את הקריירה התחילה עינב אליעז כמנהלת מותג אבל לאחר שבנה אלון נולד עם שיתוק מוחין החליטה לעשות שינוי. אלון צמח והיום הוא לומד בבית הספר "אדם ואדמה". היום עינב מלווה בני זוג המעוניינים להביא תינוקות לעולם בהליך של פונדקאות
בשנת 2009, בעיצומה של קריירה כמגשרת, קיבלה עינב אליעז שיחת טלפון מחברה שהייתה בתהליך של טיפולי הפריה על מנת להיכנס להריון.
עינב: "אותה חברה שהתקשרה אליי אמרה שהיא ובעלה החליטו לפנות להליך של פונדקאות וביקשה ממני להיות מלווה שלהם בדרך זו. נפגשתי עם בני הזוג שהחליטו ללכת לפונדקאות ובאותה פגישה נכחו בני זוג אחר, שאף הם בחרו לפנות לפונדקאות. סיכמנו שאנסה למצוא להם פונדקאית ויצאנו לדרך.
"זו היתה ההתחלה. התחלתי לקרוא חומר רקע, למדתי את החוק, איך התנהלו הדיונים בנושא פונדקאות בכנסת ולמדתי את הנושא. פרסמתי מודעות בעיתוני סוף השבוע, בעיתונות המקומית. הנוסח היה כזה: 'רוצה להגשים חלום? דרושה פונדקאית'."
ליווי לפונדקאות
כדי להמשיך ולספר את דרכה של עינב בכל נושא הפונדקאות נתמקד בסיפורה האישי של עינב.
עינב אליעז נולדה בנהלל, הנכדה של אריק נחמקין ז"ל, לשעבר מזכ"ל תנועת המושבים ושר החקלאות שנפטר שבוע שעבר.
בבגרותה למדה עינב משפטים ומנהל עסקים. היא נישאה לצור, בן מושב מולדת והשניים החליטו לבנות את ביתם בישוב שמשית. לעינב וצור ארבעה ילדים: מעיין (21), אלון (17), גילי (14) ואיילת הצעירה, בת ה-11.
עינב החלה קריירה כמנהלת מותג בשטראוס וילדה את מעיין וארבע שנים אחר כך את אלון. אלון נולד עם שיתוק מוחין. כשנולד הרופאים לא נתנו לו סיכוי. בהיותו בן שלושה שבועות, שינו הרופאים את התרופות שלו והרפלקסים חזרו לעבוד והתגובות שלו השתפרו.
עינב: "אלון יצא מבית חולים בהיותו בן ארבעה שבועות. מייד נכנסנו לתוכנית עבודה על מנת לקדם את אלון. אלון עבד קשה מאד, זה אחד המאפיינים שלו. בהתחלה עבד קשה כדי לשרוד ובהמשך כדי להתגבר על הקשיים. כשאלון היה בן עשרה חודשים חזרתי לעבוד ב'שטראוס'.
"הייתי בקונפליקט פנימי ובתחושה שכל שעה שאני בעבודה ב'שטראוס' יוצר גריעה מהטיפול באלון. צור בן זוגי שירת בצבא קבע והחלטתי לעשות שינוי. חיפשתי כיוון חדש עם גמישות בשעות העבודה וכמובן עם משמעות – בחרתי להיות מגשרת. חברתי לדוד שלי, יעקב אשכול והפכנו לצוות."
"עבדנו בגישור, בעיקר עם אוכלוסיות מההתיישבות העובדת ובעיקר התעסקנו בהיבטים משפחתיים. יעקב הביא את הפן העסקי ואני את הפן המשפטי. היה בינינו חיבור מצוין ויצרנו שיתוף פעולה מצוין.
"בהמשך ילדתי את גילי ואיילת, אך אין ספק להיות אמא של אלון הצריך ממני התנהלות שונה לכל אורך הדרך. בבר מצווה של אלון דיבר סבא שלי אריק ואמר: "'כשהרופאים נתנו את התחזיות שלהם על אלון, דבר אחד הם לא לקחו בחשבון, את האופי שלו'."
"אלון צמח והיה לשחיין מצטיין, היה שחיין בנבחרת הפאראולימפית והיה בקבוצה שזכתה במדליית זהב. אלון היה אלוף הארץ במשחה גב ובחתירה. כשהחליט שהוא מעוניין לעשות עוד כמה דברים אלון פרש.
"אלון הוא נער עם מצפן פנימי שמוליך ומוביל אותו בכל. נער נחוש ולוחם במובן הטוב של המילה. בתקופת הסגר של ימי הקורונה, אלון הרגיש כארי בסוגר. ראה וקרא כתבה על בית ספר "אדם ואדמה' בקיבוץ אורטל. אלון התלהב, בירר ונרשם לבית ספר זה."
"בי"ס 'אדם ואדמה' הוא בית ספר בו הנערים גרים יחד בפנימיה, קמים בחמש בבוקר לעבוד אצל חקלאים ברמת הגולן ומשעות הצהריים לומדים לבגרויות על פי תוכנית של משרד החינוך. בשעות אחר הצהריים מתקיימות במקום פעילויות חברתיות שונות ובעשר בלילה צונחים לשנת לילה, לאחר יום בו הם דוחסים כל כך הרבה."
אלון מאושר במסגרת זו וכפי שאמר להוריו: "חשובה לי המשמעות וחשוב לי לחיות שנים אלו של נעורים עם עשיה ולמידה ותחושה של ערך ומשמעות."
עינב: "ידעתי שאני יכולה לסמוך על אלון, שחררתי. אלון מאושר. היותי אמא לארבעה ילדים והגידול של אלון עם המיוחדות שבו, רק חידדו את המשמעות הנהדרת בעבורי להיות אמא. אלון באופיו חידד אצלי את הרצון לעבוד ולעסוק בתחומים בהם יש ערך מוסף של משמעות עבורי.
"הפנייה של חברתי ללוות את תהליכיי הפונדקאות מאד התאימה לי בראיית עולמי. לאחר תקופה מצאתי פונדקאיות לשני הזוגות שפנו אלי. נולדו שני תינוקות לזוגות אלו, בן ובת."
"אלו היו שני התינוקות הראשונים שסימנו ויצרו דרך חדשה. המשכתי לעבוד כמגשרת ובמקביל השקעתי עצמי בכל הליכי הפונדקאות."
"אותה חברה שהפכה לאם והגשימה את חלומה הגדול, נכנסה לפורום בפורטל תפוז, שהיה אז מאד פעיל, והמליצה עליי כמלווה תהליכי פונדקאות. המלצה זו סללה דרכי כמלווה תהליכי פונדקאות. במהלך שתים עשרה השנים האחרונות אני עובדת בעיקר בתחום זה."
השכינה נכחה בלידה
נושא הבאת תינוק באמצעות פונדקאות בישראל הוא נושא מאד לא פשוט. זוגות שמעוניינים בילדים, שהגיעו לכלל החלטה – להביא תינוק בהליך פונדקאי – עוברים מסע ייסורים וקשיים. זוגות אלו חווים אכזבות, תסכולים וכשהם מגיעים להחלטה זו – מתחילה דרך חדשה: מציאת אישה שתסכים לממש את רצון הזוג ולהיות פונדקאית.
אגב, הגדרת הפונדקאות בישראל היא: מצב בו אישה נושאת הריון שאין לה קשר ביולוגי או גנטי לעובר. מקור הביצית והזרע אצל ההורים. בשום מקרה הפונדקאית לא תורמת את הביצית.
מהו תפקידך בכל הליך הפונדקאות?
עינב: "למעשה זה פרויקט. אני מנהלת את הפרויקט ועוזרת להתנהל בכל הנדרש: מציאת פונדקאית, התנהלות בכל תהליך הבירוקרטיה ועם ההריון שנקלט גם ליווי הפונדקאית וההורים של התינוק."
"כל אישה שבוחרת להיות פונדקאית חייבת להופיע בפני חברי וועדה מטעם משרד הבריאות שנקראת: 'ועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים'. בלשון עממית שם הוועדה הוא 'ועדה פונדקאית'."
בוועדה פונדקאית יושבים אנשי מקצוע ממספר תחומים, שמטרתם לתת אישור לפונדקאית. רק אישה שהיא ללא דופי מקבלת אישור ללדת כפונדקאית.
נשים שמסיימות את תהליך המיון ויולדות כפונדקאיות מקבלות תואר כמלאכית או פיה. זוהי ממש שליחות אלוהית! נשים אלו יוצרות חיים בעבור אושרם של אחרים.
עינב: "בחורה שהיתה פונדקאית אמרה לאחר הלידה, שהרגישה שהשכינה נכחה בלידה. זה נכון לגבי כל לידה ועל אחת כמה וכמה בלידת פונדקאות."
"ההחלטה של זוגות עם קשיי פוריות לפנות לפונדקאות, והאישה הפונדקאית – זה הכל מסע משותף בעל מורכבות, מסע מאתגר עם המון חוסר ודאות."
"אני משקיעה המון תשומת לב בהתאמה בין הפונדקאית לאם הביולוגית. מרגע ההליכה המשותפת אנחנו יוצאים למסע משותף. זהו מסע בו בעלה של הפונדקאית שותף ותומך וכל המשפחה שותפה לו."
מדוע נשים בוחרות להיות פונדקאיות?
עינב: "נשים שבוחרות להיות פונדקאיות מגיעות מתחושה של עוצמה ושליחות. הן מודעות למתנה הגדולה בה ניחנו, היכולת ללדת ילדים. נשים אלו בוחרות לחלוק את מתנת הטבע בה ניחנו ולחלוק מתנה זו למען אושרם של אלו שלא יכולים. הרבה פונדקאיות אומרות שבנתינה זו שלהן הן מהוות מודל בעבור ילדיהם של נתינה. זוהי עשייה לשם נתינה."
ספרי לי על קשיים הנוצרים במסע משותף זה?
עינב: "יש הרבה קונפליקטים, ההורים תמיד רוצים בדרך הבטוחה. למשל, היה מקרה בו היה צורך בניתוח קיסרי. לפונדקאית היתה בעיה בכך. אישה שעוברת ניתוח קיסרי, תלד גם בלידות הבאות בניתוח קיסרי והפונדקאית חששה."
"בתקופת הקורונה, כל נושא החיסונים עלה כדילמה. אני כמגשרת לא פעם פועלת כמגשרת על מנת שהקונפליקטים ייפתרו.
"כבר בנקודת המוצא של ההורים והפונדקאית מתקיים פער. צריך לזכור: ההורים המיועדים כבר אחרי הרבה עגמות נפש, כאב וניסיון קשה ואילו הפונדקאית, ההיריון קל בעבורה. הפונדקאית בוחרת ממקום של עוצמה וכח ואילו ההורים ממקום של אין ברירה."
איך את עושה את השידוכים?
עינב: "על פי רב אני עושה על פי אינטואיציה עם כלים נוספים שיש לי. פיתחתי כלים בהם אני בודקת ויודעת מיהי הפונדקאית הנכונה."
מסע של שתי נשים
בשנים האחרונות נושא הפונדקאות מתפתח וצומח, המודעות לכוח הנפלא שבנתינה זו גדל משמעותית. נשים רבות פונות מיוזמתן לעינב כשהן מחליטות להיות פונדקאיות. אישה שמחליטה להיות פונדקאית, מגיעה עם הנעה פנימית של רצון ותשוקה לתת. היא תמיד מגיעה ממקור של כח.
עינב: "זהו פמיניזם, זוהי העצמה נשית."
בכל השיחה המתקיימת בינינו, בני הזוג של הפונדקאית והאם העתידית כמעט ואינם עולים לדיון. נוכחותם בתהליך מאד חשובה, אך עינב מדגישה שוב ושוב את המסע המשותף של שתי הנשים.
"הן אלו המקיימות את הקשר ביניהן במהלך ההיריון. לגברים," היא מוסיפה, "אני קוראת תומכי לחימה. הנשים הן המנהלות את התהליך."
איך הפונדקאיות רואות את התהליך?
עינב: "הפונדקאיות תמיד שמחות במסע ונמצאות בידיעה שהן שומרות על ילד של מישהו אחר. מעולם לא היתה בעיה למסור את הילד להוריו, ההיפך, אלו רגעים של אושר גדול בעבורן."
מסתבר בסקטור הדתי ישנן נשים רבות שבוחרות להיות פונדקאיות. היהדות מאפשרת תהליך זה. נשים שבחרו להיות פונדקאיות מעולם לא בחרו לעשות זאת ממניע כספי, על אף שהן מקבלות בעבור התהליך כסף. המניע הוא תמיד הרצון לתת.
גם בן זוגה של עינב, צור וילדיה מעורבים ותומכים בדרכה של עינב . שאלתי את איילת בתה הקטנה של עינב, מה היא חושבת על עשייתה של אמא. איילת ענתה: "העבודה הזו עושה את אמא שמחה."
עינב: "למדתי בויצו בקורס שנקרא: 'נשים מובילות סדר חברתי חדש'. ההליך הזה של הורות המתממשת על ידי פונדקאות, זה סדר חברתי חדש – זה פמיניזם! זהו פמיניזם שמעצים את עוצמתן של הנשים, יכולת נתינה פנטסטית, נשית, עם רגישות עצומה והכלה רגשית."
חיפשת משמעות בעבודתך ועשייתך?
עינב: "אני חלק מדבר עצום, אני בעלת זכות אדירה להיות חלק מהריונות אלו, מימוש הכמיהה להורות, מיצירת חיים ושותפות גורל." עינב אשכול אליעז עוסקת בליווי תהליכי פונדקאות בישראל. עינב שותפה לדרך של חיים ויצירת חיים, ושל אושר גדול במתן חיים אלו. היש משמעות גדולה מזו?
"נועדתי להיות אמא אך לא נועדתי לשאת הריון"
במהלך הכנת הכתבה חיפשתי אישה שבחרה להביא תינוק בהליך פונדקאות והגעתי לעדי בלסקי אלון, אימם של רוני וליאור שנולדו מפונדקאית.
עדי בלסקי אלון הינה בת נהלל, דור רביעי. עדי נישאה לאורן ועם נישואיה עברה לגור במושב פארן.
