יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 08 08 085528

"המדינה זה אני" L'Etat C'est Moi! 

3 דק' קריאה

שיתוף:

ראש הממשלה שהשיג את הסכמי אברהם הוא גם פוליטיקאי מושחת, סכסכן כרוני ומסית. האם הוא כשיר להמשיך להנהיג? 

הכותרת איננה מקורית. ראשיתה באמירה המיוחסת למלך לואי 14, שליטה האבסולוטי של צרפת. מאז, במהלך למעלה מ-350 שנים שחלפו, ניתן לייחס את האמירה הנ"ל לשורה ארוכה של שליטים אבסולוטיים ודיקטטורים שונים בשפע מדינות. אפשר שהאחרון ברשימה לא מחמיאה זו הוא בנימין (ביבי) נתניהו, ראש ממשלה ישראל. גם אם יסרב להודות בכך, לואי ה-14 ורבים שבאו אחריו כבר "ניסחו" זאת עבורו. 

מישהו כתב פעם: "נתניהו רוצה להיות יותר גדול מהמדינה שלו". אין כמו אמירה זו כדי לתאר את האיש ומעשיו. מדובר במדינאי כריזמטי, שראוי לרשום לזכותו הישגים משמעותיים ("הסכמי אברהם", הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל וכד'), שאותם צבר במהלך שנותיו ליד הגה השלטון. עם זאת, לצד הישגיו הוא מצטייר בעיני רבים כפוליטיקאי מושחת, סכסכן כרוני, מסית ומדיח שאיננו מפסיק לאיים לפגוע במערכות המשפט והחוק, וכמי שהביא את החברה הישראלית למצב של חברה מפולגת ומסוכסכת קשות בתוך עצמה. 

התנהגות מגלומנית 

מה שמדאיג יותר הוא מקבץ של החלטות אי-רציונליות שהאיש קיבל ומקבל בעת האחרונה, מה שמעלה הרהורים מטרידים על מצבו הנפשי בעת הזו. העיתונאי האמריקני תום פרידמן, אחד מחשובי העיתונאים בעולם, פרסם לאחרונה מאמר ב"ניו יורק טיימס" שבו כתב, בין היתר: "מנהיגה של ישראל (נתניהו) הוא שחקן לא הגיוני ומהווה סכנה לא רק לישראלים, אלא גם לאינטרסים וערכים אמריקניים…הנשיא ביידן כבר לא צריך לסמוך על דבריו". 

ככל שזכור, עד שהחלו החקירות נגדו, נתניהו שב וחזר בכל הזדמנות על מחויבותו למדינת חוק ולהגנה על מערכות המשפט. מרגע שהחלו החקירות נגדו, מערכות האכיפה והמשפט הפכו ל"אויב העם". כדי שיוכל להיחלץ ממכלול כתבי האישום נגדו, וכדי שיוכל להמשיך ולהחזיק בהגה השלטון, הוא איננו בוחל בשום מעשה, גם אם הוא נדרש לשקר, להטעות, לשסות ולהאשים אחרים. הוא משוכנע כי כולם עושים יד אחת כדי להפילו מהשלטון. האם זה לא ביטוי להפרעה נפשית כלשהי?  

כל מי שעוקב אחריו לאורך השנים האחרונות, אינו יכול להימלט מהמסקנה שיש משהו מגלומני בהתנהגותו. נאומיו, שבהם כל משפט שני שזור במילה "אני" (הנחיתי; יזמתי; פעלתי; החלטתי וכיו"ב), ובתחושת שליחות, כאילו כל עתיד המדינה מוטל על כתפיו, וכאילו הוא המנהיג הבלעדי שמסוגל למנוע חורבן לאומי ואיומי השמדה מצד איראן, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד מוסלמי. הוא זה שכביכול באישיותו ובעצם קיומו, מבטא את המגן האולטימטיבי לקיום המדינה. לכן, מי שמסכן את שלטונו מסכן גם את עצם קיומה של המדינה. כל יריביו הפוליטיים הפכו לאויבי המדינה.  

יחיד בדורו 

נתניהו מייחס לעצמו, בצדק, את ההישג המשמעותי שזכה לו בבחירות האחרונות (נובמבר 2022). הוא משוכנע שהוא יחיד בדורו, האיש הכי חשוב, וכי רק הוא מסוגל להנהיג את ישראל בעולם לא יציב ובתוך מזרח תיכון מאיים. מכאן, ש"טובת המדינה" מחייבת את הישרדותו בשלטון. אם לשם כך הוא נדרש להיענות לדרישות הכי ביזריות מצד שותפיו הקואליציוניים, מן הצד החרדי ו/או מן הצד הימני קיצוני, הוא ייתן להם הכול, ובלבד שכיסאו לא ייפגע.  

מקובל על רבים שסביבתו המשפחתית והמפלגתית של ביבי נתניהו תורמת, מחזקת ואפילו מטפחת את המגלומניות הזו. לכך מצטרף גם החשש מתוצאות אפשריות של המשפט המתנהל נגדו. ביחד עם כמה משותפיו למפלגה הוא מנהל כיום מלחמת חורמה נגד שלטון החוק, גם אם פירוש הדבר שמאבקו מוביל לערעור הלגיטימיות של מוסדות המדינה, החל מבתי המשפט, מערכות האכיפה ועד למערכת הביטחון (מינוי שני שרי ביטחון, לדוגמה).  

נכונותו להשהות את צעדי החקיקה של מה שמכונה על ידו "רפורמה משפטית" וחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, אינו זוכה לאמון רב מצד מי שמכירים אותו מקרוב. האמת, בלשון המעטה, חדלה זה מכבר להיות הצד החזק של נתניהו. יש מי שבטוחים כי הוא כבר ימצא את 'הטריק' ו/או 'השטיק' להעביר בזמן כלשהו את מה שמכונה "הרפורמה המשפטית". מי שמכירים אותו מקרוב מוכנים להישבע שהודעתו על השהיית החקיקה היא לא יותר מאשר 'תרגיל' ו"הצגה" בנוסח המקובל עליו.  

יש אחרים שסבורים, כמו תום פרידמן, שמשהו אצל נתניהו השתבש. איש ליכוד בכיר סיפר לי לאחרונה, כי נראה לו ולחבריו, שחל אצלו ליקוי מדאיג בתפישה ובהבנה של המציאות סביבו, וכי לא כמו בעבר, הוא מתקשה יותר ויותר לכלכל את צעדיו באופן רציונלי ושקול. מכל עבר נשמעות אמירות ש"נתניהו של היום איננו נתניהו של פעם" שכן אין שום דרך "לפרשן" את התנהגותו והחלטותיו התמוהות והמוזרות במהלך החודשים האחרונים. 

שימור קיומה של הקואליציה אינו יכול עוד לספק הסבר בלעדי למהלכיו האחרונים. יש מי שנזכרו במנחם בגין, שהמשיך "לתפקד" כראש ממשלה, גם בתקופה שמצבו הנפשי הרעוע כבר לא אפשר לו להמשיך. מי שתפקדו במקומו ובשמו היו קומץ עוזריו הקרובים, שעשו כמעט שנה שלמה כל מה שאפשר כדי להסתיר ולמנוע דליפות החוצה על מצבו הרפואי של רוה"מ דאז. כמה זמן יחלוף עד שגם הפעם יקום מישהו אמיץ לב ויודה, שאפשר שאנו ניצבים בפני מצב דומה. או-אז, אבוי לכולנו אם יסתבר שה"מלך" הוא באמת כבר לא כל כך כשיר, ורק כולנו ממש לא ידענו זאת. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
הוא נולד ב-1394 בכפר אברהם, מושב שהפך לשכונה בפתח תקווה והיום הוא מוכר בגולן כאחד מראשוני הדבוראים ברמה * בנץ הנאמן ממושב נוב פעל במשך שנים למען ההתיישבות ועבד כל חייו בגידול דבורים ורדיית
9 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה
מסע בין משמעות הקיום, התמכרות לקאנדי קראש והלוויה של ראש עיריית טול כרם ככל הידוע לנו כיום, על סמך תצפיות הטלסקופ החדש והמפליא לעשות "ג'יימס ווב", היקום הנראה לעין, זה שאנחנו יכולים לזהות, מכיל
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן