בחינת יעילות תכשירים להדברת מחלת הקמחון בשעורה (Blumeria graminis f. sp. Hordei)

עוזי נפתליהו, ליאור גבר – גידולי שדה נגב, שני גרינברג – שה"מ, אלעד חיות – אדמה מכתשים

הרצאה של עוזי נפתליהו בכנס סיכום עונת הפלחה חורף 2026 אור הנר 23.09.26

(עריכה ממצגת: ד"ר דרור הדר)

מבוא

מחלת הקמחון בשעורה, הנגרמת על ידי הפתוגן  Blumeria graminis f. sp. Hordei מהווה אתגר משמעותי בגידולי שדה. בשנים עברו, התכשירים המרכזיים שהיו בשימוש נרחב והוכחו כיעילים ביותר להדברת המחלה – באייפידן ושביט – לא היו זמינים בשוק בעונת הגידול הנוכחית. מצב זה יצר צורך דחוף בזיהוי חומרי הדברה חלופיים ויעילים.

בעוד שתכשירים כדוגמת פריורי אקסטרה הוכיחו יעילות אך נמצאו יקרים יחסית, התעורר הצורך לבחון חלופות נוספות בשוק כגון צפריר, פוליקור ותכשירים נוספים. לשם כך, בוצע ניסוי שדה מקיף במטרה להעריך את היעילות האגרונומית והכלכלית של מגוון תכשירים להדברת קמחון בשעורה, ולספק למגדלים כלים מעשיים להתמודדות עם הבעיה.

שיטות וחומרים

הניסוי נערך בחלקת שעורה מזן "מגל" בשדות קיבוץ בית קמה. במסגרת הניסוי נבחנו 7 תכשירים שונים מול ביקורת (ללא טיפול), ב-4 חזרות בתכנון סטטיסטי.

• ממדי החלקה לכל חזרה:  רוחב 2.5 מטר, אורך 10 מטר.
• מועד הריסוס :8/2/2026 באמצעות מרסס גב מוטורי בנפח 17 ליטר.
• תנאי האקלים : במהלך עונת החורף נמדדה כמות משקעים מצטברת של 380 מ"מ.
• ניתוח סטטיסטי:  ניתוח השונות נערך על פי מבחן Student's t-test למובהקות סטטיסטית ברמה של P < 0.05 .

פירוט הטיפולים בניסוי:

1. ביקורת (ללא טיפול)
2. פריורי אקסטרה30 )  cc/d )
3. אוריוס ( cc/d 100)
4. אוריוס) 50 cc/d)
5. צפריר 40)  cc/d)
6. שביט ( 75 cc/d)
7. אזימוט ( 75 cc/d)
8. אלטוס ( cc/d 100)

תוצאות

אילוח בקמחון לאורך זמן

רמת האילוח בקמחון הוערכה בסולם שבין 0 (צמח נקי לחלוטין) ל-5 (צמח מאולח מאוד) במספר מועדים לאחר הריסוס:

• הערכה ראשונה (15/02/2026 – 7 ימים לאחר הריסוס):  כלל התכשירים הראו יעילות הדברה גבוהה ומובהקת ביחס לביקורת (שקיבלה ציון ממוצע של 2.94). הבולטים בהדברה בשלב זה היו תכשירי האוריוס (רמות אילוח של (0.81-1.00 , שביט 75  .(0.94) צפריר 40 ופריורי אקסטרה .(1.06) לעומת זאת, אלטוס 100 והביקורת הציגו את רמות האילוח הגבוהות ביותר.
• הערכה שנייה (23/02/2026 – 15 ימים לאחר הריסוס):  מגמת הדיכוי של המחלה נמשכה. תכשירי אוריוס 50, שביט 75, צפריר 40 ואוריוס 100 שמרו על רמות אילוח נמוכות במיוחד (0.25-0.40) בעוד שהביקורת טיפסה לרמת אילוח ממוצעת של 2.44.
• הערכה שלישית (28 ימים לאחר הריסוס):  גם חודש לאחר היישום, תכשירי אוריוס (100 ו-50), שביט 75 וצפריר 40 שמרו על רמת שליטה טובה בקמחון .(0.44-0.81) בר P-value מובהק ביחס לביקורת .(2.63)

יבול גרעינים ומשקל אלף גרעינים

בחינת נתוני היבול העלתה כי כלל התכשירים המושקים הניבו יבול גרעינים גבוה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת (385 kg/d) כאשר פריורי אקסטרה 30 ו-אוריוס 100 הובילו עם יבול של 478 kg/d .  אם כי הפערים בין הטיפולים השונים לא נמצאו מובהקים סטטיסטית. מבחינת משקל אלף גרעינים, נרשמה יציבות יחסית בין כלל הטיפולים בממוצע של סביב 38.3.

דיון ומסקנות

1. יעילות התכשירים:  כלל התכשירים שנבחנו בניסוי הצליחו להדביר את מחלת הקמחון בשעורה באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת.
2. תכשירים מצטיינים:  התכשירים אוריוס (במינונים של 50 ו-100 סמ"ק לדונם ,( שביט 75 ו-צפריר 40 הפגינו ביצועי הדברה מעולים לאורך זמן, והם מהווים חלופות מצוינות, יעילות וחסכוניות לתכשירים המסורתיים שלא היו זמינים השנה. לעומת זאת, תכשיר האלטוס קיבל את הציון הנמוך ביותר במדדי ההדברה.
3. השפעה על היבול:  הגם שלא נמצאה מובהקות סטטיסטית בפערי היבול בין התכשירים השונים, כל הטיפולים הגדילו את היבול לעומת הביקורת, מה שממחיש את החשיבות הכלכלית שבביצוע הטיפול המונע והמטפל.
4. המלצות לעתיד:  לאור התוצאות המעודדות, מוצע להמשיך ולבחון תכשירים אלו (ובפרט את האוריוס והצפריר) גם בעונת הגידול הבאה, תוך השוואתם הישירה מול חומרי הבסיס ההיסטוריים כדוגמת שביט ובאייפידן, על מנת לבסס פרוטוקול הדברה רב-שנתי איתן ויציב למגדלי השעורה בישראל.