אומר איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, על הצו שהוציא שר האוצר ליבוא חלב טרי 3% בקרטון ללא מכס * שניידר: "לצערי, הזנחה של שנים רבות והתעלמות מהמלצות גם שלנו וגם של מבקר המדינה, הביאה אותנו למצב הזה"
*תמונה ראשית: איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב
רגע לפני ראש השנה וחגי תשרי שוחחנו עם איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, על החששות מפני מחסור בחלב טרי במהלך תקופת החגים, ממה נובע המחסור, האם הוא באמת קיים ועל עוד שאלות לא פשוטות כמו מצב הרפתנים, מצב מחלבות הבוטיק ועוד.
איציק שלום, שר החקלאות אימץ בסוף 2023 את המלצת המועצה להגדיל את מכסות החלב ברפתות העוטף, במטרה לסייע במאמצי השיקום. שנה חדשה מגיעה לפתחנו, איך אתה מסכם את השנה שחלפה?
"השנה הזאת, בהמשך לשנים הקודמות הייתה שנה מאתגרת בענף החלב. התמודדנו עם נושא של שיקום הרפתות בדרום ובצפון – כל הרפתות חזרו לפעול ופועלות. הרפתות בעוטף מייצרות היום יותר חלב מאשר הן ייצרו ערב ה-7 באוקטובר כ 25% יותר מערב המלחמה . סמל השיקום זו בעצם הרפת החדשה שנחנכה בקיבוץ כיסופים, אולי אחת הרפתות המתקדמות ביותר בארץ, היא יותר גדולה, היא יותר חזקה, עם אמירה חד משמעית – אנחנו ניצחנו את אלו שרצו שלא נהיה שם!
"החל מהשביעי באוקטובר הענף שלנו הוביל את השיקום בעוטף, הוביל את השיקום לא רק ברפת אלא של כל החקלאות והרפתות שלנו היום יותר גדולות, יותר יפות ויותר מניבות ממה שהן היו לפני השביעי באוקטובר. זו הייתה הנחיית מדיניות של שר החקלאות וביטחון המזון ואנחנו עמדנו במשימה הזו .גם באזור הצפון חזרנו לעבודה שגרתית אחרי שלאורך המלחמה חלבו שם, גם בדירים וגם ברפתות שבישובים מפונים, גם פה חזרנו לעבודה במתכונת רגילה.
"את סיום השנה האחרונה צובעים לצערי החודשים האחרונים סביב המחסור בחלב וכל ההתנהלות שהיתה סביב הנושא בתקשורת, מחסור שצפוי לנו בחגי תשרי הקרובים, מחסור שהוא קצת חריג. בגדול אנחנו מדברים על צפי למחסור משמעותי, שנובע מכך שמתוך ארבע שבועות של החגים, תשעה ימים המחלבות ייאלצו להישאר סגורות בגלל אילוצי הכשרות, ולא יוכלו לקלוט ולא יוכלו לעבד חלב. נקלענו למצב שמצד אחד, לא נוכל לקלוט עודפים גדולים של חלב בסדר גודל של 6 מיליון ליטר, חלב שנאלץ להשמיד ומצד שני, מצב של אי יכולת לייצר מה שישפיע בעיקר על המוצרים הטריים ובהקשר שלנו, על החלב המפוקח. זה נמצא בכותרות ושם אכן יהיה מחסור.
"סביב הנושא הזה משרד האוצר הוציא צו ופתח ייבוא ללא מכס של חלב טרי, צו שאנחנו מאוד לא אוהבים אותו, אך נאלצנו להסכים לו בהינתן שבסוף בסוף אנחנו מסתכלים על המשימה מספר אחת שלנו ועל החובה שלנו – לדאוג לצרכן. בהקשר הזה, לצערי, הזנחה של שנים רבות והתעלמות מהמלצות גם שלנו וגם של מבקר המדינה, הביאה אותנו למצב הזה."
האם אפשר היה מלכתחילה לטפל בנושא הזה אחרת? כי הרי אין באמת מחסור של חלב בארץ.
"מצד אחד, יש לנו עודף חלב ברפתות, אפילו אנחנו מייצרים סדר גודל של חלב ב-6% מעל התכנון, ומצד שני יהיה לנו חוסר במוצר מאוד בסיסי. עוד בשנת 2021 – אחרי שהיה מופע דומה של מחסור בחגי תשריי – אנחנו במועצת החלב הקמנו ועדת בדיקה והוצאנו המלצות שיישומן יכול לתת מענה לבעיה. יותר מאוחר, בשנת 2023, מבקר המדינה שנדרש לנושא הזה, קיבל את ההמלצות שלנו, העתיק אותם אחת לאחת ובעצם ההמלצות הפכו להיות דוח של המבקר.
"צריך לזכור שהחלב 3% בקרטון הוא המוצר הכי נמכר בישראל, 6 מיליון ליטר בשבוע, אין שום מוצר שעוקף אותו, לא קולה ולא שום דבר אחר. זה מוצר בסיסי מאוד בסל הצריכה של הצרכן הישראלי ומכאן החשיבות שלו.
"מה שאנחנו המלצנו זה בעצם לאפשר להפעיל את המחלבות בחגים ובשבתות על ידי עובדים שאינם יהודים. כן המלצנו לחזק את המחלבות בפריפריה, על מנת לפזר את הייצור ובנוסף להגדיל מענקי השקעות לטובת מחלבות שיקימו קווי ייצור נוספים של המוצר הזה. כמו כן המלצנו לחזק את הרגולציה של מועצת החלב, על מנת שתוכל לקבל מידע בזמן שוטף ואמיתי, מידע על תקלות, על מלאים וכל המידע שצריך על מנת שנוכל לנהל את נושא ייצור המוצר הזה.
"לצערנו, שום דבר מההמלצות הללו לא אומץ. אנחנו מאוד מאותגרים במופע החגים הזה שהוא באמת מאוד חריג בגלל נושא הכשרות 9 ימים של אי עבודה מתוך 28 יום – וזה מה שגוזר עלינו את התוצאה הזאת.
"יבוא חלב טרי זה לא משהו שאנחנו מעריכים שיפתור את הבעיה, זו סתם סיסמא שלא תפתור דבר, זה אולי יעשה קצת נעים לכמה טייקונים ובעלי רשתות שיווק, אבל הצרכן הישראלי לא יראה מזה יותר חלב, בטח לא בחגי תשרי הקרובים. אנחנו גם התבשרנו שפולין שהייתה אמורה להיות ארץ מקור ליבוא הודיעה שהיא לא מוכנה לספק חלב לישראל כי היא מחויבת לגרמניה שבאיחוד האירופאי ויש לה התחייבות כלפיה. לכן פולין הודיעה שלא תוכל לייצא לנו חלב, זוהי אגב דוגמא ללמה אסור לנו להתבסס על יבוא , בטח שלא במוצרים הטריים, והחשיבות של המוצרים הטריים למדינת ישראל, גם במוצרי חלב וגם בפירות וירקות, למה אי אפשר להישען על מדינות אחרות שהיום אוהבות אותנו ואחר כך פחות ,כמו תורכיה וירדן או פולין שאומרת אני מעדיפה את גרמניה כי יש לנו מחויבות אליה. לנו לא היה צריך להזכיר אבל אולי לפקידי האוצר ולכל הכלכלנים שמנהלים את המדיניות דרך האקסל, שלא כל מה שכתוב באקסל ולא כל מה שמלמדים בבתי"ס לכלכלה באוניברסיטאות גם עובד במציאות, יש גם פוליטיקה ויש חרמות ויש אינטרסים. אם לא די היה במלחמה להזכיר לנו אז גם עכשיו הדברים האלה מזכירים לנו שבאירועים האלה אנחנו יכולים להסתמך רק על עצמנו."
מישהו ביקש לייבא חלב טרי מחו"ל?
