יבול שיא
הרפת והחלב
דורון שגיא

"הזדקנות בריאה"

3 דק' קריאה

שיתוף:

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם האתגרים המורכבים העשויים להופיע ביתר שאת ככל שאדם מזדקן.

מערכות הבריאות והרווחה לא יכולות להרשות לעצמן להמשיך להטיל את כלל יהבן על גישה המדגישה את הפגיעות הנלווית לזקנה. גישה זו מביאות את המערכות הללו למהלך סיזיפי ועקר שמתבטא בנסיון לאתר עוד ועוד תקציבים לצורך הוספת מיטות אשפוז ושירותי סיעוד. מהלך זה הוביל את "המוסד לביטוח לאומי" להודיע לא מכבר על פשיטת רגל צפויה בעשור הקרוב שלא תאפשר המשך מתן קצבאות לאלו הזקוקים להן מכל שכבות האוכלוסייה. את הגישה  ממוקדת הפגיעות הכרוכה בזקנה המאוחרת יש להמיר בגישה הומנית (אנושית) הפונה אל כוחות החוסן וההסתגלות הטמונים באופן פוטנציאלי בכל אדם ובכל גיל, בהינתן סביבה תומכת ומעצימה. עקרון מרכזי העומד בבסיסי הגרונטולוגיה כמדע וכמקצוע חדשני ונדרש, קשור למושג "הזדקנות בריאה". במושג זה אין הכוונה לכך שאדם יצלח את תקופת הזקנה ללא מחלות. משימה שכזו איננה מציאותית. עם זאת, חשוב להבין כי יכולת ההסתגלות לאתגרים בריאותיים קשורה לא רק במחלות עצמן אלא באדם הנושא אותן. זאת בהלימה להגדרת ארגון הבריאות העולמי למושג "בריאות" כ-"שילוב של רווחה פיסית, נפשית וחברתית ולא רק היעדרה של מחלה". חשוב להבין כי מזווית הראיה של האדם הזקן, האבדנים הבריאותיים והתפקודיים אינם מהווים רק תסמינים המחייבים טיפול רפואי, אלא תחושה של אבדן לשיטה המהווה של איום מוחשי על המשך חייו הפעילים כפי שמכיר אותן מעברו. רבים ממטופלי מציינים שהחשש מתלות באדם אחר (אפילו בן משפחה קרוב) מעוררת אצלם יותר חרדה מאשר החשש מהמוות עצמו!

מתוך כך, מצבי חיים הכרוכים בחיים בהזדקנות בחברה המודרנית (כגון היציאה לגמלאות, אבדן בן/בת זוג חברים וכד')  עלולים להוביל לתחושת בדידות ומעמידים את האדם הזקן בסיכון יתר גם בהקשר של הבריאות הנפשית.

הגישה הגרונטולוגית פוסלת את התייחסות לאבדנים הזקנה כגזירת גורל הנובעת מהגיל המתקדם ("גילנות"), אכן תוביל לתחושת חוסר אונים, מצוקה נפשית התדרדרות במצב הבריאותי ופניה ביתר תדירות לפתחה של מערכת הבריאות. לעומת זאת תפיסה הומניסטית, שתכוון את אדם הזקן לקראת השגת תחושת שליטה מחודשת על חייו ועל גורלו, תסייע בשיפור מצבוט הבריאותי הכולל. האדם הזקן שימצא טעם ומשמעות בהמשך חייו וישמר את אהבת החיים גם בצילם של האבדנים הגופנים , הנפשיים והחברתיים, ימצא בתכו את כוחות הנפש להמשיך הלאה ומתוך כך יהיה פתוח יותר לקבלת עזרה שתוביל לשימור בריאותו ואף תוכל לסייע במניעת או בדחיית ההתדרדרות.

מעבר להשלכות הישירות על ההתמודדות עם מצבי חולי, שימור תפיסת האוטונומיה והשליטה יובילו להמשך מעורבות פעילה בחיים. מתוך כך יגבר הסיכוי לאימוץ של הרגלי חיים מקדמי בריאות כגון פעילות גופנית, תזונה נכונה ושינה טובה ומרעננת הנובעת מהשקעת אנרגיה במהלך היום, כחלק משגרת יום טבעית ולא כהתוויה רפואית. הפעילות והמעורבות יובילו אף להפעלה טבעית של כישורים שכליים הנדרשים לביצוע המשימות הימיומיות, מהלך שיוכל להוביל באופן טבעי ויומיומי למניעת, דחיית והאטת מצב של ירידה קוגניטיבית (דמנציה וכד'). הגרונטולוג כאיש מקצוע אמון על קידום הסיכוי להזדקנות בריאה בפועל מלאכתו מתחילה בהערכה בריאותית כוללנית שמבצעת לצד ההערכה הרפואית. בעקבות המסקנות שיעלו מההערכה יצור הגרונטולוג תכנית התערבות מותאמת אישית לצורכי הפונה הכוללת התייחסות לממדים גופניים נפשיים וחברתיים ("ביו-פסיכוסוציאליים") תוך התמקדות והנגשת משאבי חוסן פנימיים, כגון ניסיון חיים ארוך שבמהלכו רכש כלים להתמודדות יעילה, לצד והחיצוניים. הגרונטולוגיה אף יסייע למשפחה המטפלת להבין בפני מה הוא עומד יקירם מה הם צרכיו הייחודיים וכיצד ניתן לשפר את איכות חייו ככל הניתן בכך יפחת העומס הרגשי והקונקרטית הכרוך לעיתים בטיפול באדם זקן הסובל מתופעות בריאותיות מורכבות. 

זוהי הגישה אותה אני מאמץ כמרצה בתכנית הלימודים לתואר מוסמך בגרונטולוגיה ("מדעי הזקנה") שבאוניברסיטת בן גוריון, וגם כמטפל ומרכז תחום הגרונטולוגיה ומטפל בעמותה הארצית "עמך" המציעה תמיכה נפשית וחברתית לשורדי השואה המתמודדים כיום עם אתגרי הזקנה לצד ההשלכות המאוחרות של הטראומה מעברם. לסטודנטים שלי אני נוהג לומר, שמעבר לחשיבות הסיוע והטיפול באוכלוסייה המבוגרת, אלו הבוחרים לעסוק בתחום יזכו ל-"מתנת הפרספקטיבה". כוונתי היא לכך שאדם שיבחר להימצא במגע יומיומי עם אנשים מלאי ניסיון חיים ולמודי התמודדויות עם משברי החיים – יזכה ביכולת להסתכל על החיים בפרספקטיבה משמעותית ועמוקה יותר ובכך להעריך ולמצות ביתר הצלחה גם את חייו שלו.

ד"ר דורון שגיא הוא גרונטולוג המשמש כחבר סגל בתכנית לגרונטולוגיה שבאונ' בן גוריון בנגב וכן במרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג. כמו כן משמש כמנהל מקצועי של תחום הגרונטולוגיה בעמותת עמך וכחבר הועד המנהל של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן