והנה סיפור ולא מאתמול: שני חברי קיבוץ. "הורים אוהבים שמשקיעים בילדיהם את מיטב זמנם". הילדים-הקטינים מתחנכים במסגרות חינוך מכילות, שמתאימות עצמן לצרכי הילדים.
הקטינים מטופחים, אינם מוסתים כנגד מי מההורים. אהבתם הרבה של ההורים והשקעתם הרבה בילדיהם ניכרת היטב".
"ניתן היה לחשוב", אמר בית המשפט לענייני משפחה, "כי מצב בו שני הורים שכה אוהבים את ילדיהם ואשר מתגוררים בסמיכות זה לזו בקיבוץ משגשג בצפון הארץ הוא מַתְכּוֹן מְנַצֵּחַ, דוגמא ומופת לקיום הֶסְדֵּר של משמורת משותפת במסגרתה יכולים הקטינים לקיים קשר משמעותי ומיטיב עם שני הוריהם".
היכול להיות פתיח יותר מְלַבֵּב לפסיקה במשמורת קטינים? התיתכן תוצאה טובה יותר מהנתונים שתוארו? כנראה שכן, אמרה השופטת אביבית נחמיאס, "המציאות רחוקה ממצב זה, כרחוק מזרח ממערב".
נסיבות אישיות ואחרות גרמו ל"מתח ומריבות בחיי הנישואים. האם נותרה לגור בבית המשותף. האב עבר להתגורר בבית אחר בקיבוץ".
הם התגרשו, ו"עדיין מנהלים מאבק מתמשך שמזיק לקטינים ואינו מאפשר להם להיות פנויים למשימות התפתחותיות בהתאם לגילם", המשיכה השופטת.
"הקרבה הפיזית בין ההורים לא מאפשרת להם לקיים זמני שהות מסודרים, כאשר הקטינים ברחו מבית אחד של ההורה למשנהו", תארה השופטת. "ועדה לתכנון טיפול והערכה" (צוות רב מקצועי שתפקידו לאבחן ולקבוע תכניות טיפוליות) דנה בעניינם של הקטינים ובחנה את הקשיים בתיפקוד ההורי.
"הוועדה התרשמה מהורים אוהבים ואכפתיים שהקונפליקט ביניהם מקשה על התקשורת בעניין הילדים. תפיסותיהם החינוכיות של ההורים מנוגדות. המורכבות משפיעה על הילדים וגורמת לסבל של המשפחה".
משכך, הוועדה המליצה על הפרדה גיאוגרפית בין בתי ההורים. האב התנגד ואמר שהקיבוץ הוא "גן עדן", ו"אין דבר כזה להתנתק מהקיבוץ".
אכן "הוא עשה מאמצים רבים לייצר לקטינים שגרת חיים ושעות בילוי משותפות וטובות, אך "התעקשותו להותיר את המצב הקיים", אמרה השופטת "אינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים", שאף להם קשיים משל עצמם.
ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם ולהם הרשות לקבוע את מקום מגורי הקטין, הסבירה השופטת. כשעולה לדיון שאלת העתקת מקום המגורים וסוגיית המוסד החינוכי בו ילמדו הילדים, "טובתו של הקטין" מהווה את "עקרון העל", ובהעדר הסכמה בין ההורים – יכריע בכך בית המשפט.
משלא נמצאה אפשרות למעבר לקיבוץ סמוך, אלא ליישוב אחר, ומשהסכימה האם להיות זו שתעזוב את הקיבוץ, התיר בית המשפט את העתקת מקום מגורי הקטינים, ובהעדר שיתוף פעולה בין ההורים, הוסיף וקבע כי האם תוכל לרשום את הקטינים למוסדות החינוך, ללא חתימת האב.
