בתי צמיחה מומלצים לגידול תות שדה

הרצאה בכנס סיכום עונת תות שדה 2025-26, חדרה 10.06.26

איציק אסקירה – משרד החקלאות ובטחון המזון (ייעוץ חוץ), הפקולטה לחקלאות, רחובות, אוניברסיטת תל-חי (עריכה ממצגת – ד"ר דרור הדר)

*תמונה ראשית: חקלאות אנכית

ענף גידול תות השדה  בארץ ובעולם נמצא בעיצומה של מהפכה מבנית וטכנולוגית .מגמת המעבר משטחים פתוחים לחממות ולסביבה מבוקרת (CEA – Controlled Environment   Agriculture) חווה צמיחה מואצת  .שוק התותים הטריים העולמי, המוערך כיום ביותר מ-26 מיליארד דולר, מסיט בעקביות משאבים לטובת חממות מתקדמות המהוות את מנוע הצמיחה המרכזי של הענף.

בישראל, על פי נתוניו של מוחמד אבו טועמה (המדריך הארצי לתות), היקפי הגידול עדיין נשענים ברובם על מנהרות נמוכות (כ-4,000 דונם) ועל בתי צמיחה (כ-600 דונם). עם זאת, המגמה היא הזינוק הדרמטי בהיקפי בתי הצמיחה במצע מנותק ותלוי: מ-250 דונם בלבד בעונת 23-24, ל-350 דונם בעונת 24-25, עם תחזית צמיחה מרשימה ל-500 דונם לקראת עונת 26-27.

1. המנועים מאחורי התרחבות הענף בבתי צמיחה

המעבר העולמי והמקומי לגידול מוגן ובקרת אקלים נובע מנושאים משולבים של טכנולוגיה, כלכלה ואיכות סביבה:

א. מעבר לגידול הידרופוני אנכי ומצע מנותק

• תעלות גידול תלויות (Tabletop Systems) : שיטת גידול מוגבהת המנתקת את הצמח מהאדמה .טכניקה זו, אשר פותחה במקור בישראל, מאפשרת להכפיל את צפיפות הצמחים לדונם, להאריך ולשפר את חיי המדף של הפרי, ולמנוע לחלוטין רקבוני פרי הנגרמים ממגע עם קרקע רטובה.
• חקלאות אנכית (Vertical Farming) : שימוש במגדלי גידול רב-שכבתיים המשלבים תאורת LED ייעודית.  חוות מתקדמות אלו (הפועלות בהצלחה ביפן ובבריטניה בגיבוי רשתות שיווק מובילות כגון טסקו) מדווחות על תפוקה הגבוהה פי 3.5 למטר רבוע, תוך חיסכון של כ-50% במים לעומת שיטות מסורתיות.

ב. התרחבות גאוגרפית ושינויי אקלים

באירופה (ובמיוחד בהולנד ובלגיה), תות השדה הפך לגידול החממות הרביעי בחשיבותו, כאשר שטחי החממות המכוסים כמעט הוכפלו בעשור האחרון. בצפון אמריקה, מגדלי ענק מקימים חממות ענק (Mega-greenhouses) ייעודיות לתותים כדי לעקוף את פגעי שינויי האקלים והמחסור בידיים עובדות בשטחים הפתוחים. במקביל, מדינות כמו מרוקו ומצרים מרחיבות את שטחי החממות כדי לייצא פרי טרי לאירופה בעיצומו של החורף.

ג. יתרונות כלכליים, גנטיקה ובינה מלאכותית

• אספקה רציפה (Off-season) : שליטה מדויקת בטמפרטורה, בלחות ובריכוז הפחמן הדו-חמצני (פד"ח) מאפשרת להאריך את עונת הגידול ולספק תותים מתוקים ואיכותיים לאורך כל השנה.
• גנטיקה מתקדמת (Day-Neutral) : פיתוח זנים שאינם תלויים באורך היום מאפשר פריחה רציפה והנבה אחידה.
• קיימות וחיסכון במשאבים : מערכות הידרופוניות במעגל סגור חוסכות עד 90% במים ובדשנים. חממות סגורות ומצע מנותק מפחיתים משמעותית מחלות קרקע, עשבייה ומזיקים, ומצמצמים דרסטית את השימוש בחומרי הדברה כימיים.
• בינה מלאכותית :(AI) שילוב מערכות למידה עמוקה (Deep Learning) וראייה ממוחשבת מאפשר זיהוי מוקדם של מחלות על העלים וחיזוי מדויק של דרגת הבשלת הפרי לטובת קטיף אוטומטי בעתיד.

2. דרישות סף ותנאי גידול אופטימליים לתות שדה

תות השדה הוא גידול רגיש הדורש סביבה אקלימית מאוזנת ומדויקת על מנת להגיע לביטוי גנטי ויבולי מקסימלי:

• טמפרטורת יום 20-24 : מ"צ.
• טמפרטורת לילה10-12  : מ"צ
• לחות יחסית אופטימלית 60%-75% :
• קרינה אופטימלית:   339.6–452.8 μmol·m−2·s−1
• תאורת UVC מבוקרת:  מחקרים מראים כי שילוב קרינת UVC מונע התפתחות מחלות נוף, מעורר ומעודד את המערכת החיסונית הטבעית של הצמח, ובשורה התחתונה משפר את היבול ואת איכות הפרי.

3. סוגי מבנים והמפרט ההנדסי המומלץ

בחירת המבנה היא ההחלטה החשובה והאסטרטגית ביותר של המגדל בעת המעבר מגידול שדה פתוח לגידול מוגן, שכן היא משפיעה ישירות על טכניקת הגידול, איכות היבול, ייעול העבודה, צריכת האנרגיה והרווחיות הכלכלית.

סוגי המבנים הנפוצים בענף:

1. חממות (על סוגיהן ודגמיהן):  המבנה המקצועי ביותר המאפשר שליטה מלאה. נבדל בין הדגמים לפי מפתח המבנה, צורת הגג (המשפיעה על מעבר האור והגנת הצומח) והגאומטריה הכללית שלו.
2. מנהרות עבירות (מנהרות מחוברות):  מבנים קשתיים עבירים ("1, "2-3) המתאימים בעיקר לגידול תותים בקרקע.

3. בתי רשת:  פתרון מאוורר וזול יותר, אך מוגבל מבחינת היכולת לשלוט בטמפרטורות ולחות בעונת החורף.

מפרט הנדסי מומלץ לבתי צמיחה לתות (בדגש על גידול תלוי):

כדי למנוע כשלי מבנה וקריסה תחת עומסים (כפי שקורה לעיתים בחורפים קשים), יש לעבוד אך ורק עם דגמים מאושרים על ידי מנהלת ההשקעות של משרד החקלאות ולעמוד במפרטים הבאים:

• גובה חממה מינימלי 4  :מטרים , הגובה חיוני ליצירת בופר אקלימי, אוורור יעיל ומרווח עבודה למערכות תלויות.
• הגבלת אורך השורה:  מקסימום 35 מטר אורך. מגבלה זו קריטית בגידול תלוי על מנת למנוע יצירת שיפוע ניקוז גדול מדי לאורך תעלת הגידול.
• אוורור גג:  מומלץ מאוד במבנים שאורכם עולה על 50 מטרים כדי למנוע הצטברות חום ולחות במרכז המבנה.
• עומסי תלייה מוגדרים:  המבנה חייב להיות מתוכנן לעומס תלייה של 30–35 ק"ג למ"ר. מומלץ לבחור חממות עם קורות רוחב חזקות המעניקות יציבות מבנית למערכת תליית התעלות (בין אם מדובר במפלס תלוי אחד ובין אם בשני מפלסים).
• מפתחים וחיזוקים:  מומלץ לעבוד עם מפתחים שלא יעלו על 8 מטרים, ולשלב מרפסות במעטפת המבנה לצורך ייצוב וחיזוק נגד רוחות. בנוסף, יש לדאוג למערכת ניקוז מעולה במעטפת ולשבילי בטון פנימיים לעבודה נקייה ויעילה. (הערה: לגידול תות בקרקע, מגבלות התלייה והאורך הללו אינן קיימות( .

4. מעטפת המבנה: יריעות ורשתות כיסוי

ניהול האור וההגנה המכנית (מפני גשם, ברד, רוחות, ציפורים וסופות) נשענים על איכות חומרי הכיסוי:

• ממשק כיסוי דינמי (רשת/פלסטיק לסירוגין) : מתחילים את הגידול תחת רשת הצללה. במהלך חודש נובמבר, עם התקררות מזג האוויר, מחליפים את הרשת ביריעת פלסטיק. לקראת האביב (חודש מרץ), מחזירים את הרשת, או שפורסים את הרשת ישירות על גבי הפלסטיק לקראת סוף הגידול – הכול בהתאם לתחזיות המטאורולוגיות ותוכנית הגידול.
• רשת הצללה:  שימוש ברשת שחורה או לבנה (פנינה) בעלת 20%-30% צל.
• יריעות פלסטיק (פוליאתילן) : עובי מינימלי של 120 מיקרון (0.12 מ"מ), עמידות בתקן היריעות הישראלי (ת"ת 821.1). היריעה חייבת להיות מיוצבת נגד התפרקות קרינתית (UVA) , בעלת תכונות מונעות עיבוי (אנטי-דריפ) כדי למנוע טפטוף מים על הצמחים, שקיפות מקסימלית ופיזור אור מינימלי.
• רשתות מעטפת:  חובה להתקין רשתות הגנה במעטפת המבנה למניעת כניסת ציפורים ומזיקים, ומאידך – לשמירה על דבורי הבומבוס (המאביקים) בתוך חלל החממה.

פרוטוקול ניהול אקלים מעשי

כדי להבטיח קליטה מהירה, מניעת מחלות ורציפות קטיף ללא תלות במזג האוויר החיצוני, יש לנהל את האקלים באופן אקטיבי:

1. שלב הקליטה והסתיו:  תחילת הגידול מבוצעת תחת רשת.  יש להתקין מערכת ערפול עילית בספיקה נמוכה (כ-22 ליטר/שעה) בגובה מקסימלי בחלל המבנה. מערכת זו מסייעת משמעותית בשלב קליטת השתילים, בשלבי הגידול הראשוניים, ומעניקה הגנה מפני גלי חום קיצוניים בסתיו המאוחר.
2. ניהול לחות ותנועת אוויר (מסחררים):  שימוש במסחררי אוויר הכרחי להגברת תנועת האוויר בתוך נוף הצמח, המטרה היא לשמור על עלווה ופרי יבשים, ובכך למנוע את התפתחות הריקבון האפור (בוטריטיס – (Botrytis cinerea המהווה את אחד האיומים המרכזיים על הגידול . בנוסף, המסחררים מייצרים אחידות טמפרטורה במבנה.
3. הגנת קרה : הן מערכת הערפול העילית והן מסחררי האוויר מהווים כלי הגנה יעילים מפני אירועי קרה חורפיים.
4. וילונות מעטפת  : התקנת וילונות ניידים במעטפת המבנה מאפשרת פתיחה וסגירה מבוקרת ומהירה בהתאם לשינויי הטמפרטורה והרוחות במהלך היממה.

לסיכום:  המעבר לגידול תות שדה בבתי צמיחה מודרניים ובמצע מנותק תלוי דורש השקעה ראשונית והבנה הנדסית קפדנית.  עמידה במפרטי עומס התלייה, תכנון נכון של אורך השורות, וניהול דינמי של הכיסויים ומערכות הערפול והסחרור, הם המפתח להשגת יבולים גבוהים, איכות פרי עילאית ורווחיות כלכלית ארוכת טווח בענף תחרותי זה.