עבודת מחקר שנעשתה ברפת דנרון בחנה את ההבדלים והפערים בין האכלת עגלים בחלב שלא ניתן לשווק לבין הגמעתם בתחליפי חלב
מגיש: אורי הלל – אחראי בריאות, רפת דנרון מנחה: יואב שעני -שה"מ
מבוא
הגמעת יונקים היא אחד השלבים החשובים ביותר בגידול עגלים ברפת, ומשפיעה באופן ישיר על הבריאות, קצב הגדילה וההתפתחות שלהם בהמשך. בשבועות הראשונים לחיים העגלים תלויים כמעט לחלוטין בחלב, ולכן לאופן ההגמעה ולסוג החלב הניתן להם יש משמעות רבה.
ברפתות רבות מצטבר חלב נפסד – חלב שלא ניתן לשווק למחלבה, לרוב עקב טיפול אנטיביוטי בפרות, דלקות עטין, ספירת תאים סומטיים גבוהה או בעיות איכות אחרות. חלב זה מהווה הפסד כלכלי לרפת, ולכן נהוג בחלק מהרפתות להשתמש בו להגמעת יונקים, מתוך רצון לנצל משאב קיים ולהקטין עלויות הזנה.
לעומת זאת, הגמעה באבקת חלב מאפשרת הזנה אחידה ומבוקרת, עם הרכב תזונתי קבוע וללא חשש לשאריות תרופות או להעברת מחלות ליונק. עם זאת, השימוש באבקת חלב כרוך בעלות כספית גבוהה יותר, ולעיתים נתפס כפחות משתלם מבחינה כלכלית, במיוחד ברפתות שבהן קיים היקף גדול של חלב נפסד.
לכל אחת משיטות ההגמעה קיימים יתרונות וחסרונות. חלב נפסד מאפשר חיסכון בעלויות, הפחתת הפסדים כלכליים ולעיתים מתקבל היטב על ידי היונקים. מנגד, הוא עלול להכיל שאריות אנטיביוטיקה או רמות חיידקים גבוהות, וההרכב התזונתי שלו אינו אחיד, דבר שעשוי להשפיע על בריאות העגלים, להעלות תחלואה ולפגוע בקצב הגדילה. אבקת חלב, לעומת זאת, מספקת הזנה יציבה, אחידה ובטוחה יותר, ומאפשרת שליטה טובה בכמויות ובהרכב ההגמעה, אך מחירה הגבוה מהווה שיקול משמעותי בניהול הרפת.
לאור שיקולים אלו, בעבודה זו בחנו את ההבדלים בין הגמעת יונקים בחלב נפסד לבין הגמעתם באבקת חלב, במטרה להעריך את ההשפעה של כל שיטה על בריאות היונקים, קצב גדילתם והשיקול הכלכלי, ולתרום לקבלת החלטות מושכלות בניהול ההגמעה ברפת.
מטרת המחקר: לבחון את השפעת הגמעת עגלים יונקים בחלב נפסד שאינו מפוסטר, בהשוואה להגמעת עגלים באבקת חלב על ביצועי הגדילה ובריאות היונקים.
שיטות וחומרים
במחקר נכללו כ־150 עגלים יונקים (זכרים ונקבות), אשר חולקו באופן שווה לשתי קבוצות ניסוי: קבוצת הגמעה באבקת חלב (בריכוז של 150 ג/'ל) וקבוצת הגמעה בחלב נפסד שאינו מפוסטר.
העגלים נשקלו מיד לאחר קבלת הקולוסטרום ובמועד הגמילה, לצורך הערכת ביצועי הגדילה. צריכת המזון נמדדה לאורך שני פרקי זמן, בגילאי 40–39 ימים ו־–59 60 ימים.
מעקב אחר אירועי בריאות, תחלואה וטיפולים וטרינריים בוצע באופן שוטף על ידי צוות היונקיה ותועד לאורך תקופת המחקר.
