יבול שיא
הרפת והחלב
תמר

"הענף הזה היה ועוד יהיה רווחי"

3 דק' קריאה

שיתוף:

אמר יובל בן עמי, מגדל תמרים ותיק בכנס החירום שערך שולחן מגדלי התמר בבקעת הירדן * בכנס הביע סגן שרת הכלכלה והתעשיה יאיר גולן, הח"כים רן בן ברק, נירה שפק וענבר בזק וראשי המועצות תמיכה בענף ובצורך הדחוף לקדם את התוכנית העסקית להצלת הענף

עשרות מגדלי תמרים מהמושבים והקיבוצים בעמק המעיינות, בקעת הירדן והערבה, השתתפו ביום רביעי (27.4) בכנס חירום שערך שולחן מגדלי התמרים במועצת הצמחים, באולם האזורי של המועצה האזורית בקעת הירדן.

בכנס נכחו סגן שרת הכלכלה והתעשיה, יאיר גולן, הח"כים רם בן ברק, נירה שפק וענבר בזק, מזכ"לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, משה ברוקנטל, ראשי המועצות האזוריות דוד אלחייאני, מבקעת הירדן, יורם קרין, מעמק המעיינות, ניר ונגר, מתמר ואריה כהן, ממגילות ועוד רבים אחרים. את הכנס הנחה אמנון גרינברג, יו"ר שולחן מגדלי התמרים במועצת הצמחים.

"היום כולם מדברים מג'הול אבל כשהייתי צעיר גידלנו זנים רבים חלאווי, חדראווי, זהידי ועוד רבים אחרים," פתח אמנון גרינברג, יו"ר שולחן המגדלים את הכנס. "עבדנו קשה והתפרנסנו בכבוד. עברו שנים והמשכתי ותמיד ליוויתי את הענף באופן קבוע, גם בתפקידים אחרים שעשיתי וגם במחקרים והענף היה ענף סביר. כשהחלה ההבנה שהמג'הול הופך להיות שוק רציני בסוף שנות ה-90', בתחילת שנות ה-2000 החלו נטיעות והענף הזה התחיל לשגשג.

"המג'הול פדה מחירים גבוהים, היו נטיעות נרחבות בערבה ובעיקר בבקעה ומשפחות רבות בישובים שונים התפרנסו על המג'הול. כל זה היה נחמד ויפה, הייתה גאווה גדולה להיות בענף רווחי למדי. עד לפני מספר שנים נהגתי לומר שאנחנו בהתמודדות מול ענף האבוקדו כענף מוביל בארץ. ואז בשנתיים-שלוש האחרונות התחיל המשבר שבעטיו אנחנו נמצאים פה היום."

גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי של שולחן מגדלי התמרים במועצת הצמחים, הציג את הסיבות הרבות למשבר ובהמשך הציג את התוכנית העסקית להצלת הענף שיזם שולחן מגדלי התמרים במועצת הצמחים ביחד עם משרד החקלאות להצלת הענף, בסך כ-20 מיליון שקלים לשנתיים. "רק בגלל השיטה שלא סוגרים מחיר כל חודש לא יכולנו להוכיח שנפגעו מהקורונה וברמה שנתית נפגעו רק ב-15%-18%, זה לא כמו 40% פגיעה כפי שקרה בחודשים האחרונים," אמר טוויג.

טוויג הדגיש את אי יכולתם של המגדלים לדרוש מענקים עבור הפסדים בזמן הקורונה בשל שיטת הקונסיגנציה הנהוגה בענף. לדבריו: "כ-60 אלף משפחות מתפרנסות במעגל הראשון מענף התמר ויש עוד כ-60 אלף משפחות שמתפרנסות ממנו במעגל השני."

טוויג הציע להקים צוות משימה המורכב משולחן המגדלים, חברי כנסת ושרים מהשדולה החקלאית וחקלאים, כדי לטפל בנושא.

ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחייאני: "אנחנו קוראים לבנים של חקלאים שיגיעו לפה ושיתעסקו בחקלאות ויש לנו המון צעירים בענף, שעד לפני לא מעט זמן היה ענף כלכלי והיום הוא נמצא במשבר. ובמשבר הזה אם לא נמצא את הדרך לטפל בסוגיה המצב יהיה חמור מאוד. אני מאמין ביכולת שלכם כחברי כנסת ויש לכם השפעה עצומה, במיוחד מי שנמצא בוועדת הכספים ואני מאמין ביכולת של הצוות שגל הציע להקים אותו."

סגן שרת הכלכלה והתעשיה, יאיר גולן, עידכן כי בדרכו לכנס דיבר עם מנכ"לית משרד החקלאות ולדבריו: "לטענתה, התקציבים מוכנים בכל מה שקשור למיתוג לפני ייצוא, היא תבדוק את זה. אם הבנתי אותה נכון זה אמור לצאת במיידי. למרות שכידוע יש מתיחות בין חברי השדולה למשרד החקלאות בנושא הזה היא הבטיחה לי שתשחרר את התקציב." סגן השר גולן הוסיף כי אין סיבה לרתום את נושא יצוא התמרים למשרדו והציע לאנשי המועצה לפנות לאוהד כהן, מנהל מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.

כל חברי הכנסת: רם בן ברק, נירה שפק וענבר בזק הביעו תמיכה מקיר לקיר במגדלים ואיש איש עלה לבמה ודיבר על הפעולות שהוא מבצע וגם מתכוון לבצע בעתיד למען הצלת הענף. חה"כ בן ברק אמר: "הענף הזה הוא לא איזה ענף שהגיע לסוף דרכו ואנחנו מנסים להצילו. מדובר בענף שחשוב למדינת ישראל ושיש בו פוטנציאל ייצוא אדיר." חה"כ שפק סיפרה על עבודה כחברת השדולה החקלאית וכחברת בוועדת הכספים למען הענף.  

תמיכה רחבה במגדלי התמרים הביעו גם ראשי המועצות האזורים, שמכירים היטב את קשיי המגדלים במועצות שלהם.

גברי איכנולד, מנכ"ל שאן מפעלים אזוריים אמר כי הענף והמגדלים צריכים בעיקר לדאוג לעצמם וכי יש עוד הרבה דברים שניתן לעשות ללא סיוע ממשלתי, כמו למשל התארגנות המגדלים ושינוי יזום שלהם עצמן לגבי שיטות השיווק.

גם עידית גרפונקל, מנכ"לית ערדום, דיברה על חשיבות הענף למגדלים בערבה ועל הצורך הדחוף בשיקומו. "אנחנו לא מבקשים נדבות," אמרה דרפונקל, "אנחנו רוצים שתעזרו לנו ותתנו לנו את האפשרות להמשיך במה שאנחנו עושים במשך כל השנים."

את הכנס נעל בדבריו יובל בן עמי, מגדל תמרים וותיק ומומחה לתמרים ממשואה, אמר כי הוא צופה דלדול במספר המגדלים וכי הוא רואה בתופעה של מכירת המשקים בזול כתופה מדאיגה. בן עמי קרא לחקלאים לא להתייאש ולהחזיק מעמד: "קחו אוויר לנשימה, תגייסו את כל הרזרבות שלכם ואל תמכרו את המשקים שלכם כל כך מהר," אמר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן