יבול שיא
הרפת והחלב
בני מצווה בנתיב העשרה

המחזור הראשון של "בני המצווה" בנתיב העשרה: מסורת ישנה שמתחדשת

6 דק' קריאה

שיתוף:

את המחזור הראשון של "בני המצווה" בנתיב העשרה, פתחנו בטקס הורים וילדים, עם ההחלטה על 13 המשימות שנבצע במהלך השנה. 9 ילדים שלא מזמן נכנסו לבית ספר אזורי חדש, שלא הכירו אף אחד מלבד את חבריהם מהמושב. כך החלה המסורת החדשה-ישנה שנמשכת בנתיב העשרה כבר 37 שנים – ושורשיה אי שם באמצע שנות ה-70 בפתחת רפיח

 

משימת פתיחה בחוף זיקים צילמה גלית בדיל
משימת פתיחה בחוף זיקים צילמה גלית בדיל

 

בני המצווה בנתיב העשרה: בנתיב העשרה, יודעים כל נער וכל נערה, שהעלייה לכיתה ז' מבשרת לא רק את הפרק החדש בחייהם, התחלה חדשה בבית ספר חדש, אלא גם את תחילת שנת המשימות. את המסורת הזו הבאנו איתנו מפתחת רפיח, שם הוקם נתיב העשרה ב-1973 ושנת בר המצווה התקיימה גם במושבים הסמוכים. את הרעיון, אני מניחה, שהביאו איתם בני המושבים והקיבוצים שבאו להקים ישובים חדשים בחולות רפיח. כך, גובשה לה תוכנית שנתית ובה 13 משימות, אותן יבצעו ילדי שנת בר מצווה, או כפי שאנו קוראים להם בקיצור: "בני המצווה", 13 משימות שבכל אחת יש ערך חשוב לחיים, שאותו, כך אנו מקווים, ייקחו כל ילד וכל ילדה – לחייהם הבוגרים.

באפריל 1982, מועד פינוי יישובי פתחת רפיח וימית והעברתם למצרים במסגרת הסכמי השלום, הגענו לכאן, 70 משפחות. יותר ממחצית הגיעו מנתיב העשרה המקורית והשאר ממושבים אחרים בסיני. את שנת בר המצווה האחרונה עוד הספיקו לחגוג רגע לפני הפינוי, בני המחזור הגדולים ממני בשנה.

את המחזור הראשון של בני המצווה במושב החדש פתחנו בטקס של הורים וילדים, עם ההחלטה על 13 המשימות שאותן נבצע במהלך השנה. 9 ילדים שלא מזמן נכנסו לבית ספר אזורי חדש, שלא הכירו אף אחד מלבד את חבריהם מהמושב. כך התחלנו את המסורת החדשה-ישנה שנמשכת כבר 37 שנים כאן במושב שהוקם מחדש, ושורשיה אי שם באמצע שנות ה-70 בפתחת רפיח.

לאורך כל השנים נשמרה המסורת וכל שכבת גיל בתורה, ביצעה משימות ומטלות ואף השאירה חותם ברחבי המושב. בשנה שעברה הקימו בני המצווה והוריהם פינת נוחות לחיילים המוצבים כאן ושומרים עלינו בכל שעות היממה. פינה בה יוכלו לשבת עם המשפחות המגיעות לבקר ובה עמדת מנגל מאובזרת ושולחנות עם מקומות ישיבה. על המיגונית הסמוכה ציירו הילדים וכתבו: "במקום בו יש אהבה יש הכול". מחזור קודם יצר את השם נתיב העשרה בפסיפס על המקלט החדש שנבנה במרכז המושב.

שנה מלאה במשימות 

השנה, יש לנו 21 בני מצווה ורובם דור שלישי למייסדי המושב. השנה אני אמא לאחד מהם וככזו, יודעת שמשימת כינוס ההורים לפגישה ראשונה היא שתקבע את משך שנת בר המצווה ומה נספיק לעשות במהלכה. הורים נחושים ומביני עניין הם נכס עצום ולשמחתי זכינו בכמה כאלו. בסיכום הפגישה החלטנו על 13 משימות שיש בהן תרומה לקהילה, תרומה למושב, תרומה לאחר באזור שבו אנו חיים וחווית העצמה אישית. משימות שיש בהן ערכים כמו: ציונות, זהות ותרבות יהודית, מדינת ישראל, עזרה לזולת וחיזוק הקשר המשפחתי. מייד התחלקנו לצוותים בהם כל מספר הורים אחראים על הוצאה לפועל של המשימה ביחד עם הילדים.

נפתחו יומנים ונקבעו מועדים לכל משימה. כך יצאנו לדרך 42 הורים ו-21 ילדים, דרך שהיא חוויה לחיים. המשימות שקבענו הן: משימת פתיחה במצדה, יום היכרות בירושלים, קורס עזרה ראשונה, הפקת מסיבת חנוכה למייסדי המושב, יממת היכרות בתל אביב, הפקת טיול לכל המושב, חלוץ בודד בשטח, התנדבות בהכנת סלי מזון במרכז חסד בשדרות (למשפחות נזקקות), הפקה וארגון של טיול אבות וילדים, תרומה לקהילה בתוך המושב (עיצוב מחדש של גן העשרה שעל שמם נתיב העשרה כך שבערב יום זיכרון יואר הגן ויהיו בו פינות מידע על הנופלים), אימוץ חיילים ובני שירות תושבי המושב בימי הולדת ובפורים, הפקה וארגון אירוע סיום השנה.

משימה פתוחה בשלוש לפנות בוקר

את משימת הפתיחה שמרנו לילדים כהפתעה ולא גילינו להם עד אותו לילה, שבו הערנו אותם לפנות בוקר. בשעה 03.00 אספו את הילדים מהבתים והם יצאו בשיירת מכוניות לכיוון מצדה. תחילת המשימה בטיפוס רגלי אל ההר, כשלאורך הדרך היו להם משחקי חידות, למשל: משחק "זהה את הילד" – משפט שאנו ההורים כתבנו על הילד שלנו ושם בעלייה למצדה הם נדרשו לזהות במי מדובר. כל ילד שזוהה – קיבל חולצה ועליה שמות ילדי הקבוצה. את הזריחה של שבת בבוקר זכו הילדים לראות ממרום מצדה, מחזה של פעם בחיים. את הדרך חזרה למכוניות הם עשו בשמחה ובתקווה שינוחו בדרך הביתה. הם לא ידעו שבזמן שהם מנמנמים באוטו, אנחנו ההורים שבבית, התארגנו עם ארוחת בוקר מפנקת בחוף זיקים הקרוב לביתנו. לקראת 10 בבוקר הם ירדו מהמכוניות, כשהם עייפים אך מלאי התרגשות ממה שראו במצדה ומכך שאנו, ההורים והמשפחות מקבלים את פניהם.

אחרי ארוחת בוקר טעימה ומשביעה בהחלט, התקיים טקס חתימה על אמנה ובה התחייבות של בני המצווה, שימלאו את משימות החובה ומשימות הזכות, שיהיו חברים טובים אחד של השנייה, יכבדו את ההורים, את המורים, יגלו סבלנות כלפי הזולת, ישמרו על הייחוד שלהם, יתרמו מכישרונם לקהילה, יעשו מעשי חסד ולא יוותרו על התקווה לעולם טוב יותר. בתום הטקס סיפרנו לילדים על המשימות הממתינות להם לביצוע במהלך השנה, סיפרנו היכן אנו מצפים להובלה מלאה שלהם והיכן אנו, ההורים, נסייע.

החיילים שלנו

תושבי נתיב העשרה המשרתים בצבא (סדיר), ואלו שבוחרים ללכת לשנת שירות – הם חלק חשוב בקהילה שלנו. כל החיילים ובני השירות שחוגגים יום הולדת – זוכים לקבל עוגה מאחד מבני המצווה. כל משפחה יודעת מתי ולמי מהחיילים או מבני השירות היא מכינה עוגה ומצרפת ברכה מילדי שנת בר מצווה. את העוגות אנו זוכים לראות בקבוצות הווטסאפ או הפייסבוק המושביות, עם תודה מהחייל או החיילת ומהוריו. אל דאגה, גם למשימה הזו יש צוות הורים שדואג לשלוח תזכורת.

משימת ירושלים – בני המצווה בנתיב העשרה

למשימת ההיכרות עם ירושלים כבירת ישראל, התנדבתי כמעט ראשונה. היה לי ברור שאני חייבת לסגור כאן מעגל. לפני 37 שנים, כשאני הייתי אחת מבני ובנות המצווה, הוטלה עלינו משימה אישית, במסגרתה היה עלינו לבחור אישיות נערצת או מוערכת שעימה נרצה להיפגש.

היו שנפגשו עם שחקני כדורגל, עם סופרים, אני בחרתי להיפגש עם מי שבעייני הוא דמות מופת לעם ישראל, יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל. למשימה האישית שלנו, נדרשנו להיערך ולהתכונן כראוי בעיקר על מנת לחדד לעצמנו, ילדים בכיתה ז', את המטרות שלשמן אנו עומדים להיפגש עם האישיות.

אני מודה שבדור שלא ידע מהו סלפי ואינטרנט לא היה חלק מחיינו – נדרשנו לעבודה לא קלה. חלקנו נעזר במבוגרים, בני הדור המייסד. את ההכנה למפגש שלי עשיתי בקריאת חומר על מוסד הנשיאות ועל הנשיא נבון. בהמשך כבר נעזרתי במי שהייתה מנהלת החטיבה שלנו בבית הספר (והיום היא סבתא של אחת מבנות המצווה בקבוצה). אני זוכרת היטב שישבתי איתה וביחד כתבנו את השאלות אותן אשאל את הנשיא ואת אלו המיועדות לשליש הצמוד אליו (ישראל ירקוני). כשהגיע היום המיוחל, קמתי בהתרגשות עצומה. אני זוכרת היטב את מזג האוויר החורפי ואת הקור הירושלמי שקיבל את פניי. למשימה הזו הסיע אותי אחד מחברי המושב, כי אבי שרת בלבנון ואמי נשארה בבית עם שני אחי הקטנים – ואצלנו בקהילה מיד התגייס חבר כדי לסייע.

המפגש עם נשיא המדינה הותיר בי רושם עז מהרגע שנכנסתי לבית הנשיא. לכן, ברגע שהתכנסנו אימהות צוות משימת ירושלים לתכנון – לקחתי על עצמי את תיאום הביקור עם נשיא המדינה. היום שקבענו למשימה היה 24.12.19, יום מעט מורכב מבחינת מה שקורה בירושלים: היום הראשון של חג החנוכה וערב חג המולד. ירושלים עמוסה באירועים ובמבקרים ולנו נותר לקוות שמזג האוויר יאיר פנים.

תכננו את היום כך שהילדים יחוו את ירושלים כפי שלא חוו באף אחד מהטיולים המשפחתיים. ליום הזה קדם מפגש הכנה, שבו התחלקו הילדים לצוותים קטנים ועל כל צוות הופקדה סוגיה שאותה יעבירו לשאר חברי הקבוצה. את הבוקר התחלנו כבר בדרך, באוטובוס הצהוב של המועצה האזורית שלנו, חוף אשקלון. צוות הווי ובידור הופקד על יצירת האווירה והפגין כישורי משחק, חידודי חידות ושירה – הכול בנושא ירושלים.

הגענו להר הרצל, בחלקת גדולי האומה, במשחק להיכרות עם ההיסטוריה של מדינת ישראל,  מכאן נסענו לבית הנשיא ולא גילינו לילדים שהם עומדים לפגוש את הנשיא, הם חשבו שאנחנו עורכים סיור בלבד. הנשיא ראובן (רובי) ריבלין נכנס בדיוק כשסיימנו לסדר את הילדים לתמונה הקבוצתית. הילדים סיפרו לנשיא מהיכן הגיעו ומה הם עושים היום בירושלים. אחת הבנות קראה באוזניו איך זה לגדול בעוטף עזה ומה מרגיש ילד או נער שגר כאן. הנשיא חיזק את הילדים במילים חמות ויצא ליומו העמוס בפגישות. אנחנו זכינו לסייר בבית הנשיא ולהכיר את כל האגפים ואת תפקידיו של הנשיא. מכאן נסענו ברכבת הקלה לשוק מחנה יהודה ולאחר שפילסנו דרכנו בתוך ההמון המצטופף, טעמנו ממטעמי השוק. מכאן נסענו למעלית הזמן בממילא ולא דילגנו על הסופגניות המיוחדות של רולדין. בדרך לכותל פגשנו את כל החנוכיות שהונחו על אדני החלונות ברובע היהודי,

הילדים שהיינו בטוחים שכבר אין להם כוח, שרו כל הדרך וגרמו לכל העוברים והשבים להצטרף אליהם. בכניסה לכותל חיכתה להם עוד הפתעה: מעגל מתופפים שליווה אותם בדרכם אל הכותל, לא לפני שפצחו שם בריקודים לצלילי שירי ירושלים. אחרי שכל אחד מהם טמן את הפתק שלו בין אבני הכותל, עלינו חזרה הביתה. הילדים סיכמו את היום הזה כמרגש, מלמד ומאוד מהנה.

חנוכה עם המייסדים 

 

מסיבת חנוכה עם מייסדי המושב צילמה גלית בדיל
מסיבת חנוכה עם מייסדי המושב צילמה גלית בדיל

 

במקביל להכנות משימת ירושלים, עמלו הילדים על ארגון והפקת מסיבת חנוכה עם מייסדי המושב. הערב החל במשחק היכרות, כמעט כולם מכירים את כולם כי לרב בני המצווה יש נציגים מדור המייסדים שלנו. הדלקת נר חנוכה שילבה את שני הדורות ולאחר מכן הנחו הילדים את הערב בפעילויות שהכינו מראש.

כל הילדים לקחו חלק – החל מסידור המועדון, דרך התוכן, הכיבוד וכלה בהחזרת המועדון לקדמותו. מייסדי המושב דיווחו שהיה ערב מהנה, מצחיק ובעיקר כזה שחיבר בין הדורות. בסוף החודש הזה מתוכננת המשימה הבאה שגם לה אנו עושים הכנה לילדים. עליהם לעבור יום שלם בשטח פתוח, להכין אוהל ולבשל ארוחה לכל המשפחה. למשימה הזו קוראים "חלוץ בודד בשטח" ובאמצעותה ילמדו הילדים להשתמש בחומרים שיש בטבע ולהפיק מהם את המירב.

שנת בר מצווה אינה עניין של מה בכך בכל נושא מימון הפעילויות ואנו, ההורים הקמנו צוות לגיוס כספים שכבר הצליח לגייס חלק מהסכום. בהמשך החורף מתוכנן ערב מרקים – שבו בני המצווה יהיו אחראים על מכירת מרקים, במחיר סמלי, לתושבי המושב. ההורים יופקדו על הכנת המרקים והילדים – על המכירה, על השירות ועל הארגון של המקום. במקביל יש לנו צוות תיעוד שאחראי על תיעוד המשימות לאורך השנה וישמש אותנו בהכנת ספר המחזור וטקס הסיום. נאחל לבני המצווה מנתיב העשרה שתהיה להם שנה מוצלחת, שבסופה יצאו נשכרים וייקחו איתם לחיים רק את הדברים הטובים שלמדו בכל משימה, שיצאו חזקים ומחוזקים מהשנה המיוחדת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תולדות קיבוץ דליה, מימי "חומה ומגדל", דרך "חג המחולות" ואנקדוטות נוספות בספר "איך היגענו הנה – לידתו של קיבוץ" שכתבה עדה רוזן גל, בת הקיבוץ  *תמונה ראשית: עדה רוזן גל. הניסוי והנס. הקמת קיבוץ
5 דק' קריאה
בכלבו, בטיול על קו הרפת או בהליכות מוקדמות בבוקר בפרדס, חבורה מלוכסנת עיניים וקצת ביישנית, עם חיוך נעים ו"סוואדיקפ". שהם סמית מגבעת חיים איחוד מכנה אותם "הציונים החדשים"  בניגוד למקומות אחרים בארץ, העובדים הזרים
5 דק' קריאה
מה פסק בית המשפט לזוג מלהב שטען שלקיבוץ אין סמכות לגבות עבור אספקת שירותים?  זוג תושבים המתגוררים בשטח ההרחבה בקיבוץ להב ניהלו התדיינות משפטית עם קיבוצם בטענה שאינם חייבים, בין השאר, בתשלום מיסי הקהילה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן