יבול שיא
הרפת והחלב
בתיהלהדפסה קטלוג 2

"האם אי פעם בחיים הללו עוד יהיו עבורי זריחות ושקיעות" 

2 דק' קריאה

שיתוף:

בדיוק שנה מהתערוכה בה הוצגו צילומיה לצד אלו של ידידה מעזה מוצגים צילומיה של בתיה הולין מכפר עזה תחת הכותרת "חלום. שבר."  

*צילומים מתוך התערוכה: בתיה הולין

ב-3 בפברואר 4202 תיפתח בגלריית המקרר בתל אביב תערוכת צילומים של בתיה הולין (כפר עזה) "חלום. שבר".
שנה בדיוק מהתערוכה האופטימית ומלאת התקווה "בינינו" בה הוצגו צילומים משני עברי הגדר בעזה כשאת התמונות מהצד העזתי צילם ידיד בשם "מחמוד" שפחד להזדהות.

Screenshot 2024 01 30 143016
הבית שטיפחתי נשרף וחרב

״אני הולכת בשבילים ואוספת רגעים של חסד. קרן שמש שיצאה מבין קרעי העננים, שלולית גדולה ששמיים צבעוניים משתקפים בה, טרקטור שיוצא לעבודה בשעת זריחה, והמון חברים שחולפים על פניי בחיוך ועם מילה טובה" כתבה בתיה הולין בטקסט שמלווה את התערוכה. "אלו החיים שהנצחתי בתמונותיי, שאותן הצגתי בגאווה גדולה בתערוכה 'בינינו' בפברואר 2023 שבה השתתף גם צלם מעזה שהראה את חייו שלו. תמונות של השראה ואופטימיות משני עברי הגדר. בתערוכה ביקרו אלפי אנשים שראו בה קרן של אור ותקווה".
ספר האורחים של התערוכה התמלא באיחולים שזו הדרך הנכונה. "חבר מבארי כתב: מעריך מאוד את האומץ, להאמין שאפשר לעשות משהו שונה, להתכוון לטוב ולהעז. תודה על הבזקים של תקווה. חבר מעלומים כתב: מי ייתן ונוכל להיפגש עם 'מחמוד' ולצלם במשותף, בסוג של נורמליזציה״.
בבוקרו של ה-7 באוקטובר התנפץ החלום.

בתיהלהדפסה קטלוג 5
רגעים של חסד

״הבית שטיפחתי במשך 50 שנה נשרף וחרב, וגם האמונה שפיעמה בי על חיים משותפים והוגנים משני צדי הגדר, נגוזה" כותבת בתיה. "אינני יכולה להתנער מהמחשבה שבין הפורעים והרוצחים מעזה, היה גם 'מחמוד', שותפי לתערוכה האופטימית שהצגנו כמה חודשים קודם יחד. נשארתי בלי מילים ובלי אוויר בגוף. העשייה האמנותית, השיח והיצירה, מעניקים לי השראה וכוחות להתמודד עם החיים בצל המלחמה והשבר הגדול. כשפוניתי מכפר עזה לאחר הטבח, יצאתי בלי לראות מה קרה לבית שלי, תמצית חיי. הייתי זקוקה לשבועיים שלושה כדי שאצליח להביא את עצמי לחזור לכפר עזה. המראות היו שוברי לב. הידיעה שהשבילים שבהם אני הולכת הם גיא הריגה, שאין כמעט בית שאין בו נרצחים, חטופים או נפגעים, הייתה קשה עד מאוד. בביקורי המצלמה שלי כאילו התעוררה לחיים, וכאילו ציוותה עליי לצלם ולהנציח את מה שקרה, את גן העדן שלי שהפך ברגע לגיהינום. זאת התערוכה שאני מציגה בפניכם היום, את החלום של הבית שבניתי וטיפחתי עבורי ועבור ילדיי ונכדיי, ואת השבר הגדול שאופף כעת את חיי״.
גלריית המקרר, החשמונאים 90,
תל אביב. לפרטים נוספים: בתיה הולין
054-8160343

מה קורה למי שמתבדה? 

את קטלוג הצילומים מלווים מילותיה של סלעית לזר 

שדה/ סלעית לזר 

כדי לזרוע חיטה צריך שדה 

ותקווה  

וביטחון. 

כמה אמונה צריך כדי לזרוע חיטה בשדה. 

כמה אמון צריך כדי לגור לצד השדה. 

מה קורה למי שמתפתה? 

מה קורה למי שמתבדה? 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן