אומר דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל. "עוד נכונו לנו לחצים כבדים בדרך להסכם חלב חדש, וניערך בהתאם לתרחישים שונים מתוך הכרה בעוצמתנו וחידוד חשיבות האופק היצרני, לצד המשך השמירה על ביטחון המזון בישראל"
*תמונה ראשית: שופכים חלב בהפגנה נגד הרפורמה
רגע לפני יום העצמאות, בשעה שמטחי הטילים וההתרעות נמשכים בצפון הארץ, והרפתנים כמו בכל המלחמות ממשיכים להגיע לרפתות לחליבה ולטיפול בחולבות, שוחחנו עם דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל על המאבק ברפורמה שדחף שר האוצר בענף החלב, על הרצון התמידי של הממשלות בישראל לשנות את ענף הרפת ועוד.
דגן שלום, כולם מדברים על ניצחון גדול במאבק נגד הרפורמה בענף החלב. אתה מרגיש שניצחנו במלחמה או שניצחנו רק בקרב?
"אכן הגענו להישג גדול, שזכה לתהודה עצומה, אבל הדרך לחוף מבטחים עדיין לא הסתיימה. צריך לזכור שיצאנו למאבק הקשה הזה במטרה עיקרית אחת: להסיר את הרפורמה הרעה מחוק ההסדרים ואיתה את האיום המיידי על הרפת הישראלית. מטרה זו הושגה ופרק החוק מאחורינו, לאחר שהממשלה והכנסת קיבלו החלטה נכונה ומתבקשת לעצירת המהלך. נזכור גם שתקציב המדינה ובכללו חוק ההסדרים אושרו בסוף מרץ ללא הרפורמה.
"ועדיין, המהלך עדיין לא הושלם. עלינו להמשיך לפעול כדי להבטיח את עתיד הרפת הישראלית, הייצור המקומי, והוודאות היצרנית והכלכלית של הרפתנים, במסגרת שוק מתוכנן. עקרונות אלו ימשיכו להנחות אותנו בעבודה המערכתית שאנו מובילים בימים אלה, בשילוב עם משרד החקלאות וביטחון המזון, במקביל לבחינת המשך פעולתנו גם ביחס לעיצוב דרכה של ההתאחדות ומערכותיה למול האתגרים הניצבים בפנינו.
"עוד נכונו לנו לחצים כבדים בדרך להסכם חלב חדש, וניערך בהתאם לתרחישים שונים מתוך הכרה בעוצמתנו וחידוד חשיבות האופק היצרני, לצד המשך השמירה על ביטחון המזון בישראל. למען הסר ספק: במידה ונדרש – נתייצב שוב בוועדה למיזמים ציבוריים או נחדש את המאבק."
אני כותב על חקלאות כבר למעלה מ-20 שנה ובכל כמה שנים בא משרד האוצר עם תוכנית חדשה לרפת החלב. האם יצאנו לדעתך סופית מאזור הסכנה או שיש לנו עדיין על מה לדאוג ולחשוש?
"אנו נמצאים במציאות מורכבת ושברירית, כך שאיש לא יודע מה יוליד יום, כפי שאיש לא דמיין את היקף הרפורמה שמשרד האוצר הוביל. רפורמה שעליה עבדו באוצר בסתר במשך כשנתיים, בזמן שהרפתנים שלנו עובדים מסביב לשעון תחת אש, וחלקם אף שירתו מאות ימי מילואים בחזית הלחימה. במהלך המאבק התברר עד כמה רפורמה רעה זו גובשה ללא עבודת מטה מקצועית ומעמיקה, וללא שיתוף אף אחד גורם רלוונטי: משרד החקלאות וביטחון המזון, יצרני החלב, מועצת החלב, ומשרד הכלכלה שאחראי על המחלבות. הכשלים והחורים בה היו מהותיים, הן באופן גיבושה וקידומה והן בהיבטים המקצועיים, התפעולים ומשפטיים של ההצעה. למשל, סביב סוגיות ליבה כמו עתיד הייצור המקומי, חובת רכישת חלב מרפתנים, זכויות הקניין של הרפתנים, מבנה הענף, השלכות עומק ארוכות טווח ועוד.
"כדאי לשים לב בהקשר זה לדברי ההסבר לפיצול הרפורמה מחוק ההסדרים במליאת הכנסת, לפיהם: '…התבררו הקשיים ברפורמה המוצעת נוכח השלכותיה על זכויותיהם הקנייניות של יצרני החלב והמחלבות, וכן התברר חוסר בשלותה של הרפורמה המוצעת..'. גם היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, קבעה בחוות דעת נוקבת, כי יש לפצל את רפורמת החלב מהחוק ולנתבה לוועדת הכלכלה, במקום הוועדה למיזמים ציבוריים. בנוסף, היא הבהירה כי מדובר ברפורמה מקיפה ועמוקה, הפוגעת בזכויות קניין, שלא קדמה לה עבודת מטה כלכלית, בין-משרדית או ציבורית מספקת, וקידומה במסגרת לוחות הזמנים של חוק ההסדרים מעורר קשיים משפטיים מהותיים. גם בג"צ קיבל באופן תקדימי את עתירתנו כנגד אופן קידום הרפורמה בכנסת, למרות שהליך החקיקה טרם הושלם. במידה וההליך היה ממשיך, המדינה הייתה צריכה לצלוח גם את מבחן הבג"צ.
"יש לנו בנוסף תמיכה מלאה של הלובי החקלאי, חברי הוועדה למיזמים ציבוריים וחברי כנסת רבים מהקואליציה ומהאופוזיציה, כך שבדרגים הגבוהים ביותר בממשלה מבינים שהרפורמה במתכונת שהוצעה היא מאוד בעייתית. מניתוח מצב העניינים, על-רקע מלחמה היסטורית ומטלטלת, אפשר לומר שעדיין קיימים סיכונים על עתיד ענף החלב, אבל לצד זאת הסיכויים להמשך יציבות ענפית גברו משמעותית."
יש את חוק החלב שרבים חשבו שיבטיח את עתיד הענף לשנים רבות, אבל האם בכלל יש משמעות לחוקים כאלה, כאשר בא שר אוצר חדש ומחליט שהוא מתעלם מהחוק ופועל לשנות אותו?
"ראשית, נדגיש כי טוב וחשוב שיש חוק לתכנון משק החלב בישראל – זהו רובד מהותי בקביעת מדיניות משק החלב ומטרותיו לרבות שמירה על איכות ובטיחות החלב, אספקה סדירה לצרכנים והתבססות על ייצור מקומי. שנית, אני חושב שמעבר לחשיבות החוק, קיים מרכיב עוד יותר מהותי: חובת ההפנמה של מדינת ישראל, שרק כוחות ייצור מקומיים חזקים יבטיחו לאורך זמן את ביטחון המזון בישראל. די לראות מה עברנו בשש השנים האחרונות. תקופת הקורונה במשך כשנתיים, הסגרים בגבולות והכאוס בסחר הימי. המלחמה בין אוקראינה ורוסיה שהובילו לעליות תשומות המזון ולסחרור עולמי, וכמובן המלחמה העצימה שלנו במזרח התיכון, שנמשכת כבר קרוב לשלוש שנים ובכללה חרמות מדיניות ומסחריות, סגירת השמיים וכעת גם סגירת נתיב אספקה ימי אסטרטגי בעולם כמו מצר הורמוז.
"מדינת ישראל חייבת ללמוד מהניסיון ולהפנים שהצורך בחיזוק הייצור המקומי וביטחון המזון לאזרחי ישראל הוא מעבר לכל אילוץ, תכתיב או שיקול פוליטי. אפשר לראות את זה גם באופן בולט במדיניות שמוביל ממשל טראמפ בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות ברחבי העולם. החלב, כמוצר מזון בסיסי בכל בית, שקול היום יותר מתמיד לנכס לאומי – ועל הנכס הזה עלינו לשמור מתוך ניסיון והבנה כי מדיניות יבוא בכל מחיר איננה חזות הכל, או שהמדיניות הניאו קפיטליסטית שמוביל פורום קהלת היא אסון לאומי. נדרשת כעת אחריות לאומית והרפתנים שלנו נושאים בגאווה אחריות זו לא רק בייצור חלב בישראל – אלא גם בשמירה על הגבולות והריבונות, בפריסת ההתיישבות הגיאוגרפית ובמחויבות חסרת פשרות לביטחון המזון במדינה."