החל מיום 10 לחיים, העגלים גודלו בקבוצות של חמישה פרטים.
בליל יונקים 18%) חלבון, 12.5% מזון גס( וכן מים, הועמדו לרשות העגלות החל מיום הלידה ובאופן חופשי לאורך כל שעות היממה. אבקת החלב ששימשה במחקר הכילה 23% חלבון, 13% קזאין ו־15% שומן.
צריכת חלב לאורך תקופת ההגמעה
במהלך תקופת ההגמעה, סך החלב הנצרך בק"ג ח"י
חומר יבש היה גבוה יותר בקבוצת אבקת החלב, אך מבחינת כמות ליטרים יומית לא היה הבדל. שתי הקבוצות קיבלו כמויות חלב מותאמות לפי גיל, עם עלייה בתקופה הראשונית והפחתה בהמשך, בהתאם לצרכים ההתפתחותיים של העגלים.
צריכת בליל
מדידות צריכת המזון שבוצעו מראות שאין הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בצריכת בליל בשני הגילאים שנבדקו, והעגלים הסתגלו היטב לשתי שיטות ההגמעה מבחינת צריכת המזון הנוסף.
משקל ולידה
לא נצפו הבדלים מובהקים סטטיסטית במשקל הלידה,
במשקל בגמילה או בתוספת המשקל היומית בין קבוצות ההגמעה לפי סוג החלב מה שמעיד על כך שסוג החלב אינו משפיע על קצב הגדילה.
השוואה לפי מין העגל
זכרים נולדו כבדים יותר, גדלו מהר יותר והגיעו למשקל גבוה יותר בגמילה לעומת נקבות, עם הבדלים מובהקים סטטיסטית בכל המדדים 0.01) ≤ .(P בנוסף, גם תוספת המשקל היומית )תמ"י( הייתה גבוהה יותר בזכרים, מה שמעיד על השפעה משמעותית של מין העגל על ביצועי הגדילה.
סיכום התוצאות העיקריות
צריכת חלב: סך החלב שנצרך לאורך התקופה היה גבוה יותר בקבוצת אבקת החלב, בק"ג ח"י, אך מבחינת כמות ליטרים יומית לא היה הבדל.
צריכת בליל: צריכת הבליל במהלך הגילאים שנבדקו הייתה דומה בין שתי הקבוצות, ללא הבדל מובהק סטטיסטית.
גדילה והתפתחות: שני הנתונים יחד מצביעים על כך שעגלים שהוגמעו בחלב נפסד שאינו מפוסטר מסוגלים להתפתח ולצרוך מזון נוסף בצורה דומה לעגלים שהוגמעו באבקת חלב.
משקל ותוספת יומית: סוג החלב )חלב נפסד מול אבקת חלב( לא השפיע באופן מובהק על משקל בגמילה או תוספת משקל יומית. לעומת זאת, מין העגל היה גורם משמעותי: זכרים נולדו כבדים יותר, גדלו מהר יותר והגיעו למשקל גבוה יותר מגמילה לעומת נקבות, עם הבדל מובהק סטטיסטית 0.01) ≤ .(P
תוצאות אלו מצביעות על כך ששתי שיטות ההגמעה )חלב נפסד לא מפוסטר או אבקת חלב( תואמות את הצרכים ההתפתחותיים של העגלים, ואפשר להשתמש בהן בצורה שווה ברפת, תוך התחשבות במין העגל לצורכי ניהול והערכת קצב הגדילה.
שכיחות אירועי בריאות לפי טיפול
שלשול: שכיחות גבוהה יותר נצפתה בקבוצת אבקת החלב (69%) לעומת חלב נפסד .(49%) מדובר בהבדל משמעותי באחוזים, ויש לבחון את הסיבות האפשריות לכך, כגון הרכב תזונתי או תנאי טיפול.
ריאות: אחוזי האירועים היו דומים בין שתי הקבוצות, עם נטייה קלה ליותר מקרים בקבוצת החלב הנפסד 11%) לעומת .(9%
צליעה וטבור: אירועים אלה היו נדירים בשתי הקבוצות, כאשר צליעה לא דווחה כלל בקבוצת אבקת החלב.
הפרעת עיכול: שכיחות האירוע בקבוצת אבקת החלב הייתה כפולה (16%) מזו שבקבוצת החלב הנפסד ,(8%) דבר המצביע על הבדל חשוב שיש להביא בחשבון בניהול הטיפול.
אחר ועיניים: אירועים אלו נרשמו בשיעורים נמוכים יחסית, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.
משקל ותוספת יומית: סוג החלב )חלב נפסד מול אבקת חלב( לא השפיע באופן מובהק על משקל בגמילה או תוספת משקל יומית. לעומת זאת, מין העגל היה גורם משמעותי: זכרים נולדו כבדים יותר, גדלו מהר יותר והגיעו למשקל גבוה יותר מגמילה לעומת נקבות, עם הבדל מובהק סטטיסטית 0.01) ≤ .(P
תוצאות אלו מצביעות על כך ששתי שיטות ההגמעה )חלב נפסד לא מפוסטר או אבקת חלב( תואמות את הצרכים ההתפתחותיים של העגלים, ואפשר להשתמש בהן בצורה שווה ברפת, תוך התחשבות במין העגל לצורכי ניהול והערכת קצב הגדילה.
שכיחות אירועי בריאות לפי מין היונק
שלשול: שכיחות דומה בשתי הקבוצות, כ.60%-
ריאות: שכיחות גבוהה יותר בזכרים (13%) מאשר בנקבות .(6%)
צליעה: אחוזים נמוכים ושווים (1%) בשתי הקבוצות.
טבור: שכיחות גבוהה יותר בנקבות (4%) לעומת זכרים .(1%)
אחר: שכיחות גבוהה יותר בנקבות (7%) מאשר בזכרים .(4%)
הפרעת עיכול: 19% בנקבות לעומת 6% בזכרים – הבדל משמעותי בולט מבחינה קלינית.
עיניים: אירועים נדירים בשתי הקבוצות, ללא הבדל משמעותי.
שימוש בחלב נפסד כהגמעה לעגלים מספק יתרון כלכלי ברור על פני אבקת חלב, בעיקר בזכות העלות הנמוכה של חומרי הגלם. בעוד שביצועי הגדילה והבריאות דומים בשתי השיטות, חיסכון העלויות בשימוש בחלב נפסד יכול לשפר משמעותית את יעילות הניהול הכלכלי ברפת.
תחשיב כלכלי
סיכום ומסקנות
במחקר הנוכחי הראנו שעגלים המוגמעים בחלב נפסד שאינו מפוסטר מציגים ביצועי גדילה וצריכת מזון דומים לעגלים המוגמעים באבקת חלב, ללא הבדל מובהק בתוספת משקל יומית. אף שצריכת החלב בק"ג ח"י הייתה גבוהה יותר בקבוצת אבקת החלב.
צריכת הבליל הייתה דומה בשתי הקבוצות.
במבחן הבריאות, נמצאה שכיחות גבוהה יותר של אירועי שלשול והפרעות עיכול בקבוצת אבקת החלב, כאשר לנקבות נצפתה שכיחות גבוהה יותר של אירועי הפרעות עיכול לעומת זכרים.
בחינה כלכלית הדגימה חיסכון משמעותי בעלויות הגמעה בקבוצת חלב נפסד לעומת אבקת חלב, בעיקר עקב עלות אפסית של חומרי הגלם בחלב נפסד.
לסיכום: במחקר זה נמצא כי השימוש בחלב נפסד מהווה חלופה יעילה וכלכלית לאבקת חלב. לפני שימוש בממשק זה יש להתייעץ עם הוטרינר המלווה ולקחת בחשבון את אופי התחלואה ברפת.
