איגור פלטז'ן למד בעין שמר וכשחזר לאודסה הקים בה חברת בת של מצר השקיה. היום הוא מארגן סיוע הומניטרי לאוקראינה מטעם הממשלה ומבקש: "חשוב להגיש עזרה לאנשים שנשארו באוקראינה"
מדירת האירוח שקיבל בקיבוץ מצר, מנהל איגור פלטז'ן (44), שליח משרד החקלאות האוקראיני, את המשלוחים ההומניטריים הנשלחים לתוך אוקראינה. הבחירה במצר אינה מקרית. בנעוריו התחנך פלטז'ן במוסד החינוכי מבואות עירון במסגרת תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני ההורים), ולאחר סיום לימודיו הקים וניהל בעיר הולדתו אודסה חברת בת של מצר השקיה. השפה העברית עדיין שגורה בפיו. הקשר שלו לתעשייה הקיבוצית הוא הדוק, ואחד המסלולים לגיוס תרומות הומניטריות הוא דרך איגוד התעשייה הקיבוצית. חברת מצר השקיה כבר אישרה תמיכה כספית ולוגיסטית רחבה במשלוחים לאוקראינה.
"מוניתי על ידי ממשלת אוקראינה בשיתוף השגרירות בישראל", אומר פלטז'ן, "לארגן סיוע הומניטרי לאוקראינה. הסיוע כולל מזון, תרופות, מוצרי היגיינה ועוד. אני פועל מול עמותות, גופים מסחריים וגופים ממשלתיים. הגעתי לישראל לפני שבועיים וחצי, והתחלתי לרכז את המוצרים במחסנים בקיבוץ גבעת השלושה. אחר כך הייתי צריך למצוא מטוסי מטען, ואנשים או גופים שמוכנים לממן את הטיסות. בדרך כלל ארגונים או עמותות שולחים את הסיוע לארגונים באוקראינה שיש להם אתם קשרים טובים, ואני צריך לדאוג שזה יגיע לאותם ארגונים".
איך אתה מעביר את המטען לערים הכבושות בדרום אוקראינה?
"יש לנו שרשרת אספקה שמתחילה בשדה התעופה של בוקרשט ברומניה, ומשם הציוד עובר במשאיות לאודסה דרך מעבר גבול פתוח. יש 'מסדרון ירוק' שדרכו עובר הסיוע ההומניטרי, ואם יש בעיות ממשלת רומניה עוזרת לנו מאוד. אני אחראי לאספקה שמגיעה דרומה יותר למיקולייב. יש גם אספקה שלנו לערים צפוניות ומערביות יותר, והיא מגיעה לארגונים או לעמותות, או לעיריות, או לנציגי משרדי ממשלה. יש תמיד מי שמקבל את הציוד בצורה מסודרת".
הוא נולד וגדל באודסה. התחנך בנעל"ה בין 1992 ל-1995. לאחר שחזר לאוקראינה התחתן והוא אב לשניים, בן ובת. ביום שפרצה המלחמה הוא לקח את אמו, אשתו ובתו לגבול עם מולדובה, וחזר כדי להתגייס לגדוד להגנת אודסה. הוא צירף לגדוד שלו חמישה עובדים מחברת ההשקיה שלו שנקרית איריגטור, חלקם התחמשו בנשק וחלקם סייעו באמצעים אחרים. את משפחתו הוא לא פגש מאז. אמו נמצאת בגרמניה, בנו באנגליה, אשתו ובתו אצל קרובי משפחה בארצות הברית. "נתנו לנו בניין של העיריה בשכונה חדשה", הוא מספר, "ואנחנו החזקנו אותו. שמנו לפניו מחסומים נגד טנקים, בקבוקי מולוטוב ושקי חול, וגם התאמנו בשימוש בנשק ובמטווחים. חלק מהזמן היינו בתורנות שמירה. ככה עבר שבוע שבו כמעט ולא ישנתי, גם בגלל הצפיפות וגם בגלל העבודות והתורנויות הרבות. אחרי זה, כשהיו מספיק אנשים בגדוד, הצלחנו קצת יותר לנוח בין המשמרות. יום אחד התקשרו אליי ממשרד החקלאות, ואמרו לי שיותר חשוב שאני אסע לישראל ואהיה אחראי לסיוע ההומניטרי מישראל. עברתי את הגבול למולדובה באישור ממשלתי, ומשם טסתי לישראל".
מה אתה מרגיש כשאתה רואה בטלוויזיה מה קורה באוקראינה?
