יבול שיא
הרפת והחלב
74f2848c 7312 4f4f 832c 66c312b86356

הזמני הוא הקבוע

3 דק' קריאה

שיתוף:

הבתים מפנימים שדייריהם הקבועים לא ישובו אליהם, אלא כדי לארוז ולעבור. ברוב המקרים יעברו לדירה אחרת בקיבוץ, אבל יש שיחצו את גבולו ולא ישובו

אחרי שהגיע סוף סוף הגשם, הראשון, האמיתי, אלינו- השתררו עלינו ימים יפים במיוחד.

השמש מלטפת, הצמחים והשמים מבריקים בירוקים, וכחול, ולפעמים מתקשט הרקיע במריחות עננים לבנים לטובת עוד שקיעה חורפית בלתי נשכחת.

על פני הקרקע הזמני הוא הקבוע. נכון שבגזרת הדרכים נרגענו ואפשר לרוב (חוץ מהיום, בעצם), לנסוע סתם כך ממקום למקום, אבל הבניה נמשכת, קירות בטון מתרוממים בשטחים מרופשים עוטים הזנחה זמנית. הבתים, הבנויים משכבר, התרגלו לעמוד בשיממונם, מפנימים שדייריהם הקבועים לא ישובו אליהם, אלא כדי לארוז ולעבור. ברוב המקרים יעברו לדירה אחרת בקיבוץ, אבל יש שיחצו את גבולו ולא ישובו.

ויש בתים המחכים בדממה לעזיבתם לטובת הריסתם, שתפנה מקום לבניה חדשה, כי הקבוע לא קבוע. וכאילו אין סתירה

מתחזק הנוי במעשיות ובמרץ את הקיבוץ, פועל מול הטבע והשינויים מעשה ידי אדם. מבחינתו הסתירה איננה, הקיבוץ הוא מפה גיאוגרפית של כתמי ירוק ובניה, מגורים והמתנה, והסוף ידוע.

אבל בינתיים הזמני הוא הקבוע, שנדמה שלא יסתיים לעולם, כמו החורף. בערבים נוסעים הפועלים הסיניים בטור על אופניהם החשמליים, מדליקים פנסים מול החשכה היורדת כשהם בדרכם למגוריהם המרוחקים (כי איפה חשבתם שימוקמו?)

את הפועלים ההודים המותשים אוספים בהסעה בשעת ערב ללון במקום אחר.

הבנייה נמשכת, כל הזמן כמעט. גם בשעות הערב ובימי שישי נראים עובדים בודדים באתרים.

שבת אחת ראיתי את הפועלים הסיניים באים להסתכל על מעשי ידיהם במרכז הקיבוץ. הוא שלהם, כל עוד הזמני הוא הקבוע.

בשבת מגיעים אנשים מחצרים לבקר ולדבר על הבתים אליהם יעברו. בשקיעה צובעת השמש בצבעים מסנוורים את גדר הפח המקיפה את הבית השרוף.

דום שתיקה

תקלה בריאותית מקומית כלשהי השתיקה אותי לכמה ימים. דום שתיקה, אי אפשר לדבר, אולי להמהם בקושי.

עם כל אי הנוחות, את הויפסאנה שנפלה עלי קיבלתי בברכה. בנעוריי לא ידעתי להקשיב (ואפילו, בחוסר אונים – ידעתי את זה), אולי בגלל שחוסר הקשב היה צריך להתבטא איכשהו, אולי הפריעו דחפי הנעורים שקראו לחשוב ולעשות מהר, ואם כבר עוצרים- להתעסק יותר מדי בלבטים הפנימיים.

רק בשנות ה-50 של חיי לא רק שהתפניתי להקשבה, גם נהניתי ממנה. צברתי עשור של הקשבה, לפעמים אפילו נוסח עובדת סוציאלית, ויש לשער שהייתי ממשיכה כך, אבל אז הגיעה ההפיכה המשפטית. מגף הדיקטטורה על העורק חייב דעתנות, לדבר, ולהתבטא בכל מקום וכמה שאפשר, ולשם כך למצוא את המקומות והדרכים בו יקשיבו לך.

בשנתיים הראשונות איזנתי את הדעתנות בלא מעט הידברויות, בהן, כאשר הקשבתי לדעות הכי נוראיות, שאלתי את עצמי מאיזה מצוקה יצאו. לשכנע לא היה אפשר, אבל לפחות נראה שיש משהו נכון בנכונות להקשיב, להסכים להטות אוזן.

השביעי העמיד גבולות והוריד יכולות. מעכשיו אני לא מקשיבה לכם כל עוד אתם תומכים באי לקיחת אחריות למה שקרה לנו, או מתנדבים להקים בית מקדש בעזה. יש גבול לרמת ההזיות.

והיתה גם העייפות.

מעייף לצעוק, מעייף להיות דעתנית, מעייף לבקר. זו גישה הרבה יותר קשה לחיות בה מאשר להתמקד בטוב, בפורח ובצומח, שאתם ודאי יודעים שסובב אותי.

אבל זו רמאות פנימית וחיצונית להעמיד פנים שרק הם ישנם. האוויר מורעל בשיסוי ופילוג, בגזענות ואלימות, שלא לדבר על מחיר מה שעשינו מעבר לגדר הגבול. לא יכולתי לעצור,

ולכן היה בשקט שנכפה עלי חסד.

בנסיעה אחת, בה שכחתי את הטלפון בבית, היה אפילו חסד כפול. לפעמים, תאמינו לי, בהמהומי סימפטיה שמאפשרים למי שלידך לדבר, כדי להשיג תקשורת מצוינת.

יכולתי בזמן הזה לקשקש אותיות בטלפון, אבל זרמתי עם השתיקה, ואפילו יצאתי מכמה קבוצות ווצאפ, שכנראה גם לא אחזור אליהן.

אחרי כמה ימים, לא נעימים מהיבטים אחרים, הסתיימה מגבלת הדיבור, והנה אני, שוב מקשקשת.

אבל יש הבדל, יש תקווה באופק לדיבור אחר, שהרעל יניח לנו, שהוא בפרפורי גסיסה אחרונים. השלטון הישן מתחבט כמו דג שהוצא מהמים, לעתים בקפיצות מפחידות, אבל תכף ייגמר לו חמצן השליטה, וכל מה שייוותר ממנו יהיה סמרטוט עלוב.

הגשם

בזמן בו הנחתי את העולם החיצוני בצד, הגיע הגשם.

יכולתי לשמוח בו, למרות שלא היה לי כוח לקום ולהסתכל בו.

פעם הייתי פותחת לשמע נקישות הגשם את דלת הכניסה, מסתכלת החוצה, ורואה מעבר למסך המים את השכנה פותחת את דלתה ממול.

זה היה פשוט. ידענו שאין אצלנו מספיק גשם כדי שנפסיק לטרוח להסתכל בו כשהוא מגיע.

המים היו נוזלים מהגגות, מטפטפים בקילוחים, זרמים היו שוצפים במדרכות. חיות הבית היו עומדות בינינו ולא היינו יודעים מה הן רואות.

בלילה הבריקו הברקים והרעימו הרעמים, וחשבתי שהנה יורד על העולם גשם ברכה, משקה את כל הנקרה תחתיו, גם את השכונות העלומות שנהרסו זה עתה, ולזכרן יצמיח פרחי בר.

אבל בבוקר קמתי ומצאתי שהגשם שוב גדול מעצמו, הייתי רוצה שיהיה קטן, שלא יכיל את העוול.

כי בבוקר שמעתי שכאשר אנחנו שמחנו על הגשם, הוצפו וקרסו אוהלים בעזה. אוהלים וירטואליים בשבילנו, כי למרות הקרבה אליהם אין לנו אפשרות לראות אותם מלבד במסכים, בתמונות וסרטונים שנראים שכאילו הוגנבו דרך מדינות רחוקות.

מרגעי השכחה מרצון שלי קמתי לראות הורים נואשים רצים עם ילדיהם הרטובים בגשם כדי למצוא מחסה. וירד הרבה גשם, אני יודעת, הרי אותו הגשם ירד עלי ועליהם בעזה, שאת שמעה אנחנו רוצים להשתיק ונרצה להשכיח עוד שנים רבות. בפייסבוק הניפו הטוקבקים בתגובה לידיעה סדינים אדומים ומעוורים של תראו מה הם עשו לנו.

אבל כמה קילומטרים ממני, ביני ובין הים, עבר לילה קשה על מאות אלפי אנשים. והחורף הולך ומתחזק, יהיה קר עוד יותר, ומה עם הביוב שמאיים לעלות, והמחלות…

וזה פה, ליד!

וחשבתי שבבארי בונים מפלצות בטון כדי להסתיר מעצמנו את קיום המפלצת מעבר לגבול, לא לראות שהיא רעבה, סובלת, שגם היא מפוחדת. אלוהים ישמור איזה מפלצת יצרנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

איך לוקחים קלנועיות ישנות והופכים ילדים מיוחדים לנהגי מסלול? הכירו את "פאראגרוטראלי" מקיבוץ גת, עמותה שהחלה מחלום של שני ילדים וצמחה לקהילה של מאות משפחות מיוחדות, עם צי של כ-100 רכבים מותאמים אישית ואירועי
פאנל ראשי מועצות התקיים במסגרת כנס הנהגות המושבים ה-12. האירוע נערך במעמד שרים, חברי כנסת, ראשי מועצות אזוריות, בכירי ההנהגה החקלאית וכ-600 ראשי הנהגות המושבים מכל רחבי הארץ.במהלך הפאנל הציבו ראשי המועצות האזוריות את
2 דק' קריאה
פאנל בנושא ״חקלאות בצל הממשלה הנבחרת״ התקיים במסגרת כנס הנהגות המושבים ה-12. האירוע נערך במעמד שרים, חברי כנסת, ראשי מועצות אזוריות, בכירי ההנהגה החקלאית וכ-600 ראשי הנהגות המושבים מכל רחבי הארץ.במהלך הפאנל השתתפו ראשי
3 דק' קריאה
​בשיחת אחד על אחד עם העיתונאי אלמוג בוקר בכנס הנהגות המושבים בים המלח, הציג יו״ר קרן קימת לישראל, אייל אוסטרינסקי, שינוי תפיסה חד בארגון: הסטת המשאבים מהקופה אל יישובי הגבולות, ביטול ההפרדה בין יישובי
< 1 דק' קריאה
״אחרי השבעה באוקטובר החלטנו לקחת אחריות לאומית והקמנו אגף ייעודי למשימות הלאומיות כדי לרתום את כוחו של המרחב הכפרי למשימותיה של החברה הישראלית כולה״ על הקמת הממשלה: כמו שהיינו הראשונים לאחד בין כלל התנועות
2 דק' קריאה
״הביטחון התזונתי של ישראל נשען בראש ובראשונה על חקלאות ישראלית חזקה ואיתנה. החקלאות המקומית היא נדבך מרכזי בכלכלת ישראל ובחוסן הלאומי שלה ואנשי תנועת המושבים הם שותפים מרכזיים בבניית עתידה של המדינה.אני מבקש להודות
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!