריו, המפקדים והחברים מהמילואים תמכו ככל שיכלו, ולקחו על עצמם חלק מהעומס כדי לאפשר לו לנהל את העסק גם במעט הזמנים שהתפנו לו. 

השפעת השירות הייתה ישירה: המכירות צנחו בכ-80% בשל הפסקת הפעילות והשיווק, והיעדר נוכחות ברשתות החברתיות. "בעיני העסק 'נפגע' – הרגשתי כך, אבל חייתי עם זה בשלום," הוא אומר.  

עם זאת, הוא מדגיש את החיבוק החם שקיבל מהקהילה עם חזרתו לשגרה, ואת התמיכה הרחבה בעסקים צפוניים ובעסקים של אנשי מילואים, שממשיכה לעודד אותו: "אני מרגיש תמיכה ופרגון בלתי נגמרים," הוא משתף. "זה הרבה מעבר ל'לולי'; זה תמיכה כללית במילואימניקים, בעסקי הצפון והדרום, בעסקי המפונים ובפרויקטים של הנצחה לנופלים." החיבוק הזה מהקהילה והלקוחות בא לידי ביטוי במכירות, ולתחושתו, זו הדרך של אנשים לומר תודה – פשוט באמצעות רכישת המוצרים. "אני גאה מאוד בעם שלנו ומלא הערכה לכל מי שקונה מאיתנו, בפרט בתקופה הזו," הוא אומר. 

בנוסף לתמיכה הציבורית, נופר זכה גם למענה מהמדינה. הוא קיבל השלמות ממס הכנסה עבור התקופות שבהן נפגע כתוצאה מסגירת העסק, לצד תמיכה מהביטוח הלאומי ומקרן הסיוע: "מערכות המדינה, מס הכנסה, הביטוח הלאומי וקרן הסיוע נתנו לנו מענה נהדר," הוא מספר. "ברוב המקרים, הדברים עבדו כמו שעון, וגם אם היה עיכוב – נתקלתי בגישה מכבדת וברצון גדול לסייע." 

Screenshot 2024 11 12 161444
נופר ששון בשירות המילואים. צילום: גיא שמואלי 

חיבור לעשייה מקומית 

אחד הנושאים הקרובים ביותר לליבו של נופר הוא שיתוף פעולה עם חקלאים מקומיים שמספקים את חומרי הגלם, כמו אגוזים, זרעים וגרעינים, המשמשים במוצרי "לולי". "כל אגוז וגרעין בשוקולדים שלנו מגיע מחקלאים כאן בארץ," הוא מציין בגאווה.  

עבורו, החיבור עם החקלאים הוא ערכי לא פחות משהוא כלכלי: "העבודה עם חקלאים היא חלק מהמהות של 'לולי'," הוא מסביר, "ההחלטה לשלב חומרי גלם מקומיים מאפשרת לי לשמר את הייחודיות של המותג וליצור טעמים שמחוברים לקרקע ולמקורות המקומיים."  

נופר ממשיך לפתח את הידע והמיומנויות שלו בשוקולד באמצעות למידה עצמאית וניסויים רבים. הוא השקיע שעות רבות במחקר וניסיון, ולמד טכניקות מתקדמות כדי ליצור שוקולדים עשירים ואיכותיים: "כשניגשים לעסוק בשוקולד ברצינות, מגלים שזה הרבה יותר מסתם קינוח – זו אמנות," הוא מסביר. ההתמקדות שלו בלמידה והתמדה עזרו לו ליצור מוצרים ברמה גבוהה, מה שהופך את המותג שלו לייחודי ובעל אופי מיוחד. תהליך פיתוח כל מוצר הוא תהליך יצירתי עבור נופר, שבו הוא בוחן ומבצע ניסיונות רבים בשילובי טעמים ומרקמים. "פיתוח של כל טעם חדש הוא תהליך יצירתי," הוא מתאר.  

נופר שואף ליצור טעמים המחוברים לחוויות האדמה של הגולן, תוך שימוש באגוזים, זרעים ומרכיבים שמחזקים את האופי האותנטי של השוקולדים. כחלק מהחזון שלו להציע מגוון רחב של טעמים ואפשרויות, נופר משלב גם מרכיבים מעולם הקונדיטוריה המסורתית כמו קרמים וגאנאש, המעשירים את המוצרים של "לולי" ומאפשרים חוויות טעמים ומרקמים מגוונות. נופר שם דגש על שימוש באגוזים ושומנים טבעיים, המאפשרים לו לשמור על מוצרים איכותיים ובעלי ערכים תזונתיים גבוהים. "הרעיון הוא לתת ללקוחות שלנו חווית טעמים ייחודית בכל ביס," הוא משתף. 

העתיד של "לולי" כולל חזון להתרחבות ופיתוח קו מוצרים פרימיום שיחבר בין הטעמים הישראליים לבין חוויות האדמה המקומית. כדי להגשים את החלום להקים מפעל ייצור קבוע, נופר מתכנן להשיק קמפיין מימון המונים. "הקמפיין יאפשר לנו להרחיב את היכולות ולעמוד בדרישה ההולכת וגוברת," הוא משתף, ומתכנן לכלול בו מתנות ייחודיות לתומכים.  נופר מדגיש את התפקיד המרכזי של משפחתו בהצלחת העסק. אשתו ליאל, שותפה פעילה בעסק, מסייעת לו בניהול היום-יומי. "בלי התמיכה של ליאל והילדים, לא הייתי יכול להצליח עם העסק," הוא אומר בהכרת תודה. עבורו, העסק הוא לא רק עבודה – הוא חלק מחיי המשפחה שלהם, הזדמנות לחנך לערכים של התמדה ועבודה קשה. 

 
מסר לבעלי עסקים קטנים 

לסיכום הראיון, נופר משתף מסר מעודד לבעלי עסקים קטנים שנמצאים בתקופות מאתגרות של חוסר ודאות: "כבעלי עסקים עצמאיים, אנחנו נדרשים להמציא את עצמנו מחדש כל הזמן, וככל שהמשבר עמוק יותר – כך נדרשת מאיתנו גמישות גדולה יותר," הוא אומר.  

נופר נזכר איך בתקופת הקורונה הוא ואחרים היו צריכים להסתגל למציאות חדשה ומורכבת, וכיום, שוב הוא רואה עסקים רבים המתמודדים עם קשיים דומים. "השאיפה היא להצליח להרים את הראש, למצוא הזדמנויות ולהסתכל על הדברים בצורה שונה. אבל לא תמיד זה עובד, ולא תמיד הכל תלוי בנו," הוא מודה.  

לדבריו, חלק מהחברים הקרובים שלו נאלצו לסגור עסקים מצליחים, וגם את זה, הוא אומר, "צריך לדעת לעשות כמו שצריך." נופר מספר שמה שהכי עזר לו לאורך השנים הוא פשוט לשמור על תקשורת פתוחה עם אנשים. "ככל שתדברו, תשתפו בקשיים ותספרו על ההתמודדויות שלכם – כך תופתעו לגלות כמה בעלי עסקים אחרים עוברים בדיוק את אותן בעיות," הוא אומר. לדבריו, מפגש עם אחרים, שיתוף כנה בקשיים, ולעיתים רק להקשיב לסיפורים של אנשים אחרים יכולים ליצור קשרים בלתי צפויים שמחזקים את העסק ומובילים לשיתופי פעולה חדשים. "הכוח של העסק נמצא בקשרים האישיים," הוא מסביר, ומוסיף ש"ברוב המקרים, הקשרים והחיבורים שנוצרו במפגשים כאלה הם אלו שסייעו לו למצוא פתרונות יצירתיים ולהתמודד עם תקופות קשות. כולם חווים קשיים, וכולם מתמודדים עם בעיות דומות – אז פשוט תנסו, תפתחו את הלב, ומקסימום תצליחו," הוא אומר בחיוך. 

סיפורו של נופר ששון הוא סיפור של התמדה, חיבור לאדמה ואמונה בקהילה. בין אם מדובר ביצירת שוקולדים איכותיים, בגידול משפחה או בשאיפה להתרחב לעולמות קולינריים חדשים, נופר ממשיך לשאוף קדימה עם "לולי", תוך דגש על יצירת חוויות בלתי נשכחות והענקת ערך אמיתי ללקוחותיו ולקהילה המקומית.  

הצטרפו למסע הייחודי של "לולי" ותמכו בעסק שוקולד ישראלי שנולד מתוך אהבה לאדמה ולקהילה. כל תמיכה שלכם תאפשר לנופר ששון להמשיך ליצור ולהרחיב את פעילותו, ולחזק את הקשר בין המסורת המקומית לחוויית השוקולד. למעוניינים לתמוך ולהתעדכן במוצרים החדשים של "לולי" – בקרו באתר לולי שוקולד או בדף הקמפיין בהדסטארט.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בפאנל מיוחד שהתקיים באילת במסגרת הכנס השנתי של איגוד המוסכים בישראל, חשף מנכ"ל המכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע יעקב דור מי לקחו אחריות ולא איפשרו את קריסת המכללות הטכנולוגיות מנכ"ל המכללה הטכנולוגית להנדסאים באר
2 דק' קריאה
התאחדות חקלאי ישראל: "קיים אבסורד לקצץ את תקציב משרד החקלאות בתקופת מלחמה במקום  לחזק אותה. אנו מזהירים שקיצוץ בתקציב יפגע ישירות בחקלאות המקומית ויסכן את ביטחון המזון" *תמונה ראשית בצלאל סמוטריץ' לסגור את שה"מ.
< 1 דק' קריאה
ביוזמת היחידה לחקלאות וחדשנות גולן התקיים כנס מקצועי מרתק בנושא דיוק השקיה ודישון, במכון שמיר למחקר הגולן בהשתתפות שיא של מעל 100 משתתפים. מעבדת קרקע ומים פועלת באופן קבוע ביחידה לחקלאות וחדשנות גולן, במכון
2 דק' קריאה
חא-דא הוא מעין קיצור מילולי של חדר אוכל, המשמש לכינויה של הגלריה המאולתרת שנפתחה במבואה של המבנה. במקום מודעות, כרזות ופתקים, שתיעדו את שגרת הימים שחוותה קהילת הקיבוץ משנת 1968, כשנחנך המבנה, מכסות עתה
3 דק' קריאה
מתברר שכשאנחנו קמים בבוקר אנחנו לא מתיישרים עד הסוף אבל אם מתמידים, בסוף לומדים גם את זה  בשבועות האחרונים אני בבית הבראה כלשהו. כי איך תתארו אחרת חיים של מישהי שקמה בבוקר כדי לבלות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן