יבול שיא
הרפת והחלב
a6b18881 fb39 48b2 b4fe 04fe1b4cb69d תמונה 2

ארבעה ותיקים

2 דק' קריאה

שיתוף:

ברוב הקיבוץ, אפילו בחלקים בהם יש בתים פגועים, הדשאים והצמחייה ירוקים. כניסות הבתים הן שמספרות שעזבו אותם. ולמה השיר "לו יהי" בא לברך ויצא מקלל?

לפני כעשר שנים כתבתי שיר קטן (אני לא אלתרמן, ולכן אני חוסכת אותו מכם) על אברם ורפי, ועל הסיפורים שסיפרו לי שניהם על תקופת הקמת בארי. אברם אמר לי בכמה הזדמנויות שכשהם באו לפה לא היה כאן כלום: "אתם לא מבינים, לא היה פה שום דבר". האוויר היה צלול כל כך, הוא אמר, שהיה אפשר לראות מבארי לכיוון דרום את הרי סיני.
אברם היה אדם משכיל ואמין מאוד. יקה שתרומתו לאיכות הסביבה השפיעה על כל אשכול. אז האמנתי לו. אבל כבר חייתי יותר מ-50 שנה בקיבוץ, ומעולם לא ראיתי ממנו את הרי סיני. באותה שנה, ביום בהיר מאוד של קרה, כשהאוויר עומד קפוא מרוב קור, הסתכלתי דרומה – ולהפתעתי ראיתי את ההרים שעליהם סיפר אברם.
רפי היה צעיר מאברם כבעשור, ממשפחה ממוצא איטלקי, והוא היה מספר לי על הבוסתנים והבתים שהיו פה.
על השעורה, על התאנים, על הדורבנים והארנבות שהיו צדים. אברם נפטר בשיבה טובה לפני כשנה. לרפי לא שיחק המזל, והוא נרצח ב-7 באוקטובר.
"אני כבר לא אחזור לבית הזה"
לפני כשבוע התחלתי במבצע חדש: הצלת עציצים. הגשם האחרון של השנה כבר כנראה חלף, וחשבתי שהימים החמים יחסלו את אחרוני הצמחים שנשארו ליד בתים נטושים. לא נכנסתי לעניין של צמחים ליד בתי נרצחים, כי הנצחה זה גדול עלי. הלכתי לשכונת הוותיקים, ואספתי צמחים עזובים. ככל שעשיתי זאת, הבנתי שאיכשהו אני מתכווננת לבתים של אנשים שהיו איתי בקשר הדוק במשתלה. לבית אחד כזה של ותיקה הגעתי במכוון, ולבית השני במקרה. בשני המקרים ראיתי את אימפריות הגינון שהקימו ליד בתיהן, חומות וכמושות.
אספתי את מה שהיה אפשר להציל, לקחתי את הצמחים למשתלה, השקיתי אותם שעה ארוכה בממטרה, ושמעתי אותם נאנחים אנחת רווחה. מה קיוויתי במפעל הזה? אני לא יודעת. אולי רציתי שבעלי הצמחים ירגישו יותר טוב. אולי היה לי קשה לראות את כניסות הבתים שננטשו בהרף עין. ברוב הקיבוץ, אפילו בחלקים שיש בהם בתים פגועים, הדשאים והצמחייה ירוקים. כניסות הבתים הן שמספרות שעזבו אותם.
ועכשיו מה עושים? התקשרתי לוותיקות ושאלתי אותן. שתיהן לא נמצאות במלון בים המלח בגלל אילוצים שונים. הן בשנות ה-80 המאוחרות שלהן, צלולות וחכמות. הראשונה אמרה לי: קחי את כל מה שאספת. הילדים, הנכדים שלי ואני היינו בקיבוץ ואספנו את כל מה שרצינו. אני גרה כעת בבית קטן ושכור, יש לי גינה קטנטנה, אין לי מקום לעוד צמחים. היא שלחה לי סרטון קטן וירוק שעודד אותי. גם השנייה אמרה לי לקחת הכול. שהיא לא מבקרת בבארי. "אני כבר לא אחזור לבית הזה", היא אמרה. היא תמיד ידעה להביא משפטי מחץ שמכווצים את הלב.
לו יהי: כל שנבקש, לא פחות
יום שישי אחרי ארוחת ערב. במועדון מעגל כסאות חצי פנוי, קצת צעירים לא מוכרים וקצת חברי קיבוץ.
הצעירים ממכינת עין פרת ממזרח לירושלים. מהשטחים, אני מתקנת. להם לא אכפת. הם מכל הארץ ולא באו לשם בגלל תודעה פוליטית. באו לפה לעזור, ועוד מעט נוסעים. אחת מהם מנגנת בפסנתר מה שמבקשים. שירה בציבור, אם אפשר לומר כך על כל כך מעט אנשים.
לא הקטע שלי, אבל מאז השביעי ואפילו לפני, הצעקות במגאפון, מה אכפת לי. לסיום מבקשים שיר מרים – לו יהי. אני נזכרת בקומדיה רומנטית שראיתי, בו הגיבורה מקבלת את מבוקשה ואיזה צרות זה עשה לה.
לו יהי נכתב במקור כתרגום ל-Let It Be, אבל בעוד האנגלים ביקשו "תן לזה לקרות", הישראליות הרימה ראש ואמרה: כל שנבקש, לא פחות. כשנגמר השיר אמרתי לקהל הקטן שמדובר בקללה, ולא בברכה. קיבוצניקית מהצד הימני של המפה לא אהבה את זה. לגמרי מתקשר לי. זאת שכתבה את "כל שנבקש" היא אותה אחת שכיכר השוק הייתה ריקה בשבילה. ועכשיו כולנו משלמים את מחיר הקללה שהובאה עלינו.
לו יהי שנבקש רק מה שאפשר ונכון גם לאחרים סביבנו.

[email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה
למה כשמישהו מת אנחנו הופכים חלקות קרקע טובות למדבר צחיח של אבן מעובדת ומתה במקום לטעת עץ פרי על כל נפטר? הדי בן עמר מעדיף את הדרך האורגנית היינו לפני שבוע, חניה זוגתי-לחיים-ארוכים ואני,
4 דק' קריאה
מבית הקברות בבארי רואים את השדות מערבה ובימים צלולים גם קו כחול רחוק של ים. עמדנו בלי צפירה, בלי שקראו לנו לעמוד. עמדנו בשקט וזכרנו את כולם על הגגיום ראשון. זאת אומרת, לא יום
3 דק' קריאה
תושבי קיבוץ כפר עזה יעברו בקרוב ליישוב זמני בקיבוץ רוחמה תושבי קהילת כפר עזה יקלטו בחודש הקרוב בשכונת כפר עזה שנבנתה עבורם בקיבוץ רוחמה.במסגרת המעבר נבנו 179 מבני דיור וכן 12 מבני ציבור ובהם
< 1 דק' קריאה
הוא אומר שהמטרה של התנועה היא להחזיר את אנשי הקיבוצים הביתה, לצד הטיפול גם במי שבחרו לעזוב, וחושב שהיה הכרחי להוביל את החיבור של מרצ והעבודה למרות הביקורת על זיהוי התנועה עם השמאל בלבד.
7 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן