הועדה החקלאית בערבה התיכונה
שש מאות ואחד-עשר משקים חקלאיים פעילים בחמשת המושבים בערבה התיכונה. השטח החקלאי פרוס על שלושים ושניים אלף דונמים של חקלאות יצרנית ופורחת.
יושב ראש הוועדה החקלאית במועצה האזורית הערבה התיכונה, אורן קורין, מציין כי על אף פיזור הסיכונים, נותרנו עם מספר לא קטן של אתגרים המאיימים על המשך קיומו של מפעל החקלאות המפואר בערבה".
בריאיון מיוחד לקראת "היום הפתוח" שיתקיים בחודש הבא, ציין קורין כי "הגישה המדינית בהתייחסותה לחקלאות היא שתקבע כיצד יראה העתיד בערבה. נכון להיום, ועם הרפורמה הנרקמת בחקלאות, אפשר להצביע על מספר נושאים שיותירו את הערבה עירומה.
פתיחת השוק לייבוא חופשי תעמיד את חקלאי ישראל בפני תחרות בלתי הוגנת. עלויות הייצור במדינות היבוא נמוכות פי כמה וכמה מונים מעלויות הייצור של החקלאי הישראלי. במרבית הגידולים בערבה 50 אחוזים מעלויות הייצור הן כוח אדם והשאר מצויות בתשומות החקלאיות – שתילים, מים וכדומה".
אורן קורין המכהן בתפקידו בארבע השנים האחרונות, מודע היטב לרחשי ליבם של חקלאי הערבה התיכונה, שנאנקים תחת עול כספי כבד בהעסקת עובדים זרים, וגם סעיפי הרפורמה החדשה אינם נראים בעיניהם בשורה של ממש.
"עלות העסקה של עובד זר – בערבה אין חלופת כוח אדם פרט לעובדים זרים מתאילנד העומדת על 11,000 שקלים בחודש"!!!
קובע קורין ומוסיף: "עלויות העסקה אלו נובעות מאגרות שנתיות המוטלות כמס עקיף על החקלאים שתפקידן לנפח את קופת האוצר, ביטוח בריאות, עלויות מגורים, הפרשות לקרן פנסיה עבור העובדים, אף שבמדינת המוצא שלהם אין כלל פנסיה, ותשלומים אלו ניתנים לעובד בסיום חמש שנות עבודתו בישראל ואינם משמשים אותו כקצבה חודשית לעת זקנה – פיקדון חודשי להבטחת יציאתו של העובד מהארץ.
יוקר המחייה אינו בידינו
במקום שרשות האכיפה וההגירה תפעל להוצאת העובד הזר מישראל, גם כאן נדרש החקלאי לתת את הפתרון.
חוסר היכולת של החקלאי (בעל העסק) לבצע הליך קבלה לעבודה של עובד זה או אחר, ויתרה מכך, חוסר היכולת לפטר עובד שאינו מתאים לעבודה".
לדברי אורן קורין רק סעיף עלות העסקת העובדים הזרים, מביא את התחרות עם מדינות היבוא ללא הוגנת "ועוד לא דיברנו על מחירי המים ואיכותם, ודרישות התקן האירופי בהתייחס לחומרי ההדברה המותרים לשימוש ונמצאים אצל החקלאי הישראלי בפיקוח הדוק".
יושב ראש הוועדה החקלאית בערבה התיכונה מבקש להדגיש כי אם כבר החליטה המדינה לבצע רפורמה בחקלאות "אנו דורשים שיובהר לציבור הצרכנים שיוקר המחייה אינו בידינו ושמחירי התוצרת החקלאית אינם נקבעים על ידי החקלאים אלא על ידי רשתות השיווק".
אורן קורין תומך נלהב בכך שתסומן ארץ המקור של התוצרת כדי שלצרכן הישראלי תהיה אפשרות לבחור איזו תוצרת הוא רוכש. "ראוי שתנאי התחרות יהיו הוגנים".
החקלאות היא ערך מרכזי בכינונה של מדינת ישראל
לדבריו יש לפתוח את הסכם העסקת העובדים הזרים, יתבצע קיצוץ משמעותי במחירי המים לחקלאות, יוענקו מענקים לחקלאות מתפתחת וחידוש אמצעי הייצור ושימוש בקרקע חקלאית לייצור אנרגיה סולארית.
בערבה קיימים ימי שמש רבים מאד ומכאן יש למדינה אינטרס מובהק לקדם קווי הולכת חשמל והפחתת רגולציה במיצוב הערבה כיעד אסטרטגי של מדינת ישראל בייצור חשמל ירוק, עידוד הייצוא החקלאי וחיזוק הסכמי הסחר במדינות היעד, פתיחת שווקים חדשים ואפיקי תובלה מהירים".
אורן קורין מדגיש כי העבודה רבה ומכיוון שענף החקלאות הוזנח שנים על ידי ממשלות ישראל "הגיעה העת שמישהו שם למעלה יתעורר ויבין שהחקלאות הישראלית מהווה חשיבות אסטרטגית בשמירה על ביטחון המזון וגבולות הארץ".
כמי שמכיר היטב מקרוב את החקלאים בחבל הדרומי של ישראל מציין אורן קורין כי חקלאי הערבה קורצו מחומר איכותי "יודעים להמציא את עצמם מחדש ומתכוונים להמשיך לייצר חקלאות לתפארת עוד שנים רבות וטובות".
ומשפט סיכום: "עם רפורמה או בלי רפורמה החקלאות היא ערך מרכזי בכינונה של מדינת ישראל".
הועדה החקלאית בערבה התיכונה | צילום: טומי הרפז