"עד כמה שידוע לנו, עד עכשיו איש לא ביקש רישיון לייבא חלב טרי מחו"ל כי לא מצא היתכנות. אתמול (9.9) שר האוצר גם פירסם צו להערות הציבור על כוונתו להחיל את הצו הקיים גם על יבוא של חלב עמיד, למרות שאין חוסר בחלב עמיד, יש עודף של חלב עמיד והרשתות לא לוקחות את מה שמנסים למכור להן, ובעקבות לחץ של יבואן מסוים הרחיב את הצו הזה, עוד מהלך ציני של האוצר שאין מאחוריו שום הגיון."
כיצד אתה רואה את מצבם הכלכלי של יצרני החלב בישראל והאם אתה פועל למען הבטחת עתיד טוב יותר לענף, לאור לחצי אנשי האוצר לחסל את התכנון בענף?
"נכון להיום המצב הכלכלי של הרפתנים בישראלבסדר. המנגנונים עובדים והמחיר נקבע בהתאם למנגנון שקבוע בחוק ואין לנו תלונות מהבחינה הזאת. לגבי העתיד, כפי שאמרת, יש כל מיני יוזמות באוצר לבטל את התכנון, להגדיל את היבוא – כל מיני דברים שלצערי נמצאים בכל מסדרון במשרד האוצר.
"כאילו אתה אומר לעצמך: 'מה, הם לא היו פה בשנתיים האחרונות? הם לא הבינו מה קרה פה? הם במקום אחר?' וכנראה שזה מה שקרה שם, ברגע שאתה נכנס למשרדי האוצר, אתה מרגיש את הניתוק, בעולם הסלולארי קוראים לזה 'מיסוך קליטה', לא קולטים את המציאות וכמה שאתה מנסה אתה לא מצליח לחדור ולהסביר.
"אז אתה חושב שאתה חי בשתי מדינות שונות. מצד אחד, יש לך שר חקלאות וביטחון מזון כמו אבי דיכטר, שעוד לא היה לנו כזה שר , שבאמת מבין את העניין, מבין את חשיבות היצור המקומי, שינה אפילו את שם המשרד, לדעתי זו פעולה אסטרטגית ראשונה במעלה לביטחון המזון, ממקד את הפעילות והולך איתנו בכל דבר רואה היכן אפשר לחזק, עם עתיד ועם חזון ל-25 שנה קדימה, המון. ומצד שני, במשרד האוצר מנותקים, חיים בעולם אחר.
"ואנחנו נמצאים באמצע, אנחנו מאוד מעריכים ומוקירים את הפעילות של שר החקלאות והמנכ"ל, שבאמת הביאו משהו חדש ומסתכלים על החקלאות כביטחון המזון. אז אתה יודע אנחנו באמצע בין שני הגישות האלה."
עוד בתקופתה של מיכל קראוס כמנכ"לית מועצת החלב פתחה הממשלה את השוק ליבוא של גבינות קשות (צהובות) פטורות ממכס. הצעד הזה לא הביא להוזלה ממשית של מחירי הגבינות הקשות. ראינו את ההשפעה של החלטה כזאת גם על ייצור החמאה בישראל.
"בהסכמים שעשינו לאורך השנים בעצם השוק הלך ונפתח ליבוא והיום קטגוריות שלמות פתוחות ליבוא ללא מכס, ביניהם מעדני חלב, יוגורטים, גבינות רכות, גבינות מיוחדות בקטגוריות שונות ומשונות. ואתה שואל טוב, ומה זה עשה ובמה זה הטיב ונכון, זה באמת לא מורגש ולא עשה שום דבר. גם המחירים כנראה לא אטרקטיביים וכנראה שהצרכן הישראלי שאנחנו כל כך אוהבים אותו, מוקיר לנו ואוהב את התוצרת המקומית, את היצור המקומי ואת החקלאות המקומית ויש לזה המון חשיבות.
"בהקשר של הגבינות הצהובות מה שנעשה זה לא הפחתת מכס אלא מכסות שפטורות ממכס, במתווה שהולך ועולה, נדמה לי שהיום זה כבר 8,000 טון בשנה פטורים ממכס אבל בהליך תחרותי, כלומר אומרים ליבואנים אנחנו ניתן את זה למי שיבטיח את המחיר הכי זול. זה כן מבטיח מחיר הכי נמוך והגבינות הללו נכנסות ויש תחרות על המדף וזה בסדר גמור כי זו תחרות בונה ושאנחנו נתמודד איתה, היא לא פוגעת בתכנון, מציבה לנו אתגרים, מחייבת אותנו להשתפר, זה בסדר. זו דווקא דוגמא ליבוא שהוא נכון ומבוקר והוא במידה והוא בהסכמה. ופה באמת המנגנון מביא להוזלה של המחיר.
"אני רוצה להזכיר שהיכן שביטלו את המנגנון הזה, לדוגמא היה מנגנון כזה בבשר הטחון, הלכו גם למכסות עם מחיר תחרותי ויכולת לקנות ק"ג בשר טחון ב-25 ₪. ברגע שביטלו את זה המחיר עלה ל-70 ₪ או למחיר המקומי ובאמת הצרכן לא הרוויח מזה. כאשר לא מגבילים את היבואנים אז המחיר או שיוצא יקר או שהוא יוצא מאוד מאוד דומה למחיר המקומי ואין לו כל יתרון."
אפשר להגיד בפה מלא שיזמת וסייעת להקמת מחלבות הבוטיק בישראל. יש אומרים שהנפגעים העיקריים מפתיחת יבוא הגבינות ללא מכס היו אנשי מחלבות הבוטיק. גם כאן נעצרה חלוקת המכסות למחלבות וחבל. איך משנים את המצב?
"אין כאן בעיה של מכסה. אנחנו מדברים על מה שמכונה משק סגור בענפי הצאן, כלומר כל מי שבא ואומר בכוונתי להקים מחלבה ואני רוצה לייצר את החלב שלי בעצמי ולמכור את זה במשק שלי – אז הוא יכול אין לזה שום רגולציה מלבד הרגולציה של משרד הבריאות. אנחנו כמועצת חלב בודקים שהכל בסדר ומאשרים. והכוונה היתה באמת ללכת על מודל דומה ל מה שקורה באירופה, שאתה נכנס לכפר ובו יש מחלבה שמייצרת גבינה מיוחדת שגם מיוחדת למקום, אולי בטעם מיוחד ויש כאן גם עניין תיירותי. זה מגביר את התיירות, זה מגביר את המודעות למוצר ובאמת רעיון מאוד מאוד נחמד שהצליח, בחלק מהמחלבות יש פרויקטים מאוד מאוד יפים שקמו, אבל כשאתה צריך להתמודד עם גבינות מיוחדות מיבוא במחירים מאוד מאוד זולים או במחירי עודפים אז אתה נמצא בבעיה.
"מעבר לזאת, בכלל כל התיירות הכפרית הייתה בשנים האחרונות בבעיה, החל מתקופת הקורונה בואך המלחמה האחרונה, שהיכתה בפעילות בישובים, בחוות ובמחלבות, שם לא ממש התאוששו ממנה, בטח לא בהיבט של התיירות וזו אכן תקופה מאוד קשה למחלבות הבוטיק."
למרבה הצער כיום גם אין גידול משמעותי בצריכת מוצרי החלב בישראל. למעשה אנחנו מצויים במצב של סטגנציה בענף החלב בגלל היבוא?
"לא בגלל היבוא. אנחנו למעשה במצב של סטגנציה בעולם החלב, לפי דעתי, בגלל היבטים כלכליים מסביב – בכל זאת הציבור עבר פה משהו, היתה מלחמה, אנשים היו במילואים, אלו הן לא שנים של צמיחה. לדעתי זה לא קשור לענף אלא למצב הכלכלי."
לסיכום, מה אתה מאחל לקוראים ולרפתנים לקראת השנה החדשה?
"אני מאחל לקוראים, לרפתנים ולציבור במדינת ישראל שנמשיך לעבוד ביחד ונייצר את מוצרי החלב הכי טובים והכי טעימים שהציבור שלנו כל כך אוהב ומביע בהם אמו, כל יום בסופר מחדש. אני מאחל שנצליח לספק את כל הביקושים. כמובן שאני מאחל לנו שכל החיילים והחטופים שלנו יחזרו בשלום הביתה, שנחזור באמת כבר לשיגרה ושיהיה לנו רק טוב."
