ערב חג החירות, מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר מברך על הוצאת הרפורמה מחוק ההסדרים וקורא לגנוז את המהלך באופן סופי. "היוזמה הזאת הייתה ממיטה אסון לא רק על הענף, אלא על עצם התפיסה של החזון הציוני", הוא אומר. "בימים אלה אנחנו רואים בדיוק את התממשות האזהרות שלנו מפגיעה בביטחון התזונתי של ישראל"
*תמונה ראשית: איציק שנידר. "הציבור חייב להבין שהרפורמה לא נתנה שום מענה ליוקר המחיה". צילום: פוטו אדי
"אנחנו צופים בימים אלה בדיוק בהתממשות האזהרות שעליהן דיברנו במאבק ברפורמה. מלחמה מתמשכת, מדינות מצמצמות ייצוא מזון ממניעים של ביטחון מזון או התנגדות לישראל, כמו למשל ירדן וטורקיה", אומר מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר בראיון מיוחד לקראת חג הפסח, שמטבע הדברים עוסק במציאות הנוכחית של ענף החלב כולו, שנע בין מציאות של מלחמה ובין הניסיונות שכשלו לעת עתה לחולל בו רפורמה דרמטית. שניידר לא חוסך במילים ומכנה את הרפורמה שיזמו במשרד האוצר בחודשים האחרונים, והוסרה ב-10 במרץ מחוק ההסדרים, כמהלך חובבני ומסוכן.
"אם הרפורמה של משרד האוצר במשק החלב הייתה מתממשת – היינו היום במצב אחר. לאחר השנתיים האחרונות, אנחנו מתורגלים מאוד בעשייה ובהמשך הייצור תחת אש. המועצה, יחד עם משרד החקלאות וארגוני המגדלים עובדים יחד ונותנים מענה לכל סוגיה שעולה מהשטח, ישנן בעיות נקודתיות שנגרמות בעיקר סביב הקושי בהתניידות בצפון או בהגבלות של הצבא, אנחנו יודעים לתת לזה מענה ולשמור על העשייה כסדרה".
מודאג מהאג'נדה של קהלת
שניידר (56) מכהן כמנכ"ל מועצת החלב מאז שנת 2020. במקביל לעבודתו כרפתן, מילא שורה של תפקידים ציבוריים ובהם יו"ר פורום החלב של תנועת המושבים. כמו כן הוא מכהן במקביל כיו"ר מועצת הצמחים. אחד הדברים המרכזיים שמטרידים את שניידר הוא החשש מפגיעה בביטחון התזונתי של ישראל, שהרפורמה במשק החלב איימה עליו באופן מוחשי, לדבריו. "הייתה פה רפורמה חובבנית שלו הייתה מתממשת הייתה מביאה לחורבן וכליה של ענף החלב ומסבה נזק עצום לביטחון המזון של ישראל", אומר שניידר. "הדרישה שלנו הייתה בראש ובראשונה להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים ובהקשר הזה, זה בדיוק מה שהתרחש".
כמו עמיתיו למשק החלב, שמרואיינים בהמשך העיתון, שניידר חושב שמאבק הנוכחי רחוק מסיום. "בטווח המיידי השגנו את המטרה אבל הניסיון שלנו הוא שהמוטיבציה של משרד האוצר, שלצערי מובל לחלוטין על ידי האג'נדה של פורום קהלת, לצמצם את החקלאות הישראלית והייצור המקומי, עוד קיימת. לכן עלינו להמשיך ולהיות ערוכים, לשמור על הענף ולוודא שכל מהלך עתידי יתבצע בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות ואיתנו, בצורה מקצועית, אחראית ומתוך הבנה עמוקה של המשמעות לביטחון המזון של מדינת ישראל".
ספר קצת על האתגרים בגיבוש המאבק הציבורי נגד הרפורמה. מבחוץ נראה שכל הענף התגייס נגד המהלך, וכמעט לא נשמעו קולות מהשטח בעד הרפורמה
"הרפורמה שהציג משרד האוצר הייתה מהלך הזוי, שלא בוצעה בגינו חשיבה מעמיקה והיה מביא לנזק עצום למדינת ישראל. האוצר הציג הכל לציבור בהמון מילים יפות, אבל לא היה מאחוריהן דבר. ברגע שרפתנים הבינו מה באמת מבטיח האוצר הם לא יכלו להסכים לרפורמה כי זה למעשה להסכים לסגירה שלהם עצמם.
"אין כמעט רפת שיכולה לעמוד בכך שביום אחד מורידים לה 15% מהמחזור הכספי, מבטיחים לרפתן פיצוי בעבור מכסת החלב שלו שנמוך בעשרות אחוזים מהמחיר בשוק ואז עוד רוצים לקחת לו מס על הרווח. בתמורה מציעים לו שיוכל לפתוח צימר. זה הזוי! יש אנשים עם משפחות, שהשקיעו את חייהם ומיטב כספם ברפת. מציעים להם להישאר בלי כלום, עם חובות ולשים תקווה שאולי הממשלה תפצה אותם. אני מזכיר, בענף הביצים ממתינים עד היום לפיצוי מהממשלה על הסכם שנחתם לפני שנה וחצי. במילים פשוטות אין רפתן, ולא יכול להיות רפתן שתומך ברפורמה״.
מי לדעתך היו (או יהיו) הנפגעים העיקריים כתוצאה מהרפורמה המוצעת במשק החלב?
"כולנו!, מדינת ישראל, אזרחי ישראל, התעשייה המקומית, ענף החלב, ההתיישבות היהודית, הפריפריה והציבור בכלל. בסוף, כשמחליטים לסגור כ-400 רפתות ברחבי הארץ ותולים את הייצור הישראלי בייבוא; כשלא נותנים מענה בכלל לייצור מוצרים מפוקחים, לתכנון של משק החלב, לביטחון המזון; כשסוגרים מקור פרנסה לישובים בגבולות, במקומות שאין בהם מענה לפרנסה אחרת. כל הדברים האלה ממיטים אסון לא רק על הענף, אלא על עצם התפיסה של החזון הציוני. ובאמת אני עד היום מתקשה להבין מדוע שר האוצר מהציונות הדתית שחבר בממשלת ימין קידם מהלך כל כך הרסני לנושאים שהם בליבת תפיסת עולמו. זאת עדיין חידה בעבורי".
האם יש מהלכים אחרים שהמדינה יכולה לקדם בתחום כדי באמת לתת מענה לצרכנים בהורדת יוקר המחיה לאורך זמן?
"בראש ובראשונה הציבור חייב להבין שהרפורמה לא עסקה בכלל ביוקר המחייה ולא נתנה שום מענה בנושא. גם אם מחיר המטרה, שכזכור הוא המחיר שרפתן מקבל בעבור ליטר חלב, ירד ב-15% כפי שרצה האוצר, זה לא מחייב אף אחד במחלבות או ברשתות השיווק להוריד ולו אגורה אחת במחיר מוצרי החלב אותם הוא מוכר. לכן, הסיפור פה הוא לא יוקר המחייה. נקודה.
"אם רוצים לטפל ביוקר המחייה אני מזכיר לאזרחי ישראל שעל מוצרי החלב בארץ, בשונה מהנהוג בעולם חל מע"מ מלא, של 18%. בעוד שמדינות אירופה, שאותן אנו נהנים לחקות, על מוצרי החלב מונהג מע"מ מופחת או שאין מע"מ בכלל. מספיק מהלך כזה שהוא תקנה שהממשלה יכולה להעביר בין לילה, והופ – יצרנו הוזלה של 18% ביוקר המחייה.
"תוסיף לזה תמיכה ישירה ברפתנים, סבסוד עלויות כשרות, דבר שהוא ייחודי לישראל, הוזלה במים לחקלאים, הוזלה בהיטלים, עלויות מזון בע"ח, כל אחד מאלה יוכלו לתרום מיידית לירידה במחירי הייצור. יחד עם זאת אני מבהיר, מלבד המע"מ אם רוצים שהוזלות יתגלגלו לצרכנים צריך לטפל בכל שרשרת הייצור והשיווק, אי אפשר להסתפק במקטע אחד ולצפות שהכל יסתדר מאליו. לכן השאלה היא האם המדינה באמת רוצה לטפל ביוקר המחיה או רק לעשות קולות כאילו היא פועלת".
"גוף חיוני לכל משקה חלב"
אחד המהלכים מעוררי המחלוקת של שר האוצר בנושא הרפורמה היה היוזמה לסגור את מועצת החלב. בקרב הרפתנים נשמעת לאורך ארבעת החודשים עמדה ברורה שמדובר בגוף חיוני לתפקוד הענף, אבל בקרב הציבור הציגו באוצר את המועצה כגוף ארכאי שפוגע בערכי הכלכלה הקפיטליסטית, תוך התעלמות מחשיבותו כגוף מקצועי שמגן על הרפתנים.
כיצד ניתן גם להסביר לציבור שמועצת החלב היא גוף חשוב וחיוני?
"כמו דברים אחרים ברפורמת האוצר, גם כאן זרקו סיסמה לאוויר ולא הבינו מה המשמעות. מי שהציע, כלאחר יד, לסגור את מועצת החלב לא טרח ללמוד מה תפקידי המועצה ועד כמה היא תורמת לענף ולמדינה. נעלמו מעיניהם תפקידים כגון ניהול איכות החלב והמעבדות שלנו, קידום מחקרים שהוכיחו את תרומתם לקידום הענף, ויסות החלב בין חורף לקיץ, עודף וחוסר, העברת חלב בין מחלבות, ניהול אירועים וטרינריים כגון פה וטלפיים שמשפעים על היכולת לקלוט חלב במחלבות, ניהול עודפי החלב ובכללם ייבוש וניהול מלאים, ביטוח מחלות ועד פעולות רבות שלא ניתן לקיים במסגרת אחרת. מי שרק רוצה ללמוד ולהבין טיפה יותר מהסיסמה למד שיש פה גוף משמעותי שפועל בצורה יעילה וטובה שהינו חיוני למשק החלב – הן למדינה והן לרפתנים".
אם הרפורמה הנוכחית לא תיושם, מהם לדעתך המהלכים הנדרשים מטעם הממשלה לטובת ענף החלב בישראל?
״אצטט את מבקר המדינה מהדו"ח שכתב בנוגע לענף החלב. על המדינה להשקיע ולהרחיב את תעשיית החלב המקומית ולחזק אותה, לייצר עוד תחרות מבית, לדאוג שיהיו עוד מחלבות שייצרו מוצרים מפוקחים. בקיצור, יש פה ענף לתפארת שבאמת מוכיח את עצמו כבר 78 שנה ומספק חלב ומוצריו לאזרחי ישראל בכל מצב – מקורונה ומגיפה עולמית ועד מלחמות. אפילו לאחר ה-7 באוקטובר, לאחר שרצו וטבחו ברפתנים בעוטף עזה ופגעו ישירות ברפתות רבות – עדיין האספקה הסדירה לציבור נשמרה. את זה צריך להעצים – לא לצמצם".
לרגל חג הפסח, האם יש לך מסר חשוב וחיובי להעביר לציבור הרפתנים וגם לציבור הכללי מטעם מועצת החלב?
"זה סמלי שדווקא ערב חג הפסח, חג החירות, הצלחנו להסיר את האיום לחסל את ענף החלב, לעמוד יחד במאבק קשה ולשמור על חירותו של הענף ועל זכותנו להמשיך לייצר כאן חלב ישראלי. הדבר הזה לא היה קורה לולא התמיכה האדירה של כלל העוסקים בענף – הנוקדים, עובדי המחלבות, מובילי החלב וספקי התשומות והשירותים השונים.
"הציבור הישראלי זכה לראות שיש פה עדיין ציונות, אחריות למדינה ומסירות אמיתית של אנשים שעושים לילות כימים בשליחות שאין כמוה, בחליבות תחת אש, ביישובים נטושים, תוך סיכון אישי מיידי והכל כדי להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו לכל בית בישראל, מצפון ועד דרום. לדבר הזה יש ערך בעיני הציבור ואני מודה לכלל העוסקים בענף על העשייה. אני יודע וגם הם יודעים שהציבור מעריך את זה: במאבק הממושך ברפורמה גילינו שיש לנו הרבה שותפים וביניהם חברי כנסת רבים מאוד מכל סיעות הבית. קיבלנו אהדה ציבורית וזכינו לתמיכה של גופים רבים. הענף שלנו הוא עדיין מוביל – הוא מספר 1 בעולם. ניהלנו מאבק צודק, היינו מאוחדים ובזכותכם גם ניצחנו". •
