יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה מעבדה

על קורונה ותביעה ייצוגית כנגד זהר דליה

2 דק' קריאה

שיתוף:

"זהר דליה", מפעל הדטרגנטים ומוצרי הניקוי והחיטוי של קיבוץ דליה,  התחייב להסיר מעל מוצר האלכוג'יל שהוא משווק תחת המותג "אקסטרא ג'ל HapiCare" את האיור שמציג את סמל נגיף הקורונה, אותו חוצה קו אלכסוני אדום, וזאת במסגרת הסדר בתביעה ייצוגית שהגיש אחד שרכש את המוצר, כנגד זהר דליה, ואשר טען באמצעות עו"ד נועם צוקר, כי האיור והכיתוב שמסביבו ("וירוסים, חיידקים ופטריות"), יצרו מצג שווא שזהו מוצר המיועד לחיטוי שיעיל נגד נגיף הקורונה, שעה שמדובר בתמרוק המיועד להיגיינת הידיים בלבד ולא לחיטוי.

זהר דליה, באמצעות עו"ד שי תמר (ליפא מאיר ושות'), השיבו  שעל גבי המוצר מופיע כיתוב ברור וחד משמעי המתאר את ייעודו, וכן שגורמים ממשלתיים הנחו להשתמש במוצרי אלכוג'ל, דוגמת מוצר זה, במסגרת הצעדים להתמודדות עם מגפת הקורונה, וכי אף אחד מרוכשי המוצר לא הוטעה.

עוד נטען שאיורים דומים מופיעים על גבי אריזות של מוצרי אלכוג'ל רבים הנמכרים בישראל.

השופט יגאל גריל מבית משפט המחוזי בחיפה המליץ להגיע להסדר שייתר את ניהול ההליך. הצדדים נענו והודיעו "כי משיקולי יעילות ושיקולים כלכליים, וכדי להימנע מההוצאות הכרוכות בניהול ההליך עד תום", הם החליטו לסיים את המחלוקת בהסדר, "על דרך הסתלקות התובע מהתביעה" "מבלי שהדבר ייחשב כהודאה בטענות" נגד זהר דליה. לפי ההסדר שהוסכם, זהר דליה תסיר את האיור והכיתוב מאריזות המוצר, ותעלה תרומה בסך  137,500 ש"ח לגופים ללא כוונת רווח, שפעילותם קשורה בטיפול בנגיף הקורונה.

השופט אמר שיש מקום לאשר את ההסדר, וגם לאשר גמול מיוחד לתובע ולפרקליטו.

הסבר קצר: "התביעה הייצוגית" היא "מכשיר צרכני" המאפשר לאדם בודד ("התובע המייצג"), להגיש תביעה בעניינים מסוימים (צרכנות, איכות סביבה, בנקאות, ביטוח ועוד) בשם "קבוצה גדולה" של נפגעים, שהוא אחד מהם, גם מבלי שכל יחידי הקבוצה מינו אותו מלכתחילה לתבוע בשמם. אלה מקרים בהם הנזק שנגרם לכלל הנפגעים ("הקבוצה המיוצגת") הוא גדול, אך לכל אחד מהנפגעים הוא נזק קטן השולל כדאיות של הגשת תביעה אישית. התובע ועורך הדין שלו משקיעים משאבים משל עצמם בניהול התביעה הייצוגית מתוך כוונה שהם יקבלו פיצוי מיוחד על כך.

החוק קובע שכאשר בית המשפט מכריע בתביעה הייצוגית לטובת הקבוצה המיוצגת הוא יפסוק גמול לתובע המייצג וגם שכר טירחה לבא-כוחו המייצג. שיקולי בית המשפט בקביעת הסכום לוקחים בחשבון את העלויות שהם השקיעו בניהול התביעה, הצורך לתת תמריץ למייצגים שמגישים תביעות ייצוגיות ופעלו לטובת הקבוצה המיוצגת, סכום הפיצוי הכולל שנפסק והתועלת הציבורית שהושגה.

השופט הסביר, שקמה כאן תועלת לאינטרס הציבורי בהסרת האיור ובתרומה לגופים שפעילותם קשורה בטיפול בקורונה.  הוא הוסיף, שהתובע הצביע "על קיום עילת תביעה לכאורית",  שכן על פני הדברים ניתן  להבין שלמוצר "סגולות להתמודדות" גם עם נגיפים, בעוד שמדובר בתמרוק (ל"היגיינת ידיים"). יחד עם זאת, השופט הדגיש, שמאחר ולא "התקיים דיון וליבון לעומק" הוא "אינו קובע מסמרות בעניין זה".

בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסדר ולהתחייבויות הכלולות בו, וכן חייב את זהר דליה לשלם לתובע גמול של  15,000 שקלים, ועוד שכ"ט עו"ד בסך  42,000 והחזר אגרת המשפט בסך  5,566 שקלים.

תמונה: אתר זהר דליה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

האגף לשימור קרקע וחקלאות בת קיימא בחטיבה לניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות וביטחון המזון ציין את יום הקרקע העולמי (5.12) לשנת 2024 במפגש במושב פטיש שכלל הרצאות, תערוכת פוסטרים, הענקת פרס חקלאי מוביל וסדנאות
2 דק' קריאה
ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן