יבול שיא
הרפת והחלב
הדס קרמזין.

הבו בירה ונשמח 

7 דק' קריאה

שיתוף:

"אני רוצה להדביק אנשים בחיידק אהבת הבירה," אומרת הדס קרמזין, שהקימה מבשלת בירה בביתה במושב תלמי יפה * למרות שנים לא קלות שהיו לה – הדס היא אישה שמחה ומעבירה שמחה זו לאחרים באמצעות הבירה 

משחר האנושות במשך אלפי שנים, מרגע שבני האדם למדו מה היא חקלאות – שותים אנשים בירה. יש על כך עדויות ארכיאולוגיות ממסופוטמיה, מצרים ומארצות נוספות באזור. על פי המיתולוגיה המצרית ניתנה הבירה לעולם יחד עם החקלאות. בארץ ישראל, אחת העדויות המוקדמות ביותר לייצור משקה אלכוהולי – כנראה בירה, נמצאה במערת רקפת שבכרמל ומתוארכת לפני 13 אלף שנים! במערת רקפת נמצאו שרידי גרעיני דגן בשלבים של לפני התססה ואחריה. העדות הראשונה לקיומה של מבשלת בירה בארץ נמצאה מלפני באזור עין הבשור בנגב, מבשלה שפעלה לפני כשלושת אלפים שנה. 

באחד הימים לפני "דרום אדום" הגענו אל ביתה של הדס קרמזין. קיבלה את פנינו אישה מתולתלת נאה ונמרצת. הדס מיד הכניסה אותנו אל החדר בו היא מכינה את הבירה, ואחר כך אל חדר הקירור בו הבירה המוכנה "מחכה" עם השמרים התוססים לפני שלב הביקבוק.  

חצר "קרמזינה" מוכנה לקבל עשרות אורחים בפינות ישיבה שונות. יש בה בר עם שלושה ברזים וניתן לשבת בניחותא בסביבה הירוקה וכמובן ללגום בירה צוננת וטעימה.   

הדס מיד מוזגת לנו בירה מעשה ידיה ומספרת: "בסוף 2012 התוודעתי לעולם הבירה. היה זה בזמן שהפקתי שוק איכרים עבור המועצה האזורית חוף אשקלון. שם, באחד הדוכנים, טעמתי לראשונה בחיי בירה ביתית ונשביתי בקסמה. התחלתי להיחשף לעולם הבירה, הסתקרנתי מאוד והתחלתי ללמוד על עולם זה. ואני לומדת ומתחדשת עד היום. התחלתי לבשל בירה וכל מי שטעם התלהב מאוד. רציתי ללמוד ולהתפתח, אבל אז היו לי שלושה ילדים צעירים בבית ובעלי חלה בסרטן."  

למרות כל הקושי, הדס השתלמה עד שהגיעה לדרגת מומחית, והיום היא מלמדת הכנת בירה ביתית ומארחת. 

פינת אירוח בחצר קרמזינה צילום עדינה בר אל
פינת אירוח בחצר קרמזינה. צילום: עדינה בר אל

אמנות בישול הבירה 

בשלב ראשון גייסה הדס אנשי מקצוע בתחום הכנת הבירה שהשתתפו יחד עמה במפגשים. "אין נוסחה מתמטית לבירה," היא אומרת, "לומדים זאת מתוך ניסוי, טעיה וטעימה. ולכן אצל כל אחד יתקבל טעם שונה, בדיוק כמו טעמי הקציצות של אימא, שקשה להעביר את מתכונתה בדיוק." 

‏והנה כמה עובדות בסיסיות על המשקה הפופלארי – הבירה עשויה מארבעה חומרי גלם. חומר הגלם העיקרי הוא לתת – גרעיני דגן שעברו תהליך של הנבטה וקלייה, (כלומר ייבוש). "כעקרון, בירה ניתן להכין מכל  דגן שיש בו עמילן," מבהירה הדס. "זה יכול להיות מחיטה, שעורה, תירס, אורז. תהליך הקלייה בטמפרטורות שונות קובע בסופו של דבר את צבע הבירה. בירה כהה נעשית מתערובת של שעורה במידת קלייה גבוהה."  

חומרי הגלם הנוספים הם שמרים, כשות וכמובן מים. הכשות הוא צמח מטפס, קרוב משפחה של הקנאביס. יש סוגים רבים של כשות וצמח זה הוא שנותן לבירה את טעמה המריר, מאזן את המתיקות של הלתת – וכמובן מוסיף ארומות וטעמים שונים. מה שקובע בסופו של דבר הוא השלב בו מכניסים את הכשות בעת בישול הבירה וכמובן סוג הכשות. למעשה הכשות הוא התבלין של הבירה. 

המים שמשתמשים בהם לעשיית הבירה חייבים להיות מים איכותיים ולא מים קשים מהברז – בדרך כלל מים מינרליים או מסוננים. אזור להקל ראש באיכות המים, למים חשיבות גבוהה מאוד שכן בכל ליטר בירה יש 95% מים, ומן הסתם יש להם השפעה על טעם הבירה.  

בסדנא מדגימה הדס בישול בירה בסיר רגיל שיש בכל בית, סיר המכיל 12 ליטר בסך הכול. היא מכניסה את הלתת והכשות לתוך מחצית מכמות המים תוך כדי בישול שאורך כשלוש שעות. אחר כך מוסיפים מחצית שנייה של מים קרים וכן את השמרים. אוטמים את הדלי ונותנים לבירה לתסוס במשך שבועיים. בדרך כלל נהוג להכין בכל בישול כמות של 20 ליטר. אחרי שבועיים של תסיסה מעבירים את הבירה לתסיסה שניה בבקבוקים, למשך שבועיים נוספים, שאז נוצר הגיזוז. בסופו של דבר, מרגע בישול הבירה עובר חודש עד שהיא מוכנה לשתייה. 

הדס עומדת גם על הפן הבריאותי של הבירה. לדבריה: "מומלץ לגבר לשתות 2 כוסות בירה ביום, ואילו לאישה כוס אחת. יש אומרים שצריכה יומיומית ומתונה של בירה מורידה בשלושים אחוזים את הסיכון לחלות במחלות שונות." והדס מוסיפה: "הצ'כים דווקא ידועים כשתייני הבירה הגדולים ביותר." 

הדס מאחורי בר הבירה בחצר
הדס מאחורי בר הבירה בחצר. צילום: עדינה בר אל

החוקרת שהפכה למומחית בירה 

‏הדס מספרת בפתיחות על חייה. היא נולדה בשנת 1967 בקריית אונו ולמדה בנעוריה בתיכון אורט רמת גן. בצבא שירתה בחיל האוויר כעורכת מבדקים רפואיים בצוות אוויר.   

לאחר השחרור מהשירות הצבאי, בשנת 1987, שכרה דירה בתל-אביב ועסקה בתחום הפרסום והשיווק. לאחר כשנתיים, בשנת ‏1989, הזדמנה במקרה למשרד חקירות ושאלה אם היא יכולה לעבוד שם כמתמחה. כך הפכה לחוקרת פרטית של מתחזים לנפגעי תאונות דרכים. אחרי שמונה שנים של התמחות, היא קיבלה רישיון ממשרד המשפטים, שמאפשר לה לפתוח משרד חקירות עצמאי. 

‏הדס פתחה משרד פרטי ועבדה בו, עד אשר בהיותה בגיל 33, בשנת 2000, החליטה לעזוב את עולם החקירות ואת תל-אביב. השינוי היה קיצוני, היא עברה לגור במושב רשפון, רכבה על אופנוע כבד ולמדה שיאצו. "שם התחיל הרומן שלי עם עולם הרוח, ושם הכרתי את בן-זוגי האהוב," מספרת הדס.  

יואב ז"ל, בן הזוג, היה רואה חשבון תל-אביבי, שמאז ילדותו התגורר ליד החוף הידוע כ"חוף מציצים". יואב היה מבוגר מהדס באחת-עשרה שנים, גרוש ואב לשלושה ילדים, אחד מהם, ליאור, עם שיתוק מוחין. "הכרתי את יואב כגרוש שבחר לגדל את בנו ליאור שהיה אז בן 10," מספרת הדס. "התאהבנו, נישאנו והייתי שותפה בגידולו של ליאור. ואז, בתוך שנתיים וחצי ילדתי שלושה בנים. החיים לא היו קלים, אבל הייתה בינינו אהבה רבה. יואב בעלי ז"ל היה אדם משכמו ומעלה מיוחד במינו." 

הדס שבה לתאר את תחילת דרכה בתחום הבירה: "כפי שסיפרתי, אחרי שטעמתי לראשונה בירה ביתית התלהבתי מאוד. כמי שאוהבת את המטבח, היה  לי ברור שאני חייבת לנסות זאת."  

הדס החלה לסייר במבשלות בירה ביתיות בעיקר באזור עמק האלה: "ראשית, גיליתי שלא קשה להכין בירה בבית, זה ממש דומה לבישול מרק. התחלתי לבשל בירה והגעתי לדיוקים ושיפורים תוך כדי העשייה. בפעם הראשונה בישלתי 20 ליטר בירה ומילאתי 60 בקבוקים. כל מי שהיה סביבי שתה בירה והתלהב. בסוף שנת 2013, לאחר שרכשתי ניסיון בהכנת כמה סוגי בירה בטעמים שונים, ערכתי לבעלי (שכבר היה חולה אז) מסיבת יום הולדת אצלנו בבית, וקראנו לה 'מסיבת החיים'. היו לנו 150 אורחים וכיבדנו אותם בחמישים ליטרים של בירה. לאחר שכולם הביעו התלהבות, ואנשים היו סקרנים ושאלו איך עשיתי זאת וביקשו שאלמד אותם, החלטתי לפתוח בית ספר להכנת בירה – ולהדביק אנשים בחיידק אהבת הבירה שלי.  

"חברתי לאנשי מקצוע מובילים בתחום ופתחנו את 'תכלס בירה' – קורס בישול לבירה ביתית. הדס החלה להקים דוכני בירה בפסטיבלים, שווקי איכרים ואירועי בירה. בהמשך פתחה חנות למכירת חומרי גלם להכנת בירה וליוותה עשרות חובבים שרצו להיכנס לתחום זה. "חלקם הצליחו לפתוח מבשלות בירה משלהם בבתיהם. ונהניתי לראות את המיתוג שלהם."  

לאחר הפסקה קצרה ממשיכה הדס לספר: "לצערי, במקביל התפתחה והדרדרה מחלת הסרטן של בעלי והוא נפטר בשנת 2016. ואז החלטתי להנציח את יואב ז"ל, ששם משפחתו היה קרמזין, בשם המפעל שלי – קרמזינה ולהשתדל לשמוח ולשמח אנשים על פי צוואתו."  

אבל ברור שזה לא היה קל. הדס נשארה עם שלושה ילדים קטנים. "אפשר לומר שהעיסוק בבירה עם אנשים מאוד עזר לי באותם ימים קשים. גם ברגעי שפל הגיעו אנשים, שאלו, הביאו בירה לטעום. וזה בהחלט עזר לי קצת להתרומם. הבירה תמיד משמחת אנשים. בשנת 2019, ממש לפני הקורונה, פתחתי את חצר ביתי המטופחת והכייפית לאירוח אנשים על בירה. אנשים מגיעים ומתלהבים, לפעמים נשארים כאן שעות."   

כיום הדס מציעה "מפגש חשיפה לעולם הבירה", כולל טעימה חופשית של שבעה סוגי בירה שהיא מבשלת! המקום כשר ומתאים לזוגות ולקבוצות עד 70 איש. כמו כן, הדס ממשיכה ללמד בסדנה יומית של כארבע שעות "כיצד מבשלים בירה בפשטות ובקלות בבית", כי כל אחד יכול.  

ברוכים הבאים לקרמזינה . צילום עדינה בר אל
ברוכים הבאים לקרמזינה. צילום: עדינה בר אל

שתיית בירה – החוויה  

"‏אצלי באים לחוות חוויה," אומרת הדס, "לא 'לדפוק את הראש'. הרעיון הוא לקבל חוויה של שתיית בירה ביתית טרייה."  

הדס מציינת שהמקום כשר, ישנו משגיח שמלווה את גריסת הגרעינים ואת בישול הבירה. יש לה תעודת כשרות מהיבואנים של חומרי הגלם והדס אינה עובדת בשבת. "את שבעת טעמי הבירה שלי אפשר לטעום רק כאן. היא לא נמכרת במקום אחר. עד לפני שנה מכרתי בחנות חומרי גלם, אבל היום דייקתי את עשייתי ואני מתמקדת באירוח ביתי ולימוד. בני האדם מסקרנים אותי." היא מעידה. "הסדנא אורכת שעה וחצי, אבל לפעמים יושבים אצלי גם שלוש שעות. כיום הבירה בשבילי היא דרך להגיע ללב האדם." 

סוגי בירה של הדס 

שני סוגי בירה עיקריים הם לאגר ואייל ((Lager, Ale. יש הבדל באופן התסיסה שלהם, כלומר סוג השמרים וסוג המים, והתוצאה היא הבדל בטקסטורה ובטעמים. בירות מסוג לאגר נחשבות מתאימות לרוב האנשים – קל לשתות אותן. הן קלילות ובעלות טעם אחד ברור. לעומתן, לבירות מסוג אייל יש טעם וארומה עשירים יותר והן מתאימות לחובבי בירה ואניני טעם.   

הדס מכינה בירה מסוג אייל וכך גם מלמדת, שכן קל יותר להכין בירות אלו בתנאים ביתיים. באתר שלה ניתן למצוא עשרות מתכונים. היא מתארת את סגנון הבירה לטעמיהן השונים, לאיזה קהל הן מתאימות, בהן: בירת חיטה; בירה בהירה; בירה כהה; בירה בהירה בסגנון בלגי; בירה כהה בסגנון בלגי; בירה I.P.A מיוחדת (נוצרה עבור החיילים והתושבים האנגלים שחיו בהודו); בירה אמריקאית APA (American Pale Ale); בירת ניפה נקטרית וארומאטית; בירת סקוטיש אייל; בירת אמבר אייל, שיש לה צבע נחושת וטעם קרמל; בירת סטאוט יבש בעלת ארומה של קפה – ועוד אין סוף של טעמים ואפשרויות. לכל בירה יש הסיפור שלה, בירה זו תרבות. 

(קישור לאתר קרמזינה: https://www.karmazina.co.il/beer-brewing-recipes) 

במושב 

הדס מספרת כיצד הגיעו למושב ועל חייהם בו: "התגוררנו בראשון-לציון ואז נתקלנו במודעה בעיתון שניתן לקנות חצי דונם אדמה 'ליד אשדוד'. לאחר כחודש נסענו לראות את המקום, והסתבר שהמקום שהוגדר 'ליד אשדוד' היה במושב תלמי יפה, שהדרך לשם נראתה לי כמו הדרך לסוף העולם. אבל כשהגענו למקום, ראינו את השדות, את הנוף, ידענו שזה המקום שלנו."  

הדס ויואב קנו את השטח בשנת 2004, בנו את הבית ונכנסו לגור בו בשנת 2008. "עד היום בתלמי יפה מרגיש כגן עדן," היא מוסיפה. 

אבל אז התגלתה מחלת הסרטן אצל יואב. שבע שנים סבל מן המחלה, כולל טיפול בדיאליזה ובשנת 2016 הוא נפטר. "היו לנו 15 שנות אושר, למרות מחלתו. חיינו הכי טוב שאפשר עם הרבה אופטימיות," אומרת הדס בכאב. "הוא היה אוהב אדם. משכמו ומעלה, אנשים התמגנטו אליו. בשבע שנות מחלתו הוא היה אופטימי כמעט עד הסוף. ולפני מותו ביקש מממני שאמשיך לגדל את הילדים בשמחה ואהבה."  

נראה שהדס הצליחה לעשות זאת. עתה היא גאה בילדיה עומר בן ה-21, יובל בן 19 וחצי ויהונתן בן 18 – שלושתם מוזיקאים. עומר לוחם ימי, יובל סיים שנת שירות ולומד במכינת עין פרת – המדרשה למנהיגות חברתית ויהונתן בשנת שירות.   

"הייעוד שלי הוא להחזיר את הטוב לאנושות על ידי אירוח חווייתי על בירה – אני בעצם מוכרת חוויה ולא בירה," מסכמת הדס. בשלב זה בחייה היא מרגישה חופשיה, פנויה להגשים את עצמה, לאחר ששלושת ילדיה צמחו ועומדים ברשות עצמם. היא נהנית מהעשייה שלה, ובעיקר מהמפגש עם האנשים שמגיעים אליה. ‏אגב, בימי שישי היא עורכת עם אורחיה קבלת שבת ומכבדת אותם בבירה ונקניקיות מעשה בית. "כיף גדול להיות עם אנשים יפים,  מוזיקה נעימה ובירה טעימה." 

מסתבר שאותה אישה שמחה, חייכנית, אשר בהיותה רווקה "בלעה את העולם" כלשונה; גילתה אחרי נישואיה גדלות נפש וכוחות רבים בעת מצוקה, בעת טיפול בבעלה החולה ובבנו. עתה מצהירה הדס כמה טוב לה עכשיו, כמה טוב לה לארח אנשים ולשמח אותם. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הממשלה החליטה על ההגדלה במסגרת הצעה להחלטה שהוגשה על ידי שר החקלאות וביטחון המזון, חה״כ אבי דיכטר, בהתאם לתכנית האסטרטגית שהציג בישיבת הממשלה בשבוע שעבר הבוקר (יום ב׳) החליטה הממשלה על יעד אסטרטגי להגדלת
2 דק' קריאה
תמיר יפרח, טל שחר, אתי קינן, ורד יריחימוביץ / מכון וולקני, בית דגן. תמיר קרסט, נתן לוי, טרין פז-כגן/ אוניברסיטת בן גוריון. אלון צור/גדות אגרו. שי צעידי/שה"ם. דוד הראל, איילון זמיר /קיבוץ מעברות. ליאו
9 דק' קריאה
התאחדות חקלאי ישראל הוציאה השבוע מכתב עמדה חריף לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שבו מפורטים הכשלים והסכנות שבתוכנית הכלכלית של האוצר לשנת 2025, אשר עלולים להמיט אסון על החקלאות המקומית ועל ביטחון המזון, מה שיגרור
2 דק' קריאה
משרד החקלאות משיק נוהל תמיכה חדשני לחקלאים: 16 מיליון ₪ להשקעה בכלי מיכון מתקדמים וטכנולוגיות חדשניות. נוהל התמיכה נועד לחזק את ביטחון המזון בישראל, לשפר את יעילות החקלאות ולצמצם את התלות בכוח אדם בענפי
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן