היא מאמינה שהקיבוץ כאן כדי להישאר, אבל גם שעלינו לברר לעצמנו מי אנחנו, אחרת נגרר לתוצאות שלא התכונו אליהם (למשל בתחום שיוך הדירות שיפגע ברב-דוריות כי במקרים רבים בנות ובנים לא יכולים לעמוד בעלויות). ראיון עם ד"ר אילת גלס מפלמחים לסיום תפקידה כמנהלת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית
"החיפוש אחר קהילתיות והשתייכות, הכמיהה לחיים עם משמעות, היכולת לממש צרכים אנושים וערכים, ערבות הדדית וסולידריות, כל אלה הביאו את הקיבוץ להיות מבוקש ונחשק" מסבירה ד"ר אילת גלס את הפופולאריות של הקיבוצים בעשור האחרון. גלס סיימה בשבוע שעבר את תפקידה כראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, תפקיד אותו מילאה בחמש וחצי השנים האחרונות. יתרונות הקיבוץ באים לדבריה אל מול מציאות של צפיפות ותחושת ניכור עירונית, שהחריפו בימי הקורונה.
השלמת פערים קיבוצים
היא נולדה בתל אביב והתבגרה ברמת גן, חברת קיבוץ פלמחים בזכות "בחירה כפולה" שעשתה לפני שנים – היכרות עם אהוב ליבה עידו, וחיים בקיבוץ. אל התפקיד בתנועה הגיעה בנובמבר 2017, אחרי תואר ראשון ושני בביולוגיה, הוראה ודוקטורט בנוירו-ביולוגיה, ועשור וחצי של ניהול קהילה בקיבוצים. "טיימינג זה עניין של תזמון" אומרת אילת שפניה של מזכ"ל התנועה ניר מאיר הגיעה בדיוק כשסיימה תפקיד בקיבוץ. "תחושת השליחות הגיעה תוך כדי העבודה, והוסיפה ממד נוסף של מוטיבציה".
לתפקיד התנועתי הביאה עימה את "תפיסת שטח" מתוך ניהול קהילות הקיבוצים. "יחד עם זאת הבנתי מהר כמה אני לא יודעת. הקדשתי בתחילת הכהונה הרבה ללמידה, וזה הפך לחלק מדפוס העבודה. הייתי חייבת להשלים פערים, מעצם זה שגדלתי בעיר ולא ינקתי את ההוויה הקיבוצית מילדות. העיסוק בהיסטוריה חיזק את הערכתי לוותיקי הקיבוצים ולפועלם. גם למידת תחום הקואופרציה והשותפות בפרספקטיבה העולמית הייתה מבחינתי חוויה מכוננת ומעניינת".
אגף חברה וקהילה הוא אגף מרכזי, וחוסים תחת כנפיו ותחומי אחריותו מחלקות שונות – בריאות ורווחה, צרכים מיוחדים, סיעוד, ביטחון סוציאלי וזקנה מיטבית, תרבות, פיתוח הון אנושי, קידום שוויון מגדרי, צמיחה וקליטה ופיתוח קהילה. את תפיסת העבודה שהנהיגה מגדירה אילת כ"מעגל של שותפות בין המחלקות באגף, אופן עבודה, שמייצר שיתופי פעולה ושילוב בין התחומים, מתוך הבנה שזה מה שיביא את התוצאות המיטביות. אפשרתי חופש ליוזמה ויצירתיות, וזה הניב תוצרים מקצועיים, הכשרות, הקמת קבוצות עמיתים, כנסים, ימי עיון והעשרה. ראינו מטרה להקיף כמה שיותר נושאים בחיי החברה והקהילה הקיבוצית, ולהביא לממלאי התפקידים בקיבוצים תכנים שיש בהם להעשיר ולהעצים, וגם יכולים לסייע בהתמודדות ודילמות הניהול השוטף".
ממלאי התפקידים בקיבוצים רואים בכם כתובת?
"יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות. ככלל, אני יכולה לומר שהאגף מהווה כתובת מקצועית לממלאות וממלאי התפקידים בתחומי החברה והקהילה, וגם מהווה מקור תמיכה בעת הצורך. שתי נקודות נוספות שחשוב לי לציין עוד בתפיסת העבודה שלנו, הן העצמה אישית והצמחת העתודה הניהולית". ראייה לדבריה היא הגשת מועמדות לניהול האגף ע"י ענת מרלא ואיילת הריס, שתיהן אחראיות על תחומי צמיחה וקליטה ופיתוח קהילה שבאגף.
מתחדש בן 20
"הקיבוץ המתחדש זקוק ל'משהו' שיבטא את הערכים המשותפים, ואת אותם מרכיבים שנשמרו באורחות החיים" אומרת איילת. "זו הייתה המוטיבציה לגיבוש תפיסת 'קהילה קיבוצית במיטבה', תהליך של לימוד שכלל טקסטים שנכתבו בידי קודמותיי בתפקיד רינת גלילי, רבקה וילנד ונוספות, טקסטים של אנשי רוח ומחקר כמו מוקי צור, מנחם טופל, פרופ' בן רפאל, וגם הבאנו פרספקטיבה מקיבוצינו ומקיבוצים אחרים". על בסיס התובנות נוצר מסמך, שהוצג בספטמבר 2019 בפני ממלאות וממלאי התפקידים בכנס הראשון של חברה וקהילה. "עם הזמן פיתחנו רעיונות נוספים, איך להשתמש במסמך הזה כזרז לתהליך זהותי. זו תפיסה חזונית הנשענת על שבעה מרכיבי זהות, שמהווה קנה מידה מארגן להתנהלות הקיבוצים בזמננו".
עוגנים נוספים שפעלה איילת להטמיע הם המונח "מעגל שׁוּתְפוּת", שהשפיע על צורת ההפעלה של מטה התנועה ואולי אף של קיבוצים שממלאות וממלאי התפקידים שלהם נחשפו ליתרונות הגישה. תחום פעילות נוסף בו השפיעה, כיו"ר קרן סל"ע, היה לדאוג לתמיכה בגמלאים וגמלאיות מקיבוצים שמצבם הכלכלי לא מאפשר העברת פנסיה מינימלית. "זו קרן שמקורותיה מגיעים מתרומות של קיבוצים איתנים כלכלית, והעזרה הזו מבטאת ערבות הדדית בין קיבוצים".
יש נושאים שפספסת, או לא נתת להם מספיק מקום?
"הצלחתי לקדם את השלבים הראשונים של תהליכי הזהות העמוקים של הקיבוצים אחרי השינוי הגדול, בדרך לחלחל ולהיטמע בקיבוצים. אני בטוחה שמי שיחליפו אותי יידעו להמשיך את המהלך".
חולשת הזהות היא איום מרכזי
אילת מאמינה שהקיבוץ כאן כדי להישאר. "יתרונות הקיבוץ משתלבים עם הכמיהה האנושית לחיים עם משמעות. עדות חזקה לכך חווינו בתקופת הקורונה ובכל פעם שיש אירוע לאומי בטחוני המצריך התגייסות. אני חושבת שבכל קיבוץ יש מרחב של זהויות, 'שיתופי' או 'מתחדש' הוא רק חלק מהמרחב הזה, וכאמור יש עוד מרכיבי זהות שמאפיינים כל קיבוץ וקיבוץ".
יחד עם זאת היא טוענת שכדי שהקיבוץ יהיה בר-קיימא "ההנהגות שלנו ואנחנו, החברות והחברים בכל קיבוץ, צריכים לקחת אחריות על בירור הזהות שלנו, על חיזוק מרכיבי הזהות ועל המעורבות שלנו בתוך הקיבוץ ובחברה הישראלית".
"חולשת הזהות היא איום מרכזי. יישום של תהליכים אסטרטגיים מבלי שביררנו לעצמנו מי אנחנו ומה אנחנו רוצים להיות מביא לתוצאות שלא התכונו אליהם, והן מאיימות לא רק על החוסן שלנו אלא גם על ליבת ההוויה שלנו. תחום שיוך הדירות הוא המרכזי שבהם. אנחנו נגררים לכך שערך הקרקע קובע מי תהייה האוכלוסייה הנקלטת. הרב-דוריות נפגעת כי במקרים רבים בנות ובנים לא יכולים לעמוד בעלויות הקליטה, ולעיתים גם לא בעלות של דיור זמני. אם מה שחשוב לנו הוא לחזק רב דוריות בקיבוץ, עלינו לעסוק היום בתכנון ובפתרונות של בנייה רוויה, כדי לייצר דיור בר השגה עבור הצעירים בהמשך.
גם קונפליקטים על שימושים בתקציב, ביתרות וברווחים, עלולים לפגוע בתחושת הסולידריות בין החברים ובין חברים לנקלטים. גם במקרה זה המפתח לפתרון הוא באותו שיח פנימי זהותי שיש לקיים ומתוכו לגזור תכניות עבודה".
אילת מדברת גם על עיסוק בתוכניות מעורבות בחברה הישראלית, ופעולה שנעשית "גם מעבר לשער הקיבוץ" כמו גם התמודדות עם מרכיב היהדות הקיבוצית בזהותנו. "אגף חינוך יצר את התוכנית 'כזה ראה וחדש', ובעת הזו של מתחים וקונפליקט בחברה הישראלית אני גאה מאד על השותפות איתם, שהתרחבה לשיתוף פעולה גם עם המדרשה באורנים, מכון שיטים ובינ"ה".
מה עמדתך בעניין תפקיד התנועה הקיבוצית כארגון?
"התנועה הקיבוצית היא מכלול, 'מטריה' הכרחית לייצוג האינטרסים מול הממלכה ולהביא תוצאות עבור הקיבוצים. אף קיבוץ לא יוכל לעשות זאת לבד. לובינג הוא אחד הכלים, שיתופי פעולה עם גורמים שונים זה כלי נוסף. לדוגמא קידום החלטה ברמ"י (רשות מקרקעי ישראל) להכרה ב'בית לחיים' בקיבוץ, המשמש למגורי אנשים עם מוגבלויות כשימוש חברתי. זו דוגמא לשיתוף פעולה בין אגף הכלכלה, חברה וקהילה, צעירים ומעורבות בחברה, עם גורמים מרמ"י. דוגמא נוספת היא ועדת הרווחה של המרכז לשלטון אזורי, בה ישבתי מתוקף תפקידי, בה קודמו ענייני רווחה גם עבור קיבוצים. פעילות רבה של האגף כמו הכשרות וכנסים קרתה בשיתוף פעולה עם מועצות אזוריות, ועם מוסדות אקדמאיים. בנוסף יש תועלת רבה מכך שהתנועה הקיבוצית הוא ארגון שיודע לספק ידע ומידע, שירותים והמלצות מתוך היכרות עם כל הקיבוצים והזרמים. אם קיבוץ נקלע למשבר, התנועה יודעת להגיע עם הידע הנצבר ו'מנופים' מתאימים. יעידו על כך הקיבוצים שנזקקו לסיוע כזה".
לאן את ממשיכה מכאן?
"יש לי שורשים בעולם המחקר, אז אני 'חוקרת' והופכת בשאלה מה מתאים לי בשלב הזה של חיי. עוד אין לי תשובה ברורה, אבל יש לי הרבה סקרנות ורצון לעשות טוב".
