הוסטל למבוגרים בעלי צרכים מיוחדים, מכינה קדם צבאית לנערות ונערים ועכשיו, בנוסף, בית חם לפליטים. קיבוץ יחיעם עם הפנים לחברה הישראלית
לשאלה המוכרת מהשיר: "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?" יש לקיבוץ יחיעם תשובה ברורה: בכל יום מחדש. על ההתארגנות המהירה לקליטת 25 משפחות "עולי מצוקה", פליטים שעלו מאוקראינה ורוסיה, הכוללת התאמת חדרים, ציוד וריהוט ואפילו "סיר חם" לימי הקליטה הראשונים דווח בהרחבה בגיליון הקודם. בדומה למבצר שעל ההר, הגן הלאומי, גם העיסוק בפרויקטים חברתים הוא כבר מזמן חלק מהנוף המקומי
הוסטל למבוגרים
40 דיירים מכל קצוות הארץ ומכל קצוות החברה הישראלית, מבוגרים מגיל 55 ומעלה, בעלי צרכים מיוחדים, חיים ביחיעם ומשתלבים בקהילה בהוסטל, מוסד פתוח, בית לחיים, שממקום בלב הקיבוץ, בין גני הילדים. לפני חמש שנים הוחלט בקהילה על הקמת הבית בעקבות הצעה לשיתוף פעולה שקיבלו מהשכן מכפר ורדים יעקב גבע (שנפטר במהלך הקורונה) שייסד את חברת קשר (קידום שירותים חברתיים) יחד עם הנרי דקאוור ממעלות תרשיחא. מערך הדיור "ק.ש.ר הדרים" מהווה בית לחיים עבור אנשים מזדקנים שזקוקים למעטפת כוללנית שהולמת את צרכיהם- מרחב פיזי מנוגש, שירותים רפואיים ומערך טיפולים פרא רפואי. עידן רז מנהל קהילתי ודור שלישי ביחיעם מספר בית ראשון הוקם לניסיון לפני חמש שנים כאשר הוחלט שהבית הסיעודי ביחיעם יצומצם למתכונת של בית משפחתי סיעודי ונותר מבנה פנוי. הנהגת יחיעם עם הפנים לצד החברתי, מבלי לפגוע בהתנהלות הכלכלית ונוצר חיבור. "החברה התרשמה מהמבנה ומהפוטנציאל וגם מהצוות המנהל בראשות ירון פוקס היו"ר שהיה פתוח לרעיון והוביל אותו בצורה צמודה יחד עם חברים נוספים. היה 'קליק' גם בצד הערכי וגם בצד התפעולי. חברי הקיבוץ וועד ההנהלה ערכו בדיקות לחברה ונלקחה החלטה עקרונית שרוצים בזה. בשיחת תושבים הוצגה התוכנית, גבע סיפר את הסיפור המשפחתי, אסון ממנו צמחה העבודה עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים, ויצאנו לדרך. ההחלטה התקבלה ברוב מוחלט. יחיעם זו חברה שמעניינת אותה לא רק שורת הרווח, שהלב שלה במקום הנכון. יש התאמה בין הערכים של קיבוץ יחיעם, השומר הצעיר, ושל אותה קבוצה עסקית".
פחדים? חששות?
"היו חברים ותושבים שהעלו חשש, כיוון שהבית ממקומם בתוך ליבת הקיבוץ בין בתי הילדים. יצאנו לדרך עם חששות ופחדים, אך לאורך הזמן כל ההבטחות שניתנו על ידי החברה מולאו. אם שובץ אדם שלא מתאים למסגרת, שאין אפשרות לטפל בו בקהילה פתוחה- העבירו אותו למקום מקום מתאים יותר. לא היו תקלות חברתיות משמעותיות. לא התממשו החששות. הדירים מקבלים ליווי מלא, 24 שעות תורנות של צוות מטפל, מי שצריך מענה או עזרה מקבל אותה ברמה הכי גבוהה".
עם הצלחת הניסוי הוחלט על הקמת בית נוסף שהיה בעבר מרכזון חינוך ולפני שנתיים הוקם מבנה שלישי שמשמש מרכז תעסוקתי. "בין 40 הדיירים יש גם תשעה חברי קיבוצים שונים בארץ שלקיבוץ שלהם אין את המענה הזה. אנשים ללא עורף משפחתי, שההורים שלהם הזדקנו ולא יכולים לטפל בהם או הלכו לעולמם. הם מלווים במקום על ידי רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, ריפוי בעיסוק, תזונאית, מערכת שעוטפת אותם ומאפשרת להם מחייה בכבוד במקום שקט מוגן".
הדיירים, יהודים וערבים, יוצאי רוסיה ויוצאי אתיופיה, משתמשים בשירותי הקיבוץ ונוכחים בחצר הקיבוצית. הם מוזמנים לאירועים קהילתיים, בכפוף להחלטות ההנהלה שלהם, שגם אותה מנהלים יחד ערבים ויהודים.
מכינים לחיים
פרויקט נוסף שלקח על עצמו קיבוץ יחיעם הוא מכינה צבאית שבם "רעות" של תנועת "חלוץ למרחב" שבספטמבר יפתח המחזור הרביעי שלה, "מכינה שמדברת ערכיים קיבוציים גם בנושא הכלכלי, מדברת ציונות ומנהיגות". בשונה ממכינות אחרות, המכינה אורכת חצי שנה מה שמוריד את עלות התוכנית ומקצר את זמן דחיית הגיוס. "במחזור האחרון היו 42 חניכים וחניכות" מספר רז "מגיעים מערים מבוססות יותר או פחות, מקיבוצים, ממושבים, מכל רחבי הארץ". החניכים גם מתנדבים בהוסטל "ויש כניסה נוספת של מערכת חברתית ציונות לחצר הקיבוץ". המכינה עוררה פחות חששות בקרב אוכלוסיית הקיבוץ, אך גם במקרה זה נשמעו קולות האומרים שעדיף להתרכז בבית.
ביחיעם חיים כיום 720 תושבים, מתוכם כ-300 ילדים. בתחילת שנות האלפיים מנה המקום 200 אנשים כולל ילדים בלבד. למשך שנה נקלטו בקיבוץ 300 אנשי צד"ל שנמלטו לישראל עם יציאת צה"ל מרצועת הלבנון. בעבר המקום קלט נוער נעל"ה יוצא אתיופיה ויוצא ברית המועצות. ב-2013 עם מהלך שיוך הדירות נבנו במקום כ-100 יחידות דיור חדשות. "זו קהילה מתחדשת, רוב הצמיחה הדמוגרפית אלו אנשים שהגיעו בעשור וחצי אחרון, ציבור גדול שהגיע ממקומות שונים, קיבוצים וערים. יש כאן קהילה תומכת חמה נותנת רוח גבית. הרוב נותן רוח למנהלים ולהנהגה ומחזקים את הצורך בתעוזה ומעוף, מעבר לאני עצמי פנימה, במקום התעסקות של הקהילה בעצמה. יש כאן חברה שדואגת לכל פרט, רואה כל אדם כאדם, לא משנה דת, מוצא, צבע עור, מתייחסים לכל אחד באנושיות מרבית. שמח שאנחנו בעמדה הנפשית קהילתית שיכולה להיות בצד שנותן".
