יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 12 12 141647

"בחרנו לעבוד ברפת כי מעניין לנו והצוות הוא כמו משפחה"

3 דק' קריאה

שיתוף:

ראיון עם ליאור שושנה, הראל בן-חור ואריאל כץ

רפת צפון הגולן

יום שישי בבוקר, אני מגיעה לרפת צפון הגולן בקיבוץ אורטל, כדי להיפגש עם שלושה בני נוער שעובדים ברפת. מעניין אותי לשמוע למה בחרו לעבוד בענף ואיך אפשר למשוך צעירים וצעירות נוספים. כיאה לבני נוער, הם מתיישבים מולי מבוישים, מתקשים להישיר מבט וממלמלים מתחת לשפם (כבר יש שפם…).

שנים מהם- הראל בן-חור בן 16 מאורטל ואריאל כץ בן 17 ממרום גולן הם דור המשך ובאו בעקבות אבא (גיל בן-חור ואביב כץ), הם מכירים את הענף מילדות ובחרו לבוא לעבוד. השלישי, ליאור שושנה בן 16 מאורטל, לא מצא עניין בענפי הקיבוץ האחרים, החליט לנסות לעבוד ברפת ומצא עניין וצוות שהוא משפחה לכל דבר.

אמנם בתקופות שגרה הנערים עובדים בימי שישי ובחופשים, אך מי מאיתנו זוכר מתי הייתה לנו תקופת שגרה ארוכה בשנים האחרונות. קורונה, שביתות ומלחמה הובילו לכך שהם מבלים ועובדים יותר זמן ברפת והיא הפכה לעוגן חשוב ביותר בתקופות בהן בית הספר סגור. הם מדגישים שלמרות שהם אינם נוסעים ללימודים, העבודה ברפת רצופה בלמידה והתנסויות לא פחות חשובות ואולי אף יותר, לדוגמה ניהול שיחה באנגלית עם הסטודנטים מחו"ל שמגיעים לעבוד ברפת, עבודת צוות, לקיחת אחריות, התמדה, התמודדות עם אתגרים וכיוצא בזה.

WhatsApp Image 2024 11 20 at 13.17.29

ליאור והראל עובדים בעיקר בחליבות, אריאל שעובד כשנתיים וחצי ברפת מסייע גם בעבודת היונקיה, בקילטור ובתחומים נוספים ברפת.

שלא תתבלבלו, הנוער שלנו חכם, חרוץ ומביע עניין, וזאת למרות המציאות המאתגרת שנכפתה עליהם בשנים האחרונות. לכן, לא מפתיע, שאריאל מציין בביטחון שלדעתו יש לבחון האם מבנה היונקיה הקיים עדיין נותן מענה לגודל הרפת, מספר היונקים ותנאי הגידול הנאותים. ברפת הזאת כולם יכולים להביע דעה, לשאול שאלה או להציע רעיון.

הם מאוד אוהבים לעבוד ביחד אבל גם כשלא יוצא הם קמים בשעות הלילה, בכל מזג-אויר ומגיעים לחלוב את הפרות. כיום, מכון החליבה הצף כולל 36 עמדות חליבה וחליבה נמשכת כ-6 שעות. מכון חליבה שנבנה בימים אלו וצפוי להיות מוכן בעוד כשנה, יכלול כ-80 עמדות חליבה וצפוי לקצר את זמן החליבה בחצי (עד שכמות הפרות תגדל בהתאמה). בחורף חולבים כ-1000 פרות ובשיא הקיץ כ-1300 חולבות.

ניסיתי להבין מהם מה עלינו לעשות כדי לחזק את הקשר שלהם לענף ולהבטיח שיחזרו לעבוד גם אחרי הצבא. שלושתם הסכימו שזה עוד רחוק בשביל לדעת. המשך הדרך בענף תלויה בגורמים רבים, ביניהם גם אופי השירות הצבאי ומשכו, כמו גם ביכולתם להתפרנס בכבוד מעבודה ברפת. עם זאת, הם לא פסלו זאת על הסף.

הם מציינים שלמרות שלעיתים יש נטייה לחשוב שעבודה בחקלאות מיועדת לאנשים שאינם משכילים או שלא למדו באוניברסיטה, לדעתם ההפך הוא הנכון, לומדים המון בעבודה ברפת וגם ממשיכים ללימודים גבוהים בתחום. הם מוסיפים שבני נוער נוספים יגיעו לעבוד בעיקר בשל עניין ולא דווקא מסיבות כלכליות. לדוגמה, הם מתלהבים מהעובדה שיש ברפת טרקטור עם בלוטות', אפשר לקלטר ולשמוע מוסיקה בו-זמנית ואפילו לקבל על זה שכר 😉

כל שנותר לנו, "המבוגרים" בענף, הוא להמשיך לעניין את אותם צעירים וצעירות, בטכנולוגיה חדישה, תחומי אחריות ומענקים.

לסיכום, חשוב להם לספר חוויה אחת שממחישה יותר מכל את העבודה ברפת: יום אחד במהלך חליבה המנוע שמסובב את המכון הצף שבק חיים, במטרה להמשיך לחלוב ועד שיתוקן המנוע, כל הצוות התגייס לדחוף ידנית את המכון הצף וכך החליבה יכלה להתקיים כרגיל. סיפור זה משקף את היחסים בין חברי הצוות הבוגרים והצעירים, יחסים מכבדים, אין הבדלי מעמדות וכולם נותנים כתף להצלחת הרפת.

WhatsApp Image 2024 11 20 at 13.17.29 1

בסיום הריאיון אני פוגשת את אמיר בדר, מנהל הרפת שמספר לי בקצרה למה לדעתו עבודת נוער היא חשובה וחיונית ברפת.

"אני מאוד אוהב לעבוד עם הנוער לאורך שנים, יש לזה ערך מוסף. מלבד הנערים שפגשת, ברפת עובדים גם נערים ונערות מ"אדם ואדמה", בנוסף, בקרוב צפויה להתחיל בחורה מאל-רום "עבודה מועדפת" ברפת ולאחרונה הגיעה נערה נוספת ממרום גולן, אחות של אריאל. כולם מהקיבוצים השותפים ברפת (אורטל, מרום גולן ואל-רום). אחד היתרונות הוא שהם מלמדים אחד את השני את העבודה, נוסף על כך הם מכניסים חיים לצוות הרפת ומרעננים אותו. במהלך שנות עבודתי, עבדו איתי לפחות חמישה בני נוער שהיום מנהלים רפתות ברחבי הארץ. הם פוטנציאל העבודה בענפי החקלאות בעשורים הבאים".

אמיר מציין שלדעתו "צריך לשחרר והקסם קורה". הרפת היא מקום בטוח עבורם, בה לא  שופטים אותם, אין לחץ כמו שיש לעיתים בבית ובבית הספר. הם יכולים להיות מי שהם, להציע רעיונות ולשאול שאלות. לפעמים הם מפחדים להתחייב, וברפת צפון הגולן כבר הבינו שצריך לבוא לקראתם, ולא לבקש מהם. אמיר מדגיש: "אתה רוצה שיבואו אנשים טובים ואם יהיה להם מעניין וטוב הם יישארו. החבר'ה האלה הם מאגר עובדים מאוד משמעותי בתקופות בעייתיות מבחינת עובדים ואנחנו רואים בעבודתם חשיבות רבה".

בנימה אישית, מאוד משמח ומרגש לפגוש את הנוער שלנו ברפת. יצירת קשר ושמירה עליו לאורך השנים בתחנות שונות של חייהם, הם המפתח לקיום דור המשך בענף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!