מהו "אשדות 17"? מה משך את חובבי הטבע לאשדות יעקב? מה הייתה המילה הראשונה של תינוקות הקיבוץ? כל התשובות קשורות לגנן המיתולוגי יעקב שוּר (שוורצמן)
מעטים יודעים ש"עץ המקור" למאות אלפי כנות אבוקדו בארץ ובעולם הנקרא אשדות 17, מצוי בשוליו של דשא מרכזי באשדות יעקב מאוחד ("דשא עצי האבוקדו") בסמוך למוזיאון הנושא את שמם של האחים בני הקיבוץ אורי ורמי נחושתן. כ-30 אחוז ממטעי האבוקדו בארץ מורכבים על הכנה "אשדות 17", הנמצאת בעשרת המקומות הראשונים מכלל הכנות בעולם ויש לה ביקוש אדיר.
העץ מגזע מערב הודי (מקורו באיי הודו המערבית והאיים הקריביים) הובא ארצה בשלהי שנות ה-50 של המאה שעברה וניטע בידי הגנן המקומי המיתולוגי של אשדות יעקב מאוחד יעקב שוּר (שוורצמן) (1977-1903) כחלק מעבודת מחקר של פרופ' אברהם בן יעקב שנועדה להשבחה ואקלום של זני פרי שלא היו מוכרים אז בישראל.
יעקב שור, שלימים זכה לכינוי "אבי גן הנוי הקיבוצי", ואף נמנה על מייסדי ארגון הגננים, רכש את הידע החקלאי שלו בזכות קשריו עם האגרונום יעקב עולמי, איש חברת החשמל, שהיה אחראי לתכנון ועיצוב הנוי והסביבה במפעלו של הזקן מנהריים. תפיסת עולמו הרחבה והידע העשיר שרכש שור, בד בבד עם הניסיון המצטבר שלו, הביאו לשינוי מהותי בתפיסת גן הנוי הקיבוצי וחלק מהעקרונות הללו מיושמים גם היום.
עדות לכך אנו מוצאים במאמר שהתפרסם בספטמבר 1944 (שבע שנים בטרם הפילוג) בעיתון "פלסטיין פוסט" תחת הכותרת "עשיתי לי גינות" מאת אברהם אדרת שם נכתב "…כנראה שההישג הגדול ביותר ביחס לדשאים הושג באשדות-יעקב, שם התפתחו מספר גנים היוצרים 'פארק' גדול על שטח של 60 דונם. אל גנה של אשדות נמשכים חובבי טבע להתענג מהסוכות המכוסות גפנים, מאגם חבצלות-מים, מהג'ונגל המיניאטורי של צמחים טרופיים, משיחי הפרחים הרבים אך השיא בכל אלה הינם הדשאים הרחבים שעליהם נחים עם שעות הערב החקלאים החוזרים מעבודתם והילדים לומדים לעמוד על הראש". ויעקב שור גאה שאחת המלים הראשונות באוצר-המלים של התינוקות באשדות-יעקב היא דשא. והוסיפה על כך עדנה סולודר חברת גשר: "כאיש הצמרות הקדים שור את חזונו לראות מעבר לאופק. הוא עיצב את נוף ילדותנו ונעורינו וצבע אותם בצבע החלום".
ירוק עולה
כיום מגדלים בישראל למעלה מ-80,000 דונם אבוקדו, מאצבע הגליל שהיא הנקודה הצפונית ביותר בעולם שבה מגדלים אבוקדו, ועד עוטף עזה. אבוקדו ניתן לגדל כמעט בכל מקום בו אין סכנת קרה ויש בו מים. לאורך שנים שומר האבוקדו על רווחיות ומספק פרנסה נאה לבעליו ולכן ניטעים דונמים נוספים כל שנה, אם כי בשנים האחרונות מורגשת התמתנות מסוימת.
15 זני האבוקדו הנטועים בישראל מצפון ועד דרום מניבים יבול של כ-150 אלף טון בשנה, מרביתם מיועדים ליצוא, מה שהופך את ישראל ליצואנית אבוקדו מהגדולות בעולם.
עצי הפרי המסחריים מורכבים משני חלקים:
כנה – החלק של השורש, אחראי על עמידות וצימוח העץ.
רוכב – קובע את הזן והיבול.
כ-30 אחוז ממטעי האבוקדו בארץ מורכבים על הכנה "אשדות 17".