"אני ישן מעט שעות בלילה, וכמעט לא רואה טלוויזיה. אני יודע שרוסיה שינתה את האסטרטגיה שלה. הרוסים לא יכולים לכבוש אף עיר, ולכן הם בונים בריקדות סביב כל המקומות שהם כבשו, כדי להישאר שם ולהגן על עצמם.
הם לא יכולים לכבוש מקומות נוספים, כי הצבא שלנו התחזק בזכות הנשק מאירופה ומארצות הברית. המטרה של הרוסים עכשיו היא לא לתת לצבא האוקראיני לזרוק אותם מהמקומות שהם כבשו".
אתה מקבל סיוע רק ממפעלים קיבוציים או ממפעלים ועמותות מכלל החברה הישראלית?
"אנחנו מקבלים מכלל החברה בישראל, אבל יש לנו עם זה בעיה. רוב העמותות והארגונים עובדים עם הפליטים שנמצאים במחנות בפולין, מולדובה, רומניה וגרמניה, אבל עכשיו יותר חשוב להגיש עזרה לאנשים שנשארו באוקראינה. אף אחד לא מת ממחסור באוכל או תרופות במחנות הפליטים או בארץ, ובאוקראינה מתים אלפי אנשים כי אין להם מה לאכול ולפעמים גם מה לשתות. המטרה שלי היא לשכנע את העמותות, הארגונים והממשלה, לשלוח את הסיוע לתוך אוקראינה".
כשהוא נשאל איך הוא מתייחס להתנהלות של ממשלת ישראל מול אוקראינה, עושה פטלז'ן הבחנה בין תושבי המדינה שתומכים בעם האוקראיני לבין הממשלה. "אנשים רוצים לעזור לאוקראינה", הוא מציין, "ומדינת ישראל מנסה כמה שיותר להישאר ניטראלית. ממשלת ישראל פוחדת מהרוסים, שמחזיקים בסיס גדול בסוריה. כל מה שהיא עשתה עד היום, זה לעזור בדברים שלא מפריעים לרוסים. מבחינת הרוסים אם רוצים לחלץ את היהודים מאוקראינה זה בסדר, אבל אסור לממשלה לשלוח לאוקראינה נשק אפילו להגנה. מה שהם כן עשו, הם פתחו עם כמה קרנות בית חולים שדה במערב אוקראינה באחריות המרכז הרפואי שיבא, שלחו תרופות, והם נותנים לנו מטוס שיעביר 47 טון ציוד סיוע הומניטרי. לממשלת ישראל יש חוסר רצון להיות בקונפליקט עם רוסיה, ואנחנו עושים את כל המאמצים לשכנע שמדובר בערכים הומניים ושאי אפשר לעמוד בצד כשהורגים אצלנו אנשים".
אתה חושב שהמלחמה תיגמר בקרוב?
"אני חושב שזה לא ייגמר בקרוב. זאת מלחמה לזמן ארוך. אני בכל זאת מקווה שהמלחמה תיעצר, ושלא ימותו עוד אנשים".
חברות וארגונים המעוניינים לתמוך במשלוחי הסיוע ההומניטרי לאוקראינה, מוזמנים לפנות ישירות לאיגור פטלז'ן 055-9835524 או לעמותה Israeli Friends Of Ukraine.
שיתוף פעולה עם איגוד התעשייה הקיבוצית
ביום חמישי שעבר נפגש איגור פטלז'ן עם ראשי איגוד התעשייה הקיבוצית, עדו רודוי היו"ר, וגיל לין המנכ"ל, והם הבטיחו לו להפיץ בכל המפעלים את הבקשה לתמוך בתושבי אוקראינה בציוד או בתמיכה כספית. ביום רביעי השבוע (לאחר סגירת הגיליון) אמור להתקיים מפגש בזום של אנשי התעשייה בקיבוצים עם איגור פלטז'ן, עם נציג הממשלה האוקראינית, ועם ראשי האיגוד, שבו יוצג המצב באוקראינה, הצרכים, ודרכי ההתארגנות של התעשייה הקיבוצית לסיוע הומניטרי לאוקראינה.
"לתעשייה הקיבוצית יש מדיניות של אחריות תאגידית שבתוכה יש גם אחריות חברתית", אומר לין, "וכך בנוסף לקיבוצים גם המפעלים מקיימים פעילויות של אחריות חברתית. חלק מהמפעלים כבר תרמו למשלחות של השומר הצעיר לאוקראינה, ואני מעריך שעוד יתרמו בעקבות המפגש שנקיים. יש פה גם הקשר המיוחד בין מצר השקיה לאוקראינה, שכולל היערכות לוגיסטית והכרות עם השטח שמבטיחים שהסיוע יגיע ליעדו".