כאשר השר סמוטריץ הציג את הרפורמה ב-4 בנובמבר 2025 – האם הרגשת הרגשה של בגידה, כאילו בגדו ברפתנים אחרי כל מה שהם עשו ועברו במלחמה?
"רפורמה מבנית בענף החלב היא חלום של משרד האוצר מזה שנים רבות. עוד בקיץ 2024, בעיצומה של מלחמת התקומה, היה ניסיון של משרד האוצר לקדם רפורמה מבנית בענף החלב. בזמן שהרפתנים שלנו נלחמו על כל טיפת חלב, החזיקו יישובים מפונים ועמדו בחזית אתגרי התקומה, חרף מצוקה ומכאוב שקשה לתאר, הגיע אותו ניסיון בעיתוי תמוה ומנותק מהמציאות. הצלחנו להסיר את הרעיון הזה מסדר היום באותם הימים, ולא הופתענו שהוא חזר לקראת דיוני תקציב המדינה ל-2026. מה שאיש לא דמיין, כפי שציינתי, הוא היקף הרפורמה של משרד האוצר. רפורמה שהתבררה כרפורמת הדגל של משרד האוצר, במסגרת חוק ההסדרים וכחלק מתקציב המדינה.
"מהר מאוד הבנו שאנחנו יוצאים למאבק קשה של מספר חודשים, נחושים להסיר את האיום המיידי על הרפת הישראלית. מטרה מאתגרת, במציאות פוליטית סבוכה ביותר, בה החלטנו שלא ננהל משא ומתן עם האוצר – כל עוד חבל התלייה על עתיד מאות רפתות וענף החלב הישראלי מונח על צווארנו. ידענו מה אנחנו עושים. ניהלנו את המאבק באחריות, בשיקול דעת ובניהול סיכונים מושכל. בבסיס המאבק: אסטרטגיה ברורה ועקבית בארבע זירות – פוליטית, תקשורתית, ציבורית ומשפטית.
"אסטרטגיה זו נתמכה בשיתופי הפעולה וביצירת מכפילי כוח, בשילוב שותפינו הנאמנים בהנהגה החקלאית, בלובי החקלאי בכנסת וגורמים רבים נוספים. בכל שלב בדקנו את עצמנו, היינו עם האצבע על הדופק. בנינו את המאבק באופן הדרגתי ומתואם, מתוך הנחת יסוד כי נוכל להשיג את מטרתנו – הסרת הרפורמה מחוק ההסדרים – רק דרך הכנסת. הנחת יסוד זו התחדדה לאור קריאתנו לשר האוצר להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים ולדון בקידום, ייעול ופיתוח הרפת הישראלית בלב פתוח ובנפש חפצה. לצערי, נתקלנו בקירות אטומים ובאובססיביות תמוהה לקדם את הרפורמה. מה שהכריע בסוף את הכף הוא המקום שאליו כיוונו מתחילת המאבק: הכנסת."
התומכים ברפורמה טוענים שגם באירופה היה תכנון בענף החלב והוא בוטל והעולם לא קרס. מדוע התכנון המרכזי בישראל הוא כל-כך חשוב ולמה פתיחת הייבוא תאיים על ביטחון החלב בישראל?
"כמו בישראל, שוק חלב מתוכנן מתקיים בכל המדינות המפותחות בעולם, בעיקר בשל הקושי בוויסות החלב בהתאם לביקוש הצרכני, השפעות אקלים, סביבה ועוד. על-כן, השאלה היא לא האם דרוש תכנון ענפי אלא מי הגורם המתכנן? בכל הקשור לישראל, שמוגדרת כמדינת אי ומתמודדת עם איומים ביטחוניים, מתחדדת החשיבות של המדינה להיות הגורם המתכנן והמאזן בין היצרנים, המחלבות, המשווקים והצרכנים, בכדי לשמור על עצמאות המזון, זמינות היצע החלב ופיקוח על מחירו למען כלל הציבור, כיעד לאומי-אסטרטגי.
"חשוב לומר כי ענף החלב המתוכנן פועל בהצלחה לאורך השנים כשהוא מבוסס על חוק החלב ועל הסכמי חלב רב-שנתיים בין גורמי הענף למשרדי האוצר והחקלאות. בזכות התכנון והרפתנים מעולם לא היה משבר חלב בישראל – ובכל הקשור לחלב הגולמי, הוא מופק מהרפת הישראלית במלוא כושר הייצור – ואף מעבר למכסות הייצור – בכל מצב.
"אם נחזור גם ליולי 2023, בה נקבעה הוראת שעה של משרד האוצר לביטול המכסים על ייבוא חלב לישראל למשך שלושה חודשים, נזכיר שהיה ניסיון לייבא חלב מטורקיה. כמה סמלי וכואב היה מועד פקיעתה של אותה הוראה: ה-7 באוקטובר. רק לדמיין מה היה קורה אם היינו תלויים בייבוא חלב ומוצריו ממשטר ארדואן.
"ואם בכל זאת יש מי שמבקש להתעלם מההיבטים הייחודיים והגיאו פוליטיים של ישראל ולהשוות אותנו לזה האירופאי, אז רק נזכיר כי ביטול המכסות באירופה ב-2015 הוביל לקריסה ומשבר כלכלי וחברתי עצום, שגרר אחריו הזרמת הון עתק של מדינות האיחוד האירופאי לטיפול בעודפי חלב, להצלת מאות רפתות קטנות וייצוב הענף. גם היום המצב באירופה מורכב. בבריטניה מדווח שענף הרפתות בקריסה, או בצרפת מאות רפתות נסגרו בשנים האחרונות, בעקבות שינוי במבנה הענף ומחירי החלב קפצו בעשרות אחוזים. האמת היא אחת: ענף החלב המתוכנן בישראל הוא המתקדם בעולם וחוסנו הוכח במבחנים הקשים ביותר שקמו לישראל. עקרון התכנון בענף מבטיח שלעולם לא יהיה מחסור בחלב גולמי בישראל – לא בשעת מלחמה, לא בשעת משברים מדיניים, לא בשעת חרמות סחר ולא בעת התפרצות מגפות עולמיות."
אם באופן חד צדדי אתה מחליט להוזיל את מחיר המטרה, אין לרפתן מה לעשות עם זה ואין לו מאיפה להוריד את העלויות האלה. הוא כבר הגיע למיצוי אפשרויות ההתייעלות שלו. למרות זאת, לרפתן מורידים בכל שנה 0.5% ממחיר המטרה על התייעלות. האם יש גבול להתייעלות ברפתות?
"בואו נדבר בעובדות על ערך ההתייעלות. כ-600 הרפתות הפעילות כיום בישראל מייצרות כ-1.6 מיליארד ליטר חלב בשנה, לעומת כ-1,500 רפתות שהיו לפני 20 שנים וייצרו רק 1.1 מיליארד ליטר חלב. תנובת הפרה הישראלית הממוצעת לשנה היא מהגבוהות בעולם ועומדת על 12,500 ליטר, לעומת למשל הפרה הפולנית שעומדת על כ-7,000 ליטר בלבד. אם ניקח את רפתות העוטף כדוגמה, הן מייצרות כיום יותר מ-25% חלב ישראלי לעומת ה-6 באוקטובר, יום לפני האסון הלאומי. גם בגבול הצפון, הרפתנים פועלים במלוא כושר הייצור, למרות המציאות הביטחונית הקשה. מה גם שרפתות ישראל מחויבות בהתייעלות שנתית מתוקף תקנות של 2% בשנה. השאלה היא האם אין עוד מקום להתייעלות? בוודאי שיש. אך נדגיש, התייעלות תבוא באמצעות פיתוח, השקעות וודאות ולא על ידי גזירות ועונשים. בהקשר זה, שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר וצוות משרדו, גיבש תוכנית מקצועית ומעמיקה בת תשעה צעדים להמשך הפיתוח, ההשקעות והתייעלות בענף החלב, ותוך שמירה על ביטחון המזון הלאומי שנים ארוכות קדימה. אנו משוכנעים כי על-בסיס תוכנית משרד החקלאות וביטחון המזון ניתן להמשיך בייעול ובשכלול ענף החלב ולהביא בשורה לכלל הציבור. בהזדמנות זו נבקש לחזק את ידי השר אבי דיכטר, מנכ"ל המשרד אורן לביא ושאר אנשי משרד החקלאות, שעמדו כחומה בצורה לצד הרפת הישראלית ורפתני ישראל."
מה שהטריף אותי הוא שגם עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי", עדיין נמשכו הדיונים בוועדה למיזמים ציבוריים על הרפורמה, כאילו אין מלחמה, כאילו אין הפגזות, הייתה הרגשה של ניתוק מוחלט בין הכנסת לחקלאים.
"זו הייתה מציאות הזויה לחלוטין, שבה נחצו גבולות הציניות והבושה. פשוט נדהמנו לגלות שגם המלחמה לא עצרה את הדהירה לרפורמה ההרסנית הזו, בזמן שרפתני ארצנו וענף החלב כולו נאלצו להתמודד בשתי חזיתות – לספק חלב תחת אש לאזרחי ישראל ולהיאבק על עתידם. אבל גם אז, הרפתנים והרפתנים המחישו את תעצומות הנפש הייחודיות שלהם ואת האמונה המלאה שלהם בצדקת הדרך – והשמיעו את קולם במלוא העוצמה בין אם מרחוק ובין אם מקרוב. נערכנו והמשכנו להתמודד במלוא הכוח, עד שממשלת ישראל וכנסת ישראל קיבלו את ההחלטה הנכונה והמתבקשת להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים".
במהלך המאבק נגד הרפורמה שוב התברר לכולנו כמה הציבור הרחב לא מבין דבר בדרך שענף החלב מתנהל. היינו עדים לתגובות כמו "החקלאים והמחלבות מייקרים את החלב", וגם "אם ייבאו חלב זול יותר אז מה כל כך רע בזה?". עושה רושם שהאזרח הפשוט לא הפנים שהרפתן הוא בסך הכל יצרן חלב…
"שוק החלב הישראלי בנוי משלושה מקטעים: הרפתות, המחלבות והרשתות. בסוף, שלוש המקטעים הללו מתנקזים לקרטון החלב או למוצרי החלב במדפים. עבור ריקי כהן מחדרה, כדוגמה, כל שרשרת הערך שקולה למקשה אחת – ומכאן נתנו דגש במאבק שניהלנו לבידול הרפתנים, תפקידם היצרני, אשליית הייבוא כמו הזינוק במחירי החמאה לאחר פתיחת השוק לייבוא חופשי, וכן לעובדה מהותית אחת: הרפתנים אינם קובעים את מחיר החלב לצרכנים ואין ביכולתם או בסמכותם להשפיע על המחלבות או הרשתות. ידענו לאורך כל הדרך מה אנחנו עושים וגיבשנו אסטרטגיה סדורה, לרבות בזירות התקשורתית והציבורית. קולם האותנטי והישיר של הרפתנים הגיע לציבור דרך אלפי כתבות, ראיונות וידיעות בכל הערוצים והרשתות החברתיות. כמעט מדי יום, לאורך ארבעה חודשים, הייתה לנו נוכחות תקשורתית וממשקים עם אזרחי ישראל. המסרים שלנו הגיעו לציבור, השפיעו על עמדותיו והיוו נדבך עצים לכל הדעות. במבחן התוצאה הצלחנו להסיר את האיום המיידי על עתיד הרפת הישראלית גם בעזרת התמיכה הציבורית הרחבה, אך כמובן שתמיד יש מקום לשיפורים בהמשך."
לסיכום, מילה על הרפתנים בגבול הצפון ששוב נמצאים בחזית הלחימה וממשיכים לייצר לעם ישראל חלב למרות ההפגזות, הסיכונים והקשיים.
"ערכתי לאחרונה סיור ברפתות גבול הצפון, יחד עם נציגי ארגון 'החקלאית'. פגשתי את הרפתנים שלנו, גיבורים אמיתיים, שממשיכים לייצר את החלב הישראלי גם תחת אש בלתי פוסקת. הם ממחישים בעוז רוח את מהותה של השליחות הלאומית ואת עוצמת הרפת הישראלית וענף החלב כולו. רפתני הצפון, ולצידם כל רפתני ארצנו, עומדים במבחן הקשה ביותר, מבחן המעשה – ומסמלים את המחויבות לייצור חלב ישראלי בכל תנאי. אני מצדיע להם, כל מדינת ישראל מצדיעה להם."
