ענת זיסוביץ חריט, מדריכת מטעים נשירים; דוא"ל: [email protected]
כרמית סופר-ארד, מדריכת הגנת הצומח; דוא"ל: [email protected]
איתי במברגר, יצחק קוסטו, שמעון אנטמן
ייעוץ בנושאי הגנת הצומח: לאה סלע, ד"ר רקפת שרון, איתן רכט, סמדר אידלין הררי
השקיה ודישון
השקיית הרימון תחל בדרך כלל כחודש לאחר ירידת הגשם האפקטיבי האחרון. בקרקעות חרסיתיות ניתן להתחיל להשקות אפילו כ-6 שבועות לאחר הגשם האחרון, ובדרך כלל מועד זה הוא בראשית חודש מאי. יש להקפיד על מתן השקיה לקראת ימים שבהם צפוי חמסין, ומומלץ להשקות בתחילת העונה פעם אחת בשבוע. ראה בהמשך: "נספח 1 – מנות מים ומקדמי השקיה לרימון מניב".
המדד הטוב ביותר לקביעת מועד תחילת ההשקיה הוא מדידת תכולת רטיבות הקרקע בעומק 60-40 ס"מ באמצעות קידוח לעומק 50 ס"מ. בעבודה עם טנסיומטרים (בעומק 60-40 ס"מ) המתח צריך להיות 50-40 סנטיבר.
הדישון יחל רק לאחר שיא הפריחה ותחילת החנטה של גל הפריחה העיקרי, כדי למנוע צימוח נמרץ המתחרה בחנטים. במקרה שלא בוצעו בדיקות עלים, מנת הדשן הבסיסית תהיה כ- 15 יחידות (ק"ג/דונם) חנקן צרוף, 35-30 יחידות (ק"ג/דונם) תחמוצת אשלגן, ו-8-6 יחידות (ק"ג/דונם) תחמוצת זרחן. דוגמה למנת דישון בסיסית שנתית לדונם: 75 ק"ג גופרת אמון + 50 ק"ג אשלגן כלורי + 6 ליטרים חומצה זרחתית.
בשימוש במים מושבים יש, כמובן, להפחית את מנות הדשן בהתאם לתכולת המינרלים במים. מנות הדשן ייפרסו על פני העונה כולה, עד סמוך לקטיף.
הגנת הצומח
התכשירים המובאים הינם תכשירים לדוגמא ומקובלים לשימוש בממשק הדברה משולב.
רשימת תכשירים מלאה ומינונים ליישום ניתן למצוא במאגר תכשירי ההדברה של משרד החקלאות.
יש לעיין בתווית לפני השימוש ולוודא כי התכשיר מותר לשימוש ביצוא/שוק מקומי.
תיאור המזיק והנזק: ברימון נפוצים כמה מינים של כנימות עלה רב-פונדקאיות, כמו: כנימת עלה הרימון – Aphis punicae, כנימת עלה הספיראה – Aphis spiraecola, וכנימת עלה הדלועיים והאפרסק –Myzus persicae & Aphis gossypii. אחד המאפיינים של כנימות עלה אלה, המבדיל אותן מחרקים אחרים המנגעים את הרימון, הוא מבנים צינוריים (סיפונקולי) בצדי החלק הגבי התחתון של גופן (איור 2). כנימות העלה מעדיפות את הצימוח הצעיר ואת החזירים (סורים) העשירים בחנקן. כנימת עלה הרימון מופיעה גם על עלים בוגרים, לאורך העורק הראשי של העלה, ומעדיפה להימצא בלב העץ. כנימות העלה ניזונות ממוהל השיפה עתיר הסוכרים, ואת עודפי הסוכרים הן מפרישות כטל-דבש, שעליו מתפתחת פטריית הפייחת.
ממשק הדברה: יש לתת את הדעת להימצאות אויבים טבעיים בחלקה, ולהמתין עם ההדברה לעליית הכנימות לניצני הפריחה. תכשירים המותאמים להדברה משולבת הם מובנטו (בעלווה מלאה), פליפר (תכשיר רך המותאם גם לאורגני), מוספילן ודומיו, ופלאש, חלקם שייכים לנאוניקוטונואידים ועשויים לתת מענה גם כנגד חרקים מוצצים נוספים.
קמחית ההדר – citri Planococcus
תיאור המזיק והנזק: הכנימה מטילה ביצים בשק שעווה. הזחלנים בצבע צהוב. הכנימה מאכלסת עלים ופירות ופעילה במהלך הקיץ כולו. בתחילה תתמקם קמחית ההדר בין הפירות ובאזור הכתר, ובנגיעות גבוהה תימצא על הפרי כולו. הקמחיות ניזונות ממוהל השיפה עתיר הסוכרים, ואת עודפי הסוכרים מפרישות כטל-דבש, שעליו מתפתחת פטריית הפייחת. הנמלים נשאיות של הכנימה מהקרקע לצמרת העץ.
ממשק הדברה: יש לדלל פירות מוקדם ככל האפשר על מנת למנוע מגע בין שני פירות. בנוסף יש למנוע מגע של הפרי עם הקרקע. טיפול יעשה בתכשירים המורשים במועד ההטלה ובנגיעות גבוהה – יש לבצע טיפול חוזר כעבור שבועיים.
כנימת עש הרימון – Siphoninus phillyreae
תיאור המזיק והנזק: כנימת עש הרימון ניזונה ממוהל השיפה ומפרישה טל-דבש בכמות גבוהה, שעליו מתפתחת פטריית פייחת. כיוון שבשנים מסוימות אוכלוסיית הכנימה ברמה גבוהה, יש לעקוב באופן מתמיד אחר התפתחותה, ובמקרה הצורך ליישם הדברה כימית.
ממשק הדברה: טיפול במובנטו להדברת כנימות עלה עשוי להדביר גם כנימה זו. התכשיר פליפר יעיל להדברת הכנימה ומורשה לשימוש גם בגידול אורגני.
כנימת הזית – Saissetia oleae
תיאור המזיק והנזק: לכנימה סימן היכר: המתווה שעל גבה דמוי האות הלטינית H. הנקבה הבוגרת קמורה, סגלגלה וכדורית למחצה. צבעה חום כהה עד שחרחר. אורך גופה של הנקבה הבוגרת הוא 6-3 מ"מ.
היא ניזונה ממוהל השיפה ומפרישה טל-דבש בכמות גבוהה, שעליו מתפתחת פטריית פייחת.
ממשק הדברה: כאשר מבחינים בזחלנים הראשונים, המגיחים מביצי הכנימה בחודש אפריל, ניתן לטפל בריסוסי שמן מינרלי, אשר ידבירו אותם. ריסוסי השמן, כגון שמןEOS 1%, פוגעים היטב בזחלנים בדרגה הראשונה והשנייה של הכנימה החומה הרכה ושל כנימת הזית. יש להיזהר מריסוס שמן בימי חמסין.
פעולות למניעה כנימות
הרחקת נמלים – לנמלים קשר סימביונטי (הדדי) עם כנימות המפרישות טל-דבש: הנמלים ניזונות מטל הדבש המופרש על ידי הכנימות, והן מניידות את הכנימות על העץ ובין עצים, ובכך מסייעות להפצתן ולהפצת הנזק. בנוסף, הנמלים מגנות על הכנימות מאויבים טבעיים. כחלק מפעולות המניעה, יש להקפיד על כך ששמלת העץ לא תהיה במגע עם הקרקע. הדברת נמלים נרחבת, שאינה סלקטיבית וממוקדת, היא פעולה פזרנית ובזבזנית. הטיפול בנמלים צריך להיות מדויק וממוקד, ונדרש לבצע עמו פעולות תומכות, שבלעדיהן יעילות ההדברה פוחתת. אם הוחלט להדביר, יש לבצע זאת באופן ממוקד או לאורך השורה. ניתן להגן על גזעי העצים באמצעות מריחה או איבוק של חומרים קוטלי נמלים.
טיפול בסורים ("חזירים") – כדאי להתחיל לטפל בסורים בהיותם רכים ועשבוניים, ולחזור על הטיפול בתדירות של 4-3 שבועות. מגדלים מסוימים נוהגים להשמיד סורים באמצעות חומרים צורבניים, כמו אשלגן כלורי בריכוז גבוה או קוטלי עשבים צורבניים, אולם בעת ביצוע טיפול כימי זה חובה לנקוט משנה זהירות. בתחילת הלבלוב מומלץ להסיר בתלישה פריצות של ענפים במרכזו של העץ ובחלקו התחתון, עד לגובה של 90-70 ס"מ מפני הקרקע.
ציקדיות ירוקות
תיאור המזיק והנזק: מינים שונים ממשפחת הציקדיתיים – Cicadellidae, תת-משפחת Typhlocybinae. המינים דומים מורפולוגית, קשה להבדיל ביניהם. הבוגרות והנימפות ניזונות ממוהל התא על ידי החדרת גפי הפה אל תאי הפרנכימה בעלה(mesophyll cells) , והנזק נראה כנקודות לבנות (ריקון התאים מהכלורופיל). חלקן ניזונות גם מהשיפה, והנזק עלול להתבטא בהצהבה של שולי העלים עד כדי התייבשות מהשוליים אל המרכז והתקפלות עלים. בעצים מניבים עלול להיווצר נזק קוסמטי שייראה כהפרשות על הפרי. הנזק חמור במיוחד בעצים צעירים, משום שבעטיה של הציקדה נבלמת התארכות פרקי הענפים, וכתוצאה ממנה נוצר צימוח צפוף, כך שסף התגובה להדברה יורד.
הדברה כימית: יעילות תכשירים להדברת ציקדות פוחתת עם השנים. התכשיר טיפיקי מגלה יותר יעילות מיתר התכשירים המורשים, אך יש לוודא את אישורו ליצוא למדינות היעד. יש מגדלים שאינם מדבירים ציקדיות, ורמת האוכלוסייה פוחתת מעצמה, והנזק נסבל בגידול זה.
אויבים טבעיים: נוכחות האויבים הטבעיים תסייע להדברת כנימות עלה וציקדות. בכל שלב משלבי הגידול יש לערוך מעקב אחר נוכחות האויבים הטבעיים בחלקה, כדי לבחון את התאמתם למזיקים במקום ואת רמת יעילותם, כך למשל, צרעות טפיליות, מושיות טורפות בכל דרגות ההתפתחות, ארינמלים טורפים ועכבישים יתרמו להדברת הכנימות, ולכן יש לנטר את נוכחותם של האויבים הטבעיים וללמוד את יכולותיהם בהתאם לגידול. אם מיישמים בגידול הדברה כימית, מומלץ להעדיף תכשירים הפוגעים באופן מזערי באויבים הטבעיים.
דוגמאות לאויבים טבעיים:
פרפראים מזיקים
הצלחת הדברת קבוצת הפרפראים תלויה בתזמון היישום. יישום במועד הנכון, כלומר עם זיהוי ביצים ותחילת בקיעה, ימנע את הצלחתו של הזחל להיכנס לפרי, שבו הוא מוגן מתכשירי ההדברה.
עש תפוח מדומה – Thaumatotibia leucotreta
תיאור המזיק והנזק: נקבת העת"מ מטילה את ביציה על פירות ועלים. מיד לאחר בקיעת הביצים, חודרים הזחלים לפרי ומתפתחים שם עד לדרגה החמישית. לאחר מכן הם יוצאים מהפרי להתגלם בקרקע או בחריצים בגזע. העת"מ אינו שוהה בתרדמה אלא פעיל במהלך השנה כולה. העש מסווג כמזיק הסגר ונוכחותו האפשרית מהווה איום חמור על היצוא.
ניטור בוגרים: זכרים באמצעות מלכודות פרומון.
ניטור פרי: הטלה יכולה להתרחש גם על החנטים הצעירים, לרוב באזור הכתר, אך לא רק. הפניית הפרי לכיוון אור השמש עשויה לסייע בזיהוי ביצה שלמה או בקועה. ביצה בקועה נראית כמעטפת מיובשת. במקרה של חשד יש לבצע חתכים רוחביים עדינים לאיתור זחלים בפרי. פירות נגועים אינם נושרים וחשוב מאוד לדאוג לכך שפירות אלו לא יגיעו לבית האריזה ותבוצע בחלקה סניטציה מתאימה (בשום אופן אין להשליך פירות נגועים על הקרקע).
הדברה משולבת: יישום בלבול בתחילת החנטה. בזנים המאוחרים ייתכן שידרש לקחת בחשבון שיתכן וצריך יישום 'בלבול' נוסף. ההדברה נעשית עם מציאת הביצים. מקובל להוסיף קריפטקס לתכשיר ההדברה. התכשירים שנהוג להשתמש בהם להדברה הם קורגן ודומיו, דיפל ודנים. תכשירי הדברה המיועדים למניעת כחליל הרימון, ידבירו גם עש זה. טיפול ומניעת יצירת פירות בצמחי קיקיון בסביבה יסייעו בהפחתת הופעת הזחלים במטע.
עש קליפת ההדר (Cryptoblabes gnidiella)
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בנוכחות העש בחלקות רימון בצפון הארץ. ניתן לתלות מלכודות עם פרומון ספציפי לזכרי בוגרי העש. הביצים והזחלים הראשונים יופיעו באיזור הכתר ובעיקר כשאוכלוסיית העש בצלכודות תעלה. תכשירים המיועדים לפרפראים אחרים יסייעו בהדברת עש זה.
כחליל הרימון – Deudorix livia
תיאור המזיק והנזק: כחליל הרימון הוא פרפר יום, הנפוץ בכל הארץ בעיקר בקיץ, החל מחודש מאי. בערבה נמצא כחליל הרימון במהלך השנה כולה. הנקבה מטילה ביצים בודדות על פירות הרימון. הביצה עגולה למחצה ופחוסה, וצבעה כחלחל- ירקרק. בביצה בקועה ניתן להבחין בחור במרכז, והיא הופכת לבנה. הזחל מתפתח בתוך הפרי וניזון מזרעיו. לאחר מכן הוא יוצא מהפרי ומתגלם מחוצה לו, על ענפים או על הקרקע.
ניטור: מרבית ההטלות נעשות על פירות ירוקים, ומיעוטן על פרי אדום. בסוף אוגוסט כמות הפירות האדומים גדולה מכמות הפירות הירוקים, ועדיין מרבית ההטלות נעשות על פרי ירוק.
ממשק הדברה: ביצים בודדות וראשונות במאי וביוני אינן מחייבות הדברה אלא מעקב בלבד. השארת פירות ירוקים בעיקר בזן וונדרפול יסייעו בניטור, ועיקר ההטלה תתרחש עליהם. כל עוד ההטלות הן על הפירות הירוקים, לא מתחייבת הדברה, אך כשההטלות נעשות על הפרי המסחרי – יש לבצעה. להדברת הכחליל עד שבעה ימים מהקטיף, ניתן לטפל בספארטה או בטרייסר המורשה לאורגני, העשויים לתת מענה גם כנגד זבוב ים-התיכון. תכשירי BT מקבוצה 11A ניתנים ליישום כעבור שלושה ימים מהקטיף. פרוקליים ודומיו או תכשירים המכיליםemamactin benzoate יעילים להדברת זחלי הכחליל ועשים נוספים במטע.
עשפרי האשכול – Lobesia botrana
תיאור המזיק והנזק: הזחל נובר באופן שטחי בין פירות צמודים ומסב נזק איכותי לקליפת הפרי. הזחלים זריזים ו"קפיציים", ובעת נגיעה בהם ובפירות הנגועים הם נופלים במהירות וקשה לעתים להבחין בהם באתרים הניזוקים. בזנים מאוחרים, כמו הזן וונדרפול, הזחל חודר את קליפת פרי הרימון.
ניטור: מלכודות פרומון עשויות לאבחן באופן ראשוני את נוכחות העש במטע. עם לכידות הבוגרים, יש לבדוק בין הפירות את הימצאותם של זחלי העש או הביצים.
ממשק הדברה: עם מציאת ביצים ניתן להתחיל בהדברה. אין תכשירים המורשים ספציפית כנגד עש האשכול, אך התכשירים להדברת כחליל הרימון יסייעו גם להדברתו. על פי נגיעות היסטורית, ניתן לשקול תליית נדיפיות לבלבול זכרים להפחתת האוכלוסייה, כשפעולות ל'בלבול' רב-שנתי ישפרו את יעילות ההדברה.
מחלת הכתמים השחורים – Alternaria alternata
תיאור הפגע והנזק: נקודות שחורות המופיעות על אברי הצמח השונים: עלים, ניצני פריחה, חנטים ופירות. הנקודות על גבי ניצן הפריחה, החנט והפרי יכולות להיות בולטות או להופיע כשקע, לפי מועד ההדבקה. בהמשך הופכות הנקודות לכתמים נקרוטיים, ללא צורה סדורה. מרכז הכתם מתייבש ושוליו מצהיבים. לעתים מופיעים על העלים כתמים אחדים בלבד, ולעתים כתמים רבים מאוד. על הפרי נראים כתמים שחורים, המשמרים את צורתם העגולה. כתמים אלה בדרך כלל יוצרים סביבם הילה צהובה-ירוקה, בייחוד בפרי הצעיר. הפטרייה, שהיא הגורם למחלה, פוגעת בפרי במשך כל תקופת הגידול. התנאים המיטביים להופעת המחלה במטעים שבהם היסטוריה של נגיעות, הם טמפרטורה נוחה (28-20 מ"צ) ולחות מרובה.
הדברה ומניעה של מחלת הכתמים השחורים: יש לבדוק את העלים והפירות להופעת תסמינים. אם נראים כתמים על העלים, הפרחים או הפרי, כפי שתואר לעיל, מומלץ לרסס את המטע. במטע, שבו יש היסטוריה של נגיעות, מומלץ טיפול פרופילקטי. ריסוס בתאריכים קבועים אינו יעיל, שכן גורם מחלה זה זקוק לתנאי לחות (גשם, טללים), המתקיימים אמנם בתקופות מסוימות, אך לא במועדים קבועים וידועים מראש.
הדברה כימית: פירוט תכשירי ההדברה המותרים ברימון לייצוא מצויים בקובץ המצורף. יש להקפיד על אלטרנציה (חילוף) בין קבוצות החומרים הפעילים.
ציר זמן פוטנציאלי להופעת פגעי הרימון במהלך העונה
האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות
מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו,
ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.
© שה"מ הוצאה לאור, 2025, עריכה לשונית: עדי סלוניקו, גרפיקה: לובה קמנצקי
נספח 1 – מנות מים ומקדמי השקיה לרימון מניב
