כרם שלום, הקיבוץ הדתי-חילוני שהיה בעברו הסמן האנטי-דתי, חגג 20 שנה לחידושו (כתבה שהופיעה השבוע ב"מצב הרוח", עיתון לציבור הדתי לאומי, בעקבות הכתבה ב"הזמן הירוק")
"אנחנו גאות לחיות יחד בקיבוץ המשלב שתי קבוצות שונות מאד זו מזו, האחת של שומרי מצוות והשנייה של חילונים החיות ביחד כבר שלש שנים בקיבוץ כרם שלום, מתוך הבנה והערכה הדדית ומתוך שאיפה להקים חברה מעורבת, שכל צד בה יודע להעריך ולכבד את הצד השני".
כך אמרו השבוע בשיחות ל'מצב הרוח" גאולה רבי, מנהלת קהילה בקיבוץ, ורוני קיסין דוברת הקיבוץ, בחגיגה שציינה מלאת 20 שנה לחידוש הקיבוץ שהתפרק קודם לכן.
כרם שלום, שהוקם כהיאחזות דתית בשם כרם אבשלום בשנות החמישים, הפך במרוצת השנים לקיבוץ השמאלני הקיצוני ביותר של תנועת השומר הצעיר. רוני קיסין עצמה הייתה פעילה מרכזית בתנועת הנוער של השומר הצעיר וכיום פועלת במרץ רב למען השילוב הדתי-חילוני המיוחד הזה.
גאולה רבי, מנהלת קהילה, נכדתו של הרב יעקב אריאל, בעבר הרב הראשי של רמת גן, מייצגת את הצד הדתי של הקיבוץ. לצידה של גאולה פועלת מנהלת קהילה שניה שמייצגת את הצד הלא דתי, ברוריה קרני הדס.
באירוע החגיגי השתתפו מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר ונציגי תנועת הקיבוץ הדתי. אורח הכבוד באירוע היה שר התקשורת יועז הנדל שאמר ל'מצב הרוח: "ישוב ספר שהיאחזותו בקרקע, ה'צומוד' של אנשיו, היא מסר עקבי לאויב בעזה. השילוב של משפחות דתיות וחילוניות הוא הדרך הטובה ביותר למשוך אוכלוסייה אידיאולוגית ולפעול למען אחדות העם".
בשלב זה חיות בקיבוץ 11 משפחות של שומרי מצוות ובדיוק כפול מזה – 22 משפחות חילוניות. זאת על פי הסכם של כבוד שנתקבל עם הצטרפות המשפחות הדתיות לקיבוץ לפני שלש שנים, ולפיו יישמר גם בעתיד איזון של שליש דתיים ושני שליש שאינם דתיים. הדבר נעשה מתוך כוונה שבסופו של דבר ובעתיד לא ייהפך היישוב לקיבוץ דתי, כפי שקרה בישובים בהם היה מלכתחילה מיעוט חילוני.
בר מצוה ונסיעות בשבת בקיבוץ
קיבוץ כרם שלום משתייך לתק"צ – התנועה הקיבוצית הכללית, אבל מאז השילוב של הקבוצה הדתית, משתתפת תנועת הקיבוץ הדתי בהכוונת הדברים בקיבוץ המשותף. בטקס השתתפו גם מזכ"לית הקיבוץ הדתי שרה עברון מקיבוץ סעד, וצביקי פורת מקיבוץ עלומים – שניהם מצפון הנגב – המכהן בוועדה משותפת המכוונת את חיי הקיבוץ המשותף.
גאולה, האם ידוע לך אם בתנועת הקיבוצית הייתה התנגדות לשילוב של הדתיים?
גאולה רבי: "להיפך. מאז תחילת השילוב נתקבל הדבר בהרבה הערכה בהתפעלות, וגם ניתנה תמיכה רבה לניסיון המוצלח הזה. הדבר מתבטא גם בכתבה חיובית מאד שפורסמה על האירוע החגיגי בשבועון הקיבוצים 'הדף הירוק', אותו כתב יעקב לזר עורך העיתון וחבר קיבוץ נחשון. 'הדף הירוק' היה בראשיתו בטאון תנועת 'השומר הצעיר'".
מוסיפה רוני: "מאחר שבינתיים הקבוצה הדתית קטנה יחסית ולא תמיד קיים מניין בבית הכנסת בשבתות, כאשר משפחה אחת נוסעת, והבית שלנו הוא הקרוב ביותר לבית הכנסת הקטן של הקיבוץ, הרי שבעלי החילוני מצטרף בשמחה לתפילה כדי להשלים מנין של עשרה גברים".
גאולה מספרת כי עד כה כבר היו ארבעה או חמישה מקרים של חגיגת בר מצווה של בנים של המשפחות החילוניות שבאו לעלות לתורה ולהשתתף בתפילה בבית הכנסת, שלאחריה גם נערכה סעודת בר מצווה משותפת במקום.
מאידך, אומרת רוני, אין אנחנו מונעים מחברים הרוצים לנסוע במכוניתם בשבת בתוככי הקיבוץ לעשות זאת בדרכם החוצה, כפי שנהוג בכמה ישובים מעורבים שבהם גם החילונים נמנעים לנסוע בתוך הישוב בשבת.
גאולה רבי: "אנחנו נחשבים בעצם לדתיים-תורניים ושמירת המצוות תופסת אצלנו מקום מרכזי בחיינו". גם רוני מציינת שבניגוד ליישובים אחרים שבהם גם הדתיים לא היו חזקים באמונתם, וגם החילונים היו 'פשרנים בחילונויותם', כתוצאה מכך השילוב, לדעתה, לא היה מוצלח.
השתיים מדגישות ש"אכן קיים מאמץ גדול של שני הצדדים לחיות בשלום ובהבנה מלאה בין שני הצדדים, עם זאת כל צד שומר על אורח החיים שלו ואין שום מגמה של השתלטות או השפעה להעביר חברים או משפחות מצד אל צד".
מוסיפה רוני: "אם אתה פותח את הלב ואת הבית, אז יש מקום לכולם ביחד. כולנו אנשים, כולנו בני אדם. אנחנו מקיימים למשל את החגים ביחד והרבה פעילויות משותפות, אבל גם פעילויות נפרדות וכל צד מחנך את הילדים שלו ברוחו".
בתשובה לשאלה אומרת גאולה: "אין לנו רב בישוב וכאשר עולות שאלות הלכתיות על הפרק אנו פונים לרבו של הישוב בני נצרים, הרב יעקב לנזר". גאולה מוסיפה ש"יועז הנדל, לא בתפקידו כשר התקשורת, סייע רבות לשילוב של שתי הקבוצות ובמיוחד דאג לקליטתם במקום של המשפחות הדתיות".
כותב הכתבה: יצחק הילדסהיטמר