יבול שיא
הרפת והחלב
‏‏לכידה5

אנרגיית חיים

2 דק' קריאה

שיתוף:

ליאור ברזל, 43, נשוי+שלושה, גניגר

מבשל ארוחות לאירועים משפחתיים עם התמחות באוכל הונגרי, מנחה סדנאות מיניות חיובית לנוער ומנחה טנטרה-תרפיה ליחידים ולזוגות

הוא בן קיבוץ כפר החורש, קיבוץ של הונגרים, ואוכל הונגרי זה משהו שהוא בא איתו מהבית. אבא שלו היה הטבח של הקיבוץ וליאור למד מהנשים המבוגרות שם להכין את האוכל ההונגרי והמשיך גם אחרי שכל המשפחה עזבה את הקיבוץ. "זה האוכל שגדלתי עליו, אוכל שכמעט ולא עבר בירושה ויש מעט מאוד שמבשלים ממש את האוכל ההונגרי המקורי". הוא גאה להמשיך את המסורת ולהיות אחד היחידים בארץ.

ליאור מספר שתמיד אהב לבשל, ולאחר שאימו נפטרה, לפני כמעט 12 שנים, הבין שיש עוד לחיים האלה שהוא רוצה לחיות. "אוכל קשור לאנרגיית חיים, יש בו המון תשוקה. גם במיניות. גם בעבודה עם בני נוער ובטיפול שנעשה בקליניקה. הכול קשור לאנרגיית החיים".

איזה איבר בגוף שלך מספר שאתה מקיבוץ?

כפות הידיים. יש לי כפות ידיים מחוספסות כאלה, שיודעות עבודה פיזית.

זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ?

אבא שלי היה הטבח של הקיבוץ, אחד הזיכרונות הכי מתוקים שלי זה שאני, בתור הבן של הטבח, הייתי יכול להיכנס למטבח לקחת מה שאני רוצה. לא שהיה הרבה מה… אבל התחושה הזו שמותר לי.

המאכל שהכי אהבת והכי שנאת שהכינו בחדר אוכל?

הכי שנאתי קורקבנים. ברור. למרות שהגישו אותם עם נוקדלי (בצקיות הונגריות), אז מאוד אהבתי את הרוטב שלהם על הנוקדלי. המאכל שהכי אהבתי הוא אטריות עם בוטנים, פרג וסוכר ביום שישי.

משפט שאמרו לך על הקיבוץ שבחיים לא תשכח?

אי אפשר להוציא את הקיבוץ מהקיבוצניק.

תמונה 2 שאלון ליאור ברזל

אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לנער שהיית?

תסמוך על הלב שלך.

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?

כשהייתי ילד עזבנו את הקיבוץ וחזרתי אחרי שנולדו לי הילדים שלי. למה? בגלל הירוק, החינוך, המרחבים, הקהילה.

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?

חשובה לי ההוגנות בין אנשים.

אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?

על הים.

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך?

דווקא אני, השף, לא בררן באוכל.

איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזיר לחיים?

מטבח ילדים.

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד?

פורים. לראות את המבוגרים משילים מעצמם את ארשת הרצינות, מתחפשים. בכפר החורש הייתה הצגה קבועה שעשו כל שנה ואני עדיין זוכר ממנה משפטים וסצנות. הייתה לי הרבה גאווה כשאבא שלי שיחק בהצגה.

תורנות/גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת?

גלגול לחמניות במאפיה, גלגול קניידלעך לפסח.

אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, או לבחור מוטו לחיים, מה הוא היה?

אהוב אדם באשר הוא אדם, חפש את הטוב באדם שמולך. ככה גדלתי, עם המוטו הזה של סבא שלי.

האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאתה היום?

סבא אמנון, שהיה מחפש את הטוב בכל אדם שפגש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כולנו מכירים את הרגעים האלה בחיים, כשהמילים פשוט לא יוצאות כמו שצריך, או כשאנחנו מתקשים לשמוע ולהבין את מה שנאמר לנו. בקהילה הקיבוצית שלנו, שבה הקשר הבין-אישי הוא ערך עליון, חשוב שנדע איך לתמוך
3 דק' קריאה
בקיבוץ שלנו, השבילים הם עורקי החיים.אנחנו רגילים לצעוד לחדר האוכל, לעצור לשיחה ליד הכלבו או ללכת לבקר את הנכדים בשיכון. אבל עם השנים, מה שהיה פעם פעולה אוטומטית הופך לאתגר. נתונים חדשים מראים כי
3 דק' קריאה
מדריך מקיף לשיפור תפקודי המוח המוח האנושי הוא פלא מורכב, המהווה את מרכז השליטה של כל פעולה, מחשבה ורגש שלנו. כמו כל מערכת מורכבת, גם המוח זקוק לתחזוקה ואימון כדי לשמור על ביצועים מיטביים.
3 דק' קריאה
בקיבוץ ברעם יזמו את מיזם "קיבוץ הזיכרונות" – פרויקט שנועד לחזק תחושת משמעות ולהפיג בדידות בקרב ותיקי הקיבוץ, באמצעות תיעוד סיפורי חיים בליווי חברותה – מלווה חברתית מקצועית * הסיפור האישי והקהילתי של ותיקי קיבוץ ברעם  *תמונה ראשית: ניר שריג, מנהל "זמן איכות
3 דק' קריאה
המודל שלנו נשען על תפיסה אסטרטגית סדורה, הרואה בוותיקות ובוותיקים חלק פעיל, משמעותי ובעל חוכמה בתוך הקהילה – לא רק מקבלות ומקבלי שירות, אלא שותפים ושותפות לעשייה. לכן, לצד מענים טיפוליים ותמיכתיים, אנו שמים.ות דגש גם על
בדידות היא חוויה אוניברסלית החוֹצה מגזרים וגילאים. עם זאת ישנם גורמים או טְריגרים הקשורים לגיל זיקנה והמנבאים רמה מוגברת של סיכון לחוות בדידות * בריאות לקויה, אלמנות, מחסור כלכלי וחוסר תחושת שייכות לקהילה, הן הגורמים המובילים לתחושה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!