כשפניתי לעדי וביקשתי לראיין אותה מייד ענתה לי: "זו זכות בשבילי לספר את הסיפור שלי ולדבר על הדרך המיוחדת בה נולדו בנותיי.
"נישאתי לפניי עשר שנים לשי אורן. זמן קצר לאחר נישואינו חליתי בסרטן השחלות. עברתי ניתוח בו הוציאו לי את השחלות ועברתי טיפולים כימותרפיים. הרופאים החליטו להשאיר את הרחם, מתוך מחשבה שאוכל לשאת הריון. שנתיים לאחר מכן, חליתי שוב בסרטן ברחם. הוציאו לי את הרחם והיה ברור שלא אוכל ללדת ילדים.
"התלבטנו שי ואני האם לפנות להליך של אימוץ ילדים או להליך פונדקאות. החלטנו ללכת על הליך פונדקאות. כשחליתי, עינב שאף היא בת נהלל, פגשה את אחי ואמרה לו ששמעה שחליתי ואם אזדקק לעזרה אפנה אליה. הרגשתי שהיקום שלח אותה אלי."
"החלמתי, עברנו תהליך וקיבלנו החלטה לצאת לדרך של הולדת ילדים על ידי אישה פונדקאית. נפגשנו עם עינב. בפגישה עינב פירטה והסבירה על כל תהליך הפונדקאות. יצאנו מפגישה זו עם החלטה ליציאה לדרך משותפת עם עינב על מנת להביא ילדים לעולם."
"עברו חודשיים, עינב התקשרה ובישרה שמצאה בעבורנו פונדקאית. הפגישה הראשונה היתה כמו 'בליינד דייט' עם טליה וצחי. הגענו נרגשים לפגישה שהיתה מיוחדת במינה. מפגש כזה הוא כמו שידוך.
"היה מוזר, היה מרגש. באותו מפגש עשינו תיאום ציפיות ונוצר ביננו קשר שפתח וסלל את הדרך לשותפות ללידת ילדנו. איכות הקשר בינינו היא שהובילה ללידת שתי בנותיי על ידי טליה."
"היתה בינינו תחושת אחריות הדדית משותפת של שני הצדדים. זה היה סוד הקסם בינינו. נוצרה בינינו תקשורת פתוחה ורצופה. בכל התהליך ראינו כל אחת מאיתנו את השנייה, לפני שראינו את עצמנו – מבחינתי טליה וצחי הינם משפחה לכל דבר."
"ההיריון המשותף הביא לתובנות. שתינו היינו מאד נאמנות לעצמנו, נהגנו בשקיפות מוחלטת. שי בן זוגי וצחי בן זוגה של טליה היו שותפים לתהליך באופן מלא."
מדוע תהליך לידה בפונדקאות הינו העצמה נשית?
"אישה שמחליטה להיות פונדקאית נותנת לאישה אחרת את הזכות להיות אמא. זו המתנה הכי מדהימה ומרגשת שאשה יכולה לתת לאשה אחרת. ההליך הזה שנשים עושות לטובת נשים אחרות יוצר הדים ומתפתח כמו אדוות במים."
"הליך הפונדקאות בארץ בנוי הכי נכון טוב ומיטיב שאפשר. נשים המחליטות ללדת בהליך פונדקאי בוחרות ללדת מתוך תחושת שליחות והבנה, שבלידת פונדקאות יביאו חיים ואושר שאין כמוהו."
"מתקיים כאן הערך הגדול ביותר של נשים למען נשים, ואנשים למען אנשים. נתינה של חיים בכל המובנים. לאורך כל ההיריון של בנותיי, מערכת היחסים עם טליה התבססה על המטרה המשותפת – להביא ילד בריא לעולם. שתינו רצינו בזאת, שתינו חיכינו לרגע בו טליה תלד והילדה שטליה נשאה ברחמה תהיה בתי ותהפוך אותי לאמא."
"טליה היתה בהריונות עם בנותיי, מיד לאחר לידתן אני זו שקיבלתי אותן. בנותיי הגיעו לעולם באהבה עוצמתית שאין לתאר. עינב שהפגישה בינינו ליוותה אותנו בתקופת ההריונות ברגישות נפלאה, בחוכמתה ובניסיון אותו צברה."
"בעבורי, מהרגע בו פנינו לעינב ששידכה לנו את טליה, שנכנסה להריון וילדה את בנותינו בעבורנו – מאותו רגע החלה דרך מעצימה, מרגשת ומרוממת."
ואני מוסיפה: אומרים שחיים הם בתחומו של אלוהים. בלידת ילדים בפונדקאות, בדרך שמתארת עדי שהיום היא אימם של ליאור ורוני – האלוהות נכחה ונגעה בדרכן של נשים.
