יבול שיא
הרפת והחלב
עופר נוימן

גאים בו: עופר נוימן מנכ"ל איגי מקיבוץ עין השופט

2 דק' קריאה

שיתוף:

עופר נוימן מעין השופט סוגר שנה ראשונה בתפקיד מנכ"ל איגי – ארגון הנוער הגאה בישראל.  לרגל חודש הגאווה החל ביוני, הוא  מדבר  על מצבה של קהילת הלהט"ב בישראל, מה קורה בהקשר זה בקיבוצים והאם הוא מרגיש שגריר והאם ניתן לומר שהמפכה הצליחה

עופר נוימן במצעד הגאווה

עופר נוימן רק בן 31, אבל מאחוריו כבר רקורד עשיר בעשייה. מאז שחי בקומונה של תנועת הבוגרים של השומר הצעיר עד גיל 23, ריכז קן והדריך גרעין, ולפני התפקיד הנוכחי,  הוא שימש בין השאר בתור דובר השומר הצעיר; דובר התנועה הקיבוצית; דובר מפלגת העבודה; דובר יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג ודוברה של חברת הכנסת סתיו שפיר.

אז עופר, ספר קצת על הארגון שבראשו אתה עומד, מה הביא להקמתו, מהן מטרותיו?

"הקימו אותו יניב ויצמן (יו"ר העמותה עד היום) וגל אוחובסקי (נשיא העמותה כיום), שני הומואים שהבינו כבר אז – בסוף שנות התשעים, כשכל עניין הלהט"ב היה בשולי החברה – שצריך להתחיל בשינוי.  עם חזון מיוחד – שנולד לפני כמעט עשרים שנה ונראה אז רחוק, לא אפשרי וחסר קשר למציאות – הם התחילו מקבוצה קטנה של נערות ונערים, מעט מאוד כסף והמון התנגדויות, והיום איגי הוא ארגון הנוער הגאה וגם ארגון הלהט"ב הגדול ביותר בישראל. אנחנו עובדים במעל 100 קבוצות ברחבי הארץ, מקרית שמונה ועד אילת, בערד, בדימונה, בטבריה, חיפה, כפרים ערבים, ערים דתיות, מועצות אזוריות – הכל. איגי היא תנועת נוער לבנות ובני נוער להט"ב שרוצים מפגש אמיתי, בטוח ופתוח עם חברים שעוברים וחווים את החיים עם המשברים, הגילויים והמורכבויות שלהם. מי שמדריכים ומדריכות אצלנו הם מעל 400 מתנדבות ומתנדבים. הארגון קיים כבר 18 שנים והוא צמח מקבוצה אחת בכפר סבא ועוד קבוצה בתל אביב לתמנון מרגש ורב זרועות."

האם איגי פועל גם בקיבוצים?

"מעט, מעט מידיי. יש לנו פעילות בכמה מועצות אזוריות אבל המציאות הקיבוצית, בה כולם יודעים הכל על כולם וצריך לנסוע לכל מקום בטרמפים או בהסעה שההורים עושים – מאד קשה כדי ליצור את המרחב הבטוח להגעה לפעולות של איגי, שמתרחשת פעמים רבות לפני היציאה מהארון. אני נחוש מאד לפצח את הסיפור הזה ולהביא את איגי והעשייה שלנו גם לקיבוצים."

מה המצב הלהט"ב בקיבוצים היום לפי דעתך, מה ניתן לשפר?

"נראה לי שכמו בחברה הישראלית כולה, גם בקיבוצים יש פתיחות גדולה בהרבה מפעם, ובכל זאת, אני חושב שהמבט העקום, השונה והחריג על כל מי שלא חי בדיוק לפי הקודים – אם כלהט"ב וגם בכל דרך אחרת של חריגה ושוני – הוא דבר שאנחנו צריכים להצליח לפרק בתוך החברה הקיבוצית. זה ישחרר אותנו מהרבה קשיים ומחירים כבדים שאנשים משלמים על החיים בתוך חברה קטנה וסגורה."

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן