(דו"ח שנה 1)
עומר קראין, מו"פ צפון: [email protected] – [email protected]
ישראל דורון, מו"פ צפון: [email protected]
זאביק פרקש, שה"מ: [email protected]
אלון סמך, הפקולטה לחקלאות: [email protected]
מיכל אקרמן לברט מו"פ צפון: [email protected]
ענף התפוח מקיף כ 30,000 דונם בקירוב כאשר נקטפים מדי שנה כ- 110 אלף טון תפוחים בממוצע. בשנים האחרונות יש ירידה משמעותית ברווחיות ענף התפוח, בעיקר בשל תחרות מול הפרי המיובא. מניתוח של הגורמים לירידה ברווחיות הגידול מצאנו כי כ 41% מהפרי הנקטף בכלל הזנים מוגדר כפרי נחות (פרי קטן, סידוק הקליפה, מכות שמש, מחסור בצבע) המתקשה להחזיר את עלות הגידול. פירות קטנים מתקבלים כתוצאה מעודף פרי על העצים, המביא גם לסירוגיות (חוסר פריחה בשנה העוקבת). אחד האמצעים לדילול כימי של חנטים במטע הוא ריסוס במעכבי קיבוע פחמן.
באופן כנראה דומה, כיסוי ברשתות צל לאחר הפריחה מגביר את אחוז הנשירה הטבעית של חנטים ועשוי לחסוך את הצורך במספר הדילולים הכימיים הדרושים לקבלת פרי גדול.
נטיעות חדשות של תפוחים בארץ ובעולם הן ברובן במתכונת של נטיעה צפופה ויצירת קיר פירות צר, המאפשר יבול גבוה לדונם ועלות קטיף נמוכה. במבנה זה כמעט כל העלווה והפרי חשופים לקרינה ישירה, התורמת לקבלת יבול גבוה, ופרי בצבע מלא. מאידך, קרינה ישירה בקיץ הישראלי יכולה גם לגרום לנזקים של מכות שמש ופגיעות נוספות באיכות הפרי. כיום, מכוסים חלק גדול מזני התפוח בישראל ברשת במהלך הקיץ.
סגירה ופתיחה של רשתות הצל היא תהליך מורכב וגמישות התפעול במטע מוגבלת לאירוע אחד בעונה. במצב הנוכחי, מטע עם רשתות נהנה מפרי ללא נזקי קרינה, וסובל מפירות שלא הגיעו לצבע מלא. לאחרונה פיתחה חברת Slide2Seal הישראלית מנגנון פתיחה וסגירה מהיר לרשתות.
שינויי האקלים והעליה בשכיחות אירועי קיצון מגדילים את אי הוודאות בגידול עצי פרי נשירים, לכן כיסוי מושכל ודינאמי של המטע ברשתות המותאם לתנאי ההארה, הטמפ' והמצב ההתפתחותי של החנט /פרי יאפשר שיפור ברווחיות המטעים דרך שיפור איכות הפרי בתפוח, מבלי לפגוע ביבול ובצבע.
במהלך שנת הניסוי הראשונה הוקמה מערכת סלייד טו סיל במטע אלרום. בשל בעיות תקשורת שנובעות בין היתר מהמלחמה והקושי בהגעה חופשית לשטח פעילות המערכת הייתה חלקית.
בנוסף לאחר הקמת המערכת בפריחה נמצא כי הפריחה בפינק לידי חלשה ובזהוב אפסית. על כן נאספו נתונים מהפינק לידי בלבד בחלקה ואילו נתוני חנטה נאספו בחלקה אחרת. אם זאת נאספו נתונים באופן רציף כך שניתן היה לראות מגמות כלליות. נמצא כי בזהוב הרשת השחורה שפרה את הדילול הכימי ואילו בפינק לא נראתה השפעה אך גם לא פגיעה. המצא כי לרשת הלבנה יתרון בקיבוע הפחמן אך יתכן וחיסרון בקצב גידול הפרי. נתוני השנה הראשונה אינם מצביעים בבירור על תרומה של המערכת הדינאמית ליבול ואיכותו אך מלמדים על תרומה של המערכת לגידול הווגטטיבי ולהפחתת העקה הסביבתית.
