יבול שיא
הרפת והחלב

דיויד לוי מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה בפניה דחופה לשר החקלאות

2 דק' קריאה

שיתוף:

"המחסור בגשמים והבצורת הקשה משפיעה בצורה חמורה על גידולי החקלאים והיבולים ומגדלי הפלחה מבקשים סיוע מידי בעדיפות גבוהה להגדלת מכסות המים מעבר להקצאה וביטול תעריפי חריגה מכל סוגי המים לחקלאות".

במהלך חודשי החורף האחרונים כמות הגשמים הייתה כ-50% מכמות מי הגשמים הרב שנתית והמחסור בגשמים הביא לבצורת קשה בענף הפלחה והחקלאות בישראל.

דיויד לוי, מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה פנה בימים אלו לאבי דיכטר שר החקלאות וביטחון המזון וציין: "המחסור בגשמים והבצורת הקשה משפיעה בצורה חמורה על גידולי החקלאים והיבולים ומגדלי הפלחה מבקשים סיוע מידי בעדיפות גבוהה להגדלת מכסות המים מעבר להקצאה וביטול תעריפי החריגה מכל סוגי המים לחקלאות".

מצב זה הביא לקשיים גדולים למגדלים ומאלצת אותם לשקול בקפידה כל שימוש במים ולבחור בקפידה את הגידולים ההכרחיים על מנת לספק את המזון הנדרש לאזרחים וחקלאים.

במהלך חודשי החורף, בשל המחסור בגשמים לכמות של כ-50% מכלל מי הגשמים לחקלאות נאלצו החקלאים להוריד שטחי גידולים במיוחד גידולים חקלאים לבעלי חיים וזה גרם למצב חמור ביותר שמתוך מיליון טון גרעינים למאכל החקלאים יספקו השנה רק כ-10,000 טון, פחות מעשירית מהיבול המקומי התיקני.

במהלך חודשי החורף, מיעוט הגשמים מצריך את החקלאים להסתמך במידה גוברת על השקיה, על מנת להצליח לעמוד באחריות לספק את תצרוכת המזון הנדרשת לאוכלוסייה ולעדר החי. השימוש הגובר במים להשקיה בחודשים האחרונים של שנת 2024 ותחילת שנת 2025 מוביל למחסור צפוי של יותר מ30%- במאזן המים של הגד"שים, וישפיע על מחזור הגידולים בהמשך השנה.

כתוצאה מכך, החקלאים צפויים לנזקים הבאים בייצור המקומי:

  •   ירידה משמעותית בהיקפי הירקות בשטח פתוח בקיץ ובסתיו (תפו"א, גזר, בצל, חסה, כרוביים וירק עלים).
  •   ירידה בהיקף גידולי התעשייה (תירס, עגבניות, שעועית, ברוקולי וכרובית).
  •   נזק בצורת בלתי הפיך בגידולי הפלחה למספוא ולגרעינים (למעלה מ90%- מהשטח אינו מושק)
  •  צריכת מים מוגברת בחודשי הקיץ לצורך גידול תחמיץ תירס להשלמת המחסור של מספוא חורפי.
  •   צמצום מזרע משמעותי של גידולי קיץ (בוטנים, חמניות, חומוס, כותנה, אבטיח וכו).

דיויד לוי בפנייתו לשר מציין עוד שבשל המצב הקשה, אנו מבקשים שיסייע בעדיפות גבוהה בקידום הפתרונות הבאים לחיזוק ביטחון המזון, למזעור הנזקים והתוויית מדיניות שתסייע לחקלאים לעבור את התקופה הקשה הזו ע"י:

  •   מתן אישור לצריכת מים מעבר להקצאה וביטול תעריפי חריגה בכל סוגי המים לחקלאות (שפירים, שפד"ן, שפירים בשפד"ן, מים מושבים, מליחים) עד 30% מההקצאה – סעיף זה בעדיפות עליונה.
  •   ביטול המגבלה של ניודים והעברות מים, על מנת להביא לניצול של 100% במכסות המים הארציות ללא תעריפי חריגה.
  •   להורות לרשות המים להעביר בסוף שנת 2025 את כל יתרות המים השפירים שנשארו לצרכנים שחרגו.
  •   מתן תמריצים לעידוד גידולי מספוא באביב ובקיץ 2025 (תירס, סיטריה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!