יבול שיא
הרפת והחלב
‏‏לכידה5

אנרגיית חיים

2 דק' קריאה

שיתוף:

ליאור ברזל, 43, נשוי+שלושה, גניגר

מבשל ארוחות לאירועים משפחתיים עם התמחות באוכל הונגרי, מנחה סדנאות מיניות חיובית לנוער ומנחה טנטרה-תרפיה ליחידים ולזוגות

הוא בן קיבוץ כפר החורש, קיבוץ של הונגרים, ואוכל הונגרי זה משהו שהוא בא איתו מהבית. אבא שלו היה הטבח של הקיבוץ וליאור למד מהנשים המבוגרות שם להכין את האוכל ההונגרי והמשיך גם אחרי שכל המשפחה עזבה את הקיבוץ. "זה האוכל שגדלתי עליו, אוכל שכמעט ולא עבר בירושה ויש מעט מאוד שמבשלים ממש את האוכל ההונגרי המקורי". הוא גאה להמשיך את המסורת ולהיות אחד היחידים בארץ.

ליאור מספר שתמיד אהב לבשל, ולאחר שאימו נפטרה, לפני כמעט 12 שנים, הבין שיש עוד לחיים האלה שהוא רוצה לחיות. "אוכל קשור לאנרגיית חיים, יש בו המון תשוקה. גם במיניות. גם בעבודה עם בני נוער ובטיפול שנעשה בקליניקה. הכול קשור לאנרגיית החיים".

איזה איבר בגוף שלך מספר שאתה מקיבוץ?

כפות הידיים. יש לי כפות ידיים מחוספסות כאלה, שיודעות עבודה פיזית.

זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ?

אבא שלי היה הטבח של הקיבוץ, אחד הזיכרונות הכי מתוקים שלי זה שאני, בתור הבן של הטבח, הייתי יכול להיכנס למטבח לקחת מה שאני רוצה. לא שהיה הרבה מה… אבל התחושה הזו שמותר לי.

המאכל שהכי אהבת והכי שנאת שהכינו בחדר אוכל?

הכי שנאתי קורקבנים. ברור. למרות שהגישו אותם עם נוקדלי (בצקיות הונגריות), אז מאוד אהבתי את הרוטב שלהם על הנוקדלי. המאכל שהכי אהבתי הוא אטריות עם בוטנים, פרג וסוכר ביום שישי.

משפט שאמרו לך על הקיבוץ שבחיים לא תשכח?

אי אפשר להוציא את הקיבוץ מהקיבוצניק.

תמונה 2 שאלון ליאור ברזל

אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לנער שהיית?

תסמוך על הלב שלך.

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?

כשהייתי ילד עזבנו את הקיבוץ וחזרתי אחרי שנולדו לי הילדים שלי. למה? בגלל הירוק, החינוך, המרחבים, הקהילה.

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?

חשובה לי ההוגנות בין אנשים.

אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?

על הים.

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך?

דווקא אני, השף, לא בררן באוכל.

איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזיר לחיים?

מטבח ילדים.

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד?

פורים. לראות את המבוגרים משילים מעצמם את ארשת הרצינות, מתחפשים. בכפר החורש הייתה הצגה קבועה שעשו כל שנה ואני עדיין זוכר ממנה משפטים וסצנות. הייתה לי הרבה גאווה כשאבא שלי שיחק בהצגה.

תורנות/גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת?

גלגול לחמניות במאפיה, גלגול קניידלעך לפסח.

אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, או לבחור מוטו לחיים, מה הוא היה?

אהוב אדם באשר הוא אדם, חפש את הטוב באדם שמולך. ככה גדלתי, עם המוטו הזה של סבא שלי.

האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאתה היום?

סבא אמנון, שהיה מחפש את הטוב בכל אדם שפגש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם, 1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״. מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה: ״במקום לחזק את הגבולות, המדינה שוב משקיעה בחדרה עד גדרה. נאבקים על הציונות״  מועצה אזורית גליל עליון ממוקמת על גבולות סוריה ולבנון ונפגעה מאוד במלחמה. כ-9,500 תושבים מ-14 קיבוצים פונו במהלך המלחמה. כמעט 1,000 מבנים נפגעו ו-162 אלף דונם נשרפו. במועצה 721 לוחמים בכיתות כוננות שנותרו להילחם על יישובי הגבול בזמן המלחמה.  ראש המועצה, אסף לנגלבן, מציין את שיתוף הפעולה ההדוק המתקיים בין המועצה והתנועה. ״הובלנו יחד קמפיין לצירוף משפחות לקיבוצי המועצה״, אומר לנגלבן, ״מרבית הקיבוצים חזרו מאז תחילת המלחמה ליישובים וכיום אין דירה ריקה. יחד עם זאת, סטודנטים רבים לא חזרו למעונות כי עדיין חוששים״.  לנגלבן אומר שיש עומס מתמשך ושחיקה אחרי שנתיים של מלחמה בקרב אנשי חינוך וצוותי החירום, והמועצה עסוקה בחידוש הכוחות. המועצה מחזיקה מערך חינוכי לשבע רשויות מקומיות.  ״האתגר הגדול הוא קליטה ליישובים״, אומר ראש המועצה, ״ישנו הקושי שבני האדם יוצרים – בדמות מציאות ביטחונית והיעדר תקצוב וישנו הקושי שהטבע יוצר – בכל הארץ עברו המשקעים את הממוצע השנתי חוץ מבגליל המזרחי, כך שמתמודדים עם מציאות של בצורת.  הייתי רוצה שנקדם מאוד את תנועת הנוער לחינוך בני הנוער והתרבות שלנו״.  ליאור שמחה, מזכ״ל התנועה הקיבוצית: ״אני נרגש להיות פה, כי השנתיים האחרונות היו קשות ומאתגרות, אבל אחרי הבחירות האזור זכה לצוות מועצה מעולה.  ״הגליל העליון הוא סמל, ואחרי 7 באוקטובר הפך לסמל עוד יותר משמעותי. הארי חזר לשאוג. מנרה הפכה סמל לעמידה ציונית על קו הגבול.  ״צו העשה של התנועה הקיבוצית והגליל העליון הוא להמשיך לחזק את הגבולות והפריפריה הישראלית. חוק ההסדרים והתקציב הקרובים עושים ההיפך, ואנחנו נאבקים בזה. לא צריך לחזק שוב את גדרה עד חדרה, צריך לשנות את דפוס החשיבה הזה. תודה רבה לאסף ראש המועצה, לזוהר סגנית ראש המועצה ולעובדי המועצה שמחזיקים את עמוד האש הזה שלפני מדינת ישראל״.  שיתופי פעולה  ראשי האגפים בתנועה ומנהלי תכניות הציגו את שיתופי הפעולה בין התנועה והמועצה האזורית:  אנשי המועצה והתנועה התחלקו לקבוצות עבודה סביב נושאים כמו כלכלה, חינוך, התיישבות וקהילה. 
< 1 דק' קריאה
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן