יבול שיא
הרפת והחלב
עיצוב ללא שם

הבטחון הסוציאלי בקיבוצים 2024

2 דק' קריאה

שיתוף:

מערך הבטחון הסוציאלי הוא לב ליבו של הקיבוץ. מערך כולל שמגדיר את הזכויות והחובות, של החברים ושל הקיבוץ והיות שזהו מערך שדורש ניהול של עשרות מיליוני שקלים של נכסים והתחייבויות,  חשוב שהטיפול בו יהיה מקצועי, מסודר ועמוק. רק כך יהיה ניתן להיטיב עם חברי הקיבוץ למקסום זכויותיהם הן בפן החברתי והן בפן הכלכלי.

בכל קיבוץ, מתחדש או שיתופי, נושא הערבות ההדדית והביטחון הסוציאלי הוא נדבך מרכזי, אם לא המרכזי ביותר. לאורך השנים נבנו בקיבוצים ברחבי הארץ מודלים נבדלים של מערכים סוציאליים אשר כוללים הסדרים שונים ומגוונים.

אולם בעוד שהמודלים אינם זהים זה מזה (אפילו ביישובים בעלי מאפיינים דומים), עניין אחד משותף כמעט לכל הקיבוצים בישראל, והוא הקושי להתמודד עם הצורך המהותי לתכלל ולנהל את המערך כמסגרת אחת מסודרת, מדויקת, אפקטיבית ואיכותית.

כפועל יוצא מזה אנחנו עדים בשנים האחרונות לכך שהרצון בקרב קיבוצים רבים לחזק ולעבות את הבטחון הסוציאלי נתקל בקשיים הנובעים מאתגרי שליטה וניהול, והעדר ראייה כוללת של כל המערך.

ממה מורכב מערך הביטחון הסוציאלי?

מערך הבטחון הסוציאלי מורכב לרוב ממספר ענפים ותפקידים הכוללים:

  • הסדר הפנסיה וניהול ותפעול מערך הפנסיה בידי אחראי הפנסיה.
  • הסדר הסיעוד אשר מגדיר את הזכויות והחובות של כל חבר ושל הקיבוץ.
  • הסדר לבנים נסמכים הכולל הסכמים מול כל משפחה.
  • בקרת כיסויים ביטוחיים עבור חברים שנדרשים לבטח את עצמם באופן פרטי לעניין ביטוחי בריאות וסיעוד.
  • ניהול וטיפול שוטף בביטוחי הבריאות.
  • מיצוי זכויות ביטוח לאומי.
  • ביטוחי אובדן כושר/כיסויי פנסיית נכות כחלק מהגנות רשת הבטחון.
  • בדיקות נקלטים וסנכרונם להסדרים השונים (פנסיה, בריאות סיעוד ואי כושר.
  • ועוד.

כל הפרקים קשורים כמובן זה בזה וכל פרק במערך הוא עולם ומלואו בפני עצמו. כל פרק כולל בתוכו מורכבויות רבות שנובעות מצורך בהסדרים כתובים ומפורטים שישתנו ויתאימו עצמם למציאות הדינאמית.

למשל, חישובים אקטואריים שמשתנים מעת לעת בהתאם לדמוגרפיה בקיבוץ, מוצרי פנסיה על היבטיהם הרבים, ניהול פיננסי וחשבונאי של כל מגירות קרנות המילואים, התחשבות ביכולותיהם השונות (והמשתנות) של החברים לשלם את הסכומים הנדרשים לביטוחים ולחסכון הפנסיוני, תהליכי צמיחה דמוגרפית ועוד..

סדר אחת ולתמיד (ובשוטף)

מערך הביטחון הסוציאלי במרבית הקיבוצים מפוזר ומבוזר בידי מספר גורמים כמו ועדת פנסיה, צוות סיעוד, משאבי אנוש, ועדת בריאות ורווחה, אחראי ביטוח, אחראי מיצוי זכויות, הנהלת הקהילה וכדומה.

אז איך מנהלים את הכל יחד? איך דואגים שאירועים שונים לא יפלו בין הכיסאות?

במשקי טנא אנחנו עוסקים בנושאים האלה מזה שנים רבות. על בסיס עבודה עם כ 200 קיבוצים ואחרי שכבר "ראינו הכל", פיתחנו מודלים ייחודיים שמאפשרים גם טיפול בכל סוגיה בפני עצמה וגם ניהול כולל של מערך הביטחון הסוציאלי והערבות ההדדית.

השירות מורכב מתכלול ניהול המגירות הרלוונטיות בקרן המילואים, הפקדות המשק והקהילה למגירות השונות ולביטוחים השונים, בחינת עלויות פרטניות ומצרפיות של כל חבר לכל אותה מעטפת הגנות וביטוחים, תיקוף ועדכון אקטואריה של ההסדרים השונים בהתאם לשינויים במשק ובקיבוץ, ניהול מסודר של כל מערך ההסדרים ועדכונם בהתאם לצרכים העולים מהשטח ולשינויים במשק ובקיבוץ, ועוד.

אנו מספקים דיווחים שוטפים להנהלת הקהילה ומשתפים את הציבור בשם השקיפות והגילוי הנאות. זאת לטובת הצפת נושאים לטיפול, וניהול סדרי עדיפויות חברתיים וכלכליים (חשובים ודחופים מחד, ושגרתיים מאידך).

לסיכום,

מערך הבטחון הסוציאלי הוא לב ליבו של הקיבוץ.

מערך כולל שמגדיר את הזכויות והחובות, של החברים ושל הקיבוץ

והיות שזהו מערך שדורש ניהול של עשרות מיליוני שקלים של נכסים והתחייבויות,  חשוב שהטיפול בו יהיה מקצועי, מסודר ועמוק. רק כך יהיה ניתן להיטיב עם חברי הקיבוץ למקסום זכויותיהם הן בפן החברתי והן בפן הכלכלי.

אוריין פליישר, סמנכ"ל

טנא מבט ומשקי טנא, מקבוצת הביטוח החקלאי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן