הארגונים האזרחיים לאיכות הסביבה מובילים את "מאבק 2020", שמטרתו למנוע הקמת תחנות כוח של גז טבעי או טורבינות הרוח. יש גם הישג במאבק – הוועדה לתשתיות לאומיות דחתה בפעם הראשונה אחרי 17 שנה להקמתה, את התכנית להקמת 20 טורבינות רוח בגובה של 210 מטר באזור רמת סירין
"בארץ יש מספר חוות של טורבינות רוח: ברמת הגולן מופעלות 10 טורבינות המספקות יחד כמות מועטה של חשמל – שש מגה וואט לשעה, כמות השווה לצריכת החשמל של כ-5,000 משפחות. תחנות נוספות פועלות בקיבוץ אלוני הבשן ובמעלה הגלבוע.
חברת החשמל מתכננת הקמת שתי חוות רוח נוספות, בעלות הספק ייצור חשמל גבוה הרבה יותר, באזור רמת סירין (ממערב לכנרת), ובמעלה הגלבוע.
תפוקת החשמל בחוות שייבנו אמורה לספק את צרכיהן של הערים טבריה ובית שאן" – מידע זה מופיע באתר האינטרנטי "סבבה – שומרים על הסביבה", של המשרד להגנת הסביבה, המקדם יחד עם יזמים פרטיים הקמת חוות של טורבינות רוח ברחבי מדינת ישראל.
"הרוח היא מקור אנרגיה מתחדש, היא אינה עולה לנו כסף והפקת אנרגיה מהרוח היא תהליך ידידותי לסביבה באופן יחסי, כיוון שאינה פולטת מזהמים לאוויר ואינה יוצרת פסולת".
עבור אורי השילוני ממושב מולדת וחבריו למאבק נגד הקמת חוות של טורבינות רוח באזור מגוריו ובכל הארץ, הטורבינות רחוקות מלהיות "סבבה", ההיפך הוא הנכון.
הם רואים בטורבינות סכנה אמיתית במפגעים רבים בכל היבט שהוא, ומונים לכך סיבות רבות: רעש מכני-אווירודינמי מתנועת כנפי הטורבינות; פגיעה בנוף עקב הבולטות באזורים גבוהים.
פגיעה בבעלי חיים, בעיקר בצפורים, עקב התנגשותם במוטות הרחבות של הטורבינות; תלות מוחלטת בנשיבת הרוח; קרינה אלקטרומגנטית;
ניצול קרקע שנועדה לשימוש אחר והשקעה ראשונית גבוהה בבניית הטורבינות. ביומרה לספק את צריכת החשמל בערים בית שאן וטבריה על ידי טורבינות רוח, הם רואים הגזמה מוחלטת.
אורי שילוני (47), נשוי עם ארבעה ילדים, היה עד למאבק באפריל 2017 נגד הקמת טורבינת רוח במושב רמת צבי, סמוך לביתו במושב מולדת.
לאחר שלמד את הנושא החליט על יציאה למאבק, והשיחה אתו משכנעת שהוא מדבר מדם לבו: "נאבקים כאן על החיים. תחנות הכוח של טורבינות הרוח יכולות לגרום לחולי ולמוות.
הבחנתי גם שהוויכוחים בנושא קורעות קהילות ויוצרות פצעים שנשארים שנים. הבנתי לאחר בדיקות מעמיקות בנושא, שהטורבינות הרוח הן דבר מיותר ויש טכנולוגיות טובות הרבה יותר להפקת אנרגיה".
הנזק גדול בהרבה מהתועלת
לטענת הארגונים האזרחיים לאיכות הסביבה, הפרטת משק החשמל נותנת הזדמנויות ליזמים פרטיים המציעים לקהילות ביישובים כפריים סכומי כסף נכבדים כתמורה להסכמתם להקמת תחנות כוח, הן של גז והן של הפקת אנרגיה בעזרת הרוח בלי לשקול ולפתח מספיק חלופות סביבתיות יותר.
הארגונים הללו פתחו במאבק תוך הקמת ארגון משותף "מאבק 2020", שמטרתו מניעת הקמת תחנות כוח של גז טבעי או טורבינות רוח. על פניו נחשבות תחנות אלה לאנרגיה נקייה, אך על פי נימוקי המתנגדים, השלילה שבהקמתן עולה פי כמה על החיוב.
לאורי שילוני ולחבריו ברור כוחם של המקדמים את טורבינות הרוח – ממשלת ישראל באמצעות המשרד להגנת הסביבה והיזמים הפרטיים שייגרפו הון עקב השקעתם הראשונית: "מדובר על תכניות הקמה של טורבינות רוח ממערב לעין חרוד, בשדה נחום והרחבה של החוות בגלבוע.
המאחד את המאבקים שלנו הם בדיוק אותם מיזמי אנרגיה הפוגעים בבריאות הציבור. המאבקים שלנו מכוונים ליזמים שמקבלים גיבוי מלא ממקבלי ההחלטות ברמות המקומיות והארציות על חשבון הסביבה והאוכלוסיה המתגוררת סמוך לתחנות טורבינות הרוח".
כשמאתגרים את השילוני על כך שהמאבק של ארגוני איכות הסביבה והמאבקים שהוא מוביל הם מאבקי "דון קישוט בתחנות הרוח" הוא ממהר לצטט ידיעה שהופיעה החודש בעיתונות היומית.
בידיעה נאמר שהוועדה לתשתיות לאומיות דחתה את התכנית להקמת 20 טורבינות רוח בגובה של 210 מטר באזור רמת סירין בגליל התחתון, על שטח של 4,000 דונם, שנזכרה בפרסומי המשרד להגנת הסביבה בראשית הכתבה.
זאת בנוסף לטורבינות בגובה 74 מטר הפועלות שם. הוועדה לתשתיות לאומיות פועלת משנת 2002 במטרה לייעל את הליך האישור של תכניות כמו נמלי תעופה, נמלים, מתקנים להפקת מים וגם תכניות לתחנות כוח של גז ורוח.
זו הפעם הראשונה שהוועדה לתשתיות לאומיות דוחה תכנית כזו, ואף כי מנהיגי המאבק, כולל החברה להגנת הטבע, גאים בהישג של ביטול תכנית רמת סירין, קיימת על הוועדה ביקורת.
עצם העובדה שהוועדה דחתה תכנית בפעם הראשונה, אחרי 17 שנה להקמתה, מעידה על מצב שלמעשה הוועדה רואה עצמה כזרוע ביצועית של הממשלה.
לטענת הארגונים היא משבשת את האסטרטגיה הלאומית וארוכת הטווח, כשהשטחים הפתוחים והאזרחים הם אלה שמשלמים את המחיר.
השילוני מסביר שחלק גדול מהמאבק מוקדש לשכנע את התושבים עצמם והמועצות האזוריות, לא לתת יד להקמת תחנות הכוח ועד עתה שוכנעו מספר רב של יישובים שלא לחתום על הסכם אופציה להשכרת הקרקע לתחנת כוח, למרות הפיתוי הכספי שבדבר: "כשאתה פועל עם צוות מתנדבים, הדבר דורש השקעה בזמן ובאנרגיות אישיות.
גם לא פשוט להסביר לאנשים ולמקבלי ההחלטות המאמינים שטורבינות הרוח הן אנרגיה נקייה, כי זהו לא הפתרון הנכון להפקת חשמל. האלטרנטיבה הנכונה והמתאימה ביותר, היא האנרגיה המופקת מהשמש.
פעלנו ואנחנו פועלים רבות בכנסי הסברה בתוך הקהילות של מושבים וקיבוצים ומנענו קרעים ומתחים רבים, בין המתנגדים והמצדדים בהקמת תחנות הכוח".
יורם קרין, ראש המועצה עמק המעיינות, מביע את התנגדותה הנחרצת של המועצה להקמת חוות טורבינות רוח ליד קיבוץ שדה נחום או גז טבעי סמוך ליישובים: "לא ייתכן, שעל עמק המעיינות איזור כפרי וחקלאי צפוף יהיה איום להרוס את הנוף, התיירות ואיכות חייהם של התושבים בהקמת טורבינות רוח במרחק של כמה מאות מטרים מהקיבוצים או המושבים.
המועצה הגישה את התנגדותה לתכנית ביחס לטורבינות הרוח ליד שדה נחום לוועדה המחוזית, ואנו מקווים שההתנגדות תתקבל".
אורי השילוני גייס מושבניקים וקיבוצניקים למאבק: אבירן אלדמע מרמת צבי, יוחאי רז מגבע, מרדכי מצראווי, איתי סער ואורן שמש ממולדת, יובל בירנבאום מכפר יחזקאל ודוד גלזנר מכפר רופין, רשימה לא סגורה של מתנדבים.
הם נקראים לדגל להפגנות, לעצומות ולכל פעילות שמטרתה לסכל את התכניות המוגשות לועדות המחוזיות להקמת תחנות כוח באזורים הכפריים.
דוד גלזנר, ממייסדי המרכז לצפרות בכפר רופין, מפרט את הסכנות האורבות לציפורים מטורבינות הרוח: "הציפורים הן לא העופות הכי חכמים בעולם.
עקב הסיבובים המהירים של כנפי המדחפים, כתוצאה ממשבי הרוח הציפורים פשוט נטחנות על ידיהם. המודלים שפותחו לבדיקת התכנות פגיעה בציפורים מציינים פגיעה של עד 5-10 בשנה, אך מדובר בטורבינות הנמוכות, כמו אלה הנמצאות היום בגלבוע ועומדות בתנאי המודלים.
לא כך כשמדובר בחלק ניכר מהתכניות המוגשות היום שגובהן מגיע למאות מטרים. בנוסף, המודלים אינם לוקחים בחשבון, ארועים יוצאי דופן סטייה של להקות ציפורים נודדות ממסלולן הקבוע, ריכוז של נברנים ליד הטורבינות המושכות את ציפורי הטרף והשפעות אלקטרו מגנטיות".
"מאבק 2020" יחד עם אורי השילוני כאחד המובילים בו, מבטיחים שלא להרפות ולהמשיך במאבקים נגד הקמת טורבינות רוח ותחנות גז הפוגעות במרקם הכפרי של קיבוצים ומושבים ברחבי המדינה
"זו לא גזירה משמים. הפתרון לאנרגיה במדינת ישראל הם גגות הבתים או חוות סולריות לשימוש באנרגיית השמש, שניתן גם לאחסן את החשמל העודף בסוללות לאיחסון חשמל. אני מאמין ומלא תקווה שנוכל לשכנע את אזרחי המדינה ואת ממשלת ישראל ומקבלי ההחלטות בעמדתנו".
