קיבוץ בארי: "נחמה בשעה הקשה והמורכבת הזאת, בכך שאילן יקבר באדמת בארי שכל כך אהב, ושעל הגנתה נפל"
*תמונה ראשית: אילן וייס. יצא מביתו בבוקר 7 באוקטובר לפתוח את הנשקייה עבור כיתת הכוננות. צילום: באדיבות המשפחה
החלל החטוף אילן וייס מבארי והחלל החטוף עידן שתיוי הושבו ארצה בשישי האחרון (29.8.25) במבצע חילוץ של צה"ל ושב"כ, 692 ימים לאחר שנחטפו לעזה.
בבוקר 7 באוקטובר היה אילן וייס סגן ראש צוות החירום היישובי של קיבוץ בארי. מיד עם קבלת העדכון על חדירת מחבלים לקיבוץ, יצא אילן מביתו לפתוח את הנשקייה עבור כיתת הכוננות.
עד היום ה-86 למלחמה, הוגדר אילן הוגדר נעדר. בינואר 2024 קיבלה משפחתו את הבשורה הקשה כי אילן נפל ב-7 באוקטובר בעת שיצא להגן על חברי קיבוצו. מספר ימים לאחר מכן, נודע כי גופתו נחטפה לעזה. אילן היה בן 55 בנופלו.
אשתו שירי וביתו נוגה נחטפו במתקפת המחבלים על הקיבוץ באותה שבת שחורה ושוחררו במסגרת העסקה הראשונה לאחר 50 ימים בשבי חמאס.
מקיבוץ בארי נמסר: "קיבוץ בארי משתתף בצערה הכבד של משפחתו של אילן וייס, עם היוודע דבר השבתו לישראל מהשבי, ומבקש לחבק ולחזק את אשתו שירי, את שלוש בנותיו – מיטל, מעין ונוגה, ואת המשפחה כולה, ולקוות שיש נחמה בשעה הקשה והמורכבת הזאת, בכך שאילן יקבר באדמת בארי שכל כך אהב, ושעל הגנתה נפל. אילן היה אדם ערכי וצנוע, מעורב מאוד בפעילות הקיבוצית ומוערך מאוד על פועלו, הוא היה איש משפחה מסור, דואג ומטפח".
אילן וייס נטמן בבית העלמין בקיבוץ בארי ביום שני.
בהמשך השבת הותר לפרסום שמו של החלל החטוף הנוסף שחולץ לצד אילן וייס- עידן שתיוי בן 28 במותו. שתיוי השתתף במסיבת הנובה וכשהחלה מתקפת המחבלים סייע לזוג להימלט מהאתר. הוא נרצח וגופתו נחטפה לעזה. הותיר אחריו זוג הורים, שלושה אחים ובת זוג.
כאמור, החללים החטופים הושבו במבצע מורכב בשילוב כוחות צה"ל ושב"כ שהתאפשר הודות למודיעין מדויק שהושג.
"סובלים בכל רגע עם רובה לרקה"
בהפגנות למען שחרור החטופים ציינו בשבת האחרונה שנה לרציחתם בשבי של ששת החטופים
בעצרות למען שחרור החטופים שעדיין בשבי בעזה ציינו בשבת האחרונה שנה לרציחתם בשבי של ששת החטופים: כרמל גת, הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אלמוג סרוסי, אורי דנינו ואלכס לובנוב, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר, הוחזקו בשבי 328 ימים והוצאו להורג על ידי מחבלי חמאס. גופותיהן אותרו במנהרה תת קרקעית במרחב רפיח בעזה ב-29 באוגוסט 2024.
אור גת, בנה של כנרת גת שנרצחה בבארי ב- באוקטובר, אחיה של כרמל גת, נשא דברים בהפגנה בצומת הקשתות:
"לפני שנה, ב.31.8.24, יום שבת, עמדנו בכיכר החטופים, ואלון – אח שלי, אמר לי- יש שמועות, בזמן שגם אני מתחיל לקבל הודעות מחברים. הבנו שזה התחיל כבר בשבע בערב אבל אנחנו מסביבות תשע התאגדנו בכיכר, ולא זזנו. מחכים ומדווחים לקרובים שאין זיהוי, אין זיהוי. באחת בלילה התרכזנו בדירה של דודה שלי.
סביבות שלוש בלילה הגיעו להודיע רשמית שזוהתה גופתה של כרמל.
על פי התחקיר, טרם הרצח כוחות צבאיים גדולים מאוד נכנסו לאזור תל אל סולטאן ברפיח, לא במטרה להציל חטופים. אילו הייתה יוצאת לפועל אותה עסקה שהייתה על השולחן חודשים רבים רק בגרסתה האחרונה, המוות של כרמל וחבריה ושל רבים ויקרים היה נמנע.
אנחנו נותרנו עם געגוע שלא עוזב. שנה עברה ואזרחי ישראל שנמצאים בעזה, כמו שכרמל היתה, סובלים בכל רגע עם רובה לרקה. יש הזדמנות להצילם, הם לא מוותרים, למרות שהממשלה בשם המדינה החליטה שמוותרת עליהם".
במהלך העצרת קראו המפגינים לשחרור 48 החטופים והחטופה שעדיין בשבי בעזה.
מקיבוץ בארי נמסר: "קיבוץ בארי מבקש לא לסכן חיילים בחילוץ חטופים, ודורש להשיב את דרור אור, יוסי שרעבי, סהר ברוך ומני גודארד יחד עם כל החטופים החטופה – במסגרת הסכם".
