יבול שיא
הרפת והחלב
‏‏לכידה5

אנרגיית חיים

2 דק' קריאה

שיתוף:

ליאור ברזל, 43, נשוי+שלושה, גניגר

מבשל ארוחות לאירועים משפחתיים עם התמחות באוכל הונגרי, מנחה סדנאות מיניות חיובית לנוער ומנחה טנטרה-תרפיה ליחידים ולזוגות

הוא בן קיבוץ כפר החורש, קיבוץ של הונגרים, ואוכל הונגרי זה משהו שהוא בא איתו מהבית. אבא שלו היה הטבח של הקיבוץ וליאור למד מהנשים המבוגרות שם להכין את האוכל ההונגרי והמשיך גם אחרי שכל המשפחה עזבה את הקיבוץ. "זה האוכל שגדלתי עליו, אוכל שכמעט ולא עבר בירושה ויש מעט מאוד שמבשלים ממש את האוכל ההונגרי המקורי". הוא גאה להמשיך את המסורת ולהיות אחד היחידים בארץ.

ליאור מספר שתמיד אהב לבשל, ולאחר שאימו נפטרה, לפני כמעט 12 שנים, הבין שיש עוד לחיים האלה שהוא רוצה לחיות. "אוכל קשור לאנרגיית חיים, יש בו המון תשוקה. גם במיניות. גם בעבודה עם בני נוער ובטיפול שנעשה בקליניקה. הכול קשור לאנרגיית החיים".

איזה איבר בגוף שלך מספר שאתה מקיבוץ?

כפות הידיים. יש לי כפות ידיים מחוספסות כאלה, שיודעות עבודה פיזית.

זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ?

אבא שלי היה הטבח של הקיבוץ, אחד הזיכרונות הכי מתוקים שלי זה שאני, בתור הבן של הטבח, הייתי יכול להיכנס למטבח לקחת מה שאני רוצה. לא שהיה הרבה מה… אבל התחושה הזו שמותר לי.

המאכל שהכי אהבת והכי שנאת שהכינו בחדר אוכל?

הכי שנאתי קורקבנים. ברור. למרות שהגישו אותם עם נוקדלי (בצקיות הונגריות), אז מאוד אהבתי את הרוטב שלהם על הנוקדלי. המאכל שהכי אהבתי הוא אטריות עם בוטנים, פרג וסוכר ביום שישי.

משפט שאמרו לך על הקיבוץ שבחיים לא תשכח?

אי אפשר להוציא את הקיבוץ מהקיבוצניק.

תמונה 2 שאלון ליאור ברזל

אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לנער שהיית?

תסמוך על הלב שלך.

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?

כשהייתי ילד עזבנו את הקיבוץ וחזרתי אחרי שנולדו לי הילדים שלי. למה? בגלל הירוק, החינוך, המרחבים, הקהילה.

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?

חשובה לי ההוגנות בין אנשים.

אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?

על הים.

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך?

דווקא אני, השף, לא בררן באוכל.

איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזיר לחיים?

מטבח ילדים.

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד?

פורים. לראות את המבוגרים משילים מעצמם את ארשת הרצינות, מתחפשים. בכפר החורש הייתה הצגה קבועה שעשו כל שנה ואני עדיין זוכר ממנה משפטים וסצנות. הייתה לי הרבה גאווה כשאבא שלי שיחק בהצגה.

תורנות/גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת?

גלגול לחמניות במאפיה, גלגול קניידלעך לפסח.

אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, או לבחור מוטו לחיים, מה הוא היה?

אהוב אדם באשר הוא אדם, חפש את הטוב באדם שמולך. ככה גדלתי, עם המוטו הזה של סבא שלי.

האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאתה היום?

סבא אמנון, שהיה מחפש את הטוב בכל אדם שפגש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טיול מאלף בשלושה מוסדות תרבות, היסטוריה וארכאולוגיה סמוכים, בקרית המוזיאונים בירושלים * סיום היום בשוק מחנה יהודה אצל יהודית ובכלל שש אחרי המלחמה בילדותי קראתי את הספרון "שש אחרי המלחמה": סיפורים באבק, שירים באש,
7 דק' קריאה
שני הדר ממושב שדמות דבורה כתבה שני ספרים – האחד על הקיבוץ והשני על המושב * בשני ספריה היא מתארת אנשים שחיים בחברה קטנה וסגורה, שבויים בעבותות של קשרים מן העבר ומאבקים של ההווה
5 דק' קריאה
קהילת באר טוביה ממשיכה להוביל רוח של התנדבות וערבות הדדית. בהתראה קצרה במיוחד אסף סניף האגודה למען החייל במועצה מוצרי היגיינה עבור יחידת הימ״ס המאומצת. תושבי ותושבות המועצה נרתמו מיד ותרמו ביד רחבה כאשר
< 1 דק' קריאה
במושב אביחיל חשבו על דרך יצירתית לשמח את הקהילה בימי החג, בתקופת המלחמה; עגלת נקניקיות, לחמניות ורטבים, שהוכנה במקור עבור העדלאידע שבוטלה, עברה בין כל תושבי אביחיל ביום שבת. בנוסף, היום חולקו משלוחי מנות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: מרוץ הר לעמק חוזר ובגדול. צילום: גלעד קוולרצ'יק אחרי שנתיים של מלחמה, מילואים וביטולים מרוץ השליחים האגדי "הר לעמק" – המרוץ החברתי של ישראל חוזר ובגדול. באוקטובר יוזנק המירוץ ממטולה בצפון ויחבר
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!