יבול שיא
הרפת והחלב
ילדים מסירים את הלוט מעל שטיח הקרמיקה

במושב כפר ורבורג שנוסד בשנת 1939 חוגגים בהווה, יום הולדת 80

3 דק' קריאה

שיתוף:

מושב כפר ורבורג שנוסד בשנת 1939: מושב כפר-ורבורג חוגג 80 שנה להיווסדו. הכנות רבות נעשו לכבוד האירוע  המרכזי, שהיה חגיגה רבת משתתפים. מי שהגיע באותו ערב הבחין לאורך הרחוב הראשי בתמונות גדולות על עמודי חשמל, על גדרות ומבנים. זו היתה תערוכת חוצות שכותרתה: "80 רגעים בחיי הקהילה". התמונות משקפות את הווי הכפר בעבר ובהווה.

על הדשא רחב הידיים, ליד בית העם, נאספו כל אנשי הכפר, מטף ועד זקן, ואנשים רבים שחיו בו בעבר. הכול נהנו ממפגש החברים ומן הכיבוד העשיר, והאווירה היתה מלאת שמחה. האורחים מבחוץ התרגשו לפגוש חברים מן העבר ולראות את הכפר בפריחתו.   ליאורה, אחת מהאורחים, העלתה את תגובתה בווטסאפ של הקהילה: "תודות על שזכרתם להזמין גם את גם את אלו, כמוני, שכבר עשרות שנים לא בכפר אבל נולדו בו, תודות על שנתתם לי את ההרגשה שאני רצויה – זה לא מובן מאליו! תודות לאלו שזוכרים לי חסד נעורים אם בלחיצת יד ואם בחיבוק חם… תודות שהעליתם בי זיכרונות ילדות, נערות ובגרות שלעולם לא יעזבו אותי, לא הזיכרונות ולא הערכים שלאורם גדלתי, התחנכתי, והעברתי לדורות הבאים…"במופע  המרכזי על הבמה  השתתפו עשרות מאנשי הכפר – ילדים, נוער ומבוגרים – מן הוותיקים ומן החדשים ביישוב. על המסך הוקרנו סרטונים ובהם ראיונות עם אנשי הכפר. ביניהם שולבו קטעי הנחייה, שירים וריקודים.

במופע הועלו סיפורים על בעלי תפקידים מן העבר ובהווה; הקרנו תמונות חתונה של זוגות בכפר ורבורג – מבוגרים וצעירים – בליווי שירי אהבה; הועלתה הצגה הומוריסטית על קבוצת הווטסאפ של היישוב; והובעו דברי הוקרה לחיילים ועוד. אחת התופעות שצוינה היא: ותיקים פוגשים בכפר אנשים חדשים שאינם מוכרים להם, ושואלים אותם: "של מי את?" או "של מי אתה?" כמו בזמנים עברו. לפני החגיגות והשמחה התקיים טקס בבית העלמין, שבו הועלה זכרם של אלו שהלכו לעולמם. על כל קבר הונחה אבן, עליה נכתב: "בחג ה-80 זוכרים ומוקירים. בית כפר-ורבורג". כמאמר המשורר טשרניחובסקי: "הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה, / הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ", תבנית שמטביעה בו זהות לכל ימיו.

 

בטקס הסרת הלוט שרהלה רוזנפלד עומדת משמאל
בטקס הסרת הלוט שרהלה רוזנפלד עומדת משמאל

 

לרגל חג ה-80, בית כפר ורבורג "פורש שטיח"

על קיר הצרכנייה, בכניסה למושב, נמתח "שטיח" מאריחי קרמיקה ובו ייצוג למשפחות הכפר.מספרת שרה'לה רוזנפלד, מאנשי הכפר: "בראשית, עמד הרצון של צוות הארכיון להפיק ספר לכבוד שנת השמונים לכפר ורבורג. הדיונים וההתלבטויות החלו לפני כשנתיים. באופן מקרי נחשפתי לרעיון של הפקת אריחי קרמיקה מצוירים שהתחברו אצלי מיד לשטיח הקיר העשוי ריבועי בד שהופק בשנת היובל, והציג את המשפחות שחיו במושב בשנת 1989.

אותם ריבועי בד רקומים, מצוירים ומבוצעים בעבודת יד, שהתבלו ונהרסו עם השנים, הפכו לקובצי מחשב שהודפסו על אריחי קרמיקה (לאחר שעברו "שיקום"). המשפחות שנוספו בשלושים השנים האחרונות, אלו החיות בכפר בשנת 2019,  הכינו קובצי מחשב חדשים, ריבועים המכילים את שמות המשפחה ואלמנטים ויזואליים כרצונם. בנוסף, כל משפחה התבקשה להפיק סרטון קצר המספר את תולדותיה במלל, בתמונות בקטעי וידאו ועוד. על כל אחד מן האריחים הודפס קוד, שעם סריקתו בטלפון הנייד, עולה הסרטון שהופק על-ידי בני המשפחה.

בשל הדרך של העלאת הקבצים אפשר להוסיף את הסרטונים בכל זמן נתון. שטיח הקיר הזה הוא בעצם סוג של ספר דיגיטלי, המורכב מסיפורה של כל משפחה, אינו מוגבל באורך הסיפור ולא במספר התמונות המשולבות (דבר שלא ניתן להפיק בספר קונבנציונאלי). מעבר לסיפור המשפחתי, כמעט בכל אחד מן הסרטונים הובא גם סיפור שהשיק לתולדות הארץ הזו. אוסף כל הסרטונים הללו מספר את סיפורו של הבית – בית כפר ורבורג.

האריחים הוצגו על-פי סדרם ההיסטורי: מצד ימין מיוצגות המשפחות שחיו בכפר ורבורג בשנת 1989 – שנת היובל. פרק זה מרגש במיוחד, כי כאן ניתן למצוא גם שמותיהם של בני משפחה שאינם איתנו עוד: הורים ובני משפחה אחרים. בדרך זו התאפשר לספר ולהנציח גם את קורותיהם של אלו שהקימו את הכפר וחיו בו לפחות חמישים שנה. בצד שמאל מיוצגות המשפחות שבנו ביתן בשלושים השנים שחלפו מאז: בנים שנישאו והקימו משפחה משלהם, משפחות חדשות שהצטרפו עם השנים ומשפחות ששכרו כאן בית ובחרו להיות חלק ממשפחת הכפר." בטקס "הסרת הלוט" מעל שטיח הקיר, ניכרה התרגשות רבה בקרב האנשים אשר שמחו להיות חלק ממשפחת הכפר ומן ההיסטוריה שלו.

מושב כפר ורבורג שנוסד בשנת 1939 חוגג יום הולדת 80 – מזל טוב! 

תגובה אחת

  1. גרתי בכפר בשנת 1947, אימי נשאה ליהושא דיאמנט אחד מחברי המושב. למדתי בכתה ב בבית ספר האיזורי בבאר טוביה. למרות העוני והקשיים כילד בכיתה ב נהניתי מהמטלות שהוטלו על כתפי ועל החברות תמרה הוניג וחוה גובר במיוחד. עזבנו לאחר שנה אבל זכרונותי מן המקום לא נשכחו עד היום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן