יבול שיא
הרפת והחלב
250 דונם של אגוזי אדמה

העתיד – זני בוטנים עתירי אומגה 9

4 דק' קריאה

שיתוף:

חברת "טנא נגב" ערכה מפגש מגדלי בוטנים בקיבוץ רעים עם תצוגה שכללה בין השאר את הזנים המצטיינים: "חנוך סופר ג'יינט" ו"עידו" (זן חדש)

35 מעלות חום לא בלמו את רוב רובם של מגדלי הבוטנים בישראל, שעשו דרכם מצפון ודרום המדינה אל חלקת גידול רחבת היקף, בקיבוץ רעים בעוטף עזה, לחוש מקרוב את החידושים והפיתוחים הייחודיים של חברת "טנא נגב".

החברה, שהוקמה לפני 31 שנה ואוחזת היום 8000 דונם, מפתיעה כל פעם מחדש, וגם השנה חשפה בוטן בקליפה, מרהיב ביופיו, עם חיי מדף ארוכים מבעבר וטעים במיוחד.

במפגש המקצועי בקדמת 250 דונם של בוטנים, שמענו על תכשיר חדש לחיטוי קרקע, תכשיר חדש לחיטוי זרעים וגם על היקף השיווק של הבוטן הישראלי למדינות יבשת אירופה, בעיקר ערב חג המולד, כשהבוטן הישראלי ערב לחיכם של מיליוני תושבים, שנוהגים לפצח בוטן בקליפה, ערב שנה אזרחית חדשה.

מנכ"ל "טנא נגב" יניב חממה ציין כי הוא מתכוון לסייע בניהול משא ומתן עם הלקוחות האירופיים במטרה להשיג תמורה גבוהה יותר, על רקע קריסת מטבע האירו.

יניב ואביו חיים עם הזן חנוך
יניב ואביו חיים עם הזן "חנוך"

"חנוך" הוא הזן המוביל של ישראל והשנה קלטו השווקים זן חדש, עליו תקראו בהמשך. את "חנוך" קולטים השווקים באיטליה, גרמניה ושווייץ.

"לאיטליה אנחנו מייצאים 4500 טונות בשנה, אבל האיטלקים משלמים סכומים לא ריאליים מבחינתנו" מדגיש יניב חממה ומוסיף: "שער האירו נשחק דרסטית ולכן אין לנו ברירה אלא לבקש תוספת משמעותית למחיר, שיהיה פיצוי ראוי לקריסת המטבע האירופי ולהתייקרות הדרמטית בעלויות – הגידול, חומרי אריזה, מיון והובלה".

"גרמניה קונה מאתנו 120 מכולות שהן כ-1800 טונות. המחירים שאנו פודים בשוק הגרמני גבוהים יותר מאלה של האיטלקים, בזכות בוטן גדול במיוחד "חנוך סופר ג'יינט", זן שמצטיין באיכות ושמירה על השדות מהחקלאי ועד לבית האריזה. המגדל הישראלי פודה 3500 אירו לטון בשוק הגרמני".

השוק בשווייץ רוכש 1000 טונות בפדיון זהה לזה של גרמניה.

יניב חממה מציג בפנינו את עלויות הגידול בארץ – עלו באופן ניכר לקילוגרם, כך שהחקלאי פודה כשבעה שקלים וחצי, ולכן חובה לפעול להשיג יותר תמורה כספית כדי שהמגדל בישראל יראה ערך ראוי לפרנסתו.

בכוונת "טנא נגב" לסייע באיתור שווקים שישראל טרם הגיעה אליהם. "שוק שכדאי וראוי לייצא אליו הוא השוק בספרד ובכוונתנו לבדוק את כל האפשרויות לשווק לשוק הזה", מדגיש יניב חממה.

יניב שמח וגאה כאחד להציג בפנינו את הזן המסחרי החדש – "עידו", פרי טיפוחו של ד"ר רן חובב ממכון וולקני. חובב, מטפח זני איכות של בוטנים, ראה לנגד עיניו זן מאד מיוחד ולא היסס לקבוע שהוא יישא את שם בנו, עידו.

בישראל כ- 30 מגדלים, רובם בנגב והאחרים בשרון ובעמק זבולון. בצוותא הם מייצרים כעשרים אלף טונות בשנה משטח כולל של 32 אלף דונם.

 "טנא נגב" משווקת 5500 טונות בשנה. יבשת אירופה צורכת בשנה 100 אלף טונות בוטנים בקליפה. ישראל מייצאת לאירופה כ7000 טונות מדי שנה.

באוהל שהוצב בקדמת שדה הבוטנים המרשים, האזנו לחידושי התכשירים בתחום.

אבי ברכה מחברת "גדות אגרו" דיבר על תכשיר לחיטוי קרקע, ש"ערכנו ניסוי בחלוצה. החומר מדביר מחלת רשת ובמערכה מול פטריית הקרקע פוזריום, השגנו תוצאות טובות".

אבי ברכה גדות אגרו
אבי ברכה מ"גדות אגרו"

אבי ברכה ציין ש"עד היום עשו שימוש בפורמאלין ואדיגן, שעוד מעט יהיה איסור שימוש בהם, והתכשיר החדש שלנו הוא בפורמולציה נוזלית. התכשיר יפעל דרך המים, בהמטרה או בטפטוף. יישום הפורמאלין המיטבי נעשה חצי שנה לפני הזריעה בעונת הקיץ".

צביקה בר, בעבר מדריך חקלאי בכיר בשירות ההדרכה הממשלתי וכיום מייצר זרעי בוטנים ב"טנא נגב", ציין בפניי, במהלך דבריו של ברכה, שהתכשיר החדש נותן תקווה לחקלאים שיש פתרון ו"גדות אגרו" מוכיחים שניתן להפעיל חומר ביעילות רבה.

צביקה בר גילה לי שעוד לפני 35 שנה בדק תכשיר מבית היוצר של חברת "אגן מכתשים" (שבשנים האחרונות נרכשה על ידי חברת "אדמה" ושם החברה כיום "אדמה-אגן" – ש.ו.)"התכשיר שיפר יעילות ל-100 אחוזי נביטה של זרעי בוטנים. לפני שנתיים חשבתי על תכשיר תחליף. פניתי לחברת "סינג'נטה", שהם בעלי רישוי לחיטוי. "טנא נגב" מעניקים גיבוי טכני מקצועי וגילינו שאין פגיעה באחוזי הנביטה של זרעי אגוזי אדמה (בוטנים).

המשך לתהליך שמעתי מצביק'ה אחר, צביקה זיידמן, מנהל הפיתוח של "אדמה אגן", שנה שלישית בחברה, אחרי 28 שנים בחברת " אגן מכתשים".

"שנים היה תכשיר ייחודי לחיטוי זרעי אגוזי אדמה. צביק'ה בר חיפש מכשור מתקדם עם מנגנוני פעולה שונים. ל"סינג'נטה (חברת כימיקלים בין לאומית שמייצרת תכשירי הדברה לחקלאות – ש.ו.) יש תכשיר חדש, פיתוח שלהם המכיל שני חומרים פעילים עם טווח פעולה רחב. מעבר ליעילות ולבטיחות בשיתוף פעולה עם "טנא נגב" התחלנו בפעילות של מו"פ לבדוק יעילות ובטיחות ושלחנו זרעים למחלקה לזרעים במכון וולקני, כדי שיבצעו שם בדיקות שונות לתכשיר החדש".

זיידמן מגלה: "גילינו שהתכשיר יעיל ובטוח. היעד הוא שבעתיד, כשהחומר הנוכחי הוותיק, בוסן, יוגבל, ובאירופה יהיה איסור שימוש, יהיה לנו תכשיר ראוי לחיטוי זרעי הבוטנים. התכשיר החדש נקרא .Vibrance duo   הייחודיות שלו היא בכך שמדובר בשני חומרים פעילים במקום אחד המביאים לפגיעה בגורמי מחלות ולמניעה של עמידות".

עד כמה שהתכשיר החדש לחיטוי הוא יעיל וראוי, תהליך הרישוי שלו אינו פשוט כלל וכלל. צביק'ה זיידמן מציין כי עד לאישור הסופי בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, התהליך עלול להימשך שנתיים.

עוד נתונים שחובה לציין: למי שמבקש לדעת מתי לפצח את הבוטן הישראלי – תחילת האסיף ב-10 בספטמבר וגמר האסיף ב-10 באוקטובר.

חשוב עוד יותר: הבוטנים מהזנים החדשים מכילים שמונים וארבעה אחוזים של אומגה 9 (חומצה אולאית). שמן זית מכיל 74 אחוזים של אומגה 9. הזנים של פעם הכילו כעשרים אחוזים של אומגה 9.

יניב חממה, המנכ"ל/בעלים, הביא למפגש המקצועי בעוטף עזה את אביו, חיים, בן 77, מייסד ומקים האחים חממה, הנראה צעיר בהרבה מגילו, הרבה בזכות הבוטנים האיכותיים, ואת האח, אופיר, שותפו ומנהל בית האריזה והמכון לייצור זרעים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן