כך עולה מכנס עגבניות לתעשיה 2025, שהתקיים בעין חרוד – נושא היבוא ללא מכס היה המרכזי * הסכנה הכי גדולה נובעת מחיי המדף הארוכים של רכז העגבניות, וסכנת ההיצף של יבוא פרוע בלי מכס, גם מארה"ב אבל בעיקר מסין
*תמונה ראשית: רוחי רבינוביץ, יקירת ענף עגבניות לתעשיה. צילום: יואל רובין
ב-19 בינואר 2026 התקיים הכנס השנתי לעגבניות לתעשיה במשכן לאמנויות שבקיבוץ עין חרוד בהשתתפות אנשי הגד"ש מהאזור ומעמק יזרעאל ואחרים. עשרות מגדלים הגיעו לאולם הכנס ובהפסקה ניתן למשתתפים, איך לא? מרק עגבניות מהביל וחם.
הטקס נפתח בברכות של צליל שץ, מנהלת תחום ירקות, פרחים וגד"ש, שה"מ ושל דורון אליהו, מארגון עובדי הפלחה. בתחילת הכנס הוענק אות יקירת הענף לרוחי רבינוביץ', מדריכת הגנת הצומח, מרכז חקלאי העמק, על פעילותה רבת השנים בענף, הן כמדריכה והן כחוקרת. האות הוענק לרוחי על ידי ליאור אברהם, ממ"ר ירקות של שה"מ באזור גליל-גולן ואברהם (נונה) ארליך, מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים.
"נאבקים על החיים שלנו"
כאמור, הנושא המרכזי שהיה נוכח ברוב מהלך הכנס, היה היבוא המאיים על תעשיית הירקות לתעשיה בכלל וענף עגבניות לתעשיה בישראל בפרט – במיוחד עכשיו, לאור העובדה שמשרד האוצר והעומד בראשו החליטו לבטל במחי יד את המכס עבור תוצרת אמריקאית המיובאת לישראל.
אורן ברנע, מזכיר הקבוצים בארגון מגדלי ירקות, דיבר בנושא "הסכם פטור ממכס מול ארה"ב": "אתם יודעים מה זה חבית של רכז עגבניות שמגיעה לארץ? לא צריך לשמור אותה לא בקירור ולא בטיח, אפשר פשוט להניח אותה על משטח לכמה שנים והיא לא תתקלקל. בקיצור זה לא עולה כלום ליבואן וכל מה שצריך זה להעמיס אוניה ולפרוק אותה באיזשהו מגרש. אז לא יביאו מיליון טון, אם יביאו חצי מיליון או רבע מיליון, אפשר לסגור פה את הענף לשלוש שנים! אפשר לפרוק את הכל בערימות. ולכן אנחנו בסיפור הזה, אנחנו ממש ממש נאבקים על החיים שלנו.
"אנחנו נחשפים מול ארה"ב ואירופה מעבר לפינה. אנחנו קטנים מול ענקים והדרך שעשו הפקידים בעבר ב'לשמור על הגמד' היתה הדרך הנכונה, אולי הם 'דיפ-סטייט' אבל הם הבינו מה הם עושים. והרגע, ברגע שזה יקרה – אנחנו הופכים להיות מסלקה. הגופים שפועלים מולנו מסובסדים. לסין היה למשל משבר בייצוא הסויה בארה"ב, לא יודע אם שמעתם על זה, הייתה נפילה בשדות והם תמכו בענף הזה ב-12 מיליארד דולר. באירופה למשל יש תמיכה של 20%-25% סבסוד, הוכחת שאתה חקלאי? שבע שנים אתה מקבל את התמיכה הזאת, בערך רבע מההוצאות שלהם – תגידו לי אז איך אפשר להתחרות בהם?"
היבוא עולה
אברהם ארליך (נונה), מנהל אגף הירקות במועצת הצמחים, נתן סיכום סטטיסטי של עונת עגבניות לתעשייה בישראל בשנה שעברה. בשנת 2025 השתתפו 50 חקלאים בגידול עגבניות, ירידה בהשוואה ל-58 חקלאים שגידלו ב-2024.
יבול העגבניות לתעשיה עלה במקצת ל-191.4 אלף טון (ברוטו) בהשוואה ל-184.1 אלף טון ב-2024. ייצור העגבניות לתעשיה העולמי הסתכם ב-2025 בכ-40 מיליון טון תוצרת והיבוא של עגבניות לתעשיה לישראל (במונחי חומר גלם) הסתכם 156 אלף טון. שווי השוק מוערך בכמיליארד שקל ועם היבוא כמיליארד וחצי.
