יבול שיא
הרפת והחלב
צילום היסטורי של תהליך הקמת החממה

"החקלאות ועבודת האדמה – ערוץ תקשורתי ותחושתי ייחודי"

4 דק' קריאה

שיתוף:

נחנכה החממה ההידרופונית בבית הספר אלחנאן לחינוך מיוחד בטירה, שהוקמה בסיוע מועצת הצמחים וארגון מגדלי ירקות * מאיר יפרח: "אני רק שמח שהילדים האלה יקבלו את ההזדמנות שלהם, ייהנו וילמדו, כי מגיע להם לקבל הכל כמו כל הילדים האחרים"

באמצע מאי (23.05) נחנכה בטקס רב הדר החממה ההידרופונית בבית הספר אלחנאן לחינוך מיוחד בטירה, במעמד סגן שר החקלאות, משה אבוטבול, ראש עיריית טירה, עו"ד מאמון עבד-אלחי, מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי אלון, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, מאיר יפרח, מורים ואנשי חינוך בכירים רבים במגזר הערבי.

החממה הוקמה בעזרת תמיכה של ענף הירקות במועצת הצמחים ובסיוע ארגון מגדלי ירקות וכן, תורמים רבים מטירה.

בפתח אירוע הופיעו תלמידי ותלמידות מקהלת בית ספר אלחנאן לחינוך המיוחד בפני האורחים, הופעה שריגשה את כל הבאים לחגיגת ההשקה.

מקהלת ביס אלחנאן
מקהלת בית הספר אלחנאן

ראש עיריית טירה, עו"ד מאמון עבד-אלחי, "אני מאוד מתרגש, מתרגש מהילדים עצמם ובכל פעם שאני משתתף באירוע אני רואה יכולות ילדים שמחים וזה גורם לי להמשיך ולהאמין בחינוך." עבד-אלחי הודה לסגן השר אבוטבול, על שטרח להגיע לבית הספר אלחנאן בטירה, "זה לא מובן מאליו," אמר. כן הודה למועצת הצמחים, "בלעדיכם לא היינו מגיעים למצב שבו אנחנו מצויים היום. אנחנו מאוד מאוד מודים לכם ומקווים שנמשיך בשיתוף פעולה בפרויקט הזה ובפרויקטים בבתי ספר אחרים."

צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים אמר בטקס: "היו לי 5 סיבות חשובות לא הלגיע הנה היום, ומה אומר? אני גאה בהחלטה שלי לבוא לכאן ולא ללכת לפגישות אחרות. מועצת הצמחים מייצגת בין היתר את מגדלי הירקות של מדינת ישראל, יהודים וערבים ודרוזים שכבר לפני שנים החליטו: 'אנחנו לא רק נדבר, אנחנו בנושא הזה של שיתוף פעולה ואחווה נעשה את הדברים מהיום הראשון'. ולכן זה בכלל לא מפתיע שאנחנו שותפים למיזם כזה שחוץ מלחנוק את הגרון אי אפשר להגיד עליו שום דבר נוסף.

מאיר יפרח סאנה פדילי ומשה אבוטבול
סגן השר משה אבוטבול, מנהלת ביה"ס אלחנאן, סאנה פדילי ומזכיר ארגון מגדלי ירקות מאיר יפרח

"אנחנו רואים את הנוער הזה, אנחנו רואים את מנהלי הצוות, את ההתלהבות ואת העשייה דווקא בחקלאות. כולם מדברים על שיתוף פעולה בהסכמי אברהם ועוד, בחקלאות הישראלית אנחנו עושים את שיתוף הפעולה הזה בחקלאות וגם שמחים לשיתוף פעולה הזה עבור הנוער הזה, שיתקדם ויתפתח גם בזכותנו. יושבים פה בכירי המנהיגים בענף, יושב פה מאיר יפרח, יו"ר ענף הירקות וגם מזכיר ארגון מגדלי ירקות והוא לא מתעייף מיוזמות כאלה, במשך עשרות שנים. ראית את הפרוייקט הזה לפני כמה שבועות והחלטת לדחוף את הפרויקט הזה ואנחנו מאוד גאים להיות כאן עם הצוות, והתלמידים וסגן השר בטקס המרגש הזה."

סגן שר החקלאות, משה אבוטבול, אמר: "אני נרגש להגיע אליכם לטירה, לפגוש את ראש העיר היקר, החברים והצוות החינוכי שנמצא פה בביה"ס אלחנאן, זהו יום מיוחד ואתם עושים עבודת קודש עם הילדים הללו. אני רוצה להגיד לכם שהרגש שלי היה מאוד גבוה, בפרט שראינו את הילדים הנפלאים ואת המופע שלהם, עם המילים המתוקות שאומרות: 'רבותיי אני שווה בין שווים', אנחנו כולנו בנים של בורא עולם וכולנו חייבים לכבד את השני ולא להסתכל על שום דבר אחר מעבר ללבבות והלבבות מדברים.

בהשקת החממה ההידרופונית בטירה
בהשקת החממה ההידרופונית בטירה

"אני שמח שאנחנו מוצאים עניין בחקלאות כאמצעי לחבר בין אוכלוסיות. זה דבר שחייב להיות חשוב. יש מחלוקות, יש ויכוחים, עניינים, אבל לא בשבילנו – אנחנו צריכים להסתכל בעיקר, לא לחשוב על כלום כי מוויכוחים לא יוצא כלום – כבר 70 שנה אנחנו רק מתווכחים וחיים יחד, אז למה להתווכח? אפשר לחיות יחד גם בלי ויכוחים. אנחנו צריכים לדעת שהמדינה שלנו חייבת לכבד את כולם ואנחנו מתחברים דרך החקלאות שהיא דבר טוב. מי לא אוהב בנדורה? מי לא אוהב בטטה? אלה הם דברים שמחברים את כולנו, זה האוכל שלנו. אני מודה לראש העיר דרך המנהלת וצוות בית הספר שחיברו את הילדים דרך הזריעה, דרך הירקות ששייכים לכולנו."

מזכיר ארגון מגדלי ירקות, מאיר יפרח, אמר בטקס: "שלום לכולם, אני מאוד שמח להיות פה היום. בהתחלה חשבנו לעשות כאן איזה חממה עם שתי קשתות, אולי נעשה קצת חסה ונגמור את העניין. ואז פתאום עלה הרעיון: בואו נעשה משהו חדשני, לא רק שתי קשתות וקצת חסה אלא להביא את מיטב הטכנולוגיה מה שיכול להוות גם דוגמא לחקלאים. היום כל נושא החקלאות ההידרופונית הולך ומתפתח. לא אלאה אתכם ולא אחזור על כל מה שנאמר כאן, נאמרו דברים יפים ואמיתיים, של סגן השר, של צביקה שנתן לנו תמיכה מלאה בכל הצעדים ובתקציבים, ובראש וראשונה איברהים מואסי, חבר דירקטוריון מועצת הצמחים, שבאמת ידע ללחוץ במקומות הנכונים והוא בן אדם מאוד נעים ויסודי. אני רק שמח היום שהילדים האלה יקבלו את ההזדמנות שלהם, ייהנו וילמדו, כי מגיע להם לקבל הכל כמו כל הילדים האחרים. נמשיך לשתף פעולה, נמשיך ונצליח."

מנהלת ביה"ס אלחנאן, סאנה פדילי, היא אחת מהדמויות המרכזיות בדחיפה להקמת החממה ההידרופונית. פדילי התעקשה לנצל שטח ריק בבית הספר להקמת החממה ולא להקמת מבנה כיתות נוסף, כמאמינה גדולה בחקלאות כאמצעי חינוכי חשוב וראשון במעלה בחינוך המיוחד.

בית הספר אלחנאן נחשב לאחד מבתי הספר הגדולים של החינוך המיוחד בישראל. בבית הספר לומדים כ-120 תלמידים וכ-100 אנשי צוות, חלקם צוות חינוכי-טיפולי והשאר עובדי עירייה. התלמידים לומדים מגיל 14 עד גיל 21. התלמידים והתלמידות לומדים משמונה עד שלוש ואז התלמידים ממשיכים להיות מטופלים ע"י אנשי הרווחה עד שש בערב. אחת ממטרות החממה ובכלל הפעילות החקלאית בבית הספר היא להקנות להם מקצוע, שיאפשר להם לעבוד בקהילה ולהרגיש חלק בלתי נפרד מהחברה.

פדילי אמרה: "החזון שלנו היא שהילדים ישתלבו בקהילה ושהקהילה תכבד ותשלב אותם וזו הייתה מטרת העל שלנו בהקמת החממה ההידרופונית ואני מקווה שזו הדרך בה נגיע לקהילה ושהילדים שלנו ישתלבו בצורה הכי אידיאלית ויהיו חלק בלתי נפרד מהחברה.

"היה לנו חלום, חלום שבעקבותיו התבהר החזון ולפריצת הדרך. חזון שתלמידנו יהיו חלק מהקהילה, יתרמו ויתרמו ממנה. החזון הוא שהקהילה פה מסביב רק תיראה איזה תלמידים מופלאים לומדים מעבר לגדר. אם רק יצליחו לראות מעבר לדעות הקדומות השליליות ומעבר למיתוסים ולסטיגמות המופרכות אז יגיבו ליד המושטת לעברם ואולי ישיטו יד בחזרה.

"והנה ההזדמנות העומדת בשער. החקלאות ועבודת האדמה וההתעסקות בחומר הינם ערוץ תקשורתי ותחושתי ייחודי חוצה כל הבחנה, חזק מכל מגבלה, זמין, מהנה ומלמד והכי חשוב – מקנה מקצוע לחיים שיאפשר לתלמידים שלנו להשתלב בחברה."

לאחר הברכות רקדו תלמידי בית הספר וסגן שר החינוך, משה אבוטבול ומזכיר ארגון מגדלי ירקות, מאיר יפרח, גזרו את הסרט וחנכו את החממה, בה יגדלו חסות ממינים שונים, סלק עלים (מנגולד), בצל ירוק וכן תבלינים שונים. החממה בנויה בצורה נגישה וקלה להבנה עבור התלמידים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן