בריכות השחייה בקיבוץ נפתחו ואנחנו יצאנו לטבילה ראשונה

 מנאום בגין על הקיבוצניקים "המיליונרים עם ברכות השחייה", ועד "אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט אתה מגביר" של קרמבו ממבצע סבתא, מסיפור האימים על העיגול האדום סביב מי שעושה פיפי במים ועד לאגדה על הילדה שנשאבה לתוך המשאבה -בריכות השחייה בקיבוץ

המרענן הרשמי של הקיץ, בריכות השחייה בקיבוץ נפתחו ואנחנו יצאנו לטבילה ראשונה עם האנשים שמפעילים אותן

בריכת קיבוץ עין חרוד איחוד מפעיל הבריכה: הלל דן (42), בן וחבר קיבוץ 

עד לא מזמן שימש דן כמנהל הבריכה במשך עשור, כיום הוא מפעיל הבריכה, "זה אומר שאני אחראי על הבריכה מבחינת כל המערכות: מים, תקינות, חומרי חיטוי ועוד. מפעיל בריכה זה תפקיד שדורש רישיון". חוץ מזה הוא גם מציל בכיר דרגה 2 ומכשיר מצילים לעבודה הקשה. 

הלל הגיע למקצוע די במקרה: "לפני זה טיילתי, עבדתי בדיר הכבשים, נהג משאית, לא היה לי שום קשר לברכת שחייה חוץ מזה שידעתי לשחות.

לפני יותר מעשר שנים המנהלת הקודמת שאלה אם אני רוצה את התפקיד, עשיתי קורס מצילים וקורס מפעילי ברכות ומאז אני בתחום. מורה לשחייה, מפעיל, מציל, התחלתי בגיל 30 ומצטער שלא התחלתי קודם. יש שכר מדהים ולמרות זאת קשה למצוא מצילים. אני אוהב את העבודה, מרגיש שנותן שירות ויש גם סמכותיות טובה. יש הרבה אחריות, זה לא קל, ואני עושה את זה בכיף."

שעות פתיחה: הבריכה עונתית, נפתחת באמצע מאי ונסגרת אחרי חגי תשרי, והיא פרטית, לחברי הקיבוץ בלבד ולאורחיהם. היא פתוחה מתשע בבוקר עד 20:00 עם הפסקה ויש גם רחצה לילית.

גאווה מקומית: זוהי בריכה אולימפית, מה שמצריך שני מצילים ופי שלושה מים, ויש גם עמדות מנגל, שמותר להדליק רק אחרי שבע בערב.

מה המשמעות של הבריכה בקיבוץ? "בית הכנסת של הקיבוץ. כולם מגיעים בשלב זה או אחר." 

חיים ומוות: "למזלי לא היו אצלי מקרי טביעה. יש 100 ילדים בבריכה וקשה מאוד למציל לראות אם ילד טובע. העבודה שלנו היא בעיקר מניעה. מציל צריך לראות את הדברים לפני שהילד מגיע למים כי בתוך המים, מתחת למים, קשה מאוד לראות שקרה משהו. תפקידי לראות לפני, תינוק שזוחל לכיוון המים, ילד קטן שרץ לכיוון העמוקים."

לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא: "בחורף משאירים מים בתוך הבריכה כדי שילחצו על הדפנות ומשאירים גופרית נחושת למניעת ירוקת. ואני? הספקתי לעשות שני תארים, עובד גם בתור מסגר, פתחתי תכנית מתנדבים ויש עבודות מזדמנות."

טיפ למתרחצים: לא לבנות על המציל. תפקיד ההורים להסתכל על הילדים במים.

בריכת קיבוץ מצר: מצילה, רותי גולן (58), במקור בת קיבוץ רשפים 

בעברה הייתה גולן אלופת הארץ בשחיית 50 מטר פרפר. בבגרותה למדה חינוך גופני, כשלימוד שחייה היה חלק מההכשרה. כשנולדו הילדים נטשה את המקצוע, "ועכשיו כשהם גדולים יש לי זמן לחזור לזה. זה יום מלא ואינטנסיבי, כך במשך שבוע שלם. כשהילדים גדולים אני יכולה להתחייב לפרויקט כזה". בשנה שעברה הנהיגה ארוחת בוקר לפנסיונרים אחת לשבוע, "במצר יש דרום אמריקאים חמים וזו הייתה חוויה נעימה" והשנה נפתח שיעור פילאטיס בבוקר.

שעות פתיחה: הבריכה עונתית, נפתחת באמצע מאי ועד חגי תשרי "הילדים חוזרים לבית ספר והבריכה מתרוקנת". פתוחה בבוקר לשחייני הבוקר ולפנסיונרים, אחר הצהריים למשפחות ובערב לשחייני הערב "משתדלים לתת מענה לכולם". יש גם שחייה לילית ואירועים בבריכה.

גאווה מקומית: בריכה פרטית לחברי הקיבוץ ולמשפחות המתחנכות במערכת החינוך של הקיבוץ, שהן גם מהכפרים הערביים בסביבה, "דוגמה נהדרת לדו קיום, מה שמאוד רלוונטי לימינו". יש לנו גם מקרר קרטיבים בשירות עצמי שמתבסס על אמון ובריכה מונגשת לנכים.

תפקידו של המציל: "חזרתי לפני מספר שנים למקצוע לאחר הפסקה של 20 שנים, זה היה ב-2018 והיו אז 60 (!) מקרי טביעה בארץ, מתוכם 37 מקרי טביעה של ילדים. זה הוציא אותי מדעתי. הורים חושבים שאם יש לילד מצוף ויש מציל בבריכה האחריות מהם יורדת, וזה לא נכון!

היה מקרה אחד שזעזע אותי במיוחד: מצוף גלגל התהפך והאבא שהחזיק את הגלגל דיבר עם מישהו כשהגלגל הפוך! האבא הרג את הילד. בכלל כדאי לדעת שאצל פעוטות הראש כבד יותר ואמצעי הציפה הם מסוכנים. אנחנו בעידן הסמרטפונים, ההורים עם עיניים במסך במקום על הילד. לפעמים ההורים כבר בדרך החוצה, נעצרו לדבר עם מישהו שפגשו והופ הילד חזר למים.

לפני 30 שנה עשיתי קורס מצילים, זה היה קורס של שמונה שבועות ולמדנו הכל, מהפעלת מכונות הכלור, דרך החומצות, עזרה ראשונה, כל מה שקשור לשחייה, הצלה, נקודות התורפה.

היום יש קורס של שלושה שבועות, לפעמים זה חבר'ה צעירים שרוצים להרוויח כסף ולא תמיד מבינים את גודל האחריות."

מה המשמעות של הבריכה בקיבוץ? "מעבר לאחריות הגדולה, הבריכה היא מקום שאנשים באים לנפוש בו ואני רוצה שהכל יהיה נעים. זו הבריכה היחידה שאני מכירה שיש לה כיסא הידראולי לכניסה לבריכה עבור נכים.

הבריכה כולה מונגשת ולא ראיתי את זה באף קיבוץ. התייחסות מדהימה לכל הקהלים. אני נהנית מהעבודה וחשה סיפוק גדול. צריך חיבור עם האנשים. אני 'מקפידנית יתר', מנקה את הבריכה, המקלחות, דואגת שהכל יהיה מטופח ומבריק."

מי בא לשחות?

השחיין המכור: שוחה שעה וחצי, חורך את הבריכה.

הפולנייה: זו שמעירה לך שאת לא עושה את העבודה כמו שצריך.

הנערים המשתוללים: אלו שצריך לשים עליהם עין.

הקיבוצניק הבעייתי: זה שהמציל צריך לרדוף אחריו ואחרי המשפחה שלו ולהעיר.

טיפ למתרחצים: "הכי חשוב – דגש על בטיחות הילדים. אני עוברת מהורה להורה. בשבוע שעבר לקחתי לאבא אחד את הנייד, אמרתי לו 'לך תהיה עם הילדים במים!'".

בריכת קיבוץ מעגן מיכאל: מנהל הבריכה, איציק חזן (53), חבר קיבוץ

חזן משמש בתפקיד מנהל הבריכה שנים רבות תודות לתודעת השירות הגבוהה שלו, לדבריו. "ב-2007 מי שניהל את הבריכה התייאש והציע לי שאקח את התפקיד יחד עם ניהול מגרשי הטניס, חדר הכושר, חדר חוגים, מגרש הקט-רגל ועוד.

עברתי קורס מפעילי ברכות ומנהלי ברכות ו'קפצתי למים', נבחרתי לתפקיד. יש לי תודעת שירות מעולה, אנשים באים לבריכה ליהנות, לא צריך לכעוס ולהתעצבן עליהם.

זה מבאס שיש חברים שלא עומדים בחוקים, למשל, לאסוף את השיער, לא להכניס בקבוקי זכוכית לשטח הבריכה, אנשים שמגיעים מהים ולא עוברים דרך המקלחת. אני עושה הכל, גם מעבר לתפקיד, מטפח את המקום, נותן מענה לכל דבר שצריך."

שעות פתיחה: בריכה עונתית, נפתחה השנה מוקדם בתחילת מאי בגלל הקורונה, תהיה פתוחה עד סוף נובמבר. פתוחה משש בבוקר ועד הערב, שחייה לילית פעמיים בשבוע.

גאווה מקומית: בריכה פרטית לחברי מעגן מיכאל ואורחיהם בלבד. ישנן שלוש ברכות: פעוטות, ילדים וברכת שחייה לגדולים ויש גם עמדות מנגל שהחברים מזמנים מראש. חזן מספר שכל השנים עבדו עם מצילים שכירים "והשנה יש לנו מצילה מהקיבוץ, איריס דיין!".

תפקידו של המציל: "מציל זה להיות גננת בגן. ההורים עם הנייד, עם עיתון, צריך כל הזמן להעיר.

לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא: "בחורף אני אחראי על תחזוקת המתקנים וגם נח קצת מהטירוף של הקיץ".

דבר מנהל הבריכה: "אני קם כל בוקר בהנאה, רואה את המים שהם צלולים, נקיים. מתארח אצלנו קורס מצילים, הם אמרו שבריכה כזו הם לא ראו. אני קם כל בוקר ונהנה."

בריכת קיבוץ גבעת חיים איחוד: דמות מיתולוגית ומאמן שחייה: גרשון שפע (78), חבר קיבוץ 

שפע היה בעברו אלוף ישראל, שיאן ישראל בשחייה, ייצג את ישראל בשלוש אולימפיאדות) רומא 1960,טוקיו 1964 ומקסיקו 1968) והוא בעל מדליות ממשחקי אסיה ומהמכביה ומחזיק בשיא עולם למאסטרס בשחייה.

הוא מספר שהבריכה בגבעת חיים איחוד הוקמה בשנת 1953 עם הפילוג בגבעת חיים והמעבר לגבעת חיים "החדשה". "הבריכה פעילה מאוד ויש בה שחיינים, שחקני כדור מים, נכים ומשפחות עם ילדים.

הבריכה רב שימושית וכל אחד יכול למצוא בה מענה לצרכיו: להקל על כאבי העורף, ליהנות עם הילדים או להיות אלוף עולם", אומר שפע. 

"בריכת השחייה הראשונה של ההתיישבות העובדת נבנתה ב-1941 בגבעת חיים ("הישנה", לפני הפילוג), והוקם בה סניף של הפועל גבעת חיים בשחייה (ועוד ענפי ספורט רבים נוספים)" מספר שפע, "למרות שהיה מתח גדול בזמן הפילוג, הסניף נשאר מאוחד לשחיינים משני הקיבוצים ושמר על ניקיון פוליטי, מה שהקל על הטראומה.

אחיי הגדולים, ראובן שפע ויורם מנדלבאום, היו אז השחיינים הטובים ביותר בארץ וזכו לכותרות ולחשיפה תקשורתית. שניהם עברו לכדור מים והקימו את הנבחרת המיתולוגית."

שעות פתיחה: הבריכה מקורה ופועלת כל השנה. היא פתוחה למינויים, מה שמביא לתרעומת אצל חלק מחברי הקיבוץ "לא מוצאים פינה לטבול את האצבעות. אבל זה טוב" אומר שפע "למסעדה ריקה לא נכנסים".

שפע מספר שעמד חזק מול המחאה של חברי הקיבוץ עם מה שהוא מאמין בו ויש פשרה, מנויים מגיעים רק בשעות מסוימות וכך החברים יכולים ליהנות משעות לא עמוסות.

גאווה מקומית: אביו, פינדה שפע, הוא המתכנן של הבריכה "אחרי שגרשו את האדריכל שרצה בריכה בומבסטית ויקרה." לשפע חשוב להדגיש כי זו הבריכה הכי טובה בכל הארץ.

"זאת בריכה מדהימה ויש בה פעילות כל שעות היום, עד הלילה, כולל למגזר הערבי, שגם נמצאים איתי בקבוצות השחייה התחרותית. יש קשרים מדהימים וזה משמעותי על רקע מה שקורה בארץ." יש גם בריכה הידרותרפית, חדר כושר, מזנון "חמולות שלמות שנהנות בבריכה". 

קבוצת הכדור מים המיתולוגית של גבעת חיים, שהייתה שם דבר בעבר, מפלסת את דרכה חזרה למעמדה.

"יש מגוון של פעילויות מתרחשות בו זמנית בבריכה: אימוני שחייה ואימוני כדור מים, ילדים שנהנים, פעוטות ומבוגרים. אני כל כך אוהב את זה" משתף שפע אשר בעצמו מאמן שתי קבוצות, שלוש פעמים בשבוע כל אחת, "הבוקר של גרשון" ו"אקוותיקים גבעת חיים", אחת מוקדם בבוקר והשנייה שאיתה נסגרת הבריכה ב-22.30 .

טיפ למתרחצים: "יש בריכה של פעוטות, בריכה קטנה, שהיא 'תרבית של שחייה', פעילות חובבנית שדרך ניסוי וטעייה מביאה להתמקצעות. עולם המים הוא מדהים, כשילד מבין שהוא לא יכול לנשום מתחת למים אבל יכול לעצור את הנשימה – עולם המים נפתח בפניו."

בריכת קיבוץ יטבתה: אורי יהב, מנהל הבריכה (בדימוס) 45 שנים, מציל (עדיין), מורה ומאמן שחייה של ילדי יוטבתה לדורותיהם:

שעות פתיחה: הבריכה עונתית אבל בהתאם לתנאי האקלים העונה ארוכה. היא נפתחת בתחילת אפריל ומסתיימת בסוף אוקטובר, פועלת כמעט שמונה חודשים, הודות לפאנלים סולאריים שאוספים חום ומחממים בתחילת העונה ובסופה.

הבריכה פרטית ומיועדת לחברי הקיבוץ ואורחיהם בלבד. "פתיחת הבריכה היא 'הציפור הראשונה' שמבשרת את בוא האביב" מתפייט אורי. "בדרום החם הבריכה תופסת מקום מרכזי בחיי החברה, התרבות וגידול הילדים והרבה סובב סביבה. יש רחצה לילית וערבי שירה."

"שמונה מצילים חברי הקיבוץ נענים לבקשות של משפחות לבלות באופן פרטי עם הילדים בערב בבריכה ומתנדבים צעירים פותחים את הקיוסק שבהנהלת קרולין מספר פעמים בשבוע למשקאות וגלידה."

"יש גם קבוצת אירובי במים לגיל השלישי שמנחה אורית שלוש פעמים בשבוע בשעה 6:30 בבוקר! (איפה יש מקום כזה בעולם?!)".

גאווה מקומית: "היופי של הבריכה התכולה, כשברקע הצוקים מסביב והרי אדום. וגם: זוהי הבריכה היחידה שנותרה עם מקפצה בגובה 3 מטרים!". יהב מספר שאת הבריכה הראשונה הקימו הנחלאים בימי ההיאחזות (השלישית שהוקמה בארץ) אי שם בשנת 1953, חיילים וחיילות שבנו בכוחות עצמם את הבריכה.

כבר כנחלאי צעיר, שחיין בנבחרת הנח"ל שהגיע לקיבוץ ב-1963 הוחלט שיהיה אחראי על הבריכה. "פעם בשבוע רוקנו את המים למטע התמרים, קרצפו ומילאו מחדש. בריכה קטנטונת שנסדקה".

באדיבות קרן היסוד ויהודי טורונטו נבנתה בריכה לתפארת. יהב למד בווינגייט, התחבר עוד יותר לתחום המים וחזר לערבה כמורה לחינוך גופני בבית הספר האזורי, יסודי ותיכון, 22 שנים עד שפרש. בכל התקופה הזו ובמשך 45 שנים היה אחראי על הבריכה, "ועדיין מחדש תעודת מציל בכל שנה ונקרא מידי פעם לעבודה וגם מלמד שחייה את כל ילדי יוטבתה, הדור השני וגם הדור השלישי."

הבריכה היא מפעל חיים עבורו, וזה לא דבר של מה בכך לתחזק בריכה בערבה. סופות חול בתחילת האביב ממלאות את הבריכה בחול "ובקיץ אמנם יש מים וצל, אבל חום מאוד גדול." כשהוא לא בעמדת המציל, יהב מטפס על ההרים הגבוהים בעולם וכבר כבש לא מעט פסגות, ובעשר השנים האחרונות הוא עסוק באימוני טיפוס.

יהב מספר שלפני שנים גברבר צעיר בן 16 רצה להרשים נערה וצלל עם כדור כדורסל לעומק הבריכה, הרים את הרשת של המשאבה "והכדור נשאב ונתקע בצינור בעומק ארבעה מטר.

משאית ביוב הובאה מאילת כדי לפוצץ את הצינור ולהציל את העונה, וזה לקח כמה ימים טובים עד שהכדור חולץ."

טיפ למתרחצים: "בעיקר במקום כמו יוטבתה – הרבו ללכת לבריכה. לשחות, לבלות עם הילדים והנכדים. אין כמו הבריכה להרבות שמחה בערבה החמה

בריכות השחייה בקיבוץ | צילום: באדיבות מנהלי בריכות השחייה בקיבוץ