נוה גם בדק מה אומר ה-AI על ענף העגבניות לתעשיה בישראל? התשובה: "תעשיית רכז העגבניות בישראל, כמו ענף העגבניות כולו, חווה אתגרים משמעותיים עקב פגיעה בייצור המקומי, תחרות מייבוא והשפעות המלחמה, מה שמוביל למחסור ותנודתיות, אך גם ליוזמות ממשלתיות ותעשייתיות לחיזוק הענף באמצעות חדשנות טכנולוגית ועידוד חקלאים, במטרה להבטיח הספקה יציבה ולהפחית תלות בחו"ל, תוך שמירה על זנים מקומיים איכותיים".
נונה: "רק אגיד מה שאורן לא אמר, שבשנה שעברה היה מיתון של 12% בעולם, מיתון לא קטן. במבט על מחזור העסקים של עגבניות לתעשיה בעולם, אנחנו נמצאים בגל של ירידות מחירים וגם ישראל מושפעת מזה. אירופה ייצאה קצת פחות, בעיקר איטליה שהיא היצרנית הגדולה, היו לה קצת בעיות מזג אוויר, גם קליפורניה יצרה פחות ממה שתכננה. בסין היו בעיות של מזג אוויר, בשיא השנה יש להם כ-100 מפעלים, השנה הם פתחו רק 80 מפעלים, היו להם שיטפונות והצפות ולכן הם סיימו עם 50% פחות. בנתונים הרב שנתיים רואים שאזור המזרח התיכון לעגבניות תעשיה גדל פי שלוש וזה לא סתם, אנחנו פשוט יותר יציבים מבחינת מזג האוויר."
באיטליה היה העונה יבול מאוד נמוך, סה"כ 7 טון לדונם, עונה גרועה. על ההבדל בין איטליה, שהיא מעצמת רכז עגבניות, לעומת ישראל, הסביר נונה כי היצרן המוביל האיטליה MUTI מייצר 720 אלף טון. למפעל 800 חקלאים המספקים לו עגבניות והשנה הם נתנו תוספת 20% למי שהביא להם תוצרת. המפעל הזה מייצר בכ-700 מיליון אירו. "אני חושב שאם הענף הזה רוצה לשרוד בישראל אנחנו צריכים להתחיל לשים על הקופסאות שלנו איטליה. רק תבינו את העצמה של מפעל כזה לעומת זנלכל לדוגמא, שלא יודע עד כמה הוא יכול להגיב למפעל כזה שמייצר בכ-700 מיליון אירו."
לא הכל שחור. בשנת 2023 הגיעו מחירי הרכז בעולם לשיא והיו די טובים גם בהמשך. ייצור העגבניות לתעשיה בישראל שומר על היקף די יציב של בין 150 ל-200 אלף טון, ממוצע של 160-170 אלף טון בשנים האחרונות. לשנה הקרובה נראה שהמפעלים מתכננים לקלוט פחות, כ-150 אלף טון.
"ברור שאנחנו כבר לא נמצאים בהיקפי הייצור של 200 או 350 אלף טון שהיו בשנת 2004, אם נראה את שקפי היבוא אז נבין למה."
שני שטחי הגידול המרכזיים בישראל הם בעמק יזרעאל המערבי (32 אלף טון לעומת 24 אלף טון אשתקד) ובגליל העליון (39 אלף טון לעומת 30 אלף טון אשתקד), שניהם רשמו גידול בשטחי העגבניות לתעשיה ב-2025. בעמק יזרעאל המזרחי נרשמה ירידה מ-42 ל-40 אלף טון.
"במבט רב שנתי, לפי נתוני הלמ"ס מחיר הרכז לצרכן עלה פי 4.5 – פחות מעליית המחיר שהחקלאים ספגו במחירי התשומות (פי 6.6), פחות מעליית מחיר הרכז בארה"ב וברור שפחות ממדד מחירי הירקות לצרכן. כך שמי שחושב שיבוא של רכז עגבניות לארץ ללא מכס יפתור את יוקר המחיה הוא פשוט טועה."
הנתונים, אומר נונה, מראים שלאט לאט יבוא רסק העגבניות משתלט על תמונת המצב בישראל וכיום הוא מגיע לכמעט 50% מהיקף השוק (במונחי חומר גלם). "עיקר היבוא מסין (ב-2025 כנראה שכבר לא, בגלל מזג האוויר ע.ד.ו), אחריה איטליה ועוד מדינות. מארה"ב כמעט לא מביאים רכז אבל זה מתחיל לטפטף. אם ב-2005 הביאו אלף טון ועכשיו אנחנו כבר ב-20 אלף טון והמחירים יורדים. בגדול הצרכן הישראלי מוציא כ-50 שקל בממוצע על מוצרי רכז עגבניות בישראל בשנה, כך שאם יביאו בחינם רכז מהסיפור כל הסיפור של יוקר המחיה יסתכם ב-50 שקל מתנה לצרכן."
יבוא מוצרי עגבניות בשנים 2005-2024 באלפי טון הגיע לכמעט 50% (במונחי ח"ג)
עונת 2025
ליאור אברהם, סיכם את העונה בשטח: "אם מסתכלים על דברים שקורים בעולם בנושא חדשנות, אז יש הרבה דגש ברמת המפעלים הגדולים והמוכרים, על נושא של קיימות, עם נהלים חדשים, תקנים וכל מה שקשור למחזור ואנרגיה במפעלים וגם דברים שקורים בשטח.
"נחזור לשנת 2025, הבצורת החמורה שהייתה לנו גרמה לצמצום של שטחים, לאו דווקא בעגבניות לתעשיה אלא באופן כללי, במיוחד בגליל העליון ובגולן שם היתה הבצורת מורגשת ומחסור מאוד משמעותי במים. יתכן שזה גם השפיע מבחינת כמות המים שהיה צריך להשקות, יותר מים. היה לנו אירוע קרה משמעותי בסוף פברואר, הייתה פגיעה בשטחים המוקדמים, בחלק מהמקומות החליפו שתילים וחלקם המשיכו ככה. אחר כך בעקבות המבצע עם האירנים גם כן נכנסו לסדרה של עיכובים בקטיפים והאיחורים האלה כמובן תמיד נגררים הלאה וצוברים מעין כדור שלג. זה הוביל אותנו בהמשך לשטחים שנקטפו לשימוש מוגבל, באיחור של שבועיים או יותר, במצב לא טוב עם כל עוגמת הנפש הכרוכה בכך.
"המשך הקיץ היה מתון מבחינת תנאי האקלים, ימי הגידול היו רגילים פחות או יותר למה שאנחנו מכירים, שזה אומר התקצרות של ימי הגידול בשנים האחרונות אבל בסה"כ לפי התכנון. היבולים היו גבוהים, הבריקס ממוצע. במרבית השטחים לא היתה פגיעה של הגנת הצומח. היה אירוע נקודתי בגניגר שאנחנו עדיין לומדים אותו ועוד פה ושם אבל בסך הכל מהבחינה הזאת התנאים היו יחסית נוחים.
"לגבי תופעת ריקבון צוואר השורש עוד אין לנו הסבר לתופעה, אנחנו רואים אותה לרוב בשתילות מאמצע מרץ והילך ומתגברת ככל שמתקדמים בעונה. צמחים שכבר שבועיים אחרי השתילה ניתן לראות שהם מעוכבים, נשארים פחות מפותחים ופוטנציאל היבול שלהם יורד. אין פה פתוגן שגורם להתמוטטות של הצמחים לחלוטין, הם לא מתים, ראינו אותה במגוון של זנים וקיימת גם בעגבניות לשוק המקומי. רתמנו לנושא הזה את ד"ר עומר פרנקל, ממכון וולקני, במטרה לבחון מעבר לתופעה את ההסבר. יש כיוון כנראה לנושא, נבחן את זה השנה ומי שנתקל בתועה תעבירו למדריכים דוגמאות.
אני מניח שבשטחים שזה מגיע ל-10%-20% יש פגיעה ביבול, יש שטחים כאלה. זו לא תופעה חדשה, היא קיימת כבר כמה שנים. עד עכשיו לא הצלחנו למצוא איזושהו הסבר לתופעה, בדיקות לפתוגן לא הצביעו על פתוגן ספציפי שורם לזה.
"נושא הפחת – הפחת עמד בסופו של דבר על כ-5.5%. ברור שבתחילת העונה הפחתים היו גבוהים מאוד, לא צריך להתייחס לזה יותר מידי, בסופו של דבר האירועים המרכזיים האלה קורים בגלל עיכובים בקליטה של התוצרת שזה הגיוני. אם מסתכלים ממה היה מורכב פחות או יותר הפחת, גופים זרים ועגבניות ירוקות היו חלק מאוד משמעותי בעניין הזה. מה ניתן לעשו בתחום? ברור שבאדמות כבדות יהיו יותר גושי אדמה. לגבי עגבניות ירוקות, זה קשור לתזמון עם המפעל ואת זה ניתן לצמצם בצורה פשוטה יחסית, בתכנון.
"נעבור לנושא הזנים – משהו כמו 73% מהעגבניות בענף הם מהזן 4107, בריקס ממוצע 4.7 ופחת ממוצע 5.7%. הזנים המובילים אחריו הם ה-1648 וה-9780 שעדין קיימים בהיקפים כאלה ואחרים. ה-1648 אנחנו יודעים שיש לו בריקס יותר טוב ופה היה לו גם פחות יותר גבוה. שני זנים חדשים שנכנסו ברמה חצי מסחרית ועתידים ללוות אותנו הם NB169 בעונה המוקדמת וה-NB289 עם עדיין אחוזים נמוכים בתוצרת אבל אנחנו יודעים שזה צפוי לגדול כבר השנה."
בשה"מ עורכים מידי שנה מבחני זנים של עגבניות לתעשיה, במטרה לשפר. בין היתר המטרה היא לעמוד באתגרים אקלימיים ולכן הניסויים מבוצעים באזורים שונים. במתכונת של אינטרודוקציה, (ראיית הזן בתצפית) ואחרי זה שתי חזרות מבחן לבדיקת הזן והצלחתו ואחרי זה הוא יוצא החוצה להיקפים חצי מסחריים. במבחנים השנה נבדקו זנים של החברות: ירוק 2000, הזרע, תרסיס, ניובריד וגדות-עדן. האינטרודוקציה המוקדמת במעוז חיים נפגעה קשה מאירוע הקרה ורק חלק מהזנים נקטפו. המבחן במולדת בלט בהשוואה למבחנים האחרים בכל המדדים שנבדקו. המבחן בגניגר נפגע קשה מסימני וירוס ונוף החלקה נשרף די מהר ומוקדם מידי באופן שפגע קשה במרבית הזנים.
אברהם: "במבחני הזן 2025 הייתה לנו אינטרדוקציה שמטרתה הייתה להקדים את העונה, לשתול קצת יותר מוקדם מהמבחן המסורתי בחוות עדן, בפועל לא הקדמנו בהרבה (17.2 לעומת 26.2) ועם אירוע הקרה שחטפנו במעוז חיים בסופו של דבר לא הצלחנו להקדים את העונה שם. זה היה 121 ימי גידול ונקטף אפילו יום אחד מאוחר יותר אחרי חוות עדן. השנה הצוות של יפתח ממעוז חיים יעשו את המבחן מוקדם ב-5.2 ואחרי זה יהיה לנו מבחן בחוות עדן ב-18.2. מלבד אלה היו מבחנים בתאריכים הקלאסיים מרץ עד תחילת יולי, 124 ימי גידול, גניגר 126 ימי גידול ובעמק החולה, גד"ש סאסא ב-27.3 וב-19.8 קטיף. תודה לכל מי שמשתתף במבחנים האלה."
את תוצאות המבחנים ניתן לראות בחוברת סיכום עונת עגבניות לתעשיה 2025 מאת ליאור אברהם, שפורסמה באחרונה.
במחוזות ה-AI
בהמשך הרצה מדריך המיכון אריה וולף בנושא הבינה המלאכותית (AI) וכיצד יכול החקלאי להיעזר ב-AI לפיתרון בעיות מעשיות ומורכבות בשטח. אחת הבעיות ב-AI היא הבעיה שהתשובות הן לא פעם לא מדויקות או כמעט מדויקות אך לא ממש. על כך אומר וולף, שהאדמה בכך היא לא פעם אשמת המשתמש, שלא יודע לדייק את השאלות ואת המידע הראשוני שהוא נותן ל-AI, למשל: שהוא חקלאי, המגדל עגבניות לתעשיה, מיקום הגידול ועוד ועוד.
בהרצאתו המליץ וולף לחקלאים לעזוב את CatGPT ולעבור ל-NotebookaLM, המחברת החכמה של גוגל. לדבריו, הבעיה בצ'אט הרגיל, הן בג'מיני ובאחרים, היא שהתשובות המובאות לך מבוססות על "האינטרנט הרגיל" מה שיוצר סכנת הזיות ומידע לא רלבנטי. לעתים, גם כאשר המידע הרלבנטי אכן מופיע הוא מופיע בצורת מסמך בן עשרות עמודים, שהצ'אט לא תמצת בשיטת "צא ולמד", ולמי יש זמן עכשיו לקרוא אותם עכשיו…
"הצורך של החקלאי הוא באנליסט שמכיר את המשק הספציפי שלכם, יש לו את כל הנתונים לגביו, ויש לו את כל המידע הדרוש מעבר לכך, על ידי מסמכים ודוחות רלבנטיים שהחקלאי מוסיף ומוסיף לו, כך שה-AI לומד על המשק שלך. ב-NotebookLM אתם מעלים את המסמכים שלכם (PDF, דוחות) – שואלים שאלות ניהוליות ומקבלים תשובה עם מקורות והוכחות.
אקרית החלודה
במהלך הכנס נתן מדריך הגנת הצומח, ניצן כהן, סקירה ארוכה על אקרית החלודה, הפוגעת בגידולי עגבניות לתעשיה. כהן בשיתוף עם המדריכים והחוקרים יואל רובין, רוחי רבינוביץ ואחרים, חוקרים את המזיק ודרכי הטיפול בו זו שנה שניה ברציפות, בניסוי שהיקפו גדול ונרחב מאוד.
"בעגבניות לתעשיה יש המון מזיקים, המון חרקים נמשכים לגידול הזה," אומר כהן, "יש לנו הטוטה אבסולוטה (עש מנהרות הסולניים) את ההליוטיס שיושבים בלי בעיה על השטחים ואקריות הקורים שרואם אותם, רוב המזיקים שאנחנו רואים בעגבניות לתעשיה במיוחד מטפלים בתגובה. בזכוכית מגדלת ניתן לראות את אקרית הקורים אבל יש עוד מזיק שגם בזכוכית מגדלת תתקשו לראות אותה, זאת אקרית החלודה. ואם קשה לראות אותה על המסך בהגדלה די רצינית, בשטח נתקשה להבחין בה על אחת כמה וכמה. לכן למזיק הזה אנחנו מתייחסים אליו כמחלה, למניעה."
הסימפטום של אקרית החלודה היא צבע החלודה הפושט בעלי הגידול תוך שבוע וחצי. הכי הרבה אקריות ניתן למצוא על העלים הבריאים. הנזק מאקריות חלודה הוא קשה ופוגע קשות בגידול והורס את היבולים. העלים מתייבשים וכתוצאה מכך העגבניות חוטפות מכת שמש, נשרפות ואז הן חוטפות פטריות והאיכות נפגעת.
מאמר נרחב על הטיפול באקריות החלודה ניתן לקרוא בגליון הנוכחי.
פני הענף לאן?
בסוף הכנס התקיים פאנל ענף עגבניות תעשייה – פני הענף לאן? בהשתתפות נציגי מגדלים, המפעלים ומשרד החקלאות ובטחון המזון. מנחת הפאנל היתה עינב פסח-יפתח, מ-Innovalley (מרכז חדשנות בינלאומי לחקלאות וחקלאות מים, אקלים ותעשייה, קבוצת שאן ומשקי יזרעאל) והשתתפו בפאנל שושי רשף-מור, מנהלת האגף לסחר חוץ במשרד החקלאות, אורן ברנע, מארגון מגדלי הירקות קיבוצים, יוחאי ליפשיץ, מנהל הרכש בחברת 'זנלכל' ורותם סולץ, נציג ועדת המגדלים בעמק המעיינות ועמק הירדן (גד"ש מסילות).
עינב פסח יפתח: "שושי, האם המשרד רואה בענף העגבניות לתעשיה רכש אסטרטגי לביטחון המזון ואם כן לאור ההחלטה על פטור הדרגתי ממכס של 10% השנה על יבוא מארה"ב, כיצד המשרד מתכנן להבטיח שתוצרת לא תפגע?"
שושי רשף-מור: "קודם כל, חשוב לי להדגיש שזה לא רק עגבניות לתעשיה, ענפי הירקות לתעשיה חשובים ותופשים מקום מאוד מרכזי, כל הענפים חשובים, כולם מאוימים על ידי ההסכם. היינו במשך שנים בתהליך של מו"מ עם ארה"ב וגובשה רשימה אחרת של דברים. מרחנו את המו"מ והבנו שהפעם האמריקאים לא יתנו לנו להתחמק. אמרנו שננסה לגבש רשימה של הדברים הכי קריטיים ונגן עליהם. נונה יודע ואורן יודע, ישבנו על הרשימה ועשינו ממש 'בחירתה של סופי', היינו ממש במקום קשה, נלחמנו כי ידענו שכל מוצר שנכנס לרשימה הוא מבחינתנו מאוד מאוד קריטי.
"בהמשך האמריקאים הנחיתו מעלינו את הסיפור של עוד 10 שנים, זו מכה מאוד קשה ואנחנו נמצאים בדיונים מאוד אינטנסיביים, אנחנו כל היום גם בשיחות פנימיות – בודקים מהם הכלים הנכונים לתת כדי להגיע להבנה וזה קשה, אנחנו באמת באמת במצב של עם הגב אל הקיר. אתם יודעים מה המצב, משרד האוצר לא רואה איתנו בהרבה דברים עין בעין, אבל אני מזכירה לכם שיצאנו למו"מ עם הצהרות ישראליות של 0 מכס ליבוא מארה"ב על כל המוצרים מהיום הראשון. זו היתה העמדה שישראל הציגה בדיון הפומבי לכל העולם, ובדיונים אינסופיים שכנענו את השר ללכת ולשנות את העמדה הזאת כדי שכן נהיה מדינה מוחרגת. היינו צריכים להחזיר הכל אחורה ולשכנע גם את האמריקאים שגם קיבלו את דעתנו. אז מחד אנחנו לא במצב אופטימאלי ומצד שני היינו אמורים להיות במקום הרבה יותר קשה, עם אפס מכס, אז עובדים עם מה שיש."
אורן, יש כבר נתונים של צמצום השתילה ב-2026. כיצד הארגון מסייע למגדלים מול המתחרים?
אורן ברנע: "יש ירידה, בעגבניות היינו על כ-180 אלף ואנחנו יורדים לכ-153 אלף ע"פ ההערכות. יש מפעלים שכמעט לא ירדו ויש שני מפעלים בהם עיקר הירידה. לצערי הירידה משמעותית, גם בתירס יש ירידה אז כן זה יורד. אבל אני חייב להגיד שיש פה קצת נסיבות מקלות, כמה גורמים שגרמו לירידה. הראשון זה הסיפור של הסכם הסחר שמשפיע על כולנו, אנחנו מרגישים שקורה פה משהו שלרעתנו, אז אולי צריך לייצר פחות; גורם שני – מחירי הייצור בעולם ירדו מאוד והגורם השלישי, שני המפעלים שהודיעו על צמצום ייצרו מעבר למה שהם יכלו לייצר שנה שעברה והם עשו איזשהו תיקון, לטעמי תיקון גדול מידי אבל לא חשוב, יש פה שורה של גורמים.
"בניגוד למצגת העגומה שעשיתי אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל להיאבק, זה לא משהו שאנחנו מרימים ידיים בו, אז נכון שמצבנו על הכנתים אבל מפה צריך להילחם, לדעתי אין לנו ברירה אלא להיאבק, אנחנו את הדבר הזה לא יכולים לשים בצד. כרגע הסיפור נעצר בוועדת הכספים שבעצם אומרת למדינה: 'תשמעו, אתם לא יכולים להנחית את ההנחתה הזאת בלי שאתם נותנים תמיכה ישירה'. לא נצליח לבטל את ההסכם בין ישראל לארה"ב שכבר חתום אבל מה שכן הוא מוקפא עד שנקבל משהו בתמורה, והמשהו הזה אנחנו צריכים לקבל אותו וגם המפעלים צריכים לקבל אותו כי אנחנו בקטע הזה ביחד לגמרי, אנחנו רבנו ורבים על המחיר אבל בקטע הזה אנחנו בדיוק באותו צד – הם צריכים לקבל משהו שיאפשר להם לייצר יותר מזון ואנחנו שנוכל לייצר יותר מזון. יש פה סדרה של דברים שיש לעשות ונעשה אותם אחד אחד."
יוחאי, בהינתן המלאים הגבוהים בעולם, ירידת מחירי הרכז והסכם הפטור ממכס – מהו היתרון היחסי של רכז ישראלי והאם יש כדאיות כלכלית לייצור המקומי במחירי השוק העולמי?
יוחאי ליפשיץ: "תשובה קלה: כן ולא. אמנם המכס עוד לא ירד מארה"ב אבל אני פחות אופטימי. אם מסתכלים על התירס שלא ירד ממנו מכס אבל רק התחילו להביא תירס מסין, אז עשינו לפני שנתיים 20 אלף טון תירס, בשנה שעברה 11.5 אלף והשנה אנחנו עושים 9 אלף טון עם רוח בגב. זה המספרים של התירס שלנו שאנחנו כמעט היצרן הבלעדי בארץ, כאשר כל השאר הלך ליבוא מסין.
"מתחיל להגיע גם רכז עגבניות מיובא לחנויות, המחירים הם מחירי עלות שלנו. השנה ירדנו ב-10%, אני מכיר אחרים שירדו ב-50%, אתה חושב שהם הגזימו, אני חושב שהם עשו בשכל אבל זה הכיוון – אנחנו לא יכולים להתחרות במה שמגיע מסין. בארה"ב אנחנו יכולים להתחרות, המחירים שם ידועים, עם ההגנה של המכס היום אפשר לשרוד איתם עוד שנתיים שלוש, מול הסינים אין אפשרות לשרוד אם זה ימשיך ככה. אם לא יקרה סבסוד ישיר, בין אם זה יהיה מים מושבים בחינם או כל דבר אחר, לא באמת נוכל להתמודד. נוכל להתמודד היכן שיש לנו יתרון יחסי על מוצרי יבוא."
ליפשיץ הוסיף כי יוכל להתחרות שמוצרים מיובאים בליין של רכז באריזות פלסטיק, אך ביבוא מוצרים גנריים מסין או מאיטליה, המפעל לא יוכל להתמודד לא יסובסד על ידי המדינה. לדבריו, המפעל יעבור ככל הנראה ליצור בעונות בהם המחיר כדאי ולא יהיה יצור מקדים או מאוחר כפי שיש היום.
רותם, כפי שנמצא בשטח, האם חוסר הוודאות סביב היבוא פוגע בהחלטות השתילה וההשקעות שלך לעונות הבאות?
רותם סולץ: "כן, אני מאמין בענף מתוכנן כמה שיותר, אם זה במחזור זרעים ואם זה בניצול מיטבי של מערכות מים. האי ודאות זה בהחלט משהו שגם פוגע וגם משרשר אחרי זה לגידולים אחרים, מייצר עודפים וחוסרים ומטאטא ענפים מתוך הגד"ש, כמו למשל עכשיו שקיצצו בדקה ה-90 כמויות של עגבניות. אז מתחילים לחפש כל מיני פתרונות, זה ישר משפיע על גידולים אחרים. רוב המשקים כאן עובדים על מערכות מים שאנחנו מנצלים אותן למקסימום ובלי תכנון אתה לא יכול למקסם תוצאות."
מה לדעתך צריך להיות תפקיד המדינה? הגנה על היצור המקומי? הבטחת מחיר מינימום או השארה של תחרות חופשית?
רותם סולץ: "שוק חופשי בטח שלא, אנחנו לא מדינה שיכולה לדעתי לוותר על החקלאות, שהיא מעבר לערך של ייצור המזון, לתת לה להתנהל בתחרות חופשית. אני יודע שבענף הדגים למשל יש תמיכות ישירות שהם פר טון, זה גם מצריך גידול ואחיזה בקרקע וניצול מערכות תומכות בחקלאות וזה גם מבטיח איזשהו מינימום של המשכיות. זה לדעתי הפיתרון הכי פשוט והכי יעיל להבטחת עתיד ארוך. הדבר השני, אנחנו מגדלים באמת ביבולים גבוהים יחסית לעולם אבל הבעיה שלנו היא שהעלויות שלנו הן גם גבוהות – עלויות שמורכבות ממים יקרים, סולר יקר, שכר עבודה גבוה ותלות ביבוא של דשנים וחומרי הדברה. בכל הפרמטרים האלה המדינה מעורבת חזק, בעיקר במיסוי, גם מחירי המים זה סוג של מס – למדינה יש אפשרות בהחלטה להוריד את עלויות הייצור וכך מחירי העגבניות הבסיסיות למפעלים ירדו וזה יאפשר גם להם להתחרות ביבוא."
